| נשלח ב-11/8/2009 15:51 |
|
| |
פרשת השבוע
בס"ד
פרשת רְאֵה
" רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם--הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה"(יא,כו)
בפרשתנו מובאת האפשרות שניתנה לעם ישראל לבחור בין הברכה (קיום המצוות) והקללה(אי קיומן) ולאחר הבחירה בקיום המצוות
מתחילה התורה בסקירת המצוות , סקירה שאומנם נמשכת גם בפרשות הבאות אבל בפרשתנו מובאות המצוות הראשונות שאנו צריכים לקיים כדי להביא ברכה על חיינו, המצוות מובאות בסדר הבא:
השמדת עבודה זרה כי עלינו בראש ובראשונה בקיום תורה ומצוות לעקור עבודה זרה שבלב ולעקור את מידת הכעס שלנו ולהאמין בשם יתברך
ולאחר מכן יש לרכז את עבודת הקורבנות רק במקום אחד שהשם יחליט עליו ולא אנחנו נחליט איפה ומתי שנוח לנו ועלינו להשתמש עם המידות שהקב"ה נתן בנו בצורה נכונה בעולם הזה כדי שנזכה לחיי עולם הבא.
עוד מובא היתר אכילת "בשר תאווה" – בשר שנאכל לשם הנאה ולא למטרות דתיות בכל מקום ללמד אותנו שעלינו להתנתק מתאוות העולם הזה , ולימוד התורה יכול לתת לנו הרגשה טובה כשם שאנו נהנים מאכילת בשר שטעים לנו.
בנוסף על עם ישראל להיזהר מכל אותם נביאי שקר ולהיזהר מאכילת מאכלות אסורים ולהקפיד על תרומות מעשרות ודיני מצוות עבד עברי,
ורק לאחר זאת מוזכרות שוב הצויי על קיום שלושת הרגלים ובמיוחד הצוי החוזר על שמחה בחג הסוכות והצוי "והיית אך שמח " אבל לפני הצויי הזה עלינו לדאוג לחלשים בחברה כי כל עם ישראל צריך להיות שמח ולא ניתן לקיים את מצוות החג בשמחה שאין לאחר מה לאכול.
רק לאחר הקיום הבסיסי של המצוות הללו מגיע הברכה לחיינו.
הפרשה מתחילה במילה ראה מלשון ראיה , ללמד אותנו שבחיים הכול עניין של ראיה, אייך שאתה מסתכל על הדברים כברכה או כקללה, יש אדם שרואה דבר אחד ברכה והשני רואה אותו כקללה.
במדינה שלנו רשויות השלטון קבעו מושג שנקראה "קו העוני" שההגדרה שלו היא- מדד חברתי כלכלי, המתייחס לרמות ההכנסה של אדם או משפחה. אדם או משפחה ייחשבו עניים אם סך הכנסותיהם נמוך באופן קבוע מקו העוני שהיום הוא מוגדר כהכנסה למשפחה בת 4 נפשות 6,000 שקל, משפחה שההכנסה החודשית שלה היא פחות מהסכום הזה היא מוגדרת כענייה, אם נסתכל על זאת מהצד אם נשמע על משפחה כזו עם 4 ילדים וההכנסה החודשית גם היא 6,500 זה ישמע לנו מעט ואנחנו ניהנה בטוחים שהמשפחה הזאת היא משפחה ענייה שזקוקה לתרומות כדי לסיים את החודש.
בדר"כ רשויות הרווחה בארץ יודעות על כל אותם משפחות שמוגדרות מתחת לקו העוני, אחד מעובדי הרווחה של אחת הערים בארץ הגיע לביקור בית מטעם מחלקת הרווחה בבית של משפחה חרדית בריכוז דתי במרכז הארץ, ע"פ הרישומים אותה משפחה נמצאת מתחת לקו העוני כי סך ההכנסות של אותה משפחה עומד על 5,700 שקל , באמת סכום שקשה לחיות ממנו למשפחה עם 4 ילדים, אותו עובד רווחה נכנס לבית לערוך ביקור על מצב המחייה באותו בית וגם לראות האם ניתן לסייע לאותה משפחה, אבל אותו חוקר גילה מציאות אחרת באותו בית מאשר הוא ציפה, הבית נקי הילדים מטופחים ולא ניראה שיש חוסר בבית הזה , החוקר שאל את אב הבית אייך הוא מסתדר? אייך הוא מסיים את החודש? אייך חיים מהכנסה כזו?
