קיוויתי שלא אעלה בפורום את הפרשה הקשה, כל כך כואב שדברים כאלה נחשפים בתקשורת והאמיתות סוטרות לנו על פרצופנו
ומעמידות שוב את המסגרות ה'מוכרות' באור חדש, אבל אי אפשר להתעלם מתהליך של התפרקות, שצובר תאוצה, של כל
מה שהציבור נשען עליו, תהליך שבו נחשפים שקרים, מסיכות, ואולי התהליך הזה עם כל הכאב שבו - הוא תהליך של ריפוי
עמוק ומייסר לגילוי האמת כאמור: 'אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף' .
בפתח הדברים
הדברים שלהלן נכתבים מלב קרוע, מלא צער וכאב. מתוך מודעות ורגישות לצערם של כל המעורבים בעניין, השתדלנו עד כמה שניתן לתת מענה הולם לשאלות שנשאלנו בימים האחרונים, אך בד בבד למעט ככל האפשר בחשיפת פרטים שלא לצורך ובשמירה – עד כמה שהדבר ניתן בנסיבות העניין – על כבודם של כל המעורבים בעניין. לא לכבודנו עשינו, ולא לכבוד בית אבא עשינו, אלא לכבודה של תורה, ולמען לא יהא שם השם מחולל. אנו מודעים היטב לכך, שבכל מקום אשר "דבר המלך ודתו" הגיעו, נשמע קול אבל גדול, בכי ומספד, ומקווים ומייחלים לכך שמעשינו יהיו לרצון ונמצא שכל טוב בעיני א-לוהים ואדם.
דף עמדה זה מנוסח כתשובה על שאלות שהופנו אלינו ביממה האחרונה, מאז שעלתה הודעתנו הקודמת לאתר. למה לא הלכתם למשטרה?
בתחילת כל פנייה אנו ממליצים בפני כל מתלונן ללכת בדרך זו ולפנות לרשויות החוק, לאחר שהוא מסרב, אנו נכנסים לפעולה. זאת ועוד, כבר בהודעה הראשונה שלנו מיום שני (א' באדר), הדגשנו כי יידענו את היועץ המשפטי לממשלה, שהבהיר כי אין דרך להתמודד עם התלונות הספציפיות האלה במישור הפלילי. מה ניתן לפרסם על הנושא?
אחת התלונות הראשונות שהוגשו לפורום היו נגד הרב מוטי אלון, בטענות של ניצול מיני על ידי בעל סמכות רוחנית. מדובר במעשים חמורים ביותר שאינם ניתנים לפרשנות אחרת. הפורום פעל מתוך מודעות עצומה לשלושה גורמים: בראש ובראשונה החובה להציל עשוק מיד עושקו, ולסייע הן למתלוננים והן למנוע פגיעות עתידיות; השני – החובה כלפי הרב מוטי אלון כמו כלפי כל מי שמתלוננים עליו; השלישי - מעמדו החשוב של הרב מוטי אלון בחברה הציונית דתית ובחברה הכללית, הוראת תורה בהיקף נרחב, ומעשי חסד וצדקה רבים שעשה במשך חייו.הועדה המצומצמת שכללה את הרב אריאל, הרב ליכטנשטיין, מר בני להמן, פרופ' ידידיה שטרן וגברת יהודית שילת,שמעה את התלונה הראשונה, ולאחר מכן נפגשה עם הרב אלון שהצהיר כי התגבר לחלוטין על בעייתו וכי מדובר במקרים ישנים ואין מקרים נוספים. לאחר שהשתכנעה כי התלונה מבוססת, ולאור מאפייניה של התלונה, קבעה הועדה ביחד אתו כי עליו להקפיד על דיני ייחוד גם עם תלמידים (גברים). כעבור כשנה התקבלה תלונה נוספת חמורה מן הראשונה. הועדה המצומצמת שמעה גם את התלונה הזו, ונדהמה להבין כי התלונה מתייחסת גם למעשים חמורים שהתרחשו בעת שהועדה דנה בתלונה הראשונה. גם הפעם הועדה שמעה את הרב אלון. לאור חומרת המעשים - קשר בעל אופי מיני ברור לאורך זמן - שלדאבוננו התבררו כנכונים; לאור העובדה כי היה זה מקרה