ברכת כהנים

ברכת כהנים

מתוך אתר ישיבה, הרב דוד דב לבנון  

דרשה שאעביר בע"ה בשיעור תורה ביום שבת לעילוי נשמת אחותי יהודית בת לאה, שיום פטירתה ט' סיון (השנה יוצא בשבת).

פרשת נשא שאנו קוראים לאחר מתן תורה, היא הארוכה בין פרשיות התורה, וגם מדרש רבה מאריך בה ביותר, ורמז יש כאן לשפע הרוחני שירד לעולם מכח מתן תורה.

במרכזה של הפרשה מופיעה פרשת "ברכת כהנים", וגם זה קשור לקבלת התורה. שכן אמרו חז"ל: מהיכן למדנו שזכו ישראל לברכת כהנים? - מ"כה תאמר לבית יעקב", וכתיב: כה תברכו את בני ישראל" (בראשית רבה, מג), שבזכות קבלת התורה זכו לברכת כהנים.

"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"

במדרש תנחומא כתוב: "בשעה ששמעו ישראל שהקב"ה אומר: כה תברכו את בני ישראל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: רבונו של עולם! לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכתך... אמר להם הקב"ה: אע"פ שאמרתי לכהנים שיברכו אתכם, אני עומד עמכם ומברך, שנאמר: ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם". 

ולכן אסור לכהן להוסיף ברכה משלו "שלא יאמר הואיל ונתנה לי תורה רשות לברך את ישראל הוסיף ברכה אחת משלי.
וכן אמרו חז"ל "כל המסתכל בשלושה דברים עיניו כהות: בקשת, ובנשיא ובכהנים (בשעת ברכתן)" ופירש רש"י: "שהשכינה שורה על קשרי אצבעותיהם", ונראה שרש"י פירש, שאומנם עיקר חומרת האסור להסתכל על ידי הכהנים הוא בבית המקדש, ששם שורה השכינה בגלוי, אבל גם בגבולין שייך במידת מה טעם זה, שכן הקב"ה מברך את ישראל וממילא שורה בין אצבעותיהן, ולכן קיים האסור להסתכל על ידי הכהנים, כדי שנדע שאין הכהנים מברכים אלא הקב"ה הוא המברך, "מציץ מין החרכים"- מבין אצבעותיהם של כהנים" (במדבר רבה י"א).

הקב"ה מתאווה לברכת כהנים

לכאורה אם הקב"ה מתאווה לברך את ישראל מדוע תלה את הדבר בכהנים?
והנה ה"חינוך" במצוות עשה שע"ח "מצות ברכת כהנים בכל יום" עונה על כך ב"שורשי המצווה": "שחפץ השם בטובו הגדול לברך עמו על ידי המשרתים החונים תמיד בית ה', וכל מחשבתם דבקה בעבודתו, ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם ויתברכו כל מעשיהם, ויהי נעם ה' עליהם.
כלומר ברכת כהנים מכשירה אותנו לקבל מהקב"ה את ברכת הטוב, וזה משתי סיבות: א. מפני שהכהנים הם משרתי ה' הקשורים ביראת ה' כל היום. ב. מפני שעל ידיהם אנו נשאל ממנו ברכה ועל ידי זה נזכה לקבלה.

בסוגיית "ברכת כהנים" בגמרא סוטה ל"ח: נאמר: "אמר ר' יהושע בן לוי: אין נותנים כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין שנאמר: טוב עין הוא יבורך, אל תקרי יבורך אלא יברך", ומתוך הקשר הדברים משמע שהוא הדין גם כן ביחס לברכת כהנים.

ועוד, בנוסח ברכת כהנים נאמר "וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה". וכבר התקשו המפרשים מנין שהכהנים צריכים לברך באהבה? ומפרש המהרש"א שזה קשור למאמר חז"ל הקודם, שדווקא טוב עין ראוי לברך, ולכן לפי אהבתו של הכהן תחול ברכתו על ישראל.

ברכת כהנים מלמדת שהשכינה שורה בישראל
ברכת כהנים נסמכה לחנוכת הנשיאים מלפניה, ולאחריה פרשת "בהעלותך את הנרות", ונראה שיש צד שווה בין מצות המנורה לברכת כהנים. המנורה מסמלת את זה שהשכינה שורה בישראל, ולמרות שהקב"ה הוא מקור האורה, צווה לנו להאיר לפניו (שבת כד, עמוד ב), וכך גם ברכת כהנים, הקב"ה מקור הברכה, ומסר אותה לכהנים לברך את ישראל.

והנה ברכת הכהנים נאמרה במקדש אחרי עבודת התמיד, וכך גם בתפילה אומרים ברכת כהנים בסיום תפילת שמונה עשרה. וטעם הדבר, משום שאנו נושאים פנינו אל הקב"ה בבקשת התפילה, והקב"ה משיב לנו בברכת כהנים שתפילתנו התקבלה. וכך אמרו חז"ל: "ישא ה' פניו אליך - אימתי - בשעה שאתה עומד ומתפלל " .