בעל הבית הסביר שבחיים הכול עניין של ראיה , אתה בא מטעם רשויות החוק שרואות את רמת החיים כמדד לאושר , אבל אנו רואים את איכות החיים כמדד לאושר, אתה רואה את המצב שלנו חלילה כקללה ואני מודה לקב"ה על הברכה, ההכנסה שלנו לחודש מספיקה לנו לרכוש את מוצרי הצריכה שלנו, אנו אוכלים אוכל מכובד ולא מחפשים מעדנים, הילדים נמצאים בפעילויות תורניות במהלך השבוע, ולא ב"חוגים" חסרי תכלית ב"מתנס"ים", לבתי המלון אנו לא נוסעים אבל אנו דואגים לטייל ביחד כל המשפחה, רכב אין אבל גם נסיעה לחיפה ברכבת זו חוויה מרגשת לילדים שלנו, יש לנו ברכה והנאה ממה שאנו אוכלים, אנו חיים בנחת ולא חסר לנו כלום ב"ה , אנו מבנים שזה מה שהקב"ה החליט שנקבל כשכר חודשי ומזה עלינו להסתדר ולא לחפש הלוואות שונות ולרכוש דברים מעבר ליכולת שלנו, הקושי הזה הוא ברכה ולא קללה, כי הילדים מעריכים את מה שיש, את האוכל הם מסיימים ולא זורקים כי הם יודעים כמה קשה להשיג אוכל , ואם היה לנו יותר כסף הילדים לא היו יודעים להעריך זאת , והם היו מחפשים לרכוש אוכל מחוץ לבית, חיי הצניעות שלנו הם מתקון להצלחה בחיי הנשואים של ילדינו ב"ה, הם לא ידרשו מבן זוגם פאר והדר , דירה מפוארת ונסיעה לחול, אלא ידעו להעריך את מה שיש, ושיצאו לשידוכים יחפשו את התוכנות של האדם ולא יתרשמו מהנכסים שלו, והם יודעים שלא קל לנו לשלם לתלמוד התורה כל חודש , לכן הם ילמדו טוב יותר, וזאת הברכה שלנו בחיים " כי מאתו לא תצא רעה" , זה נראה למראית עיין שהחיים שלנו באמת קשים, אבל הקושי הזה הוא ברכה , כי הוא זה מה שבונה אותנו.
אז פשוט צריך בחיים לדעת אייך להסתכל על דברים וגם אם אתה רואה קושי בחיים שלך במשהו תדע שפה נמצאת הברכה של החיים שלך משמה אתה צומח למעלה.
שפעת מקסיקו –חיסון למגפה:
בתקופה האחרונה פוקדת את המדינה שלנו ואת העולם כולו שפעת קשה שמקורה במדינת מקסיקו, רבים נלחצים מאוד לאור כל הדיווחים השונים בתקשורת על המגפה, והדבר גורם ללחץ ולדאגה בקרב רבים במיוחד לאחר שמספר אנשים כבר מתו במגפה, נשאלת השאלה אייך ניתן להינצל מהמגפה.
דבר ראשון עלינו לבטוח בקב"ה שבזכות קיום המצוות שאנו שומרים יתקיים בנו הפסוק:" "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש".
עלינו לזכור שמה שהציל יהודים רבים ממגפות רבות בגולה במיוחד לאחר שגויים רבים מתו ב"מגפה השחורה" מגפה קשה בה מתו קרוב ל 30 מיליון איש באירופה ויהודים רבים נצלנו ממנה.
בזכות שמירה על הגינה בכך שתמיד הקפידו על נטילת ידיים במיוחד באותה תקופה שהמים לא היו מצויים כמו היום.
עוד מוסיף הרב בן ציון מוצפי שליט"א שכדי להינצל מהמגפה עלינו להקפיד לאכול אוכל תמיד בכשרות מהודרת.
