דברי תורה מתוקים מדבש - במיוחד להורים לילדים מאתגרים

"וימאן להתנחם" – זהו שנתן כוחות ליוסף לעשות ''וימאן'' והצילו אותו מן החטא פרשתינו מספרת אחרי שאחי יוסף הטבילו הכתונת הפסים בדם והביאו אל אביהם .. ויקרע יעקב שמלותיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים, אח''כ כתוב: (ל''ז , ל"ה) " ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם"... והסיבה לכך, לפי שאין אדם יכול לקבל תנחומים על החי, ולכן סירב לקבל תנחומים. (כמובא ברש''י ושאר מפרשים). בהמשך הפרשה, התורה מספרת על מעשה אשתו של פוטיפר שניסה יום יום להסית יוסף לדבר עבירה, וכתוב (ל''ט ח-י''ב) "וימאן... ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה". התורה מעידה על יוסף הצדיק שעמד והתמודד בכוחות על טבעיים בניסיון הקשה הזאת, והכול בזכות דמות יוקנו של אביו, כדאיתא בחז"ל (סוטה ל''ו:) "באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון אמר לו יוסף עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם?" לכאורה תמוה, כי על פניו נראה שאין שום קשר לשני הסיפורים האלה, וזה שמופיע המילה "וימאן" פעמיים בפרשה אחת נראה כאילו 'מקרי' לחלוטין. אבל בספה''ק 'נתיבות שלום' (מהרה''ק רבי שלום נח ברזובסקי - האדמו''ר מסלונים זיע''א) בפרשת וישב (עמוד רמ''ד) מסביר הקשר בין שני סיפורים הנ''ל באופן נפלא ביותר. והנה לשון קודשו: "וכן מצינו אצל יוסף בשעת הנסיון, שאחז''ל (סוטה ל"ו:) שנראית לו דמות יוקנו של אביו וזה הצילו. כי בשעת הנסיון היה יוסף בודד במצרים, ופחז עליו יצרו, וכדאיתא שהתגברות היצה''ר עליו היתה על טבעית. ולא היתה שום דרך הצלה אלא ע''י שנראית לו דמות יוקנו של אביו, שהתקשר עם אביו ושוב לא היה יחיד ובכח זה ניצל מהנסיון. וכמו שביארתי שלכן מיאן יעקב להתנחם... שלא תיפסק ההתקשרות בינו לבין יוסף... וזה היה רצון ה' שישמר הקשר שלו עם יוסף, כדי שברגע של הסכנה הגדולה תוכל להיות התקשרות ביניהם ותראה לו דמות יוקנו של אביו. עכת''ד. לפי''ז נוכל להבין דברי קודשו של ה'שם משמואל' (מהרה''ק האדמו''ר מסוכטשוב זיע''א) בפרשת כי תצא, (תרע"א), שמסביר באריכות מדוע בן סורר ומורה שאביו ואמו מוחלין לו אינו נהרג, ומסביר וזל''ק: "הכלל, שכל עצמה של תשובה שמועלת, היא מפני ההשתלשלות עד האבות, ממילא זה שהוא סורר ומורה, נפסק חיבורו מאביו ואמו ושוב אין לו חיבור בשלשלת הקודש, בוודאי שלא עשה תשובה, ואף אם יעשה, לא תתמיד ויחזיר לסורו, וסופו ללסטם את הבריות, אבל כשאביו ואמו מוחלין לו, הנה הוא עדיין נקשר בשלשלת הקודש שוב, אינו נהרג, שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה המתקבלת". עכל''ק. כלומר, שההורים הם החוליה המקשרת בין האבות הקדושים לבין הנער, וכל עוד ההורים מוחלים לנער -הוא קשור בשלשלת הקודש שוב ואינו נהרג, שיכול להיות שעוד ישוב בתשובה שלימה המתקבלת. ואולי זוהי הסיבה שבמילה ''וימאן'' של יוסף הוא נקרא בתורה עם הטעם "שלשלת", לרמז על 'שלשלת הקודש' – שלושת האבות הקדושים שהיה קשור בה, שבזכות יעקב אבינו שלא ויתר על יוסף "וימאן להתנחם" נתן כוחות ליוסף הצדיק להתמודד ולעמוד בניסיון הקשה ולהישאר דבוק ונאמן להקב''ה. המסר שנוגע לנו, ''מעשה אבות סימן לבנים'', כלומר, יעקב אבינו מלמד אותנו שאסור לנו "לוותר'' על ילדינו המתמודדים גם כאשר רח''ל לפעמים רואים הכתונת שלהם ''טבול בדם'', ונראה על פניו שלא נשאר בהם שום סימן של 'חיות דקדושה', רח''ל. אעפ''כ עבודה שלנו "לא לוותר" ולא להפסיק שום קשר עמהם, כי דווקא ע''י התקשרותנו אליהם, זו מה שייתן להם כוחות להתמודד ויצילם מניסיונות הכי קשות של החיים הן ברוחניות והן בגשמיות. ולא בכדי אותיות "וימאן" הם אותם אותיות של ''אימון'', כי ע''י ''וימאן'' שלא מוותרים עליהם, זה מה שמעצים אותם עם ה'אימון' של ההורים שמאמינים בהם שיש תקווה שהוא ימצא את היכולת לשנות את עצמו. ועל ידי כך מאפשרים לילד לגלות את הכוח הרוחני שבו, ולהתחיל לבנות את חייו מחדש. לא משנה מצבו של הילד - לעולם אל תתייאש ואל תתנתק מהילד שלך!! בברכת שבת שלום ומבורך – א גוטן שבת

גם חשוב לפרסם מספר הקו - שמלאים עם הרצאות, חיזוקים וסיפורים, עם עוד תכנים מרגשים מספר הקו - 02-3137526 *שמעו ותחי נפשכם!!*

המעוניינים לקבל העלון חיזוק השבועי ולקבל עדכונים וכו' במייל ניתן לשלוח מייל ל- [email protected]

*הנרות הללו קודש הם – ועי''ז מדליקים את לבבות ישראל!* בספה''ק 'פרי צדיק' [מהרה''ק רבי צדוק הכהן מלובלין זיע''א] (חנוכה, אות ב), כתוב: מה שאמר הקב"ה לגבי מצות נר חנוכה שהיא מצות זקנים (דרבנן), "אף עלי הן גוזרין", כיון שאנו מקיימים מצוות דרבנן מחמת המצוה של "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". והרי חכמים תקנו וציוו להדליק נר חנוכה, ולכן גם ה' יתברך כביכול מדליק נר חנוכה שמקיים המצוה. ויש להבין מהו המושג שהקב"ה מדליק נרות חנוכה? ואפשר לבאר לפי דברי ה'שפת אמת': פך שמן מרמז על הנקודה האלוקית הטמונה אצל כל יהודי, שהקב"ה מגן עליה שלא תכבה לעולם. ולמרות שהיוונים טמאו את כל השמנים, לעולם יישאר ביהודי פך שמן אחד טהור, נקודה קדושה שלעולם לא תטמא, בעבור שהיא חלק אלוה ממעל. ונקודה זו היא מאברהם אבינו שהבטיחו הקב"ה "אנכי מגן לך". ודבר זה מרומז כאן: "בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול". עתה נבין את עומק משמעות נס חנוכה. בני ישראל נמשלו לשמן, שכן השמן לא מתערבת במשקאות אחרים ולעץ זית אין שלכת. היוונים רצו להחשיך ולכבות את אור נר נשמתנו, ובחנוכה הקב"ה עשה נס והמציא לבני ישראל פך שמן אחד טהור ומזה הדליקו נרות, והכוונה שהקב"ה הדליק והאיר את נשמות ישראל מחשכות יון. עתה נבין מהו המושג שהקב"ה מדליק נרות חנוכה. הנרות של הקב"ה הם גופא 'נשמות בני ישראל' – נר ה' נשמת אדם. והקב"ה מדליק ומעורר את נשמות ישראל לאהוב את מצוותיו. זו הדלקת נרות חנוכה של הקב"ה. אשר הקב"ה יקיים גם כן גזירות חכמי הדורות שגוזרין עליו. מובא בספה''ק 'זרע קודש' [מהרה''ק רבי נפתלי מרופשיץ זיע''א] (חנוכה ליל ב) "דנר חנוכה מדליקין למטה מעשרה טפחים במקום שאין השכינה שורה ואינו מרגיש הקדושה, כי תמיד חפץ השי''ת בעבודה של כל בר ישראל באשר הוא, והיא חביבה עד מאוד בעיני הקב''ה. עכ''ל. ועד''ז מובא באריכות בספה''ק 'מאור עינים' [מהרה''ק רבי מנחם נחום מטשערנאביל זיע''א] (פר' מקץ) "בחנוכה כביכול ה' מוריד את עצמו למטה מעשרה אל האדם לקרבו, וזהו שאמרו (שבת כ''א:) 'פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת, מדליקין בהן בחנוכה', כי כמו בנר נותנין לתוכו פתילה וממלאין אותה בשמן ומדליקו, כמו''כ האדם הוא פתילה, ושמן הוא החכמה שה' ממלא בו ומדליקו להיות מאיר במעשיו ובעבודתו את ה'. והנה הפתילות הם בני אדם שאין נדלקין בשבת, שהאור אין נאחז בו מחמת שהפתילות לא טובים, והאור מסוכסכת בהם, וא''א לעלות כנ''ל ושיאחז בהם האור – מדליקין בפתילות אלו בחנוכה, כי ה' כביכול בעצמו, מוריד את עצמו אל האדם ומאחיז בו את האור להדליקו, כדי שישוב ויחזור אל ה' ולעבדו בהתלהבות וכו' .. ומסיים וכותב "וזה נעשה בכל שנה בבוא הזמן של מצוות נר חנוכה". עכ''ל. איתא בספה''ק 'קדושת לוי' (קדושה חמישית), ע''ז שמוציאין שני ס"ת בר''ח טבת, שאין לך עוד 'יום חול' שמוציאין שני ס''ת מלבד ר''ח טבת, שיש בזה כדי ללמדנו שצריך להתחזק בלימוד התורה בימים אלו. (עי''ש). אולם ייתכן שכל זה בא לרמז שעיקר היו''ט חנוכה הוא לאלו שהם בבחינת ''ימי חול'' ואין בהם מאומה, ואף הם יש בידם הכח להתעלות ולהתחזק בקיום המצוות ומעשים טובים. כמו''כ לא מצינו בשום מועד שנקבע בסוף החודש [שמורה על חשכות כשאור הלבנה מתמעטת] זולת חנוכה, גם אין לנו שום חג שמתחיל בחודש אחד ומסתיים בתחילת חודש אחר, ולא עוד אלא בחודש טבת שהיא כידוע מזוה''ק ומספה''ק נקראים חודשים של השטן עם הקליפות של עשיו הרשע, ובכל זאת דווקא בימים אלו חז''ל הקדושים תיקנו שמונת ימי חנוכה ע''י הדלקת הנרות, בזמן של שקיעת החמה (זמן של חשכות), בצד שמאל (שמרמז על דינים), על פתח ביתו מבחוץ (שמרמז על חיצונים וקליפות) ולמטה מעשה טפחים (שמרמז על שפלות), וכל זה בא לרמז שאף בזמנים החשוכים והקשים ביותר אפשר להתחדש באור חדש [הנרמז בתחילת החודש] ע''י האור הזורח בחנוכה, כי שאר המועדות מאירים בנפש האדם, לא כן חנוכה שהוא האור בעצמו, ומעט אור דוחה הרבה מן החושך. יה''ר שנזכה כולנו לאור חדש על ציון תאיר, ולהבטחת הנביא "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם", בב''א! בברכת שבת שלום וחנוכה שמח – א גוטן שבת, א פרייליכן חנוכה! *משפחת והשיב - הבית החם להורים לנוער מתמודד* 'קו החם - והשיב' מספר 02-313-7526 www.veheishiv.co.il

