נס חנוכה (סיפור אישי)
בס"ד
צריך כל אדם להודות על הניסים וגם לפרסם אותם, וזה מה שאני עושה.
לא כולם יודעים שלפני שנתיים שברתי את צוואר הומרוס בכתף שמאל ומאז אני מוגבלת וכואבת בתנועות היד, ומי שקרוב לענין יודע שבחורף הכאבים מתגברים.
וכך קרה שלא הכל אני יכולה לסדר בבית, וכמה ששכנים עושים הכל לעזור, אי אפשר בכל פרט לקרוא לשכן, אז היה משהו שמאד הציק לי בחודשים האחרונים - הדלת שסגרה כלפי מטה את הארון בו היה המיקרוגל (ע"י קפיץ ברזל פנימי), נתקעה פתאום ולא יכולתי להרים אותה אלא רק כרבע מהגובה, וכדי לחמם משהו הייתי צריכה להשחיל את היד פנימה, ולעשות אקרובטיקה של היד לפתוח את המיקרוגל, להציץ דרך המרווח לראות את כפתור הטמפרטורה וככה משך כחודש וחצי. הדבר היה בלתי נסבל במיוחד כשקיבלתי קבוצה חדשה של גוזלים להאכיל, הדייסה שלהם דורשת חימום במיקרוגל וככה כל שלוש שעות הייתי צריכה להאבק עם היד והדלת המעצבנת הזאת. אתמול, נר שלישי של חנוכה, הגעתי הביתה בערב ואמרתי שאני חייבת למצוא מקום לפרסם את הנרות (דבר שלא עשיתי קודם לבושתי הרבה), הזזתי את כל הכסאות מהפרגולה, סגרתי את דלת הזכוכית שבסלון, העמדתי כסא ועליו מגש ועליו החנוכיה עם השמן. הדלקתי סתם נר רגיל אחד לבדוק אם רואים בחוץ, יצאתי החוצה וראיתי שבסדר, ואז הדלקתי את הנרות, והיתה לי מן הרגשה פנימית של רוגע ועדנה, והתפללתי בכוונה גדולה, כשסיימתי שמעתי את הגוזלים מצייצים בעוצמה, הם היו רעבים.
הכנתי את הדייסה, פתחתי את דלת ארון המיקרוגל ופתאום נפל בורג על הרצפה ומסלול הרמת הדלת היה משוחרר לגמרי. העליתי, הורדתי, העליתי, הורדתי - לראות שאני לא חולמת, איך יכול להיות כל כך הרבה שבועות הכל תקוע, והיום פתאום משתחרר ??????
טוב, חיממתי והאכלתי והייתי בהלם. התקשרתי לחברה שלי שידעה על הקושי הזה שלי, חשבתי אולי נכנסה לביתי כשלא הייתי (יש לה מפתח) עם הבן שלה והוא סידר את זה כדי לעשות לי הפתעה לחנוכה, התקשרתי אליה והיא כמעט נשבעה שלא היתה אצלי, סיפרתי לה שבאופן פלאי ניסי הדלת תוקנה !!! גם היא נדהמה ואמרתי לעצמי זה נס חנוכה.
עכשיו אגיד לכם גם למה זה נס, ולמה הכרחי שאבא שלנו ישתבח שמו התערב לעשות את הנס הזה.
תגידו, מה זה תקלה בדלת, אם לא יכולה שתיקח טכנאי, תיתן לו 150 ש"ח ותפתור את הבעיה. אבל זה היה הרבה מעבר לכך.
האכלת הגוזלים שדרשה חימום הדייסה שלהם מדי שלוש שעות גרמה כאבים איומים ליד שלי, עיקמה אותה, והתחלתי לרוץ לאורתופדים לקחת תרופות, כי גילו דלקת באזור השבר. יום לפני שהלכתי לפיזיותרפיה בכיתי בכי מר על הכאבים, גם נכנסו לי מחשבות איומות לראש, לקחתי כדור מאד חזק (אתופן) שלא עזר, ובכיתי כל הלילה. תוך כדי בכי האכלתי את הגוזלים המתוקים, הם היו מרגוע לנפש, וגם חיממתי אותם בחום הגוף (בפיג'מה) שלא יהיה להם קר, כי הם צייצו ובכו יחד איתי, וככה נרדמתי.
ההוצאות על אורתופד מומחה, פיזיותרפיסט, תרופות, בדיקות וכו' לא איפשרו לי תיקון הדלת, ותדעו לכם שאבא שלנו רואה כל פרט, אין עליו, כשהוא רואה דמעה הוא מיד מוצא דרך להקל על האדם, אם אספר לכם כמה פעמים בכיתי ומיד ראיתי ניסים וישועות - כל הפורום יתמלא בהודעות, בקיצור, הצער שלי הגיע אליו, ומיד אחרי הדלקת נרות חנוכה - ראיתי את הנס.
ישתבח שמו, אבא אהוב, שאינו מכסה עצמו מאיתנו, אלא מתגלה לכל אחד ואחד במיוחד כשאנחנו בצער גדול, ברגעים פשוטים ורגעים לא פשוטים, בדברים הקטנים והדברים הגדולים.
תודה לך אבא אהוב. מי יתן וכל עם ישראל יראה ניסים ונפלאות וייבנה כבר בית מקדש במהרה בימינו אמן.
תוקן על ידי 3ברית ב- 14/12/2009 23:40:46
 |
|
|
