| נשלח ב-1/11/2021 18:59 |
|
| |
ישירות אליך
*"היום בתניא"*
יום ג' כז חשון
תניא "קונטרס אחרון"
פרק ראשון עמ' קנג
דבור המתחיל " להבין איך הקורא"
שנה פשוטה
⛳
*הקורא את סיפורי המעשיות שבתורה:*
בתחילת הפרק מציג אדמו"ר הזקן את השאלה: כיצד זה שעם קריאת סיפורי המעשיות שבתורה נעשה האדם "מקושר בחכמה עילאה" (חכמתו העליונה של הקב"ה, כפי שהיא מתגלית בעולם האצילות)?
והוא מבהיר: שהדבר יובן, על פי מה שכתוב ב"ספר הכוונות" (מכתבי האריז"ל), ש"כמו שהאדם עוסק למטה, כך דיוקן האדם העליון למעלה".
...
*המאפין את סיפורי התורה:*
נקדים, כי סיפורי התורה, בנוסף לכך שהם מתארים עובדות ומאורעות שנעשו בפועל בעולמנו. גנוזים בהם גם סודות התורה, שהם למעלה מהשגה והבנה לגמרי.
נזכיר את המבואר בתחילת התניא, שכל נושא הלכתי שהאדם לומדו בעיון *והוא מבינו היטב בשכלו,* מתקשרת חכמתו עם חכמת ה' ב"יחוד נפלא שאין כמוהו".
אולם, בנוגע לקורא את סיפורי התורה, צריך להבין: נכון שרמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. אבל הקורא הרי מודע רק לפרטי הסיפור כפי שהוא מופיע כפשוטו. ואיך איפוא הוא יכול להיות מקושר עם קריאת הסיפורים לחכמה שאינו משיגה?
...
*"דיוקן האדם העליון":*
על פי המובא בקבלה, תואר זה מתיחס לשורש הנשמה, כפי שהיא מושרשת בספירות העליונות שבאצילות.
והנה, ב"ספר הכוונות" לאריז"ל מובא, שעל האדם להשתדל לכוין בלימוד התורה, לחבר את נשמתו שבגוף עם שרשה "דיוקן האדם העליון".
והנה, היות ש"דיוקן" הנשמה קולט את "החכמה העילאה" הרמוזה בסיפורי התורה. מובן, שכל המקשר את נשמתו שבגוף לשרשה, זוכה להיות מקושר עם החכמה העילאה, גם בלימוד סיפור המעשיות שבתורה (שהחכמה העליונה גנוזה ונעלמת מאיתנו בתוכה).
...
*חבר נכבד:*
*קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך.
בברכה!
*הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד*
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
*לזכות נכדי הרה"ח ר' ישראל טורנהיים ליום הולדתו - שנת ברכה והצלחה!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2021 18:59 |
|
| |
3; *"קונטרס אחרון*
*על כמה פרקים"*
(תניא קנג-קסג)
⛳
*הקדמה כללית:*
בעת שכתב אדמו"ר הזקן את שני חלקי התניא הראשונים כפי שהיה בהדפסתו הראשונה (שכללה את ליקוטי אמרים ושער היחוד והאמונה, שכן, את החלק השלישי אגרת התשובה הוא צירף לתניא יותר מאוחר). במקביל, הוא גם כתב בנפרד את ה"קונטרס אחרון", המכיל דברי פלפול ועיון עמוקים, שבהם הוא מישב מאמרים מהזהר ומכתבי האריז"ל הנראים כסותרים זה את זה.
אדמו"ר הזקן, מצא לנכון, לא לשלב את הבאורים הללו, בתמליל השוטף של התניא.
אולם אחר הסתלקותו, הוסיפו בני המחבר את ה"קונטרס אחרון" כחלק נוסף של התניא. וזאת לאחר ההוספה גם של המאמרים הכלולים ב"אגרת הקדש" (שרובם שולבו באגרות שנשלחו לקהילות החסידים), שרק עם הקדמת לימודם בעיון ניתן להבין את המבואר ב"קונטרס אחרון" - וביחד לקבל את ההסבר הרעיוני הכולל של התניא המיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו".
...
*כנגד השלחן ערוך וחמישה חומשי תורה:*
נצין, שהרבי הריי"צ רואה בתניא ארבעה חלקים, כארבעת חלקי השלחן (אורח חיים יורה דעה אבן העזר וחושן משפט) - כשאת פרקי "אגרת הקדש" וה"קונטרס אחרון", הוא ראה כפרקים המשולבים יחדיו בחלקו הרביעי של התניא.
ואילו הרבי נשיאנו, מתיחס ל"אגרת הקדש" ול"קונטרס אחרון", כאל שני חלקים שונים - כחלק הרביעי והחמישי שבתניא, שחמשת חלקיו הם כנגד חמישה חומשי תורה.
...