שני, דבר המעיד על בעיה מהותית יותר, ולאור זאת שהועדה איבדה אמון בדבריו של הרב שהסתיר את המעשים בעת הדיון בתלונה הראשונה, החליטה הועדה המצומצמת כי אין זה ראוי כלל וכלל כי אדם שעשה מעשים אלה ימשיך לעסוק בתפקידים תורניים ציבוריים, יעמוד בראש מוסדות תורניים ויהווה כתובת להתייעצות. הוועדה הטילה על הרב סדרת הגבלות שתרחיק אותו מהאפשרות לפגוע במתלוננים עתידיים (עקירת דירתו לצפון לא היתה יוזמה של פורום תקנה). הרב אלון נאלץ לעזוב את ראשות ישיבת הכותל, את ההופעות הציבוריות שלו וסדרה שלמה של תפקידים ציבוריים שמילא. במשך הזמן נוצר צורך להרחיב את ההרכב העוסק בנושא מתוך הפורום, עקב החמרת המידע שהצטבר, והאחריות הציבורית הכבדה. המצטרפים (הרב איתן אייזמן, הרב אבי גיסר, הרב אליקים לבנון, הרב יצחק שילת, הרב יהושע שפירא והרב יובל שרלו) ששמעו דו"ח מלא ומפורט על התהליך כולו, גיבו את חברי הועדה המצומצמת, והצטרפו למכתב התובע מהרב אלון למלא אחר החובות שהוטלו עליו. לאורך כל השנים התגלעו חילוקי דעות מתמידים בין הפורום לבין הרב אלון בשאלה האם הוא ממלא אחר כל התחייבויותיו. הפורום המשיך לתבוע מהרב מוטי אלון למלא אחר כל מה שהוטל עליו, ובעיקר – הימנעות ממפגשים אישיים ואינטימיים עם המבקשים את עצתו ועזרתו עליה חתם במפורש (בעקבות התלונה הראשונה). לצערנו הרב אלון לא עמד בכל הדרישות האלה.
למה לא פרסמתם מלכתחילה את הפרשה?
הפורום נאלץ לא לפרסם את דבר התלונות מטעמי הגנה על המתלוננים. למה פרסמתם עכשיו?
פרסום הפרשה כעת נעשה משום שגברו בליבנו החששות כי אין בידנו דרך אחרת להגן על הציבור מפני סכנת פגיעה נוספת אפשרית. גורם משמעותי בעניין זה הייתה העובדה כי הרב אלון לא מילא אחר ההגבלות שהוטלו עליו ובמיוחד בתחום הקשרים האישיים. הפרסום בא לאחר שבמהלך השנים הותרה הרב אלון מספר פעמים כי אם הוא לא יפעל במסגרת ההגבלות שהוטלו עליו נאלץ לפרסם את הדבר. לא זו בלבד, התברר כי אט אט דולפת הפרשה מכוח העובדה שמעגלים שונים היו קשורים בה, כולל רבים מאנשי הרב אלון עצמו. אבישי בן חיים, עיתונאי ממעריב, עשה תחקיר עצמאי בשנתיים האחרונות, ויש בידיו פרטים הנוגעים לפרשה זו. הפורום כולו חש כאב גדול אך גם הקלה מרובה בכך שאין הוא נושא באחריות לבדו אלא משתף בה את הציבור כולו, ובד בבד מבטא את כאבו העצום הן על עצם קיומה של התופעה והן על המשבר שתגרום "התפוצצות" פרשה זו בציונות הדתית.
מה המצב עכשיו?
לפורום מגיעות פניות נוספות שעוד לא הבשילו לכדי תלונות של ממש. באמצעי התקשורת מופיעים נפגעים נוספים שלא פנו דרך הפורום.הסערה העוברת על הציונות הדתית בעת הזו כואבת מאוד. כואב לנו על שנאלצנו להידרש לעניין, ואנו רואים בכל התהליך טרגדיה של ממש. יחד עם זאת, אנו מאמינים כי הציבור הרחב יתחזק, דווקא מתוך העובדה שקבלנו על עצמנו שלא לטייח ולא להשלים עם עוול במחננו. הציונות הדתית תמשיך להוביל את המהלך האמוני-מוסרי של קדושת המחנה בעז ובענווה, והוא הוא קידוש השם הגדול.