יהי רצון מלפניך יי אלהינו ואלהי אבותנו מלך עושה נסים ונפלאות, כשם שעשית נסים ונפלאות עם עמך בית ישראל בימים ההם בזמן הזה, כן יי אלהינו ואלהי אבותנו עשה נא גם עמנו היום נסים ונפלאות ותגדיל ותגביר ותרבה את גבול הקדושה והטהרה והישועות בעמך בית ישראל ותשפיע עלינו ועל כל בני בתינו ועל כל זרענו ועל כל עמך בית ישראל ישועות ברוחניות וגשמיות וברכנו אבינו מלכנו וזכנו לראות נחת רוח דקדושה מכל יוצאי חלצנו ואת כל משאלות ליבנו מלא נא לטובה ולברכה בטוב הנראה והנגלה, אליך יי אקרא ואל יי אתחנן וקיים בנו ישמח לב מבקשי יי. יהי חסדך עלינו כאשר יחלנו לך, הראנו יי חסדך וישעך תתן לנו, ורחמיך יי אלהינו וחסדך הרבים אל יעזבנו נצח סלה ועד, הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו וגומלנו חסדים טובים אמן נצח סלה ועד יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי.

תפילות לזיכוי הרבים:

ב"ה תפילה להמשכת קדושה והרהורי תשובה: הרני אומר פסוקים אלו ופרקי תהילים לזכות פב"פ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד: בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאודֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: הֵן לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ: רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים: וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה: וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל: כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיּׂאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה (יכוון במחשבה: מה"ש) קַח-לְךָ (יכוון במחשבה: נֻגִ"פֵ) סַמִּים (יכוון במחשבה: מתק"ו) נָטָף | (יכוון במחשבה: טְנָ"וַ) וּשְׁחֵלֶת (יכוון במחשבה: פַיְקָאַ"כִ) וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם: ‎ תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: הַצֳּרִי. וְהַצִּפּוֹרֶן. וְהַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְיָ חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יְיָ וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא השעה הזאת שעת רחמים ורצון כדכתיב: וַאֲנִי תְפִלָּתִֽי-לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ: ובעבור י"ג מידות רחמיך, וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִכְתָּב וְאֵינוֹ נִקְרָא (יכוון במחשבה: יִ-הְ-וִ-ה) ובזכות הפסוקים אשר אמרתי ובכח שמות הקודש היוצאים מהם, התמלא ברחמים על פב"פ ותשגיח עליו בעין חֶמְלָֽתךָ בְּעֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא דְאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא, עֵינָא דְכֻלָּא רַחֲמֵי, עֵינָא דְאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל רַחֲמֵי, עֵינָא דְנָטִיר לְיִשְרָאֵל כְּדִכְתִיב: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְרָאֵל, ועשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ עימנו צדקה וחסד ותשמור ותציל את פב"פ מיצר הרע ומכל כוחות הטומאה ומכל חברים רעים וּמִסְּבִיבָה רעה ותרחיקהו מכל מה שאתה שׂוֹנֵא ומכל הכיעור והדומה לו. ותפריד ותבטל ותְּבַעֵר מ-פב"פ כל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים. וְכָל הרוּחוֹת הרָעוֹת, והקליפות כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ ממנו, ולא יעשו בו שום רושם כלל ועיקר, כְּדִכְתִיב: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). וצדקה וחסד עשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ- אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה ותכוף את יצר פב"פ לעבודתך וליראתך ותעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירו בתשובה שלמה לפניך ויזכה לעשות תשובה עִילָאָה. ותחבר את פב"פ לכל מה שאתה אוהב, ותנהו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל משרתיך במרום ובעיני כל רואיו, ותטה את ליבו לבחור תמיד בדרך הטובה והישרה, בדרך התורה והמצוות הקדושה והטהרה ויחפוץ תמיד בקרבתך כְּדִכְתִיב: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב. וכן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רב חסד לכל קוראיך ורב להושיע, עֲנֵה נָא עַתִירָתֵנו, וּתְעַבֵּר נא בפב"פ נשמות קדושות וטהורות אשר יסיעו לו להתקדש ולהטהר ולבחור בדרך האמת והצדק, כִּי לֹא יִדַּח ממך נִדָּח וימינך יְיָ פשוטה לקבל שבים ואתה חלקנו וּנְחַלְתָּנוּ כְּדִכְתִיב: כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ וכתיב: וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: אנא יְיָ אֱלֹהִים, יהי רצון מלפניך שתרחם על פב"פ ותהפוך את לבבו לאהבה וליראה את שמך, ולשקוד בתורתך הקדושה, ותסיר מלפניו כל הסיבות המונעות אותו משקידת תורתך הקדושה, ותכין את כל הסיבות שיביאו אותו לשקוד בתורתך הקדושה, כי אתה שומע תפלת כל פה. אנא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה, תמשיך נא לפב"פ חכמה בינה ודעת דקדושה וקיים בו: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ: ותמשיך עליו מחשבות קדושות וטהורות ויזכה להיות קשור במחשבותיו בך בקשר חזק ותמידי, באופן אשר יוליד בנפשו יראה ואהבה אמיתית, רגש ודבקות בך כְּדִכְתִיב: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. ועשה אשר כִּלְיוֹתָיו ייעצו לו תמיד עצות טובות לעבודתך וליראתך. ותזמין לו שליחים טובים ונאמנים אשר יסיעו לו ללכת בדרכים טובות וישרות, בדרך התורה והמצוות, והמעשים הטובים, כְּדִכְתִיב: תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָֽתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ. מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: וּבְכֹחַ עָב שֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים "וַיִּסַּע" "וַיָּבֹא" "וַיֵּט", וְשֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ (יכוון במחשבה: דַמוֹדַטִירוֹן, טפטפיה, אהוה) תמשיך על פב"פ רוח קדושה וטהרה וידע להבחין בין אמת לשקר, בין טהור לטמא, בין מותר לאסור, בין עיקר לתפל. וְיֵדַע לְהִשָּׁמֵר מכל דבר רע. ואל ימשול בו הרע שבנפש הבהמית ולא ימשך ולא יתאוה אחר הבלי ותענוגי העולם הזה. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). וצווה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ למלאכיך הקדושים והטהורים (יכוון במחשבה: מטטרו"ן יופיא"ל, עזריא"ל, פתחיא"ל) שיפתחו ויאירו את ליבו של פב"פ בתורתך הקדושה ויזכה להיות כמעין נובע, כנהר המתגבר, כנהר שאינו פוסק לעולם, בתורה במצוות ובמעשים הטובים ובקדושה ובטהרה. והאר עיניו בנפלאות תורתך, ותהא תורתך בפיו מעתה ועד עולם והעמידה בידו ותצליח אורחותיו וקיים בו: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. ותזכהו לחזות בנעמך ולבקר בהיכלך ולהתברך מאורך כדבר שנאמר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר וכתיב: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וקיים נא בנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶֽם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֽׂר: וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִֽים: אָנָּא יְיָ, רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוון במחשבה:רחש תמיף) שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמות, ובכח השם הקדוש היוצא מצירופי הָמִילִים: אֶחָד רֹאשׁ אַחְדוּתוֹ רֹאשׁ יִחוּד תְּמוּרָתוֹ אֶחָד (יכוון במחשבה: אראריתא) מלא בקשתנו לטובה ולברכה - בטוב הנראה והנגלה וקיים בי: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִֽתֶּן-לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ: וכן: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). הערות: 1. תפילה זו ניתן לאומרה בכל יום לרבות שבתות וימים טובים, בין חצות הלילה עד לשקיעת החמה (לערך: משעה 12:30 בלילה עד למחרת בשעה 17:00, ניתן לראות את הזמנים המדויקים: חצות הלילה, זריחת החמה, שקיעת החמה בלוח השנה), רצוי לומר תפילה זו בסמוך לזריחת החמה, אך אין לומר תפילה זו בשעות הערב (מצאת הכוכבים עד חצות לילה). 2. ניתן לומר תפילה זו ע"י כל אחד ואחת מבית ישראל, על כל אחד ואחת מישראל, כאשר מופיע פב"פ יזכיר את שמו ושם אימו לדוגמא: שמעון בן מרים, יש לומר תפילה זו במקום נקי ובקול (פרט למקומות בסוגרים שכתוב בהם יכוון במחשבה, לא יאמר את שמות הקודש ושמות המלאכים בקול אלא במחשבה בלבד). 3. התמדה באמירת תפילה זו לזכות אדם, יש בכוחה להמשיך רוח טובה, קדושה והרהורי תשובה. 4. ע"י תפילה או נתינת צדקה או עשיית חסד לזכות אדם - יש בכח המצווה לגרום המשכת קדושה על אותו האדם, ניתן ללמוד זאת גם מאמירת הברכה: אשר קידשנו במצותיו כלומר אנו מתקדשים ע"י עשיית המצוות ומזככים את גופנו, ומובא בתורת הקבלה כי ע"י המצוות נמשך אור מקיף (אור הסובב) על נשמת האדם לכן נקראות המצוות בשם לבושים ואילו ע"י התורה נמשך אור פנימי (אור הממלא). הלבושים הרוחנים המקפים את הנשמה מתחלקים לשלושה בחינות: פנימי, אמצעי וחיצון. הלבוש הפנימי נעשה ע"י מחשבות האדם, האמצעי ע"י דיבוריו, החיצון ע"י מעשיו. לבושים אלו יש בכוחם להטות את ליבו של האדם. כשם שהבגדים בהם לבוש האדם מבליטים את יופיו וחשיבותו של האדם כך גם אותם לבושים רוחנים שהאדם יוצר ע"י מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. למרות שהלבוש נחות במעלה מן הדבר שהוא משמש לו לבוש, לא כן בלבושים הרוחנים הנעשים ע"י מחשבותיו, דיבוריו, ומעשיו של האדם, לבושים אלו יש בכוחם להעלות את נפש האדם לדרגות רוחניות גבוהות או חלילה למשוך את האדם מטה מטה עד כדי כך שהאדם ירגיש קשור ("מלפפתו") וללא יכולת בחירה. ובספר הזוהר (שמות פרשת תרומה) מובא: רוּחַ אַמְשִׁיךְ רוּחַ וְאַיְיתֵי רוּחַ, כלומר האדם במחשבותיו, בדיבוריו, ובמעשיו גורם להמשכת רוח, ורוח זו ממשיכה רוח אחרת אשר נכנסת באדם וגורמת לו לחטוא כמובא בגמרא (מסכת סוטה ג.): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", ומכוון שאין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים, ולעתים האדם נמצא במציאות כזו שאינו מרגיש שמעשיו אינם הולמים, והוא זקוק לסיעתא דשמיא להתנתק מהרגלים אשר הוא יצר אותם או נשאב אלהם (כתוצאה מילדות ללא הכוונה, סביבה, חברים וכו'), הרגלים אלו יכולים, חלילה, אף להשתרש באדם. למרות האמור, בכל יהודי קיימת אהבה מוסתרת בלבו להקב"ה גם כאשר אין הוא חש בה בצורה גלויה, ניתן לראות זאת כאשר מכריחים יהודי לכפור בהקב"ה באותו רגע מתעוררת ומתגלה אהבה להקב"ה ואותו יהודי יכול למסור את נפשו כדי לא להפרד מהקב"ה. ותפילה על האדם יש בכוחה לעורר את הטוב הגלום בו - בכול יהודי אשר הוא. 5. ע"י המצוות נמשך אור מקיף ובדרך ממילא נעשה גם שמירה והצלה מן הרע לפי שאור מקיף מסמא את עיני החיצונים (כמובא בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן פרשת קורח), לכן בנוסף לאמירת התפילה טוב לתת צדקה בכול יום חול לקופת הצדקה לזכות אדם אשר נטה מהדרך הטובה, ובטרם נתינת הצדקה יש לומר הרני נותן צדקה זו לזכות פב"פ, את תוכן הצדקה יש לפרוט ולהעביר לעניים הגונים, עדיף להעביר את הצדקה לעניים אשר יש אלהם קירבה משפחתית מבחינת: עניי ביתך קודמים, אך במידה וב"ה אין כאלה טוב לתת לארגונים הידועים כעושה צדקה, כגון:ארגון אפרת, חסדי נעמי וכו'. 6. מובא בספר דרך ישרה שער הסגולות עמ' פד: למי שיצא לתרבות רעה ח"ו: יקח לבנה חדשה אחת וכתוב שמו של פלוני ושם אמו וכשם שלבנה זה בוער בתנור אש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה, ואחר כך יאמר הכותב זה עליו גם כן כך ג' פעמים וישים בתנור של אש שהוסק בערב שבת לחלות לחם ויניח שם עד שבת שניה אחר שנאפו החלות, אחר כך יקח משם הלבנה וישים הלבנה בקבר של צדיק אחד והנח שם שבוע אחת ותראה פלאות וזה בדוק ומנוסה. [נראה כי יש לקחת חרס ולחרוט על החרס "כשם שלבנה זה בוער באש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה" בנוסף יש לומר זאת בקול רם על החרס ג' פעמים, לאחר מכן יש להניח את החרס בתוך תנור ולהדליקו ביום שישי לצורך הכנת חלות לשבת ולהשאיר את החרס בתנור זה לעוד שבוע ולאחר עשיית חלות בשבוע השני יש להוציא את החרס מהתנור (כאשר עברו עליו פעמים ברצף הכנת חלות) ולהניח את החרס בקבר של צדיק.

ב"ה תפילה להסרת התמכרות לסמים: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל שַׁדַּי רָם וְנִשָּׂא, הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, שֶׁתִּתְמַלֵּא בְּרַחֲמִים עֲצוּמִים עַל גּוּפִי, נַפְשִׁי, רוּחִי וְנִשְׁמָתִי וראה נא כי אין בי את הכח להתמודד מול ההתמכרות הקשה והנוראה לסמים והנני חסר אונים וללא שליטה עצמית. ואתה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ רב להושיע ומרבה להטיב, גלוי וידוע לפניך מלך חי וקיים כי החולי הזה ההתמכרות לסמים הינה מחלה קשה - רְפָאֵנִי יְיָ וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כי תהלתי אתה, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה שְׁלֵמָה וּמַרְפֵּא להתמכרות מהסמים. וְתֵן בִּי רָצוֹן, חָכְמָה, בִּינָה וְדַעַת, כֹּחַ וִיכֹלֶת להתגבר על ההתמכרות לכל סוגי הסמים. רְצֵה יְיָ לְהַצִּילֵנִי יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה והיה עוזר לי לתקן את דרכיי ולִגְדֹּר גְּדֵרוֹת לְעַצְמִי ולהתרחק מכל סביבה ומכל בני אדם ומכל מחשבות הגורמים לשימוש בסמים. וסייע בעדי שלא ארמה את עצמי ושלא אחיה בדמיונות שווא ואתרחק מהשימוש בסמים תמיד. וְאַל יִהְיוּ חַטְּאוֹתַי, עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנִּי, וּתְזַכֵּנִי לְתַקְּנָם עַל יְדֵי מִצְווֹת וּמְעֻשִּׂים טוֹבִים, אַךְ לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים, כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכָל קֹרְאֶיךָ: שְׁמַע יְיָ קוֹלִי אֶקְרָא וְחָנֵּנִי וַעֲנֵנִי: הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי. ובזכות הפסוק אָנֹכִי אֵרֵד עִ᤟ְךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם־עָלֹה הסר ותבטל ממני את כל הסיבות הגורמות לי להשתמש בסמים ותמשיך עלי את כל הסיבות הטובות שיעזרו לי לא להשתמש בסמים בכלל. וּבָרְכֵנִי אֲבִי וְהַסֶּר מִמֶּנִּי כֹּל יָגוֹן וַאֲנָחָה, וְהַאֲצֵל עָלַי אוֹר וְשִׂמְחָה קְדֻשָּׁה וְטָהֲרָה, ותלבשני בְּרוּחַ טוֹבָה: וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי, וְקַיֵּם בִּי: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא וְאֶל-אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן, הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי וּמַלֵּא כֹּל מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כְּדִכְתִיב: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ: ותן בי כוחות לעשות מעשים טובים בעיניך, ולהרבות בתפילות ולהמשיך עלי ישועות ושיתהפכו כל הנפילות לעליות אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד. יְהִי יְיָ אֱלוֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ, לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו. לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו, אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלוֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלוֹהִים אֵין עוֹד: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה), התפילה נכתבה לזיכוי הרבים. ᠙ לפי רצון הלב טוב לחזור על פסוק או משפט מספר פעמים.