*הסיכום במסגרת "היום בתניא":*
*היות שב"קונטרס אחרון" מתבארים עניני קבלה עמוקים. במסגרת ההבעה ב"היום בתניא", נסתפק בהבהרת רעיון אחד בלבד מהשיעור היומי. הסבר רחב ומפורט לפרק, ניתן למצוא בבאור התניא שלי "משכיל לאיתן".
בברכה!
*הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד*
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2021 19:01 |
|
| |
*"היום בתניא"*
יום ב' כו חשון
תניא אגרת הקדש
פרק לב
שנה פשוטה
⛳
*אגרת ל"ב:*
אגרת זו נכתבה בשנת תקע"א. וכנראה היא היתה האחרונה מבין אגרותיו של אדמו"ר הזקן, שהיתה בעצם "מאמר חסידות" שהוא שלח אל החסידים באגרת מיוחדת.
במרכז הפרק מבחינים אנו בהבהרת ההבדל שבין שני הפסוקים, "צדקתו עומדת לעד" ו"צדק לפניו יהלך".
בדברי הפתיחה, מביע רבנו את ברכתו לגבאי הצדקה שקבלו על עצמם לאסוף את הצדקה (שהוא אירגן) עבור יושבי ארץ ישראל - ולפנינו, ברכה על העבר ובקשה שיוסיפו לעסוק בזה גם לעתיד. וכידוע ש"גדול המעשה (האות מ' מנוקדת בשוא) יותר מהעושה", "ותחשב לו לצדקה" (= לזכות).
...
*"צדקתו עומדת לעד":*
"ועל העושה" את הצדקה (בהשפעת המתרים), ניתן לומר את הפסוק "צדקתו עומדת לעד".
בדבריו מדיק רבנו לומר: שהמילה "עומדת" במשפט זה היא לשון נקבה. ורמז יש בה למי שצדקתו (והנתינה שלו) לא היתה בהתעוררותו העצמית, אלא כאחד ש"מקבל את התעוררות לבו הטהור מגדול המעשה" (מהמתרים) שהשפיע עליו - שהתנהגותו היא בבחינת "נקבה" המקבלת את השפעתה מאחרים. ואף על פי כן "צדקתו עומדת לעד", כפי שהוא אצל כל אחד שתורם ביוזמת עצמו.
במישור הרחב יותר מביע הכתוב, שגם צדקתם של אלו "עומדת לעד" עד זמן התחיה - שאז יהיה גילוי האור ה"סובב כל עלמין", הניתן כשכר "לכל צדקה וחסד שישראל עושים בעולם הזה מנדבת לבם הטהור".
...
*"צדק לפניו יהלך":*
(לעומת "צדקתו עומדת לעד") ה"צדק" שבפסוק זה שהוא בלשון זכר, מתיחס לחסד שמתעורר בלב האדם מעצמו, לאחר מסירות הנפש שלו ב"אחד" בקוראו את שמע.
חסד זה, הוא "כלי" הפועל את ההמשכה של האור ה"סובב כל עלמין" למטה מטה בעולם הזה הגשמי, שיהיה בבחינת גילוי בזמן התחיה - ובפרטיות יותר, הוא ממשיך את ה"פנים העליונים", בחינת הפנימיות של "אור אין סוף", "מלמעלה מהאצילות עד עולם העשיה".
...
*הוספה - סיפור:*
הרבי הרש"ב אמר פעם לבנו הרבי הריי"צ, בהיותם בנאות דשא:
"כאשר אתה משכים בבוקר ולומד ומתפלל, הרי פעלת משהו. אבל אם לא בא לידיך לעשות טובה ליהודי בפועל ממש, *יום יבש הוא.*
עליך לבקש ולהתפלל להקב"ה שיזמן לך יהודי הזקוק לטובה!"
באותו יום הגיעו שני אנשים, שבקשו עזרה עבור בן משפחה שירד מנכסיו.
אמר הרבי הרש"ב לבנו: "הלא תראה, כשרוצים באמת, עוזר הקב"ה.''
(ספר השיחות תרצ"ט עמ' 339)
*חבר נכבד:*
*קראת ונהנית, העבר את "היום בתניא" הלאה, לחבריך ולמכריך.
*הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד*
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2021 19:02 |
|
| |
*"היום בתניא"*
יום א' כה חשון
תניא אגרת הקדש
פרק לא
שנה פשוטה
⛳
*ישראל כאברי השכינה:*
במרכז אגרת ל"א, עומד באור מאמר תיקוני הזהר, שבגלות השכינה חולה - רעיון שרבנו מבארו באמצעות משל מחולי הגוף.
באופן כללי, כשאדם חולה, סיבת החולי בגשמיות ורפואתו, תלוי בהילוך תקין של של הדם ורוח החיים שבו מהלב אל האברים וחוזר חלילה - כאשר סיבוב הדם בגוף תקין האדם בריא, וכאשר הילוך הדם אינו תקין האדם נופל למשכב והוא חולה.