ככל שאני קוראת בפורומים שונים, וכן את התיעוד שפורסם ע"י פורום "תקנה" אני מלאת הערכה
לרבני הפורום ולצוות שפעל בצורה אנושית, תוך גילוי רגישות ואהבה בנסיון לעזור לרב מוטי אלון,
עד שהגיעו למסקנה שעליהם לחשוף את הענין בתקשורת כדי לסלק ידו של מוטי אלון מתפקיד
חינוכי, וגם כדי שלא יהיו קורבנות נוספים.
בתקופה כל כך קשה לעם ישראל, שבה אנו עדים למעשים איומים, הפקרות, אלימות, שחיתות,
מעשי אונס וסדום, סטיות מיניות, חוסר צניעות שזועק לשמיים, תקופה שבה אין דין ואין דיין וכל
איש עושה הישר בעיניו, - קמה הקבוצה הזאת לסייע, להתריע ולמנוע מצבים שמטילים כתם
על אלה שמנצלים את מעמדם כדי לפגוע בצעירים/ות תמימים/ות שנותנים אמון מוחלט ברב
שלהם ומגיעים למצבים איומים תוך פחד להיחשף ולספר את המצוקה אליהם נקלעו - שמא יבולע
להם ע"י הרב.
קראתי את ההתלבטות הקשה והעמוקה של רבני פורום 'תקנה' ואי אפשר שלא להעריך את דרך
המחשבה שהובילה אותם לפרסום, תוך שהם מעמידים שיקולים ענייניים לטובת עולם התורה.
כל אלה שיצאו נגד פורום 'תקנה' לא התייחסו עניינית לפרשה ולא נתנו תשובות ראויות כיצד יש
לנהוג כלפי רב, גדול בתורה, שעושה לכאורה מעשים שהתורה רואה בהם 'תועבה'. איך הם
יכולים להסתכל בעיני הציבור החילוני בארץ או בעיני העולם סביב ? הטמנת הראש שלהם בחול
היא מעשה של בת-יענה שלא רוצה לראות מה קורה סביבה. פרשת מוטי אלון היא אחת מתוך
פרשות נוספות שאין להן חשיפה - אבל הן הפכו להיות 'מותרות' 'בזכות' יהודים המגוננים על
הרבנים שלהם, שחלקם משחקים תפקיד כפול : אחד בפני תלמידיהם, ואחד בפני הקורבנות.
התנהגות הרבנים בפורום 'תקנה' היא התנהגות שיש בה מופת תוך גילוי אומץ לב, שיש בה
לחזק את האמונה ולהעמיד יסודות של ערכים ואמת לתורת ישראל.
מברכת את פורום 'תקנה', מחזקת את ידיהם, מי יתן וימשיכו בפעילות ברוכה זו ויעקרו עשבים
ושוטים שמביאים נזק גדול לעם היהודי ולעולם התורה.
תוקן על ידי 3ברית ב- 18/02/2010 02:41:53
נשלח ב-19/2/2010 00:42
בחדשות ערוץ 2 אמרו שעוד כ-15 רבנים/מחנכים מעורבים במעשים דומים ונאלצו להפסיק ללמד. הבנתי שכל הנושא עובר לחקירת המשטרה.... לא נעים.
נשלח ב-21/2/2010 11:31
כמי ששייכת לציבור הדתי לאומי אני אומרת תפסיקו לרחם על האיש הזה שאומרים "מי שמרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים"! תחשוב כל אמא על הילד שלה שחלילה היה נופל לידיים של הסוטה הזה מה היתה מרגישה ? האם היתה לה דרך להילחם באיש ,דתי ככל שיהיה, רב ומורה בישראל ככל שיהיה, שהעוצמות והקשרים שהוא מחזיק בידיים שלו היו הופכים את אותה אמה וגם את הבן שלה לאומללים לכל חייהם כי לא היו מוצאים תמיכה בציבור שתומך ברב הזה ? יותר מזה איזה חרם והשמצות היו מדביקים בילד או בוגר תלמיד שנפל קורבן לסוטה מין שמטריד תלמידים ?