ב"ה תפילה להסרת נטיות שאינן רציות – נטיה של בן לבנים רח"ל שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְיָ חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יְיָ וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא השעה הזאת שעת רחמים ורצון כדכתיב: וַאֲנִי תְפִלָּתִֽי-לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ: ובעבור י"ג מידות רחמיך, וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִכְתָּב וְאֵינוֹ נִקְרָא (יכוון במחשבה: יִ-הְ-וִ-ה) ובזכות הפסוקים אשר אמרתי ובכח שמות הקודש היוצאים מהם, ובכח שמך אהיה אשר אהיה עשה נא שלא תהיה לפב"פ שום משיכה לגברים ושום משיכה לבנים והסר ממנו כל נטיות שאינן רצויות והסר נא ממנו את כל הסיבות הגורמות לו משיכה לגברים ושלח נא לו במהרה בקרוב רפואה שלמה רפואת הנפש ורפואת הגוף, אל נא רפא נא לו. ועשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ עימנו צדקה וחסד ותשמור ותציל את פב"פ מיצר הרע ומכל כוחות הטומאה ומכל חברים רעים וּמִסְּבִיבָה רעה ותרחיקהו מכל מה שאתה שׂוֹנֵא ומכל הכיעור והדומה לו. ותפריד ותבטל ותְּבַעֵר מ-פב"פ כל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים. וְכָל הרוּחוֹת הרָעוֹת, והקליפות כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ ממנו, ולא יעשו בו שום רושם כלל ועיקר, כְּדִכְתִיב: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר. וצדקה וחסד עשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ- אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה ותכוף את יצר פב"פ לעבודתך וליראתך ותעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירו בתשובה שלמה לפניך ויזכה לעשות תשובה עִילָאָה. ותחבר את פב"פ לכל מה שאתה אוהב, ותנהו לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל משרתיך במרום ובעיני כל רואיו, ותטה את ליבו לבחור תמיד בדרך הטובה והישרה, בדרך התורה והמצוות הקדושה והטהרה ויחפוץ תמיד בקרבתך כְּדִכְתִיב: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב. וכן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רב חסד לכל קוראיך ורב להושיע, עֲנֵה נָא עַתִירָתֵנו, וּתְעַבֵּר נא בפב"פ נשמות קדושות וטהורות אשר יסיעו לו להתקדש ולהטהר ולבחור בדרך האמת והצדק, כִּי לֹא יִדַּח ממך נִדָּח, וימינך יְיָ פשוטה לקבל שבים ואתה חלקנו וּנְחַלְתָּנוּ כְּדִכְתִיב: כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ וכתיב: וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: אָנָּא יְיָ, רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוון במחשבה:רחש תמיף) שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמות, ובכח השם הקדוש היוצא מצירופי הָמִילִים: אֶחָד רֹאשׁ אַחְדוּתוֹ רֹאשׁ יִחוּד תְּמוּרָתוֹ אֶחָד (יכוון במחשבה: אראריתא) מלא בקשתנו לטובה ולברכה - בטוב הנראה והנגלה וקיים בי: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִֽתֶּן-לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ: וכן: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

