בס"ד
לידידת הברית היקרה ...
אנו לא שופטים חס ושלום אלא מתריעים את אחינו שהתרחקו מהתורה
וגרוע מזה שכופרים בה חס ושלום
שנאמר:
הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא ..
ועוד נאמר:
החיים והמוות ביד הלשון = כלומר בין יתר הפירושים בנסיבות מסוימות מי שלא מוכיח את דורו או מכריו וכו שפושעים בתורה ומחללים שם שמים נאמר בנביא יחזקאל:
"את דמו מידך אבקש".... = כלומר לחכמי הדור הלומדים תורה לשמה שצריכים להיזהר בעניין זה מאד
למרות שצריך למצוא כף חובה ככל האפשר ...
צריך להיזהר לא להצדיק רשע ובכדי לדעת מי רשע ומי צדיק ומידות הרשע
ולהבדיל מנגד מידות הצדיק צריך ללמוד הרבה מוסר ולהשכיל מחז"ל כמו פרקי אבות והרא"ש וכו'...
ובקצרה אתן דוגמא מתוך פרקי אבות איך לדעת מי רשע ומי צדיק ולזכור שבסופו דבר המחשבה דיבור ומעשה ביחד הם הקובעים את אופיו של האדם אם צדיק הוא או רשע למרות שנתון זה יכול להשתנות בכל רגע לפי בחירת האדם שנאמר:
הבא להיטמא פותחין לו...
ומנגד נאמר:
הבא להיטהר מסייעין לו ...
שנאמר: זה כנגד זה עשה ה' יתברך ....
והנה מוסר קטן מפרקי אבות שאת הפירוש תצטרכו להשכיל מחז"ל כי לצערי ולסליחתכם אין בכוחי כרגע להמשיך
שנאמר:
ה,טז [יז] כל מחלוקת שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים; ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמיים, זו מחלוקת הלל ושמאי; ושאינה לשם שמיים, זו מחלוקת קורח ועדתו.
[יח] כל המזכה את הרבים, אין חטא בא על ידו; וכל המחטיא את הרבים, אין מספיקין בידו לעשות תשובה. משה זכה, וזיכה את הרבים, וזכות הרבים תלויה בו--שנאמר "צדקת ה' עשה, ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג,כא). ירובעם חטא, והחטיא את הרבים, וחטאת הרבים תלויה בו--שנאמר "על חטאות ירובעם אשר חטא, ואשר החטיא את ישראל" (מלכים א טו,ל). ה,יז [יט] כל מי שיש בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של אברהם; וכל מי שאין בו שלושה דברים הללו, הרי זה מתלמידיו של בלעם: תלמידיו של אברהם--עין טובה, ונפש שפלה, ורוח נמוכה; אבל תלמידיו של בלעם--עין רעה, ונפש רחבה, ורוח גבוהה. מה בין תלמידיו של אברהם לתלמידיו של בלעם: תלמידיו של בלעם יורדין לגיהינם, ונוחלין באר שחת--שנאמר "ואתה אלוהים, תורידם לבאר שחת--אנשי דמים ומרמה . . ." (תהילים נה,כד); אבל תלמידיו של אברהם יורשין גן עדן, שנאמר "להנחיל אוהביי, יש; ואוצרותיהם אמלא" (משלי ח,כא).
שנאמר על מה באים הפורענויות ומה הן מידות הצדיק או מנגד ולהבדיל מידות הרשע רחמנא ליצלן...
ה,ו [ז] שבעה דברים בגולם, ושבעה בחכם: חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת; וחילופיהן בגולם.