חברי פורום תקנה עשו טעות כשמשכו את הזמן ונתנו לעוד קורבנות ליפול ברשת . היו צריכים מיד לדווח למשטרה להביא את העדויות ולדרוש חקירה כפי שעושים עם כל מטרידן מיני !
הזמן שהרבנים משכו כדי להסתיר את ההטרדות של הרב מעוררים חשד שיש לציבור הזה מה להסתיר וגם סיבות להסתיר את המעשים הלא מוסריים שעושים אנשים בכירים בציבור שלהם.
עכשיו מראיינים רב מנהל עמותת "הוד" שמדבר על חשדות כלפי בכירים רבים מאד בציבור הזה. כל הכבוד לתקשורת שמדברת ודנה בנושאים האלה - מספיק להסתרות . צריך 'לבער הרע מאיתנו' וכמה מהר כך ייטב.
נשלח ב-21/2/2010 20:52
בשלב זה אוכל לומר רק שאת ניזונת מנתונים לא נכונים ומעוותים
מבלי להכנס לפרטים אומר כך:
1. אילו היה מקום למעשה פלילי, זה לא היה נשאר בגדר פורום תקנה עד עתה (מבלי להכנס לויכוח אם היו צריכים להשאיר זאת בסוד עד עתה, ולמה דוקא עכשיו כן לפרסם)
2. לא מדובר בשום אופן בילדים (אם החשדות נכונות מדובר על בוגרים מעל 18, שזה לא נגד שום חוק, כי אם איסור מהתורה, וכמה מאיתנו באמת לא עוברים על איסורי תורה...)
3. כולנו סובלים מסטיה כזו או אחרת (האם הורה שצורח על ילדיו לא גורם להם נזק נפשי לא פחות חמור?)
לכן השימוש בהגדרה מרחם על אכזריים ומתאכזר לרחמנים אינה במקומה
נשלח ב-21/2/2010 21:48
בס"ד
"לאדמק" היקר ...
אם טעות בידיך לפחות אל תטעה את האחרים שרוצים באמת לייחל לחסדי הבורא יתברך ולישועתו ...
ולא כפי תגובתך ל"חסדי ממשלת הזדון " ... (המעודדים פשיעה והפקרות ועידוד אפיקורסות כדבריך..)רחמנא ליצלן...
שנאמר: מיום שנפטר רבן גמליאל בטלה כבוד התורה רחמנא ליצלן ...
ועוד נאמר:
שיר השירים מדרש רבה ...
אמר אביי:
כמה שבועין אתת כהדא ולא אתא! ולא אתי, אלא כההיא, דאמר ריש לקיש: דור שבן דוד בא:
בית הוועד יהיה לזנות. = בתי מדרשות ומוסדות ציבור וכדומה וכו' ... כדוגמת פרשת "הרב" מוטי אלון רחמנא ליצלן ....
והגליל יחרב.
והגבלן ישום.
ואנשי הגליל יסבבו מעיר לעיר ולא יחננו.
וחכמת הסופרים תסרח.
ויראי חטא ואנשי חסד נאספים.
והאמת נעדרת.
ופני הדור כפני הכלב.
ומנין שאמת נעדרת?
שנאמר: (ישעיה נ"ט) ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל. = כלומר מי שרוצה להתבודד או/וללמוד תורה לשמה מעלילים עליו עלילות שוא כאילו הוא חולה נפש או מסוכן לציבור וכדומה וכו' ... בעצת עמלק וכת דילה שר"י רחמנא ליצלן ....
להיכן הולכת?
דבי ר' ינאי אומר:
הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר.
ורבנן אמרי: דור שבן דוד בא:
חכמי הדור מתים.
והנותרים עיניהם כלות ביגון ואנחה.
וצרות רבות ורעות רבות באות על הצבור.