ב"ה תפילה על הבן/בעל שיזכה ללמוד תורה בישוב הדעת ויתעלה במדרגות התורה והיראה: נִשְׁמַת כָּל חַי תְּבָרֵךְ אֶת שִׁמְךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר תְּפָאֵר וּתְרוֹמֵם זִכְרְךָ מַלְכֵּנוּ תָּמִיד. מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם אַתָּה אֵל. וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין לָנוּ מֶלֶךְ גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ, פּוֹדֶה וּמַצִּיל, וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם, בְּכָל-עֵת צָרָה וְצוּקָה, אֵין לָנוּ מֶלֶךְ עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ אֶלָּא אָתָּה: אֱלֹוהֵי הָרִאשׁוֹנִים וְהָאַחֲרוֹנִים, אֱלוֹהַּ כָּל בְּרִיּוֹת, אֲדוֹן כָּל תּוֹלָדוֹת, הַמְּהֻלָּל בְּכָל-הַתִּשְׁבָּחוֹת, הַמְּנַהֵג עוֹלָמוֹ בְּחֶסֶד, וּבְרִיּוֹתָיו בְּרַחֲמִים. וְיְיָ אֱלֹהִים אֱמֶת, לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, הַמְּעוֹרֵר יְשֵׁנִים, וְהַמֵּקִיץ נִרְדָּמִים, מְחַיֶּה מֵתִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, פּוֹקֵחַ עִוְרִים, וְזוֹקֵף כְּפוּפִים, הַמֵּשִׂיחַ אִלְּמִים, וְהַמְפַעֲנֵחַ נֶעֱלָמִים, וּלְךָ לְבַדְּךָ אֲנַחְנוּ מוֹדִים: וְאִלּוּ פִּינוּ מָלֵא שִׁירָה כַיָּם, וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה כַּהֲמוֹן גַּלָּיו, וְשִׂפְתוֹתֵינוּ שֶׁבַח כְּמֶרְחֲבֵי רָקִיעַ, וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ, וְיָדֵינוּ פְרוּשׂוֹת כְּנִשְׁרֵי שָׁמָיִם, וְרַגְלֵינוּ קַלּוֹת כָּאַיָּלוֹת, אֵין אֲנַחְנוּ מַסְפִּיקִין לְהוֹדוֹת לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וּלְבָרֵךְ אֶת-שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ, עַל אַחַת מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרוֹב רִבֵּי רְבָבוֹת פְּעָמִים, הַטּוֹבוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ. מִלְּפָנִים מִמִּצְרַיִם גְּאַלְתָּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, מִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתָנוּ, בְּרָעָב זַנְתָּנוּ, וּבְשָׂבָע כִּלְכַּלְתָּנוּ, מֵחֶרֶב הִצַּלְתָּנוּ, מִדֶּבֶר מִלַּטְתָּנוּ, וּמֵחֳלָאִים רָעִים וְרַבִּים דִּלִּיתָנוּ. עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמֶיךָ, וְלֹא עֲזָבוּנוּ חֲסָדֶיךָ. עַל כֵּן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בָּנוּ, וְרוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁנָּפַחְתָּ בְּאַפֵּינוּ, וְלָשׁוֹן אֲשֶׁר שַׂמְתָּ בְּפִינוּ, הֵן הֵם יוֹדוּ וִיבָרְכוּ, וִישַׁבְּחוּ, וִיפָאֲרוּ, וִישׁוֹרְרוּ, אֶת שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ תָמִיד. כִּי כָל פֶּה לְךָ יוֹדֶה, וְכָל לָשׁוֹן לְךָ תְשַׁבֵּחַ, וְכָל עַיִן לְךָ תְצַפֶּה, וְכָל בֶּרֶךְ לְךָ תִכְרַע, וְכָל קוֹמָה לְפָנֶיךָ תִשְׁתַּחֲוֶה. וְהַלְּבָבוֹת יִירָאוּךָ, וְהַקֶּרֶב וְהַכְּלָיוֹת יְזַמְּרוּ לִשְׁמֶךָ, כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה, יְיָ מִי כָמוֹךָ, מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ: שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִּשְׁמַע, צַעֲקַת הַדַּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ, וְכָתוּב רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיְיָ, לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה: בְּפִי יְשָׁרִים תִּתְרוֹמָם, וּבְשִׂפְתֵי צַדִּיקִים תִּתְבָּרַךְ, וּבִלְשׁוֹן חֲסִידִים תִּתְקַדָּשׁ, וּבְקֶרֶב קְדוֹשִׁים תִּתְהַלָּל, בְּמִקְהֲלוֹת רִבְבוֹת עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן חוֹבַת כָּל הַיְצוּרִים, לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹוהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, וּלְנַצֵּחַ, עַל כָּל דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתִשְׁבְּחוֹת דָּוִד בֶּן יִשַׁי עַבְדְּךָ מְשִׁיחֶךָ: וּבְכֵן יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, הָאֵל הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, כִּי לְךָ נָאֶה יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. שִׁיר וּשְׁבָחָה, הַלֵּל וְזִמְרָה, עֹז, וּמֶמְשָׁלָה, נֶצַח, גְּדֻלָּה, גְּבוּרָה, תְּהִלָּה, וְתִפְאֶרֶת, קְדֻשָּׁה, וּמַלְכוּת. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה אֵל. בָּרוּךְ אַתָּה, מֶלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת. אֵל הַהוֹדָאוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת, בּוֹרֵא כָּל הַנְּשָׁמוֹת, רִבּוֹן כָּל הַמַּעֲשִׂים, הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶלֶךְ אֵל חַי הָעוֹלָמִים אָמֵן: ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). יוֹמָם יְצַוֶּה יְיָ חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹה עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי: וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן, אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ: דָּרַשְׁתִּי אֶת יְיָ וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי: הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר מָעוֹז לְבֵית מְצוּדוֹת לְהוֹשִׁיעֵנִי: אֱלֹהִים לְהַצִּילֵנִי יְיָ לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה: וְאַתָּה אֱלֹהִים אֲדֹנָי עֲשֵׂה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי: אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה פֶלֶא הוֹדַעְתָּ בָעַמִּים עֻזֶּךָ: וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ: הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְיָ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה: אֱלֹהִים אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי אֱלֹהַי לְעֶזְרָתִי חוּשָׁה: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל שַׁדַּי רָם וְנִשָּׂא, הָיָה הוֹוֶה וְיִהְיֶה, אֶהֱיֶה אֲשֶׁר אֶהֱיֶה, אֵל עֶלְיוֹן, רב חסד לכל קוראיך ורב להושיע, שתהא השעה הזאת שעת רחמים ורצון וברך נא את עבדך, פב"פ וסייע בידו להיות בכל ימי חייו מבני עליה בתורה במצוות ובמעשים הטובים בקדושה ובטהרה וקיים נא בו: אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב: כִּי אִם בְּתוֹרַת יְיָ חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה: וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ: וכן: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ. וברכהו בברכה הכתובה בתורתך הקדושה: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ: יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. אָנָּא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת זכה נא את פב"פ לעסוק בתורתך הקדושה בכול ימי חייו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה, בשמחה בטוב לבב ונפש חפצה, ללא שום טרדות ועיכובים וללא שום מניעות, ופתח נא לפב"פ את אוצר מתנת חינם אשר יש בידך וקיים בו: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל-טוּבִי עַל-פָּנֶיךָ וְקָרָאתִֽי בְשֵׁם יְיָ לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת-אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת-אֲשֶׁר אֲרַחֵֽם: ויתברך בהרחבה מופלגה ברוחניות וגשמיות לעבודתך וליראתך, ותהיה פרנסתו מצויה ברווח גדול בכבוד ונחת מאיתך יתברך בכל ימי חייו ולא יהיה טרוד אחר פרנסתו ולא אחר עניני העולם הזה, ויזכה ללמוד תורה בישוב הדעת, ולהתברך ולנחול את חיי העולם הזה וחיי העולם הבא וקיים נא בו: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ דּוֹר יְשָׁרִים יְבֹרָךְ: הוֹן וָעֹשֶׁר בְּבֵיתוֹ וְצִדְקָתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: וכן: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ: הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ גָּבֶר יְרֵא יְיָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ מִצִּיּוֹן וּרְאֵה בְּטוּב יְרוּשָׁלִָם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וּרְאֵה בָנִים לְבָנֶיךָ שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל: וכן: וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אָנָּא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת אַל יִהְיוּ חַטְּאוֹתַי, עֲווֹנוֹתַי וּפְשָׁעַי מוֹנְעִים הַטּוֹב מִמֶּנִּי, וּתְזַכֵּנִי לְתַקְּנָם עַל יְדֵי מִצְווֹת וּמְעֻשִּׂים טוֹבִים, אַךְ לֹא עַל יְדֵי יִסּוּרִין וָחֳלָאִים רָעִים, ואת אשר אין בכוחי לתקן, תתקן נא אתה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ בכח רחמיך וחסדך העצומים, רחמים גדולים שאין בהם שום תערובת דין כלל. וצדקה וחסד חינם עשה נא עימנו אבינו מלכנו וברכנו וזכנו שזרענו כולם יהיו זֶרַע בֵּרַךְ יְיָ, זֶרַע קֹדֶשׁ בַּר קַיָּמָא דור ישרים יבורך, ותשגיח נא עלינו ועל כל זרענו מעתה ועד עולם בְּעֵין חֶמְלָתֶךָ, בְּעֵינָא עִילָאָה, עֵינָא קַדִּישָׁא, עֵינָא חַדָּא, עֵינָא חִוָּורָא, עֵינָא דְאִיהִי חִיוַּור גּוֹ חִיוַּור, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל חִיוַּור, עֵינָא דְכֻלָּא יְמִינָא, עֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא דְאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא, עֵינָא דְכֻלָּא רַחֲמֵי, עֵינָא דְאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל רַחֲמֵי, עֵינָא דְלֵית עֲלָהּ גַּבְנִינֵי, עֵינָא דְלָא אִדְּמִיךְ וְלָא נָאִים, עֵינָא דְכָל עֵיינִין בִּישִׁין אִתְכַּפְיָין וְאִתְטַמְּרָן גּוֹ כֵיפִין מִן קֳדָמוֹהִי, עֵינָא דְנָטִיר לְיִשְרָאֵל כְּדִכְתִיב הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְרָאֵל, וּכְתִיב: הִנֵּה עֵין יְיָ אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ וכתיב: בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף בֵּן פּוֹרָת עֲלֵי עָיִן. ותוליך נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ אותנו ואת כל זרענו ואת כל עמך בית ישראל בדרכים טובות וישרות, בדרך התורה והמצוות הקדושה והטהרה ותזכנו להרוות נחת רוח מכל יוצאי חלצינו, בעולם הזה ובעולם הבא. ולעולם לא נבוש ולא נכלם ולא נכשל לעולם ועד כי בשם קודשך הגדול והגיבור בטחנו, ורחמך יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וחסדך הרבים אל יעזבונו נצח סלה ועד. וברכנו וזכנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שנזכה אנו וכל זרענו להיות שליחים טובים, נאמנים, מבורכים ומוצלחים, בראים וחזקים שלך, וזכנו להגדיל ולהגביר ולהרבות במאוד מאוד את גבול הקדושה בעמך בית ישראל וקיים נא בי: וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְיָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: וכן: כִּי אֶצָּק מַיִם עַל צָמֵא וְנֹזְלִים עַל יַבָּשָׁה אֶצֹּק רוּחִי עַל זַרְעֶךָ וּבִרְכָתִי עַל צֶאֱצָאֶיךָ אמן כן יהי רצון נצח סלה ועד. אנא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ תזכה נא אותנו ואת כל זרענו: לנוי, ולכח ולעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה ויהיה לבנו מסור בידנו ותעזרנו תמיד על דבר כבוד שמך, ותמלא נא את כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה. וקיים נא בי וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִתֶּן לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּךָ: וכן: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: : יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלוֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ᠙ התפילה מכילה שמות קודש, במידה ומדפסים אותה היא טעונה גניזה. ᠙ תפילה זו נכתבה לזיכוי הרבים, ניתן לומר תפילה זו בכל עת, כאשר מוזכר פב"פ יזכיר את שמו ושם אימו. ᠙ כל המתפלל על חברו-נענה תחילה, במידת האפשר נא להזכיר בתפילה זו גם את אביהו איתן בן יפה ברכה.

ב"ה תפילה לאמא להצלחת הילדים ברוחניות הי"ו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שתהא השעה הזאת, שעת רחמים, שעת רצון, שעת הקשבה, שעת האזנה, שעת קיבול תפילות, שעת ישועות גדולות לנו ולכל ישראל עמך. אנא יְיָ אַתָּה חונֵן לְאָדָם דַּעַת וּמְלַמֵּד לֶאֱנושׁ בִּינָה חָנֵּנוּ מֵאִתְּךָ חָכְמָה בִּינָה וָדָעַת ותנטע בלבב כל זרענו (תזכיר את שמותם) חכמה בינה ודעת דקדושה, גַּל עיניהם ויביטו נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ, ועשה נא במהרה שיזכו זרענו כולם וכל ישראל עמך לדעת תורה כדכתיב: כִּי יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה: וקיים נא בנו: כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְיָ כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. אנא יְיָ אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתורָתֶךָ וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבודָתֶךָ וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ ועשה נא שלא ישלוט בנו ולא בזרענו יצר הרע. ותנטע בלבנו ובלבב כל זרענו ובלבב כל עמך בית ישראל בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשכִּיל. לִשְׁמעַ. לִלְמד וּלְלַמֵּד. לִשְׁמר וְלַעֲשות וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּורָתֶךָ בְּאַהֲבָה וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתורָתֶךָ. וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְותֶיךָ. וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ. לְמַעַן לא נֵבושׁ וְלא נִכָּלֵם וְלא נִכָּשֵׁל לְעולָם וָעֶד וקיים נא בנו: וּמָל יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ לְמַעַן חַיֶּיךָ. וברכנו אבינו מלכנו שזרענו כולם יזכו להקים בתים על אדני התורה והיראה הקדושה והטהרה עם זיווגים טובים והגונים אשר יועילו עימהם לעבודתך ויראתך ולזיכוי הרבים ויהיו נא כל הבנינים של זרענו ושל עמך בית ישראל בנינים עדי עד בין ברוחניות בין בגשמיות, ועשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שיזכו זרענו כולם וכל עמך בית ישראל לשלום בית תמידי, ותאיר עלינו באור פניך וּבָּרֲכֵנִי נָא, אמתך (תזכיר את שמה פב"פ) בַּבְּרָכָה הַכְּתוּבָה בְּתוֹרָתְךָ: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם, וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם וקיים נא בי, בטוב הנראה והנגלה: וְכָל־ᤞָנַיִךְ לִ᤟ᤞדֵי יְיָ וְרַב ᤝְלᤡם ᤞָנָיִךְ, יְהִֽי־שָׁלֹµום בְּחֵילֵ¡ךְ שַׁ­לְוָ§ה בְּאַרְמְנֹותָֽיִךְ וכן: וְהָי¸וּ מְלָכִ¬ים אֹֽמְנַ§יִךְ וְשָׂרֹֽותֵיהֶם© מֵינִ³יקֹתַ₪יִךְ אַפַּ§יִם אֶ×רֶץ יִשְׁתַּ³חֲווּ לָ₪ךְ וַעֲפַµר רַגְלַ¦יִךְ יְלַחֵ¡כוּ וְיָדַ¸עַתְּ© כִּֽי־אֲנִ³י יְיָ אֲשֶׁµר לֹֽא־יֵבֹ¦שׁוּ קֹוָֽי׃ יְהִי יְיָ אֱלהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבותֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: וְיִהְיוּ כל דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לפניך יְיָ אֱלוֹהֵינוּ קְרֹבִים לפניך יוֹמָם וָלָיְלָה, ותמלא נא את כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה וְנָגִילָה וְנִשמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ וְרַחֲמֶיךָ יְיָ אֱלהֵינוּ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים אַל יַעַזְבוּנוּ נֶצַח סֶלָה וָעֶד. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. » דף זה מכיל שמות קודש, טעון גניזה, מיועד לזיכוי הרבים.

