18 לינואר 2009

חוסר גיבוש דעה, וחוסר במהלכים מדיניים, חוסר דרך, וחוסר חזון, חוסר הנהגה, מבאים אותנו עד הלום.

בריחתה מעזה של ממשלת קדימה והשותף הזמני אהוד ברק , מעידה שוב על פחד וחוסר אומץ, חוסר הדרך והיכולת של ציפי ליצור מהלכים מדיניים, להגיע להסדר עם החמאס. הפסקת הלחימה אינה פתרון לברוח מהמציעות הקשה, בה אינה יכולה ליצור ולו קרוב למהלך מדיני מסויים שלפחות יסכים והשתתף עמו החמאס, אין דבר גרוע מהפסקת אש חד צדדית, זה מציג חולשה, זה אומר הגענו לדרך ללא מוצא ועל כן אנו בורחים מעזה, ולא זו בלבד עושים הסכם מביש עם ארצות הברית, שמציג את ישראל כמחפשת גלגל הצלה, שאות מספקת עבורנו ארצות הברית, אובדן הדרך שבולט פעם אחר פעם במיוחד באגף של ציפי ליבני שאת עבודתה נאלץ לעשות יו"ר האופוזיציה, חוסר היכולת ליצור מהלך מדיני אמיתי, שיציג את ישראל כמנצחת ויוצאת בכבוד מהמהלכים שהתחילה, במקום זה בורחת מעזה ביציאה חד צדדית.

דבר שני, שגורם לי פעמים לאדמימות מסוימת באפי, הוא הקמפיין של ציפי לבני "האומץ לעמוד מול הסחטנות" אסור לתת לקמפיין הבדאי הזה לככב על שילטי החוצות, הציבור יודע ולכל הפחות אני מקווה שיודע, ציפי ליבני נתנה הכל! נסחטה עד טיפת דמה האחרונה, נתנה מה שיש לקופה של המדינה ומה שאין, סכומים בלתי נתפסים, וכמו כן במו"מ מול ש"ס נתנה להם ככל שיחפצו, אלא שש"ס לא נענתה עקב סוגיית חלוקת ירושלם, והדבר הכואב יותר הוא השלט השני שלה "האומץ לומר את האמת", זה אינו כי אם סתירה כואבת ומצלצלת לשלט הנ"ל.

לא נותר אלא להתבייש במדינת ישראל (בחלקה) שנותנת לציפי לבני קול ולו אחד, איך מצביעים לאחת שיכולה להציד בפני בוחריה רצף כשלונות מדהים.

סוגיא שניה: והעומד בראשה הוא אהוד ברק, אותו אהוד שהיה ראש ממשלה כעשרים חודשים, מה שבן גוריון המתפטר הסדרתי לא הצליח להחזיק כה מעט זמן, רצף כשלונתיו כראש ממשלה חוסר היכולת להנהיג ממשלה ומדינה, הוויתורים שהיה מוכן להקריב בשביל ערפת שאמינותו ידועה כנתונה בספק גדול , על מנת להרשם על גבי ההיסתוריה כמי שעשה שלום, שלבסוף נענש על הטעויות שעשה ונרשם על גבי ההיסטוריה מצד אחר השחור והרע בהחלט, (שאר הפרטים בספר חרקירי של רביב דרוקר). כניסתו למלחמה זו שלדעת רבים היא פופליסתית גרידא, היציאה בזמן עגום כל כך עבורו, והבריחה חזרה בזמן כל כך טוב עבורו, מדידות את שנתי, מחשבות היציאה עקב צרכים פולטיים כאלה ואחרים כואבים, היכן היה ברק עד הימים האלה ברק נכנס לתפקידו כשנה וחצי קודם היציאה מעזה. היכן היה ברק? האם הגענו שוב לעידן ברק ברח, ברק פה גילה חוסר עמידה בלחצים ובריחה מהירה מעזה, תוך גילוי חולשה קשה, והצגת ברק בעידן הישן, ברק לחיץ ובורח.

לא נותר אלא לחשוב על כיון רציונלי יותר של מנהיגות חדשה ואחראית, ממלכתית הגונה, בעלת הרמוניה, עקרונות אמתיים, אנשים מומחים וחכמים, שלטון בעל דעות אחידות, ולא דעות של פרסומיים.

דבר זה הוכיח ביבי בהתנהגות הן במלחמת לבנון השניה, הן במבצע עופרת יצוקה, הן בכל הממשלה האחרונה והקודמת לה הצמדותו לעקרונות, מערך ההסברה שהקים לא מותר אלא לבחור בעתיד טוב יותר למדינת ישראל כולה.

כי צריך לנהל מדינה

אורי מגל