כמה התמזל מזלנו שזכינו להיות בנים למקום ברוך הוא (השם יתברך),כמה התרחב ליבנו ששמענו אודות כוחו של בוראנו,כמה כבוד וגדולה,הוד והדר,מלכות וחסד יש לאבינו שמעניק ומעניק עד בלי די וכל זאת בלי שום רצון לקבל חזרה!!!
שלא כמו שאר בני-אדם שעושים כל דבר למען התועלת הנגזרת (אם תועלת רוחנית ואם תועלת גשמית),הבורא יתברך,כידוע,הוא יוצר כל,שולט ומהוה כל רגע,וכנידון בפעמים קודמות שאם היה חפץ בהחרבת עולמו לא היה צריך להחריבו,אלא רק להפסיק לקיימו וממילא היה נחרב!
יוצא שאם (וכמובן) הכל נמצא אצל הבורא "בהישג יד" באופן בלתי פוסק,אזי אין הוא צריך לרצות אותנו ולהיטיב עמנו לצורך תועלת עצמית ומכאן נפנה למישור נוסף והסתכלות הפוכה לגמרי:
צריך כל אחד להבין אל ליבו שעל-אף שכל דבר נמצא ב"הישג ידו" של השם יתברך והוא ממש הכל מהכל בכל,עם כל זאת ישנו דבר שהשם עושה על-מנת "שתצמח לו תועלת" מכך (והדברים עמוקים וגנוזים עמוקות ואין יכולת למוחי השפל לפתוח התיבה המוסתרת ובכל זאת אכתוב עד היכן שאפשר):הדבר הנ"ל הוא למעשה הייסורים. אותם יסורים שכל אחד ואחת חווים ביום-יום,אותם קשיים שמובא במסכת ערכין (דף טז עמ' ב):"... אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים.."היינו אומרת הגמרא אפילו אדם שהכניס היד לכיס על-מנת להוציא 3 מטבעות ויצא שהעלה בידו רק 2 ,נחשב הדבר ליסורים. אוי,אוי,אוי אותם יסורים שמעניק לנו השם בטובו הגדול הם גם אלו שיוצרים אצלו תענוג אין סופי, והתועלת הצומחת לבורא יתברך מובנת לכל בעלי הדעת,זוהי לא אחרת מאשר עניין התפילה הקדושה,הזעקה,ההתחברות,אלו שרבינו הקדוש (רבי נחמן) מדבר אודותיהם בלי סוף (שכן אומר:התפילה וההתבודדות עולים על הכל).
אוי,אוי,אוי יקירי נפש אם היינו יודעים,אילו היו מראים לנו מן השמים את הפרי הטהור שיוצרים היסורים,אילו היו מראים לנו כמה הנשמה מזדככת מכל פקק בכביש (שמביא אותנו לנסיון כעס ואנו לא כועסים,ב"ה),והכי חשוב אילו היינו מבינים ולו במקצת כמה רעד של רגשות ופרצות שמחה בלי פוסקות,של הבורא יתברך,נובעות מן הייסורים והעמידה בנסיונות אז....אוי...אז היינו זוכים לטעום ולהבין שמחה אמיתית מה היא!
נשמות יקרות חשוב מאוד שנסבול יסורים בלי סוף,שננחל קשיים רבים ומאמצים שלפעמים אינם יוצרים פירות (לכאורה) ומדוע כך? משום שזוהי הדרך המהירה ביותר לזכך לנו את הנשמה,להרחיקנו מן הגשמיות (שלא שייכת אצל יהודי) ולקרבנו לרוחניות,לדרך הבורא,לאור הבורא,לשמחת הבורא---אותה הדרך של סבא וסבתא וההורים שלהם שהיו קדושים לפני שבאו וקיצצו להם את הפאות,אותם עליונים שמתו בשואה במשקל של 20 קילו לכל היותר(אלו הם האבות שלנו וכדאי להזכר ולנצור בראש)!
דבר נוסף שאומרת הגמרא במסכת ערכין דף טז: דתניא דבי רבי ישמעאל כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו במערבא" היינו אדם שלא חוה יסורים במשך ארבעים יום נמצא בבעיה נוראית ואפשר שאין לו חלק בעולם הבא,חס ושלום---אוי לנו ואבוי לנפשנו!!!
כעת,כל מי שיש אצלו יסורים,שיצעק למרומים:"אבא אנחנו אוהבים אותך,תודה,תודה,תודה,שאם לא הבאת עלינו יסורים אלו אז מה שווים חיינו בעולם הזה,שכן ההתרחקות ממך הייתה גודלת ולא היינו זוכים להתפלל בכוונה כמו רוב אלה שכביכול מצוי אצלם הכל ותמיד "מאושרים" בתוך בית עם 10 חדרים ובריכה מחוממת שאפילו בתוכה מרגיש כמו אלסקה הקרה"
נ נח נח נחמן מאומן...יהי רצון שבזכות הדברים ימשכו חסדים דגדלות על מו"ר אבי יצחק בן פנינה ויזכה לרפואה שלימה ברמ"ח איבריו ושס"ה גידיו וכן יזכה שכולם יפלו לפני מחשבותיו וכל שרוצה בנפילתו וברעתו, יעקר מן העולם עוד היום,ב"ה!!!