ב"ה תפילה להמשכת קדושה והרהורי תשובה: הרני אומר פסוקים אלו ופרקי תהילים לזכות פב"פ: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, יְיָ אֱלוֹהֵינוּ, יְיָ אֶחָד: בָּרוּךְ, שֵׁם כְּבוד מַלְכוּתו, לְעולָם וָעֶד: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלוֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאודֶךָ: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוְּךָ הַיּום עַל לְבָבֶךָ: וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: וּקְשַׁרְתָּם לְאות עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינֶיךָ: וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזות בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ: לִשְׁמֹר אֶת מִצְוֹת יְיָ וְאֶת חֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְטוֹב לָךְ: הֵן לַיְיָ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ: רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְיָ לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה: וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד: כִּי יְיָ אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד: עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה: וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ: הוּא תְהִלָּתְךָ וְהוּא אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר עָשָׂה אִתְּךָ אֶת הַגְּדֹלֹת וְאֶת הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ: בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה וְעַתָּה שָׂמְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַרְתָּ מִשְׁמַרְתּוֹ וְחֻקֹּתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וּמִצְוֹתָיו כָּל הַיָּמִים: וִידַעְתֶּם הַיּוֹם כִּי לֹא אֶת בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ וַאֲשֶׁר לֹא רָאוּ אֶת מוּסַר יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֶת גָּדְלוֹ אֶת יָדוֹ הַחֲזָקָה וּזְרֹעוֹ הַנְּטוּיָה: וְאֶת אֹתֹתָיו וְאֶת מַעֲשָׂיו אֲשֶׁר עָשָׂה בְּתוֹךְ מִצְרָיִם לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וּלְכָל אַרְצוֹ: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְחֵיל מִצְרַיִם לְסוּסָיו וּלְרִכְבּוֹ אֲשֶׁר הֵצִיף אֶת מֵי יַם סוּף עַל פְּנֵיהֶם בְּרָדְפָם אַחֲרֵיכֶם וַיְאַבְּדֵם יְיָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם בַּמִּדְבָּר עַד בֹּאֲכֶם עַד הַמָּקוֹם הַזֶּה: וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל: כִּי עֵינֵיכֶם הָרֹאֹת אֶת כָּל מַעֲשֵׂה יְיָ הַגָּדֹל אֲשֶׁר עָשָׂה: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל הַמִּצְוָה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לְמַעַן תֶּחֶזְקוּ וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ: וּלְמַעַן תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְיָ לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ᠐ כאשר מוזכר פב"פ יזכיר את שמה לדוגמא: שירלי בת יפה ברכה. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). אַתָּה הוּא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל-יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיּׂאמֶר יְיָ אֶל-מֹשֶׁה (יכוון במחשבה: מה"ש) קַח-לְךָ (יכוון במחשבה: נֻגִ"פֵ) סַמִּים (יכוון במחשבה: מתק"ו) נָטָף | (יכוון במחשבה: טְנָ"וַ) וּשְׁחֵלֶת (יכוון במחשבה: פַיְקָאַ"כִ) וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּהֵיטִיבוֹ אֶת-הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת-הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְיָ לְדֹרֹתֵיכֶם: ‎ תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹש מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְּכָל-יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹשָׁה מָנִים יְתֵרִים, שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּמַחֲזִירָן לַמַּכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמֲמָנִים הָיוּ בָהּ. וְאֵלּוּ הֵן: הַצֳּרִי. וְהַצִּפּוֹרֶן. וְהַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה. מִשְׁקַל שִׁבְעִים שִׁבְעִים מָנֶה. מוֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבּוֹלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכּוֹם. מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. קוֹשְׂטְ שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין קַפְרִיסִין מֵבִיא חֲמַר חִיוָר עַתִּיק. מֶלַח סְדוֹמִית רוֹבַע, מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל-שֶׁהִיא. אִם נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל-סַמֲמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת הַצִּפּוֹרֶן כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין קַפְרִיסִין לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת הַצִּפּוֹרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). יֹשֵׁב בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן בְּצֵל שַׁדַּי יִתְלוֹנָן: אֹמַר לַיְיָ מַחְסִי וּמְצוּדָתִי אֱלֹהַי אֶבְטַח בּוֹ: כִּי הוּא יַצִּילְךָ מִפַּח יָקוּשׁ מִדֶּבֶר הַוּוֹת: בְּאֶבְרָתוֹ יָסֶךְ לָךְ וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ: לֹא תִירָא מִפַּחַד לָיְלָה מֵחֵץ יָעוּף יוֹמָם: מִדֶּבֶר בָּאֹפֶל יַהֲלֹךְ מִקֶּטֶב יָשׁוּד צָהֳרָיִם: יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף וּרְבָבָה מִימִינֶךָ אֵלֶיךָ לֹא יִגָּשׁ: רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה: כִּי אַתָּה יְיָ מַחְסִי עֶלְיוֹן שַׂמְתָּ מְעוֹנֶךָ: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ: כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ: עַל כַּפַּיִם יִשָּׂאוּנְךָ פֶּן תִּגֹּף בָּאֶבֶן רַגְלֶךָ: עַל שַׁחַל וָפֶתֶן תִּדְרֹךְ תִּרְמֹס כְּפִיר וְתַנִּין: כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי: יִקְרָאֵנִי וְאֶעֱנֵהוּ עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ: אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ וְאַרְאֵהוּ בִּישׁוּעָתִי. קָרָאתִי בְכָל לֵב עֲנֵנִי יְיָ חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה: קְרָאתִיךָ הוֹשִׁיעֵנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדֹתֶיךָ: קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף וָאֲשַׁוֵּעָה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי: קִדְּמוּ עֵינַי אַשְׁמֻרוֹת לָשִׂיחַ בְּאִמְרָתֶךָ: קוֹלִי שִׁמְעָה כְחַסְדֶּךָ יְיָ כְּמִשְׁפָּטֶךָ חַיֵּנִי: קָרְבוּ רֹדְפֵי זִמָּה מִתּוֹרָתְךָ רָחָקוּ: קָרוֹב אַתָּה יְיָ וְכָל מִצְוֹתֶיךָ אֱמֶת: קֶדֶם יָדַעְתִּי מֵעֵדֹתֶיךָ כִּי לְעוֹלָם יְסַדְתָּם: שִׁיר הַמַּעֲלוֹת מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יְיָ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלִי תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנָי: אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָהּ אֲדֹנָי מִי יַעֲמֹד: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא: קִוִּיתִי יְיָ קִוְּתָה נַפְשִׁי וְלִדְבָרוֹ הוֹחָלְתִּי: נַפְשִׁי לַאדֹנָי מִשֹּׁמְרִים לַבֹּקֶר שֹׁמְרִים לַבֹּקֶר: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְיָ כִּי עִם יְיָ הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת: וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנֹתָיו: יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא השעה הזאת שעת רחמים ורצון כדכתיב: וַאֲנִי תְפִלָּתִֽי-לְךָ יְיָ עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב-חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶֽךָ: ובעבור י"ג מידות רחמיך, וּבַעֲבוּר שִׁמְךָ אֲשֶׁר נִכְתָּב וְאֵינוֹ נִקְרָא (יכוון במחשבה: יִ-הְ-וִ-ה) ובזכות הפסוקים אשר אמרתי ובכח שמות הקודש היוצאים מהם, התמלא ברחמים על פב"פ ותשגיח עליה בעין חֶמְלָֽתךָ בְּעֵינָא פְקִיחָא, עֵינָא דְאַשְׁגָּחוּתָא תְּדִירָא, עֵינָא דְכֻלָּא רַחֲמֵי, עֵינָא דְאִיהִי רַחֲמֵי גּוֹ רַחֲמֵי, עֵינָא דְכָלֵיל כָּל רַחֲמֵי, עֵינָא דְנָטִיר לְיִשְרָאֵל כְּדִכְתִיב: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְרָאֵל, ועשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ עימנו צדקה וחסד ותשמור ותציל את פב"פ מיצר הרע ומכל כוחות הטומאה ומכל חברים רעים וּמִסְּבִיבָה רעה ותרחיקה מכל מה שאתה שׂוֹנֵא ומכל הכיעור והדומה לו. ותפריד ותבטל ותְּבַעֵר מ-פב"פ כל רוּחַ זְנוּנִים, רוּחַ מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים, רוּחַ תּוֹעָה, רוּחַ מַשְׁחִית, רוּחַ חַבָּלָה, רוּחַ קֶטֶב מְרִירִי, רוּחַ טוּמְאָה, רוּחַ עִוְעִים. וְכָל הרוּחוֹת הרָעוֹת, והקליפות כּוּלָם יִתְבָּעֲרוּ וְיִתְבַּטְּלוּ ממנה, ולא יעשו בה שום רושם כלל ועיקר, כְּדִכְתִיב: אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה: אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סוֹעָה מִסָּעַר. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). וצדקה וחסד עשה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ- אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה ותכוף את יצר פב"פ לעבודתך וליראתך ותעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשה. ותחתור חתירה מתחת כסא כבודך להחזירה בתשובה שלמה לפניך ותזכה לעשות תשובה עִילָאָה. ותחבר את פב"פ לכל מה שאתה אוהב, ותנה לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל משרתיך במרום ובעיני כל רואיה, ותטה את ליבה לבחור תמיד בדרך הטובה והישרה, בדרך התורה והמצוות הקדושה והטהרה ותחפוץ תמיד בקרבתך כְּדִכְתִיב: וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹהִים לִי טוֹב. וכן יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת, רב חסד לכל קוראיך ורב להושיע, עֲנֵה נָא עַתִירָתֵנו, וּתְעַבֵּר נא בפב"פ נשמות קדושות וטהורות אשר יסיעו לה להתקדש ולהטהר ולבחור בדרך האמת והצדק, כִּי לֹא יִדַּח ממך נִדָּח וימינך יְיָ פשוטה לקבל שבים, ואתה חלקנו וּנְחַלְתָּנוּ כְּדִכְתִיב: כִּי חֵלֶק יְיָ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ וכתיב: וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי: אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ וָאֹמַר לְךָ עַבְדִּי אַתָּה בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי: אנא יְיָ אֱלֹהִים, יהי רצון מלפניך שתרחם על פב"פ ותהפוך את ליבה לאהבה וליראה את שמך, ולשקוד בתורתך הקדושה, ותסיר מלפניה כל הסיבות המונעות אותה משקידת תורתך הקדושה, ותכין את כל הסיבות שיביאו אותה לשקוד בתורתך הקדושה, כי אתה שומע תפלת כל פה. אנא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה, תמשיך נא לפב"פ חכמה בינה ודעת דקדושה וקיים בה: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ: ותמשיך עליה מחשבות קדושות וטהורות ותזכה להיות קשורה במחשבותיה בך בקשר חזק ותמידי, באופן אשר תוליד בנפשה יראה ואהבה אמיתית, רגש ודבקות בך כְּדִכְתִיב: שִׁוִּיתִי יְיָ לְנֶגְדִּי תָמִיד כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט. ועשה אשר כִּלְיוֹתָיה ייעצו לה תמיד עצות טובות לעבודתך וליראתך. ותזמין לה שליחים טובים ונאמנים אשר יסיעו לה ללכת בדרכים טובות וישרות, בדרך התורה והמצוות, והמעשים הטובים, כְּדִכְתִיב: תְּבִיאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָֽתְךָ, מָכוֹן לְשִׁבְתּךָ פָּעַלְתָּ יְיָ. מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ: וּבְכֹחַ עָב שֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ הַיּוֹצְאִים מִפְּסוּקִים "וַיִּסַּע" "וַיָּבֹא" "וַיֵּט", וְשֶׁמּוֹת הַקֹּדֶשׁ (יכוון במחשבה: דַמוֹדַטִירוֹן, טפטפיה, אהוה) תמשיך על פב"פ רוח קדושה וטהרה ותידע להבחין בין אמת לשקר, בין טהור לטמא, בין מותר לאסור, בין עיקר לתפל. וְתיֵדַע לְהִשָּׁמֵר מכל דבר רע. ואל ימשול בה הרע שבנפש הבהמית ולא תימשך ולא תיתאוה אחר הבלי ותענוגי העולם הזה. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). וצווה נא יְיָ אֱלוֹהֵינוּ למלאכיך הקדושים והטהורים (יכוון במחשבה: מטטרו"ן יופיא"ל, עזריא"ל, פתחיא"ל) שיפתחו ויאירו את ליבה של פב"פ בתורתך הקדושה ותיזכה להיות כמעין נובע, כנהר המתגבר, כנהר שאינו פוסק לעולם, בתורה במצוות ובמעשים הטובים ובקדושה ובטהרה. והאר עיניה בנפלאות תורתך, ותהא תורתך בפיה מעתה ועד עולם והעמידה בידה ותצליח אורחותיה וקיים בה: וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ. ותזכה לחזות בנעמך ולבקר בהיכלך ולהתברך מאורך כדבר שנאמר: כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר וכתיב: יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. וקיים נא בנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל-גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶֽם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת-לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָֽׂר: וְאֶת-רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר-בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹֽתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִֽים: אָנָּא יְיָ, רַחוּם חַנּוּן שׁוֹמֵר תּוֹמֵךְ מַצִיל יָשָׁר פּוֹדֶה (יכוון במחשבה:רחש תמיף) שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמות, ובכח השם הקדוש היוצא מצירופי הָמִילִים: אֶחָד רֹאשׁ אַחְדוּתוֹ רֹאשׁ יִחוּד תְּמוּרָתוֹ אֶחָד (יכוון במחשבה: אראריתא) מלא בקשתנו לטובה ולברכה - בטוב הנראה והנגלה וקיים בי: וְהִתְעַנַּג עַל יְיָ וְיִֽתֶּן-לְךָ מִשְׁאֲלֹת לִבֶּֽךָ: וכן: יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. יְהִי יְיָ אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם אֲבֹתֵינוּ אַל יַעַזְבֵנוּ וְאַל יִטְּשֵׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ קְרֹבִים אֶל יְיָ אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי יְהוָה הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה). הערות: 1. תפילה זו ניתן וטוב לאומרה בכל יום על כל אחת מישראל, בכול יום לרבות שבתות וימים טובים, בין חצות הלילה עד לשקיעת החמה (לערך: משעה 12:30 בלילה עד למחרת בשעה 17:00, ניתן לראות את הזמנים המדויקים: חצות הלילה, זריחת החמה, שקיעת החמה בלוח השנה), רצוי לומר תפילה זו בסמוך לזריחת החמה, אך אין לומר תפילה זו בשעות הערב (מצאת הכוכבים עד חצות לילה). 2. ניתן לומר תפילה זו ע"י כל אחד ואחת מבית ישראל, על כל אחד ואחת מישראל ובפרט על נערה/אישה בעלת נטיות שאינן רצויות או חלילה בעלת מחשבות אובדניות, כאשר מופיע פב"פ יזכיר את שמה ושם הוריה לדוגמא: שירן בת שלי ואמנון, יש לומר תפילה זו במקום נקי ובקול (פרט למקומות בסוגרים שכתוב בהם יכוון במחשבה, לא יאמר את שמות הקודש ושמות המלאכים בקול אלא במחשבה בלבד). 3. התמדה באמירת תפילה זו לזכות אדם, יש בכוחה להמשיך רוח טובה ומחשבות טובות וקדושה על אותה אישה אשר מתפללים עליה. 4. ע"י תפילה או נתינת צדקה או עשיית חסד לזכות אדם - יש בכח המצווה לגרום המשכת קדושה על אותו האדם, ניתן ללמוד זאת גם מאמירת הברכה: אשר קידשנו במצותיו כלומר אנו מתקדשים ע"י עשיית המצוות ומזככים את גופנו, ומובא בתורת הקבלה כי ע"י המצוות נמשך אור מקיף (אור הסובב) על נשמת האדם לכן נקראות המצוות בשם לבושים ואילו ע"י התורה נמשך אור פנימי (אור הממלא). הלבושים הרוחנים המקפים את הנשמה מתחלקים לשלושה בחינות: פנימי, אמצעי וחיצון. הלבוש הפנימי נעשה ע"י מחשבות האדם, האמצעי ע"י דיבוריו, החיצון ע"י מעשיו. לבושים אלו יש בכוחם להטות את ליבו של האדם. כשם שהבגדים בהם לבוש האדם מבליטים את יופיו וחשיבותו של האדם כך גם אותם לבושים רוחנים שהאדם יוצר ע"י מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. למרות שהלבוש נחות במעלה מן הדבר שהוא משמש לו לבוש, לא כן בלבושים הרוחנים הנעשים ע"י מחשבותיו, דיבוריו, ומעשיו של האדם, לבושים אלו יש בכוחם להעלות את נפש האדם לדרגות רוחניות גבוהות או חלילה למשוך את האדם מטה מטה עד כדי כך שהאדם ירגיש קשור ("מלפפתו") וללא יכולת בחירה. ובספר הזוהר (שמות פרשת תרומה) מובא: רוּחַ אַמְשִׁיךְ רוּחַ וְאַיְיתֵי רוּחַ, כלומר האדם במחשבותיו, בדיבוריו, ובמעשיו גורם להמשכת רוח, ורוח זו ממשיכה רוח אחרת אשר נכנסת באדם וגורמת לו לחטוא כמובא בגמרא (מסכת סוטה ג.): "אין אדם עובר עבירה אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות", ומכוון שאין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים, ולעתים האדם נמצא במציאות כזו שאינו מרגיש שמעשיו אינם הולמים, והוא זקוק לסיעתא דשמיא להתנתק מהרגלים אשר הוא יצר אותם או נשאב אלהם (כתוצאה מילדות ללא הכוונה, סביבה, חברים וכו'), הרגלים אלו יכולים, חלילה, אף להשתרש באדם. למרות האמור, בכל יהודי קיימת אהבה מוסתרת בלבו להקב"ה גם כאשר אין הוא חש בה בצורה גלויה, ניתן לראות זאת כאשר מכריחים יהודי לכפור בהקב"ה באותו רגע מתעוררת ומתגלה אהבה להקב"ה ואותו יהודי יכול למסור את נפשו כדי לא להפרד מהקב"ה. ותפילה על האדם יש בכוחה לעורר את הטוב הגלום בו - בכול יהודי אשר הוא. 5. ע"י המצוות נמשך אור מקיף ובדרך ממילא נעשה גם שמירה והצלה מן הרע לפי שאור מקיף מסמא את עיני החיצונים (כמובא בלקוטי תורה לאדמו"ר הזקן פרשת קורח), לכן בנוסף לאמירת התפילה טוב לתת צדקה בכול יום חול לקופת הצדקה לזכות אדם אשר נטה מהדרך הטובה, ובטרם נתינת הצדקה יש לומר הרני נותן צדקה זו לזכות פב"פ, את תוכן הצדקה יש לפרוט ולהעביר לעניים הגונים, עדיף להעביר את הצדקה לעניים אשר יש אלהם קירבה משפחתית מבחינת: עניי ביתך קודמים, אך במידה וב"ה אין כאלה טוב לתת לארגונים הידועים כעושה צדקה, כגון:ארגון אפרת, חסדי נעמי וכו'. 6. מובא בספר דרך ישרה שער הסגולות עמ' פד: למי שיצא לתרבות רעה ח"ו: יקח לבנה חדשה אחת וכתוב שמו של פלוני ושם אמו וכשם שלבנה זה בוער בתנור אש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה, ואחר כך יאמר הכותב זה עליו גם כן כך ג' פעמים וישים בתנור של אש שהוסק בערב שבת לחלות לחם ויניח שם עד שבת שניה אחר שנאפו החלות, אחר כך יקח משם הלבנה וישים הלבנה בקבר של צדיק אחד והנח שם שבוע אחת ותראה פלאות וזה בדוק ומנוסה. [נראה כי יש לקחת חרס ולחרוט על החרס "כשם שלבנה זה בוער באש כן יבער הלב של פלוני בן פלונית לתורה ויתהפך ליבו לשמים לטובה" בנוסף יש לומר זאת בקול רם על החרס ג' פעמים, לאחר מכן יש להניח את החרס בתוך תנור ולהדליקו ביום שישי לצורך הכנת חלות לשבת ולהשאיר את החרס בתנור זה לעוד שבוע ולאחר עשיית חלות בשבוע השני יש להוציא את החרס מהתנור (כאשר עברו עליו פעמים ברצף הכנת חלות) ולהניח את החרס בקבר של צדיק. 7. במידת האפשר נא להזכיר בתפילה זו את שירן בת שלי ואמנון.

