דברי תורה פרשת לך-לך

(מתוך פייסבוק)

שלום חברים,
בעז"ה כל יום שישי בלי נדר נאמר כמה מילים על פרשת השבוע עלינו לטובה,

כותב המדרש רבה על הפרשה "אמר רבי ברכיה למה היה אברהם אבינו דומה? לצלוחית של אפופילסימון מוקפת צמיד פתיל ומונחת בזוית ולא היה ריחו נודף כיון שהיתה מיטלטלת היה ריחו נודף, כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו טלטל עצמך ממקום למקום ושמך מתגדל בעולם".
מה הסוד הגדול של הטלטול שבזכותו דווקא נתגדל שמו של אברהם? והרי רש"י בעצמו כותב שהדרך גורמת לשלשה דברים ואחר מהם הוא מיעוט השם, ואם כן הדבר תמוה עוד יותר ?!
מגלה לנו ר' נחמן מברסלב בתורה מ' בספרו ליקוטי מוהר"ן: "גַּם עַל יְדֵי טִלְטוּל
מְתַקֵּן אֶת הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה".
האדם כידוע נברא בצלם אלוקים. הבעש"ט הקדוש מפרש את הפס' בתהלים "יהוה צלך על יד ימינך"- כלומר הקב"ה הוא כמו הצל של האדם- כמו שהאדם מזיז את היד וככה הצל שלו גם זז, ככה מתנהג הקב"ה איתנו, כאשר אנחנו עושים "תנועה" רוחנית טובה אז הקב"ה עושה גם כן וכן גם להיפך. כשהאדם מטלטל את עצמו בדרכים אז בזה הוא מתקן את הטלטול שגרם למעלה שרומז על גלות השכינה, כמו שכתוב (מכילתא בא יד') "גלו למצרים - שכינה עמהם, שנאמר (ש"א ב') 'הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים' "- כלומר הגלות שלהם למצרים "משכה" את השכינה אחריהם לגלות.
התלמוד הירושלמי (ירושלמי תענית פ"ד ה"ו) כותב "כך אמר הקב"ה: אם מניח אני את ישראל כמות שהם, נבלעין הם בין העכו"ם, אלא הריני משתף שמי הגדול בהם, והן חיים". מכאן רואים ששם ה' משותף בשמנו.
מידת אברהם היא חסד כמו שכתוב "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" (מיכה ז',כ'), אם כן כשאברהם טלטל עצמו ממקום למקום גם מידתו הלכה עימו, כלומר הוא עשה חסד בכל מקום שאליו פנה. לאחר שעשה חסד בכל מקום, רצו האנשים להודות לו, אך אברהם אמר להם שאינם צריכים להודות לו אלא לקב"ה כמו שמספרת הגמרא הקדושה "מלמד שהקריא אברהם אבינו לשמו של הקב''ה בפה כל עובר ושב. כיצד? לאחר שאכלו ושתו עמדו לברכו, אמר להם וכי משלי אכלתם? משל אלהי עולם אכלתם. הודו ושבחו וברכו למי שאמר והיה העולם" (סוטה י',ע"ב). מכאן ראייה שאברהם קידש שם שמיים ברבים ועל כן אומר רש"י על הפס' בפרשה "ואת הנפש אשר עשו בחרן-שהכניסן תחת כנפי השכינה" וכמו שנכתב ששם הקב"ה משותף בשמנו, וככל שאברהם הראה לכל הבריות שכל החסד והשפע הוא מאת הקב"ה וככה זכו כל הבריות להכיר את הקב"ה ובמילא הקב"ה היה נגלה בכל מקום (כי לפני שאברהם אמר להם לברך את הקב"ה אז הקב"ה היה בבחינת נעלם מהבריות) ובמצב כזה הקב"ה לא צריך "לטלטל" את עצמו כיוון שהוא בכל מקום, ולזה התכוון ר' נחמן באומרו "גַּם עַל יְדֵי טִלְטוּל מְתַקֵּן אֶת הַטִּלְטוּל שֶׁגָּרַם כִּבְיָכוֹל לְמַעְלָה". נמצא שכאשר האדם עושה חסד עצום בכל מקום שאליו הולך ומראה לבריות שחסד זה מגיע מאת הקב"ה, ככה מתגדל שמו של הקב"ה, ושמו הרי משותף בשמנו ולכן גם ממילא שמנו מתגדל, וזהו הסוד הגדול של הטלטול שבזכותו נתגדל שמו של אברהם.
יהי רצון שנזכה להרבות בחסד ולהגדיל שם שמיים ברבים ומתוך כך יגדל גם שמו של עם ישראל ,

חוץ מזה חברים יקרים מי שמעוניין לקבל דיוור יומי שבו אנו שולחים שני הלכות ופרק תהילים כל יום מוזמן להצטרף בשמחה לקבוצת "חיבור ישיר"
http://www.facebook.com/group.php?gid=160966587266284

תוקן על ידי אבנר2010 ב- 17/10/2010 00:46:12