מי שלא נכח בליל שבת האחרון בבית הכנסת חניכי חברון בסמטת האר"י, לא ראה מחאה כואבת ואמיתית מימיו.
מי שנכח במקום, יכל לראות את המתפללים – בני הדור החברונאי הוותיק – מהם רמי"ם, רבנים, מרביצי תורה, אישי ציבור ועוד אנשים של צורה וראשי משפחות הנטועים עמוק רבות בשנים בהוויה של עירנו בני ברק, כולם נסערים, מזועזעים, כאובים, ונחושים לפעול בכל דרך, אחרי הדברים כדרבונות שנאמרו שם לפני תפילת מעריב.
ובמה דברים אמורים?
ידוע, [בעצם, אולי לא מספיק ידוע] התנהלותו של ראש העיר – יעקב אשר, בעניין סמינר שיינקר – פעמי רחל. התנהלות המתמשכת מספר שנים המלאה תמיהות ושאלות כבדות, שככל שאתה מנסה לפותרן אתה מגלה צחנה איומה של עסקנים זולים בעלי אינטרס של שנאה וקנאה הבוחשים בקדרה יחד עם ראש העיר ולא בוחלים בשום דרך כולל צפצוף מוחלט על גדולי ישראל, מתוך מטרה ברורה שא"א להסתירה - למרר את החיים ולשתות את דמם של הנהלת הסמינר, ההורים והתלמידות.
התנכלות איומה זו, לא התחילה עכשיו. זה התחיל בחייה של הרבנית שיינקר ע"ה שהייתה היחידה והראשונה שקמה ומסרה נפשה עבור בנות שלא התקבלו לסמינרים, ופתחה עבורם, יחד עם חתנה הרב סדובסקי, את סמינר זה שבזרועות פתוחות והרבה אהבה קיבל את התלמידות הללו, רומם אותן ובנה אותן.
כמות העלבונות, בזיונות, הצרת צעדים, מניעת תקציבים וכו' שספגה הרבנית שיינקר מצד העירייה והעומד בראשה, א"א לתאר ולשער.
דיינו אם נזכיר את אותם רגעים, שמי שנכח במקום נחרט בלבו, בשעת הלוויתה בשמגר בירושלים, כשנגשה אחת המפקחות הבכירות של משרד החינוך לבעלה של הרבנית שיינקר – ה"ה הגה"צ רבי יודל שיינקר, ואמרה לו: "אני רוצה לומר לך שלא המחלה גמרה אותה, העירייה גמרה אותה!!!" היא אמרה בקול, את מה שחשבו כולם בלב.
אחרי פטירתה, באופן טבעי, המשיך בניהול הסמינר חתנה – הרב סדובסקי, כשהוא ממשיך להוביל את קו ההצלחה, דבר שכל ההורים מציינים לשבח, כשהם לא פוסקים מלהלל את מסירותו ואת הפירות שהם רואים בבנותיהן.
אלא שכאן ראש העיר העלה דרגה ברמת ההתנכלות. הוא סגר תקציבים, ניתק קוי טלפון, מחק את שם הסמינר מרשימות הסמינרים בתקופת ההרשמה – בכדי למנוע הרשמה לסמינר, ופעל ללא ליאות להוצאת שם רע על הסמינר והעומד בראשו.
פעולותיו אלו – של הוצאת שם רע, לא צלחו לו ומרן הגאון רבי חיים קנייבסקי, שלח 2 תלמידי חכמים לברר אחר הדברים, כשבסופו של בירור כתב במכתבו כי הרב סדובסקי צריך להמשיך ולנהל את הסמינר.
אך כנראה מכתב מר' חיים קנייבסקי, חסר ערך הוא אל מול גחמותיו של ראש העיר – נציג דגל התורה... והמכתב נשלח לפח או מקסימום שוכב במגירה של ראש העיר, אותה מגירה שבה שוכבים כספי המשכורות של המורות כבר כחצי שנה.
זעקתם של המורות, גם הוא חסר ערך בלשכתו של הנ"ל. אין להם למורות הללו – שכולן בעלי משפחות וחלקם מחתנים ילדים – אין להם את המשטרה שמיד תרתם לחקור מי גוזל אותם, כפי שנרתמה מיד לחקור מי פרץ את רכב הפאר של ראש העיר. הללו, אין להם רכב בכלל ואת הדרך לגמחי"ם עושים בעליהן מתוך כיתות רגליים ומתוך לב שותת על הילדים שבבית שצריכים לחם וחלב, חולצה ומכנסיים, תשלום לשכר לימוד וכו' וכו' וכו'.