ב"ה תפילה לזירוז הגאולה ולשמירה : יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהַי אֲבוֹתֵינוּ שתהא השעה הזאת, שעת רחמים, שעת רצון, שעת הקשבה, שעת האזנה, שעת קיבול תפילות, שעת ישועות גדולות לנו ולכל ישראל עמך, ותתנהג עמנו ועם כל עמך בית ישראל במידת החסד ובמידת הרחמים, ויעלו לפניך יְיָ אֱלוֹהֵינוּ כל התלאות והצער והיסורין אשר עמך בית ישראל עברו מתוקף ואורך הגלות ומאומות העולם והערב רב, ויעלו נא עד אליך כל התחינות והתפילות והבקשות אשר עמך בית ישראל התפללו על הגאולה השלמה ושמע את נאקתנו והצל נא אותנו ואת כל בני ביתנו ואת כל עמך בית ישראל מכל צרה וצוקה ומכל נגע ומחלה ומכל חבלי משיח, בין חבלי משיח רוחניים, ובין חבלי משיח גשמיים, וראה נא כי אין נביא בדורנו ולא חוזה ולא אורים ותומים ולא בית המקדש והאמת נעדרת במאוד מאוד. וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר: וצדקה וחסד ונדבה עשה נא עימנו יְיָ אֱלוֹהֵינוּ בזכות שלוש עשרה מידות רחמיך, ובעבור שמך אֶֽהְיֶה אֲשֶׁר אֶֽהְיֶה ותחיש נא את גאולתנו ברחמים וברצון. אֱלֹהִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת. וראה נא כי עמך בית ישראל כצאן אשר אין להם רועה, ואנו בניך ככתוב בתורתך הקדושה בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ אֱלֹהֵיכֶם וכן: בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וזכור נא את תחינת עבדך משה רבינו עליו השלום : יִפְקֹד יְיָ אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת יְיָ כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה, אֲדֹנָי שִׁמְעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וְעָשָׂה וְאֶל תְּאַחַר, ותגביה קרן משיח בן דוד עבדך, ונתת מהודך עליו, ובבנין ירושלים ובבנין בית המקדש תזכנו להתברך בקרוב, ותמלוך אתה יְיָ אֱלוֹהֵינוּ במהרה על כל מעשיך ככתוב בתורתך: וְהִתְגַּדִּלְתִּי וְהִתְקַדִּשְׁתִּי וְנוֹדַעְתִּי לְעֵינֵי גּוֹיִם רַבִּים וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְיָ: וכן: וְאוּלָם חַי אָנִי וְיִמָּלֵא כְבוֹד יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ: עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ, לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי, אליך יי אקרא ואל יי אתחנן, ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו, שַׁוְעָתֵנוּ קַבֵּל, וּשְׁמַע צַעֲקָתֵנוּ, יוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי יְיָ, קְרֹבִים אֶל יְיָ יוֹמָם וָלָיְלָה. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלוֹהִים אֵין עוֹד: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹשֵׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ: וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כֹּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְיָ צוּרִי וְגֹאֲלִי. » דף זה מכיל שמות קודש, טעון גניזה, מיועד לזיכוי הרבים. ◇ סגולה לקבלת התפילה ולמילוי משאלות הלב לטובה להתפלל על הגאולה השלמה.