ובמישור הרוחני: יש קשר פנימי, בין השכינה הנקראת "לב" לנשמות ישראל שאותם יש לראות כ"אברי השכינה" (שבהם ועל ידם נמשך אור ה' לעולם).
והנה, אם יש חס ושלום איזושהי אטימה ב"אברי השכינה" (בין נשמה לנשמה), הרי שאור ה' אינו עובר דרכם כראוי לעולם - האברים במצב זה אינם מקושרים ביניהם, ואף לב השכינה שרוי במצב של חולי.
...
*מוכרחים להיות באחדות:*
לאור החשיבות של גילוי השכינה בעולם, גילוי הבא עם האחדות בעם ישראל (ב"אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלקיכם"). ניתן להבין, את מה ששנאת חינם והפירוד שבין יהודי לחברו, הביאו לחורבן בית המקדש, לגלות ישראל מארצו, ולהסתלקות השכינה וירידתה לגלות - המצב שבו השכינה חולה ונשמות ישראל חולים.
ואת המצב הזה (של הפירוד והשנאה), שהוא סיבת החולי של השכינה ושל ישראל חיבים לתקן.
והקב"ה "סומך נופלים ורופא חולים" (בלשון רבים), נותן לנו לכל ישראל (אברי השכינה), את הכח להיות באחדות - לתקן בזה את גורם המחלה (שהביא למצב החולי של השכינה), ולזכות לגאולה אמיתית ושלמה.
...
*חבר נכבד:*
*קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך.
בברכה!
התודה והברכה למזכי הרבים, המשתתפים בהפצת הספרים שחיברתי על התניא והחסידות!
*הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד*
0544960839
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרה ברוך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-1/11/2021 19:02 |
|
| |
*"היום בתניא"*
שבת קדש כד חשון
תניא אגרת הקדש
פרק ל
שנה פשוטה
⛳
*לא להימנע מלהשתתף עם הציבור:*
אגרת ל' נפתחת במאמר רז"ל שאמרו: שכל הרגיל לבא לבית הכנסת (ולהתפלל עם הציבור) ויום אחד הוא לא בא, הנה אף שהוא מתפלל ביחידות, *"הקב"ה שואל עליו"* מה קרה לירא ה' שהלך בחושך (להתעסק בדברי הרשות) "ואין נוגה לו" - שכן חשיבות מיוחדת לתפילה כשהיא בציבר ובבית הכנסת דוקא (כנפסק בשלחן ערוך).
ואדמו"ר הזקן מוסיף, שכן הוא בכל המצוות - שגם בשאר המצוות, יש מעלה מיוחדת כשהן נעשות ברבים. כדוגמת קריאת המגילה בפורים ותקיעת השופר בראש השנה, שכאשר הם נעשים ברבים, הם זוכים להמשכת אור מיוחדת שאינו נמשך על ידי היחיד - וגם כאן, אם אינו משתתף עם הרבים, תהיה תגובת הקב"ה כנ"ל בתפילה.
ומדגיש אדמו"ר הזקן, שכן הוא *"בפרט במצות הצדקה,* ששקולה כנגד כל המצוות" - שכאשר היה רגיל להשתתף עם חבריו בצדקה ויום אחד החליט להפסיק מלהשתתף עימהם, "שהקב"ה שואל עליו" כנ"ל בתפילה.
והמסקנה העולה מזה, שכל מי שיראת ה' נוגעת ללבו, לא יאה לנפשו האלוקית "לתת מגרעות (להחסיר) בקדש", ולהפסיק מלהשתתף עם הציבור במגביות הצדקה (הנאספות למען יושבי ארץ הקדש, שהיו במצוקה כספית).
...
*ממעלות הצדקה:*
חשיבות מיוחדת לצדקה, שאותה מפרישים "ממאודם להחיות רוח שפלים ונדכאים שאין להם משלהם" - צדקה, שבה מקימים ומרוממים את "סוכת דוד הנופלת".
חשיבות מיוחדת, יש גם לאופן נתינת הצדקה - שכן, על ידי ה"אתערותא דלתתא" בהמשכת חיים חן וחסד במעשה הצדקה, ברצון טוב ובסבר פנים יפות. פועלים את ה"אתערותא דלעילא" שהיא בבבחינת "יאר ה' פניו", המתבטאת באופנים שונים.
...
*חבר נכבד:*
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן שבת.
*השתדל, שבבית הכנסת שבו אתה מתפלל, ימצאו כל הספרים שחיברתי. "באור התניא משכיל לאיתן" וכל ספרי "חסידות לעם" - המביאים את תורת חב"ד גם לציבור הרחב.
*המעונינים לקבל את "היום בתניא" יתקשרו אלי בווטסאפ 0544960839
בברכה!
*הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד*
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. יהי זכרנה ברוך.
*ולזכות הילד שלום שכנא (בן נכדי מנדי ושרה קורנט) ליום הולדתו, לאורך ימים ושנים טובות.
 |
|
|
|
|
|