וגזרות קשות מתחדשות ומשתלחות.
עד שהראשונה קיימת אחרת באה ונסמכה לה.
אמר ר' נהוראי:
דור שבן דוד בא:
הנערים ילבינו לזקנים.
ויעמדו הזקנים בפני הנערים.
בת קמה באמה כלה בחמותה.
אויבי איש אנשי ביתו. ... = וכן בכל מוסדות ציבוריות ותורניות בהם סיכסוכים פנימיים קשים בלשון המעטה
ראה סיכסוכים ורדיפת השררה ומלחמות על ריבונות בתחומי הלכה שונים ככשרות ובתי דין ומוסדות ציבור וכדומה וכו' ... ובחסות של בחירי השלטון כגון ...ש"ס אגודת ישראל מפד"ל ושארית פליטת ישראל מהם צריכה להיווצר פליטה גדולה בקרוב מאוד ... (פליטת שארית ישראל וכו' ...) עד לזמן שיתקיים שערי קוממיות ... ושאר תהליך הגאולה השלימה ... כן יהי רצון במהרה בימינו ...
ובן אינו מתבייש מאביו.
ר' נחמיה אומר:
קודם ימות המשיח:
עניות ירבה.
ויוקר הווה.
והגפן תתן פריה והיין יסריח.
והמלכות כלה תהפך למינות.
ואין תוכחות.
אמר ר' אבא בר כהנא:
אין בן דוד בא, אלא בדור שפניו דומין לכלב.
אמר רבי לוי: אין בן דוד בא, אלא בדור שפניו חצופות וחייב כלייה. רחמנא ליצלן...
אמר ר' ינאי:
אם תראה דור אחר דור, מחרף ומגדף, צפה לרגלי מלך המשיח. הדא הוא דכתיב: (תהילים פ"ט) אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך.
מה כתיב בתריה ???
ברוך ה' לעולם אמן ואמן.
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ....
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדבקים ב - ה' ... חיים ולכם היום ....
נשלח ב-21/2/2010 23:04
יבי 1973 שלום וברכה
עם כל הכבוד, מלבד הציטוטים מהמקורות
בדלותי, לא הבנתי את כוונת דבריך
נשלח ב-22/2/2010 00:38
אדמק כתב:
בשלב זה אוכל לומר רק שאת ניזונת מנתונים לא נכונים ומעוותים
מבלי להכנס לפרטים אומר כך:
1. אילו היה מקום למעשה פלילי, זה לא היה נשאר בגדר פורום תקנה עד עתה (מבלי להכנס לויכוח אם היו צריכים להשאיר זאת בסוד עד עתה, ולמה דוקא עכשיו כן לפרסם)
2. לא מדובר בשום אופן בילדים (אם החשדות נכונות מדובר על בוגרים מעל 18, שזה לא נגד שום חוק, כי אם איסור מהתורה, וכמה מאיתנו באמת לא עוברים על איסורי תורה...)
3. כולנו סובלים מסטיה כזו או אחרת (האם הורה שצורח על ילדיו לא גורם להם נזק נפשי לא פחות חמור?)
לכן השימוש בהגדרה מרחם על אכזריים ומתאכזר לרחמנים אינה במקומה
אדמק יקר
אני מבקשת להתייחס לתגובתך לאורית:
1. כולנו ניזונים מדבריהם של רבנים גדולים ומכובדים, וחושבת שבמעשיהם קידשו שם שמים.
2. סטיות מיניות אינן שייכות לתחום הפלילי.
3. רב שמלמד תורה אבל פועל בניגוד להוראותיה, במיוחד כשמדובר במשכב זכר.... שיעסוק, כפי שאמר הרב ליכטנשטיין,
בפלדה ולא בהוראה.