ב"ה תפילה לשלום בית - ניתן לאומרה בכול עת יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלוהֵינוּ וֵאלוהֵי אֲבותֵינוּ, אדון השלום, מלך שהשלום שלו שתַּשְׁרֶה אהבה ואחווה שלום ורעות ביני (פב"פ) לבין בעלי (פב"פ) מעתה ועד עולם, והושיענו מהרה למען שמך והגן בעדנו ותצילנו מכל אדם רע ומכל צר ומזיק, וכול היועץ עלינו ועל עמך בית ישראל עצה שאינה טובה ומחשבה שאינה טובה – הפר ובטל עצתו כדכתיב: עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל: והסר מאיתנו כל מחלוקת קנאה שנאה ותחרות, ובעבור שמך אֵל שַׁדַּי בטל מעלינו כל משׂטנים ומקטרגים, בין למעלה בין למטה, ולא יהיה בהם כוח להשׂטין ולקטרג עלינו. ותצוה למלאכיך לעזור לנו ולסיענו כדכתיב: לֹא תְאֻנֶּה אֵלֶיךָ רָעָה וְנֶגַע לֹא יִקְרַב בְּאָהֳלֶךָ כִּי מַלְאָכָיו יְצַוֶּה לָּךְ לִשְׁמָרְךָ בְּכָל דְּרָכֶיךָ. אנא יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא את הכול אַל יהיו עונותינו מונעים הטוב מאיתנו, ותטה את ליבותנו שנכבד אחד את השני ותשרה את שכינתך בנינו, ותהיה בנינו אהבה ואחווה שלום ורעות אורה ושמחה מעתה ועד עולם. וקיים בנו את הכתוב:הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ: וכן: יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. וברכני נא בברכה הכתובה בתורתך: יְבָרֶכְךָ יְיָ וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ, יִשָּׂא יְיָ פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. והתמלא ברחמים גדולים עלינו ומלא כל משאלות ליבנו לטובה ולברכה, וקיים בבעלי את הכתוב: וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם: וכן: וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְיָ, רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה, רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יְיָ, אָמֵן כן יהי רצון נצח סלה ועד. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. אֵלֶיךָ יְיָ אֶקְרָא וְאֶל-אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ, יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהי יַעֲקֹב סֶלָה, יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ, יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. יִהְיוּ לְרָצון אִמְרֵי פִי וְהֶגְיון לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגאֲלִי. ᠙ נא לשמור על קדושת התפילה (טעון גניזה).

0; *לתועלת ולזיכוי הרבים* מופיע כאן קישורי וידיאו מהכנסים האחרונים [לנוחיותכם הסרטונים מחולקים] מצוות הדלקת נר חנוכה היא פרסומי ניסא - *בבקשה למען זיכוי הרבים - יש לפרסם הלאה!!*