גם צעקתם של ההורים הזועקים וחוזרים וזועקים: הרפה ידיך מהסמינר!!! נתקלים בחומות בטון של הלשכה או הלב שנאטמו בפניהם. למעלה משנה של פניות ותחנונים להפגש עם ראש העיר, נתקלו בתגובות סירוב שוב ושוב ולא רצה להסתכל עליהם. רק אחרי שהדברים יצאו לתקשורת הסכים הלה להפגש עמם. עכשיו לפחות הוא יכול לצאת ולומר: הנה, נפגשתי עם ההורים. [תודה רבה לך. כולנו יודעים שברגע שהם יצאו מהחדר, אתה שבת להתרווח בכסאך והם שבו למצוקת בנותיהן].
מי שנכנס לעובי הקורה, אלו 2 תלמידי חכמים ראשי ישיבה הגאונים ר' נתן זוכובסקי ור' זאב ברלין [חתנו של הרב שטיינמן]. אחרי לחצים מסיביים, ניאות ראש העיר להפגש עמם. אך התוצאה מכורה מראש. אותה טקטיקה של העמדת פנים מחייכות וכאילו רצון לעזור היה גם כאן. למעשה את דעתם הוא לא קיבל. גם את המסמך שהכין הרב ברלין ושלח לו, זרק הלה לכל הרוחות.
הגאון ר' מרדכי גרוס שנכנס אף הוא לעובי הקורה, אישר את מסמכו של הרב ברלין ואף פנה מספר פעמים אישית ליעקב אשר, אך דבריו של הרב גרוס הצטרפו למכתבו של ר' חיים קנייבסקי, לזעקתם ודמעתם של ההורים והמורות, לפניות רבות נוספות של אישים שונים, שלכל אלו נחרץ דינם לצפצוף וזלזול בוטה וחסר תקדים.
יש לציין שלפני כשלשה שבועות נכנס הרב שיינקר אל מרן הגר"ח קנייבסקי, ושוחח עמו על העניין, הגר"ח שכאמור כתב לאחר פטירתה של הרבנית שיינקר, שחתנה הרב סדובסקי צריך להמשיך ולנהל את הסמינר, הופתע לשמוע שראש העיר אינו מתכווין כלל לציית לדבריו, הוא התבטא בין הדברים שהלה כלל לא נכנס אליו ואין לו קשר עמו, והיה אם יבוא אליו יעמידו על חומרת הדבר.
הדברים שהועברו לידיעת ראש העיר זכו אף הם לזלזול נוראי, שאין כאן המקום לפרטם.
שערוריה זו ונושא אי הציות והתרגילים השונים לסובב את הרבנים מצדו של הנ"ל כשהוא אומר דבר אחד ועושה את ההיפך, עלה בשבוע שעבר בפגישה שהיתה בביתו של מרן הרב שטיינמן שליט"א, ומשם יצאה הדרך לקיום המחאה החריפה שהתקיימה בליל שבת.
הדברים הקשים שנאמרו שם, עוררו תסיסה רבה בקרב הציבור, [ומהם אנשים מבוגרים שהתבטאו שחמישים שנה הם לא זוכרים בבני ברק רדיפה כזו כנגד אנשים שפועלים ביושר ובטוהר הלב להצלת בנות ישראל] והגיעו לכלל החלטה לצאת לסדרת פעולות בלתי מתפשרות עד שההתנכלות החמורה הזאת תיפסק.
כאן בקשה להנהלה: מאחר ודווחנו באשכול שכן, שכל אשכול בנושא יעקב אשר דינו למחיקה, אני פונה ומבקש בכל לב, נא לא למחוק אשכול זה! לא מדובר פה בהשמצות או בנושא פוליטי כזה או אחר, כל כניסתי אל הנושא, נקיה מכל כוונות אחרות, ורק אחר ששמעתי ונתוודעתי ובררתי את הדברים לאשורם, דבר שכל אחד יכול לעשות. מדובר כאן בנושא כאוב ביותר שנוגע לכלל הציבור, זהו סמינר שהוקם על טהרת הקודש, חף מכל פוליטיקה כשכל מטרתו אך ורק לעזור לאלו שנפגעו מהממסדיות ולא התקבלו או נפלטו ממקומות אחרים. תשעים בנות סמינר ועשרות משפחות נתונים במצוקה! זאת מלבד עצם התנהלות שכזו על ידי ראש עירנו שוודאי חייב הדבר לבוא לידי דיון ושיח ציבורי.
סתימת פיות - הוא אחד מכלי הנשק הנלוזים המצוי בידי עסקנים שונים ומגמתיים
אז אנא, אל תשתמשו עם החנית שבידם אלא עם זו שבידכם. כל עוולה חייבת להעלות לדיון ולמיצוי כל צדדיה ומגמותיה.