4. צר לי שהתרבו הדתיים שמבטאים מוסר כפול כשזה נוגע לרבנים שלהם, ובכך מעמידים את התורה כספר שאין לו
ערך. אגב - גם ההאשמות נגד הנשיא קצב אינן בגדר הפלילי ובוודאי לא הטריד קטינות אלא בוגרות שגם הסכימו למעשיו,
אז אולי נחזיר לו את התפקיד, המעמד והכסף, (ויובהר שמעשיו של מוטי אלון חמורים מאלה של משה קצב)ובכלל
תגובות רבות בציבור הדתי לחשיפת הפרשייה מעוררות חשש אמיתי שילך ויגבר ההיתר הפנימי להתיר לרבנים הומוסקסואליים
להעמיד ישיבות ותלמידים הרבה ומדי פעם להתעסק איתם, במיוחד את אלה שעברו את גיל 18 והם עומדים ברשות עצמם
ולא יכולים לעמוד בפני מורם ורבם.
הגרוע בעניין הוא שמוטי אלון הצליח לרמוס עד דק את הזיקה וההערכה האדירה שיש לציבור בישראל כלפי רוח התורה,
כל כך כואב לשמוע חילוניים ששתו בצמא את פרשות השבוע של מוטי אלון - מתאבלים על מעשיו, שהראו את הפרצוף
השני שלו, המכוער והטמא, שמנוגד לדעת תורה ומנוגד לרוח אותה ניסה להעביר..
***
יבי, תודה על הדברים (נכון שקצת הארכת.. אבל מצאתי את ההתייחסות שלך לענין בו מדובר באשכול זה). וחוץ מזה יבי,
המון תודה על דברי התורה וההלכות שהבאת באשכול פורים. תבורך מפי עליון.
תוקן על ידי 3ברית ב- 22/02/2010 01:11:06
נשלח ב-22/2/2010 01:13
3ברית, קיבלתי את הערותיך, לשתיים אני עונה, לשתיים אני מסכים.
1. הרב אריאל הוא רק מובהק שלי, הייתי בישיבת ימית תחת הנהגתו במשך 3 שנים. איני מטיל ספק בטוהר כוונותיו. אני רק תוהה על העיתוי והמטרה (על כך בסוף).
2. הקו של סטיה מינית הוא קו דק מאוד, דברים שנלמדים במסכת יבמות יחשבו היום כפדופילה, לעומת זאת היחס של אישה סוטה בימינו היא סלחנית באופן מוגזם ביחס לדרישות ההלכה (אני לא לוקח צד מסויים כאן, רק מצביע על השינויים במרחב במהלך השנים).
3. אני מסכים לכל מילה של הרב ליכטנשטיין אם אלו באמת פני הדברים
4. גם כאן אני מסכים איתך על ענין המוסר הכפול, אך מציק לי יותר הצביעות של אותם אנשים לאינם יכולים להבין שגם אדם גדול יכול ליפול, הגדול מחברו יצרו גדול ממנו.
הטעות היא שלא בהכרח הרב מוטי רמס את הזיקה וההערכה למנהיגים רוחניים, הוא עם פגימתו, ניסה להשאר כמו שאומרים "בארון", וכאן אני תוהה על פורום "תקנה" כגוף, האם הפרסום מאדיר או מחליש את מנהיגיה הרוחניים. הוי אומר, לאחר שהדבר פורסם יבוא אדם ויגיד לעצמו, אם בארזים נפלה שלהבת מה יאמרו אזובי הקיר, הוי אומר, אם כך גדולי ישראל יכולים ליפול מה יהא עלי... (כל אחד והסריטה שלו)
נשלח ב-22/2/2010 01:42
אדמק, תודה על הדברים.
היום ראיינו את אחד הרבנים הגדולים (לא זכור לי שמו), הוא אמר דברים שחשוב שכולנו נפנים - אין אדם שלא חוטא,
גם לא מי שנראה בעיני האחר כצדיק, כולנו בני אדם ולא מלאכים, כל אחד וחטאיו שלו, השאלה מה אנחנו עושים עם
החטאים והסטיות שלנו, כל עוד זה נשאר בגדרים שבינינו לבין בורא עולם - בסדר, בבית הפרטי שלנו, בצינעה שלנו,
אבל ברגע שאחר נופל קורבן לסטייה (חטא) שלנו - יש צורך בהתערבות מיידית כדי לעצור את הפגיעה באחרים.