ה,ז [ח] שבעה מיני פורענייות, באין על שבעה גופי עבירות: מקצתן מעשרין, ומקצתן שאינן מעשרין--רעב של בצורת בא, מקצתן רעבים ומקצתן שבעים. גמרו שלא לעשר, רעב של מהומה ושל בצורת בא. שלא ליטול חלה, רעב של כליה בא. דבר בא לעולם על מיתות האמורות בתורה שלא נמסרו לבית דין, ועל פירות שביעית. חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עיוות הדין, ועל המורים בתורה שלא כהלכה. [ט] חיה רעה באה לעולם על שבועת שוא, ועל חילול השם. גלות באה לעולם על עבודה זרה, ועל גילוי עריות, ועל שפיכות דמים, ועל שמיטת הארץ.
ה,ח בארבעה פרקים הדבר מרובה--ברביעית, ובשביעית, ובמוצאי שביעית, ובמוצאי החג שבכל שנה: ברביעית, מפני מעשר עני שבשלישית; בשביעית, מפני מעשר עני שבשישית; במוצאי שביעית, מפני פירות שביעית; במוצאי החג שבכל שנה ושנה, מפני גזל מתנות עניים.
ה,ט [י] ארבע מידות באדם: האומר שלי שלי, ושלך שלך--זו מידה בינונית; ויש אומרין, זו מידת סדום. שלי שלך, ושלך שלי--עם הארץ. שלי שלך, ושלך שלך--חסיד. שלך שלי, ושלי שלי--רשע. ה,י [יא] ארבע מידות בדעות: נוח לכעוס, ונוח לרצות--יצא הפסדו בשכרו; קשה לכעוס, וקשה לרצות--יצא שכרו בהפסדו; קשה לכעוס, ונוח לרצות--חסיד; נוח לכעוס, וקשה לרצות--רשע.
ה,יא [יב] ארבע מידות בתלמידים: ממהר לשמוע, וממהר לאבד--יצא שכרו בהפסדו; קשה לשמוע, וקשה לאבד--יצא הפסדו בשכרו; ממהר לשמוע, וקשה לאבד--חכם; קשה לשמוע, וממהר לאבד--זה חלק רע. ה,יב [יג] ארבע מידות בנותני צדקה: רוצה שייתן, ולא ייתנו אחרים--עינו רעה בשל אחרים; שייתנו אחרים, והוא לא ייתן--עינו רעה בשלו; שייתן, וייתנו אחרים--חסיד; לא ייתן, ולא ייתנו אחרים--רשע.
ה,יג [יד] ארבע מידות בהולכי לבית המדרש: הולך, ואינו עושה--שכר הליכה בידו; עושה, ואינו הולך--שכר מעשה בידו; הולך, ועושה--חסיד; לא הולך, ולא עושה--רשע.
ה,יד [טו] ארבע מידות ביושבי לפני חכמים--ספוג, ומשפך, משמרת, ונפה: ספוג, שהוא סופג את הכול; משפך--שהוא מכניס בזו, ומוציא בזו; משמרת--שהיא מוציאה את היין, וקולטת את השמרים; ונפה--שהיא מוציאה את הקמח, וקולטת את הסולת.
ה,טו [טז] כל אהבה שהיא תלויה בדבר--בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטילה לעולם. איזו היא אהבה שהיא תלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דויד ויהונתן.
ואם זאת לזכור לא להתייאש מן הפורענות ....
ולזכור אנו בימי השובבים = שאפילו אלה שמשתדלים ומהרהרים תשובה בסתר כמו מעשי השובבים שנעשים בסתר ה' יתברך מחשיב לו כאילו עשה ...
שנאמר: מודה ועוזב ירוחם ...
ועוד נאמר:
שנאמר שובו אלי ואשובה אליכם
כי ...
תשובה ומעשים טובים הם כתריס ( להינצל מו הפורענות)
ולזכור צום תפילה וצדקה בע"ה מעבירים את רוע הגזירה
שנאמר:
י"ג מידות הרחמים לחוזרים בתשובה ....
אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת ......
ואח"כ בע"ה
וינחם ה' על הרעה אשר חשב לעשות ...
שאי ברכה ...
ןהמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון...
 |
|
|