בנוסף להוספת לימוד תורה עלינו להקפיד היום יותר מתמיד על נטילת ידיים ואכילה בכשרות מהודרת כי אין חיסון מועיל יותר מזה למגפה מלבד התחזקות בשמירת תורה ומצוות והוספת עתים לתורה.
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל,שפרה בת רבקה, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל. לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,רני בת טובה,חיים בן שמחה, רבקה רובי בת פרלה,אליס ורונית בנות שמחה ,גנט בת חווה, שיר בת מוריה, שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה ושמעון חביב בן לבנה שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגינת בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/8/2009 17:45 |
|
| |
ברי_עוז
נשמח שתביא כל שבוע
|
|
|
|
| נשלח ב-12/8/2009 21:14 |
|
| |
כאן בפרום.
לא במיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/8/2009 13:33 |
|
| |
בס"ד
פרשת שֹׁפְטִים
"שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים, תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ, לִשְׁבָטֶיךָ; וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, מִשְׁפַּט-צֶדֶק"(טז,יח).
הפרשה השבוע מדברת על הצורך בהקמת מערכת משפט בעם ישראל,
בדבר הזה גם מצווים אומות העולם במסגרת שבע מצוות בני נוח, לאחר המבול, בצווי השביעי שמובא במסכת סנהדרין (נו,א), מצוות דינים: הקמת מערכת משפט וצדק.
הצורך בהקמת מערכת משפט וצדק ומשטרה הוא חשוב למען היציבות ואורח החיים של בני האדם ופיקוח של משטרה נועד לאכוף את החוק כך שלא כל אדם יעשה מה שהוא רוצה.
כל מדינה שיש בה מערכת חוקה ומשפט חזקה , ישנם פחות אירועים של עבירות על החוק, והשלטון במדינה יציב והדבר משפיע ישירות על האזרחים של אותה מדינה וזה מקנה לה רווחה ויציבות.
מערכת החוקים היא דבר חשוב מאוד , אבל לפני החוקים של המדינה כל אדם חייב לדאוג לשים לעצמו " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים" המדרש מביא בדרך המשל את הצורך לכך שאדם צריך לדאוג לפיקוח על כל מוצא פיו , בכך שהוא מציב גבולות לעצמו, ככל שאדם בעל גבולות ופיקוח עצמי הוא אדם טוב יותר ומוסרי יש לו יותר יראת שמיים.
הבעיה שלנו במציאות היום יומית היא חוסר הגבולות , אומנם אנו בתור עם יהודי אנו עם מוסרי ויחסית לאומות העולם אירועי הפשע אינם באותו קנה מידה שניתן לראות בחו"ל, אבל ברמה האישית ניתן לראות שבשנים האחרונות נפרצו גבולות רבים וישנם מיום ליום בחדשות אירועים קשים מאוד, רמת הפשיעה בארץ גדלה ואיתה כל הנלווה לכך.
והכול בגלל חוסר גבולות, שלאדם אין גבולות בחיים הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה לומר דברים ללא חשיבה מוקדמת, להפגין אלימות מילולית ופיזית ללא חשש, אדם יכול להעיר לאדם אחר על נהיגה לא זהירה ואותו אדם יכול להסתכן בחייו עקב הערה הזאת.
חוסר הגבולות הזה נגרם בגלל שאנו לא שמים אותם לעצמנו, "הבן איש חי" מביא את הדוגמא במילה שופטים ושוטרים אם ניקח מהמילה שופטים את האות פ' ומהמילה שוטרים את האות ר' נקבל את המילה "שוטים", אנשים רבים לא מפעילים מחסומים על הפה שלהם ומדברים בצורה בוטה ללא אבחנה ואינם מפעילים את הראש שלהם וכל דבר שלא נראה להם ישר גורם לפעולת תקיפה.
ולכן התורה מצווה אותנו לשים לעצמנו בכל דרכנו שופטים ושוטרים, שאנו יוצרים גבולות ברורים לעצמנו ועושים כל מאמץ לעמוד בהם אנו אנשים יציבים יותר ומעידים על עצמנו שאנו יותר מאמינים בבורא עולם.