הפגימה של מוטי אלון היא לא עניינו של איש - עד שהשתמש בכח ובכאריזמה שלו כדי לפגום באחר.
ודווקא הסייפא שלך מעניינת, הפרסום צריך להדליק נורות אדומות אצל כל אחד מאיתנו, אנחנו צריכה לדעת שהסריטות
שלנו הם חלק מזה שאנחנו לא מלאכים, נעבוד לתקן אותם, אבל במיוחד ניזהר שהשני לא ייפגע מהסריטה הזאת.
בלי או עם קשר רוצה להוסיף שיש בי צער וכאב על הרב מוטי אלון שנכנע ליצריו, אני בטוחה שהוא עובר ימים מאד
קשים, מפחיד לראות איזה נסיונות עובר יהודי כל כך מוכשר וחכם (נעזרתי המון בפרשות השבוע שלו), ובאמת צריך
להתפלל שלא נצטרך לעמוד בנסיונות האלה ואני אישית גם מתפללת עליו שהשם ירחם עליו ויעזור לו.
תוקן על ידי 3ברית ב- 22/02/2010 01:54:12
נשלח ב-22/2/2010 02:31
הרב מוטי אלון גזר על עצמו שתיקה, הוא נמצא בגלות, חושבת שיש להרפות מהנושא ולסגור אותו ולא לעסוק בו יותר,
העם היהודי ימשיך ללמוד תורה ולהאדיר , זה מקרה פרטי ולא צריך להשפיע על הציונות הדתית, יש לנו רבנים
גדולים ומצויינים. בכל כלל יש יוצאים מן הכלל, מי שסרח צריך לצאת מהשורה בלי לעשות מזה פרסום גדול.
רוצה מאד שלא ידובר יותר בענין הזה. תודה.
תוקן על ידי אורית09 ב- 22/02/2010 02:37:01
נשלח ב-22/2/2010 02:58
3ברית
לדבר אחד מדבריך אני רוצה לגעת
כתבת:
"אבל ברגע שאחר נופל קורבן לסטייה (חטא) שלנו - יש צורך בהתערבות מיידית כדי לעצור את הפגיעה באחרים.
הפגימה של מוטי אלון היא לא עניינו של איש - עד שהשתמש בכח ובכאריזמה שלו כדי לפגום באחר."
אמרי לי,
האם הורה שצורח על ילדיו (אף אם לא מכה אותם), אינו גורם נזק נפשי בלתי הפיך לילד, שלא ניתן לתיקון, אולי אף יותר מאשר בעל שררה שמביא תלמיד שלו בדרך הסכמה לדבר שחריג שנחשב סטיה.
האם זה עניינו של אחר, או שמא אפשר לשבת מהצד וראות הורה צורח על ילדיו, הרי אם נעיר להורה כזה, תשובתו תהיה, "אל תתערב בחינוך שלי לילדי".
הרי אין שום אפשרות שילד יגיע למצב של הסכמה שיצרחו עליו ועל כן בעתידו הדבר ישפיע עליו קשות, חרדות, פחדים, חוסר בטחון ומה לא.
בעוד לעומת ההסכמה לביצוע סטיה שאולי תברר שנבע מתוך רצון לא אמיתי בעתיד.
מי נמצא כעת במקום יותר פגיע מבחינת החברה. הילד שצרחו עליו ועתה כשבגר אינו יכול להמנע מלצרוח גם על ילדיו מעבר לחרדות שהוא חי איתם, או הנער שדוקא נהנה ברגעים מסויימים למרות העיוות ואולי כן או אולי לא יגרר לזה בעתיד תלוי בעמידתו ברצונותיו.
חומר למחשבה...
נשלח ב-22/2/2010 10:44
בס"ד
לאדמק היקר ...
לצערי בכוחי לפרט את אשר הבאתי לתגובתך ...
ולדעתי ולשמחתי שידידתינו ברית3 קלטה והבינה את המאמר מפי חז"ל
והסבירה לך מעט מהדברים שעיקרם היית צריך להבין ...
לידידת הברית תודה על ההבנה ועל הפירגון והתמיכה ...
