| נשלח ב-18/6/2013 21:18 |
 |
| |
שולחן הפוך אבן האייזל יורק דעה היתר ואיסור
שאלה:
חבר בישל בשבילי לארוחת צהרים בשר אשכנזי (לבן) שכולו טיב-טעם (דליקטס) עם גבינת רוקפורמי בסיר מהמטבח של הבית היהודי, מה הדין ?
תשובה:
מובא בפסקי בג"צ חלק/גלאט תשס"ד כרך ג' הלכה 374/2004 דהואיל וראוי הוא לאכילה בנטל"פ
(בנט לפיד פירון ) והואיל ומי שבישל בכלים שלך אין לו בעלות על הכלים ועל הבשר, הרי נוקטים בכגון דהא ע"פ הכלל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, והואיל ו דינא מלכותא עילאן דינא הרי שהתבשיל מותר באכילה והנאה לכל דעות חברי הקואליציה, ויאכלו ענוים וישבעו
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 08:25 |
|
| |
מן הראוי להזכיר שבראש הספר "בין הזמנים" מתנוססת הסכמתו של הרב ציון בוארון, שמאריך בשבח הספר ומחברו אם כי חולק עליו בכמה פרטים כדרכה של תורה. אבל כמובן, כולם רפורמים ורשעים חוץ מהת"ח העצומים ויר"ש שפתחו את האשכול.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 09:07 |
|
| |
עיק הנכבד
לא פעם ולא פעמיים היו מצבים של יהודי שלמד תורה והיה ת"ח עצום ששנה ופירש.
כדוגמא: (ואין לי כוונה להתייחס לשנוי במחלוקת כלשהו, כולל זה שבגינו נפתח האשכול ) אלישע בן אבויה, בנו של הנגר מנצרת, שהיו בין חכמי התלמוד. ולצערנו במהלך הדורות היו ת"ח רבים וטובים שדעותיהם השתבשו עד כדי
כפירה מוחלטת.
ע"פ ההלכה, שוחט או סופר סת"מ או מוהל שהיה מוחזק ביר"ש ולפתע התברר כי דעותיו השתבשו וכעת הינו בגדר כופר/אפיקורס וכיו"ב. לא פוסלים את שחיטתו/כתיבתו/מילתו שנעשו לפני שנקבע כי סטה מהדרך.
וידועים גם מקרים בהם מאן דהוא קיבל הסכמות לספריו מגדולי ישראל ולאחר זמן החלו (בלשון המעטה) להסתייג ממנו הואיל וכבר לא מחזק בנאמנותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 18:10 |
|
| |
סתיו או מועמד ,ציוני' אחר מטעם מפלגות הכפירה (הבית היהודי, יש עתיד, מר"צ, התנועה, העבודה, והליכוד) בתפקיד של רב מקומי ובודאי כרב ראשי שממונה על הכשרות ובתי הדין, זה כמו לשים את ראשי משפחות הפשע בתפקיד של שופטים
בבית המשפט העליון/בג"צ.
רוצים מריונטות? תפתחו תיאטרון בובות.
תוקן על ידי א_נרדי ב- 19/06/2013 18:12:15
|
|
|
|
| נשלח ב-19/6/2013 23:45 |
|
| |
לא הבנתי מה כל כך מזעזע ברשימה הנ"ל (מבלי להתייחס לסגנון של הכותב). רובא דרובא של הדברים שם, אם לא כולם, אכן נכונים מצד הדין.
כמובן שאפשר לצעוק ולגדף במקום ללמוד את הדברים לגופם, שהרי לא ראינו שנהגו כן אלא רק לצעוק ולגדף ואם הלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר.
|
|
|
|
|