אחת בעיות הקשות שלנו כחברה היום זה חוסר הגבולות וזה מתחיל מגיל קטן, הורים רבים אינם מציבים גבולות לילדיהם , מוותרים להם בקלות על כל דבר ,ואז במקום "פרח יפה" צומח "גידול פרא", הורים רבים פשוט "מפחדים" מהילדים שלהם, הם מתרגשים מבכי קל, או מצעקות, או חוששים להראות כחלילה כהורים רעים בכך שהם נאלצים להעניש את ילדיהם. חוסר הגבולות הללו גורמים לחוסר משמעת וחוסר הקשבה והערכה של דברים, הורים רבים נותנים רבות מעצמם למענם בתחום הגשמי וילדים מרגישים שהורים חייבים להם זאת ומבחינתם זה הכול מובן מאילו ,הם לא מודעים למאמץ שעושים למענם וטוענים שהכול מגיע להם, ואז את רואה איך ילד קטן וחמוד הופך לילד גדול יותר מפונק ומעצבן, והכול בגלל אימא שלא רוצה להיות רעה אלא מרחמת עליו ולא שמה לא גבולות, ולא מציבה לו גבול שהולכים לישון בשעה 8 ואז הילד נרדם בשעה 11 וקם בבוקר מאוחר וכל אחד מאיתנו יכול לשמוע את השכנים מנסים להעיר את בנם שיושן עכשיו כי הוא עייף ו"בצדק" הרי הוא הלך לישון מאוחר ואי אפשר להעיר את "הנסיך" עכשיו, ואז יוצאים מאוחר לגן ומכיוון שאתה לא היחיד אז יש פקקים ומגיעים מאוחר ואין אח"כ סבלנות בכביש כלפי השני ויום העבודה מתחיל מראש בצורה לא נוחה.
אם אותה אמא הייתה מציבה לבנה גבולות והייתה אומרת לו שבשעה 8 הולכים לישון ולא משנה כלום ומה הוא רוצה ולעמוד על המשמר כמו שוטר שלא היה מוותר לאף נהג על בדיקת רישיונות , ואז הילד היה נרדם אולי בפעם הראשונה זה היה קורה בשעה 9 אבל למחרת זה היה יורד לשעה 8 וחצי ובבוקר הוא היה קם בזמן והיום היה נראה ארחת וזה הכול בזכות זה ששמנו לילד " שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים".
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל. לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה, פרי בטן לגנית בת ניצה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2009 13:14 |
|
| |
דברי תורה בסיום מסכת סוכה תחילת זמן אלול
ברשות הרבנים והאברכים והקהל הקדוש הזה, ברצוני לומר מספר מילים:
רצה הקב"ה שנסיים את המסכת הנ"ל ביום זה , ביום בו אנו מתחילים חודש הסליחות והרחמים בו אנו מתעוררים לחזור בתשובה לאבינו שבשמיים.
ההגדרה של תשובה היא צורת חיים שהשאיפה שלה היא קירבה באופן תמידי לבורא עולם.
הסיום של המסכת הוא יום חג למסיימים , אבל השאלה על מה בדיוק השמחה?
זה נחמד לציין לאחרים את מספר המסכתות שלמדתה עד היום, ולפעמים שמדברים על נשא מסוים רבים מזכירים את הידע שלהם בנושא כתוצאה מאותו לימוד מסכת.
אבל בסיום מסכת סוכה אנו התקרבנו עוד צעד לבורא עולם ועשינו עוד צעד בתשובה,
הפרק החמישי במסכת סוכה מספר של שמחת בית השואבה , ניתן לקרוא רק את המשנה ללא תיאורים מיוחדים ולהבין את עוצמת השמחה באותם ימים שבית המקדש היה קיים, הדרך בה הוארה העיר , השמחה בכל באותם ימים של חג ,רק לקרוא את המשנה, ואם נעמיק אנו נצליח קצת להבין מה היה שמה בבית המקדש.
ולדמיין לעצמנו את הלוים שרים ואת סדר הקורבנות.