(כן ירבו כך בין איש לרעהו בישראל כן יהי רצון...)
וסליחה על המאמר הארוך ...
תבורכי מפי עליון (-:
והמשכילים יזהירו ...
כן יהי רצון ...
חיזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים ל - ה' ...
ואתם הדקים ב - ה' ... חיים כולכם היום ...
נשלח ב-22/2/2010 10:49
אדמק אני לא יודעת אם במתכוון אתה מוציא דברים מהקשרם ומביא דוגמאות שהקשר בינם למעשיו לכאורה של מוטי אלון - לא קיים. התורה לא אוסרת על אב לצעוק על בנו או אפילו להכותו קלות, ההיפך "חושך שבטו שונא בנו".
הפלפולים שלך לא מקלים, ההיפך, אני רואה בהם נסיון לעקור את הוראות התורה משורשם, בעיני זה חמור בפני עצמו, אם תמצא מקור תורני אחד שמקל על המעשים שמוטי אלון לא הכחיש אותם, תואיל להביא לכאן.
לפי הפסוקים שלעיל, אנו מבינים מספר דברים: 1. משכב זכר חמור ממשכבים אחרים ולכן נקרא "תועבה". 2. לזכר אסור לקיים כל סוג של סיפוק מיני עם זכר אחר (כפי שכתוב, "משכבי" אשה). 3. מי שנמשך לבני מינו אינו חייב מיתה. רק מי שמקיים יחסי אישות עם בן מינו חייב מיתה. 4. יצר זה של עריות אינו שונה מיצר עריות אל בהמה.
שמלבד האיסור החמור של "משכב זכר" האמור בתורה פעמיים (ויקרא יח, כב. ויקרא כ, יג) יש בזה גם איסור מוציא זרע לבטלה אשר הוא כמביא מבול לעולם בהשחיתו את רבבות צאצאיו בכל פעם (ראה על כך בספר 'המהפך' פרק 'הזרע והמבול'), ועל פי הסוד כל מעשה כזה מביא את נשמתו לעצבות ולדכאון, ושופך את מזלו החוצה [ונרמז בראשי תיבות מזל – מוציא זרע לבטלה. ועל פי המבואר בזוהר שאין דבר שלא נרמז בתורה, נפלא הדבר שאף על פי שבפסוקים הנל לא הוזכר איסור מוציא זרע לבטלה, משום שהוזכר בהם עצם האיסור החמור שבענין עצמו וגם משום שפשוט הוא שנכלל בזה איסור מזל, הדבר נרמז בפסוק 'מזריע זרע למינהו' (בראשית א, יב) שגם זה ראשי תיבות מזל. לומר שהמזריע זרע לאותו מין שהוא, הרי זה מוציא זרע לבטלה].
כמו כן כותב ספר החינוך: במצוה רט' "שלא לבוא על הזכרים", וכך כתוב: "שלא לבוא על הזכרים, שנאמר 'ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא.".... ונהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן זאת מן העריות שנצטוו עליה כל בני העולם בכלל, בין ישראל או שאר כל האומות.
ועוד
התלמוד במסכת סוכה מונה ארבעה חטאים המביאים לליקוי חמה: "בשביל ארבעה דברים חמה לוקה: על אב בית דין שמת ואינו נספד כהלכה ועל נערה המאורסה שצעקה בעיר ואין מושיע לה (שנאנסה) ועל משכב זכור ועל שני אחין שנשפך דמן כאחד."
במסכת סנהדרין מופיע חילוק בין אדם שעבר על משכב זכר, לבין אדם שקיים יחסי מין אסורים עם נשים. בעלי התוספות הסבירו את החילוק בכך שזכר שעבר על משכב זכר עשה זאת "להכעיס", כלומר רק כדי לעבור עבירה, בעוד שאדם שעשה איסור אחר עשה זאת "לתיאבון", כלומר כדי לספק את יצרו. הרא"ש חלק על התוספות, באומרו שגם זכר הבא על הזכר עשה זאת "לתיאבון", ובכך היה לרב הראשון שנמצאה בכתביו התייחסות לכך שישנם אנשים בעלי משיכה מינית לזכרים.