וכך אפשר להסביר שהקב"ה מתאווה לברכת כהנים. תאוותו של הקב"ה היא כביכול תפילתו, שאנו נבקש ממנו ברכה ושהוא יוכל להעניק אותה. על דרך מה שאמרו חז"ל במסכת ברכות שהקב"ה מתפלל, ומהי תפילתו? "אמר מר זוטרא אמר רב: יהי רצון מלפני שיכבשו רחמי את כעסי ויגולו רחמי על מדותי ואתנהג עם בני במידת הרחמים ואכנס להם לפנים משורת הדין".

ולכאורה קשה, מי מעכב בעדו? אלא שהוא אינו יכול להתנהג עמנו לפנים משורת הדין, ועל זה הוא מתפלל. כך גם ברכת כהנים היא באה בעקבות בקשתו ממנו להתברך. ונראה על פי זה להסביר את הקושיא הגדולה שהקשו ותשובת הקב"ה אליהם: "אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, כתוב בתורתך: "אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד, וכתיב: "ישא ה' פניו אליך"? אמר להם: ואיך לא אשא פנים לישראל, שכתבתי להם בתורה: "ואכלת ושבעת וברכת, והם מדקדקים על עצמם לברך עד כזית ועד כביצה". וצריך להבין מדוע החומרה שישראל מחמירים דווקא בברכת המזון, היא גורמת למידה כנגד מידה , שהקב"ה יברך אותנו לפנים משורת הדין.

שמעתי בשם הרבי מבוהוש הראשון זצ"ל, שהמצוות והמעשים הטובים שלנו הם כביכול משביעים פמליא של מעלה, ונותנים להקב"ה את הכח לברך את העולם ואם אין אנו מקיימים מצוות כדבעי, הרי הקב"ה אינו שבע כביכול מאתנו, ולכן אם אנו מברכים ברכת המזון בלא שביעה, אנו יכולים לבקש מהקב"ה שהוא גם כן יברכנו אע"פ שלא היה שבע רצון ממעשינו.

ברכת כהנים - ברכה מחוץ לדרך הטבע
אמרו במדרש: "מהיכן זכו ישראל לברכת כהנים? ר' יהודה אומר: מאברהם, דכתיב בפרשת לך לך : כה יהיה זרעך, וכתיב כה תברכו את בני ישראל", ר' נחמיה אומר: מיצחק, שנאמר: ואני והנער נלכה עד כה ונשתחווה ונשובה וגו' לפיכך אמר המקום: כה תברכו את בני ישראל, ורבנן אמרי: מיעקב, שנאמר: כה תאמר לבית יעקב".

אברהם אבינו עליו השלום הוא ראש למברכים, אמר לו הקב"ה "והיה ברכה". פירש רש"י: "ברכות נתונות בידיך, עד עכשיו היו בידי, ברכתי לאדם ונח, ומעכשיו אתה תברך את אשר תחפוץ". הקב"ה ראה שאברהם רוצה להטיב עם העולם במידתו מידת החסד, ו"רצון יראיו יעשה", ונתן לו את הכח לברך ולהשפיע שפע של חסד בעולם. וכשם שאברהם נהג במידת החסד כך זכה להנהגה של חסד מאת המקום מחוץ למידת הדין והנהגת הטבע, ולכן "ויוצא אותו החוצה" - "צא מאצטגנינות שלך שראית במזלות שאינך עתיד להעמיד בן, אברם אינו מוליד אבל אברהם יש לו בן" (רש"י). " כה יהיה זרעך"- כמו " כה תברכו את בני ישראל".

יצחק זכה להיות מקור למברכים בגלל מידת הגבורה שלו, שהלך לעקידה בלב שלם ולא הרהר אחר מידותיו של הקב"ה כאמור: "ואני והנער נלכה עד כה". ועל זה בקש אברהם (כדאיתא בירושלמי תענית ה, ד) "ריבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שבשעה שאמרת לי להעלות את יצחק בני, היה לי מה להשיב ולומר לך וכו' כן יהיה רצון מלפניך ה' אלקי שבשעה שיהיו בניך נכנסים לצרה ואין מי שילמד סנגוריה אתה תהיה מלמד עליהם סנגוריה".

ויעקב אבינו ע"ה אחוז במידת האמת היא התורה חותמו של הקב"ה זכה אותנו בברכות שבאות מכחה של תורה "כה תאמר לבית יעקב" (שנאמר במעמד הר סיני). שהתורה היא מקור הברכה של העולם, שבשבילה נברא ושם חוקות שמים וארץ. הצד השווה בין שלושת האבות שעשו מעשים מעל לטבע ובחסד גבורה ואמת ולכן זכו לברכה של למעלה מדרך הטבע. וזהו נשיאת פנים של ברכת כהנים.

שבת מבורכת לכל בית ישראל