גורמים חרדיים, ובראשם המטה החרדי בליכוד, הודיעו כי הם מתכוונים להריץ רשימה מטעמם למועצת העיר, מה שעלול לגרום לשסע בעיר
"אני מציע לך לעשות סיבוב ברחובות בני ברק ולבקש מהתושבים שינקבו בחמש שמות של חברי מועצה. אני בטוח שרובם לא ידעו לענות על כך", כך אומר בשיחה עם וואלה! יהדות, יעקב וידר, יו"ר המטה החרדי בליכוד. "הסיטואציה הזו היא הזויה, רעה וחולנית. נוצר מצב שיושבת בעירייה חבורת עסקנים ואף אחד מתושבי העיר לא מכיר אותם או יודע על פועלם לטוב או לרע. הם יושבים ומנהלים את העיר כמו שוק עופות. מבלי צורך לתת דין וחשבון לאף אדם. ניאלץ להיאבק במלחמה שתהיה בה הרבה דם פוליטי".
אם ההחלטה לקיים בחירות הייתה תלויה רק בסיעות הגדולות בעיר - יהדות התורה, ש"ס והבית היהודי - גם השנה הן לא היו מתקיימות בהליך הנהוג בכל רחבי הארץ. זאת משום שבניגוד לרוב הערים בארץ, בבני ברק שורר מצב ייחודי בו אין קואליציה או אופוזיציה. באופן מסורתי ישנו הסכם בעיר בין אגודת ישראל לדגל התורה (הרשימות המרכיבות את יהדות התורה), שנציג מטעמן מכהן ברוטציה כראש העירייה. בבחירות הקודמות הוצב ח"כ יעקב אשר כמועמד מוסכם על כל הסיעות. עם עזיבתו לכנסת של אשר, נכנס לנעליו אברהם רובינשטיין, שאמור לסיים את הקדנציה באוקטובר.
עד כה אף רשימה חרדית לא העזה להודיע על התמודדות, מחשש להתנכלויות מצד חרדיםשייפגעו מההליך. אך לאחרונה גורמים חרדיים - ובראשם המטה החרדי בליכוד - הודיעו כי הם מתכוונים להריץ רשימה מטעמם למועצת העיר. בכך הם עלולים לגרום לשסע בעיר.
יעקב וידר יו"ר המטה החרדי בליכוד (צילום: יצנים)
ההחלטה לקיים הליך בחירות דמוקרטי בעיר התקבלה לאחר שבית הדין העליון בליכוד קיבל לאחרונה את עתירת המטה החרדי, שדרש לבטל את השליטה בסניף הליכוד בעיר. בסניף נשלט על ידי קבוצה ותיקה יותר המורכבת מתושבים דתיים וחילונים, שאף הם התנגדו לבחירות למועצה בתמורה לתפקידים שונים. המטה החרדי טען כי למרות שהקבוצה הפסידה בבחירות לניהול הסניף, חבריה הוסיפו עוד חברים ובכך לקחו לידיהם את מושכות ההנהלה. בית הדין קיבל את העתירה והוסיף כי האינטרס של הליכוד הוא לקיים בחירות בעיר.
תנועת "טוב", המייצגת את החרדים העובדים, המאוכזבים מהייצוג של התנועה הליטאית הוותיקה "דגל התורה", הצהירה כי הם בעד הליך בחירות דמוקרטי בבני ברק. עם זאת, התנועה לא תריץ רשימה משלה למועצת העיר. חנוך ורדיגר, יו"ר התנועה, מסביר כי חרדים רבים פוחדים לעמוד בקדמת הבמה ולהפוך לאלו שיניעו את המהלך: "החשש נובע מכך שיתנכלו לילדים שלך, יעיפו אותם מהמוסדות ויוקיעו אותך מהציבור". ורדיגר סבור כי אי קיום בחירות בבני ברק הוא מצב רע: "אם נבחר הופך לממונה, הוא משרת את מי שמינה אותו ומחויב לו - והציבור הופך להיות מיותר".
בניגוד אליו אומר יעקב וידר: "ככל שהדברים יהיו תלויים בי, אני לא מתכוון להיכנע לאף הצעה או איום חרדי". הרב מרדכי בלוי, עסקן בכיר בתנועת 'דגל התורה' הליטאית, אומר כי הרצון לקיים בחירות בבני ברק הוא של "כמה ילדונים שקוראים לעצמם חרדים". לדברי בלוי, העובדה כי לא מתקיימות בחירות בעיר היא על פי רצונם של הרבנים: "יש עדיין פינה אחת בגלובס שמתנהלת על פי ההלכה וההוראות של הרבנים. אז מה יעשו אלו שרוצים להכתיב בחירות? יכופפו ידיים לרבנים?". למרות כל זאת, גם בלוי יודע כי אם אנשי המטה החרדי יריצו רשימה, בני ברק תצטרך לנהל בחירות כמו בכל עיר, "אני מקווה מאד שראשי הליכוד יתעשתו ויבינו שזה מיותר. אנשים שיגרמו לבחירות, יוקעו מתוך הציבור החרדי".
יעקב אשר (צילום: עומר מירון)
ח"כ יעקב אשר, לשעבר ראש עיריית בני ברק וכיום ח"כ מטעם יהדות התורה, אומר כי ההסכמה אליה הגיעו בבחירות האחרונות נבעה מאמון בין כל חלקי האוכלוסייה בעיר. ההיגיון, לדבריו, מאחורי קיום בחירות היא התוצאות הידועות מראש, "אם יש הסכמה בין כל הגושים הגדולים, התוצאות לא ישתנו בגלל רשימה אחת שתתמודד. הבקשה למנוע בחירות מגיעה מרצונם של גדולי ישראל כדי למנוע בזבוז זמן וביטול תורה ובכלל למנוע את אווירת הבחירות המיותרת. תושבי העיר אהבו את זה מאד ושיתפו פעולה. נעשה כל מה שניתן כדי למלא את רצונם של גדולי ישראל".
בימים הללו פועלים גורמים חרדים למנוע את הליך הבחירות בעיר שכאמור, עלול לשסע את הציבור החרדי מחדש. גם הם יודעים כי במידה ואלו המעוניינים בבחירות, ילכו עד הסוף כפי שמצהירים, הם יצטרכו להתמודד עם בחירות בעיר הבירה החרדית אולם מבטיחים כי אלו יוקעו מהציבור החרדי.