בלימוד של הפרק הזה עישנו תשובה , הבנו את צער השכינה על אובדן הבית שנחרב עקב עונותינו הרבים, וכן שיבוא שום יום ט באב באמת נוכל להתאבל על החורבן כי נדע להרגיש את החוסר במקדש ובאמת נוכל לרצות ולצפות לגאולה וזה מה שיזרז ת הגאולה הקרובה במהרה אמן.
לכן עלינו לנצל את החודש הזה להתקרב לבורא עולם, עוד דף גמרא עוד פרק וברוך השם הסיום של היום הוא התחלה של לימוד מסכת חדשה, ועצם הלימוד הוא הדרך לעשות תשובה ולהתקרב לבורא עולם.
ברצוני להודות מקרב לב ביום זה לרב דב רוטנברג שאולי המילים נראות מוגזמות אבל רק בזכות המסירות נפש שלו כלפי וכלפי אחרים היושבים כאן זכיתי לסיים את המסכת, הרצון של הרב דב לקרב עוד יהודים לבורא עולם עזר לי לשוב בתשובה ולהנות מלימוד התורה הקדושה, יהי רצון שבזכות המסירות הנפש הזאת הקב"ה יזכה אותו לעלות מעלה מעלה בדרגות התורה ובזכות החסד שהוא עושה יום יום עם לומדי המדרשה בורא עולם יזכה אותו לראות בכל שמחת ילדיו ויזכה אותם להתחתן עם תלמידי חכמים.
ושלא יחסר לו כולם לעולם לא רוחני ולא גשמי שיזכה להמשיך לקרב רחוקים ובכך לזרז את הגאולה שלמה במהרה של כל עם ישראל.
תודה
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-25/8/2009 09:07 |
|
| |
בס"ד
פרשת כִּי-תֵצֵא
" נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)"
בפרשה השבוע מובאים דיני משפחה, ובהם מובאים הדינים של מצוות ייבום וחליצה , דיני גירושין ורק לבסוף מובאים דיני קידושין. גם במסכתות בתלמוד הבבלי בסדר נשים הגמרות מופיעות בסדר הבא:
יבמות,כתובות, נדרים, נזיר, סוטה, גיטין וקידושין, האמת הסדר נראה קצת הפוך למראית העין היה צריך להתחיל אחרת ולפחות שמסכת קידושין תבוא לפני גיטין וגם בפרשה שלנו מובאים הדינים של גרושים ורק בסוף מובא נושא הקידושים. טעמים רבים יש לסיבה הזאת , אחד מהם הוא להציג לנו את התמונה הקשה של אישה שהיא אלמנה או גרושה ולהבין אייך להתייחס לאישה בהתאם, ולהבין כמה קשה מצבה של אישה לא נשואה שהתורה קבעה דינים אייך לעזור לה במצבה הקשה, כדי שאדם יבין שאישה היא אינה חפץ שאם מואס בו הוא יכול לזרוק אותו, התורה מסבירה לנו שאישה היא באופן אחד "כלי" לבעלה בעבודת השם בכך שהיא מקיימת את דברי רבי חייא בגמרא על שאשתו שציערה אותו ולמרות זאת הוא נשאר איתה בזכות " שמצילתנו מהחטא ומגדלת את בנינו לתלמוד תורה(יבמות סג')". עצם הגידול של הילדים והדאגה להם ושליחתם לתלמודי התורה היא מקיימת את תפקידה.
רחל אימנו באה בבקשה ליעקב אבינו שיתפלל למענה שתזכה לבנים ממנו, שנאמר " וַתֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב הָבָה-לִּי בָנִים וְאִם-אַיִן מֵתָה אָנֹכִי."(בראשית,ל,א), רחל אומרת ליעקב איך אני אוכל לעזור לך בעולם הזה אם אין לי ילדים ממך, את מי אני אשלח לתלמוד תורה.
