האסון בהאיטי

 אלא שבארגוני הסיוע ובעמותות השונות התקבלה ההודעה בחוסר נחת. למרות שהמהלך נתפס בעיני כל כמוסרי וחשוב, מדגישים שם את הצורך למצוא תחילה פתרון לאלפי ילדים למהגרי עבודה החיים בישראל ללא מעמד מוסדר, כשמעל ראשם מונפת בכל עת חרב הגירוש.

 "אנחנו מברכים על ההחלטה המוסרית לאימוץ מהאיטי, אך קוראים לממשלת ישראל לגלות את אותה חמלה ואנושיות ל-1,200 מהגרי העבודה שחיים בישראל", אמרה בשיחה עם ynet רותם אילן, מייסדת הארגון Israeli Children.

באופן כמעט מפתיע, נרשמת התנגדות עזה למהלך גם במועצה לשלום הילד. "בישראל עצמה חיים בתנאים קשים ביותר ילדי עובדים זרים וצאצאי מבקשי מקלט, שהממשלה ומשרד הרווחה מסרבים לטפל בהם", אמר בשיחה עם ynet מנכ"ל המועצה, ד"ר יצחק קדמן. לדבריו, "טוב שישראל תפתח את לבה למצוקות ילדי העולם השלישי, אך תחילה יש לטפל באלה מהם שכבר שוהים אצלנו".

קדמן אף הזהיר, כי העברתם של יתומים מהאיטי לאימוץ בישראל עלולה לגרום לילדים עצמם נזק רחב היקף. "על אף שהרעיון בא ממקום של רצון טוב ואכפתיות, מדובר בפתרון רע ולא נכון. אם יש משאבים להקצות לטובת ילדי האיטי, ראוי למקד אותם בסיוע להם - בארצם. הוצאת ילדים שעברו טראומה קשה ביותר לארץ רחוקה שבה ינותקו ממשפחותיהם המורחבות, מתרבותם ומשפתם - היא שגיאה קשה ביותר בדרך להושיט להם סיוע".

אימוץ ילדים מהאיטי, אם אכן יתרחש, תלוי באישור ארגון הילדים של האו"ם - יוניצ"ף. דובריו הודיעו כי תחילה יערכו בדיקות יסודיות בניסיון לאתר קרובי משפחה של היתומים, ורק אם אלה לא ימצאו - יוכלו לעבור הילדים לאימוץ.

"לאחר סיום מאמצי איחוד המשפחות בהאיטי וככל שיישארו ילדים ללא משפחות ובית נשמח לסייע לרשויות הרווחה בישראל וביתר המדינות שהביעו עניין בכך, להסדיר את אימוץ היתומים",

אמר יו"ר סניף ישראל של יוניצ"ף, עו"ד מוריאל מטלון.לדבריו, "בשלב זה יש לפעול לאיתור ואיחוד משפחות בשטח ורק לאחר מיצוי כל המאמצים יהיה מקום לקדם אימוץ בין מדינתי בהתאם לאמנת האג".

אורנה הירשפלד, האחראית על שירות האימוץ במשרד הרווחה, ספרה כי עוד טרם הודעת השר הרצוג התקבלו בלשכתה יותר ממאה פניות מצד משפחות שהביעו את רצונן לאמץ ילדים מהאיטי. "לאחר שייעברו הליך לבדיקת מסוגלות הורית ובמידה שממשלת ישראל אכן תסדיר את העניין מול האיטי, יתאפשר התהליך שעשוי לקחת כמה חודשים", אמרה.