עוד התורה אוסרת על אדם שמוציא שם רע על אשתו ולאחר שבית דיין בדק את הדברים והדברים אינם נכונים והוא הוציא עליה שם רע רק כי הוא מאס בה וחיפש דרך להתגרש ממנה התורה אוסרת על אותו אדם להתגרש מאותה אישה ואסורת עליו להתחתן אם אחרת, בימנו אנו רואים את המצב הקשה בהם גברים שרוצים להתגרש מהאישה שלהם אומרים עליה דברים קשים ואף גורמים לה להאמין שמשהוא לא בסדר אצלה, שהיא עצבנית ,שהיא זקוקה לטיפול רפואי וכ"ו ולמרות שאין בה הפגם רפואי אלא הבעל רוצה משהיא אחרת ולכן התורה אומרת לאותו אדם כזה " וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, וְנָתְנוּ לַאֲבִי הַנַּעֲרָה--כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל; וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה , לֹא-יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו(כב,יט)
אותה אישה תישאר אשתו ולא משנה מה הרצונות שלו , כי שאדם זוכה לאישה שיש לו בנים ממנה הוא צריך להבין שזאת האישה שתקום איתו בתחיית המתים וגם אם הם לא מסתדרים היום הנישואים הללו לא היו טעות אלא החלטה משמים ואם יש קשיים צריך להתמודד איתם ולא להפיל את האשמות על האישה.
לאחר שהתורה מסבירה לאדם את משמעות דיני המשפחה מובא הציווי הראשון של אדם לאחר שנשא אישה " נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)", על אדם במשך השנה הראשונה של חיי הנישואים להקדיש אותה למען אשתו ולא לצאת למסעות או הרפתקאות שונות, המטרה של שנה זו היא בראש ובראשונה להכיר את האישה היטב . נשאלת השאלה למה שנה? לא מספיק חודש של "ירח דבש" , המטרה של השנה הראשונה היא להיות ביחד כדי להתרגל אחד לשני ושאדם רגיל למשהוא הוא לא מואס בו ולא מחפש דברים אחרים, ולאחר שבונים את הקשר הזוגי ע"י עשיית דברים ביחד ע"י לימוד של הבעל ואישה הלכות ע"י הקשבה אחד לשני ניתן להתחיל לבנות את הבית היהודי, המטרה החשובה של הקמת בית יהודי חשובה מאוד ולכן גם החתן אינו יוצא למלחמה בשנה הראשונה, הוא גם לא יוצא לשליחות חשובה מטעם הישיבה בחו"ל , להסביר לנו כמה חשוב בעיני בורא העולם בניית הקשר הזוגי, וכמה חשוב שיהיה שלום בית , וכדי להגיע למצב כזה יש להגיע להבנה שאדם צריך להקדיש במשך שנה את כל כולו למען אשתו , אומנם גם לאחר השנה הראשונה הוא עדיין צריך להשקיע אבל רוב העבודה הקשה היא בשנה הראשונה, ניתן לראות זאת לדוגמא בהורים לילד ראשון השנה הראשונה היא קשה אבל לאחר מכאן התמודדות עם ילדים נוספים היא אולי לא פשוטה אבל עדיין הרבה יותר קלה.
אלול - " נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ, שָׁנָה אֶחָת, וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח(כד,ה)" אנו נמצאים בתחילתו של חודש הרחמים וסליחות , ואנו מתעוררים לחזור בתשובה שלמה לבורא ואנו מבקשים מבורא עולם שיזכה אותנו לשנה של שפע והצלחה, ולפני שבאים לבקש משהוא תמיד צריך לבדוק את עצמנו, כשאדם בא לבנק ומבקש הלוואה הוא צריך לבדוק אם אין לו הלוואות קודמות או חובות ישנים רק לאחר שהוא סוגר התחיבויות קודמות הוא יכול לבוא בבקשה להלוואה חדשה, כך אדם צריך בראש ובראשונה להיות
" נָקִי יִהְיֶה לְבֵיתוֹ" לבקש סליחה מאשתו אם הוא פגע בה ובלעשות תשובה בכל מה שקשור ביחס שלו אליה, שאדם מצער את אשתו הוא מצער את "השכינה" , ולכן שהשכינה בצער גם לבורא עולם יש צער לדבר ואייך אדם יכול לבוא ולבקש שנה טובה אם הוא ממשיך יום יום לצער את השכינה ולכן הצעד החשוב בתשובה הוא לבקש סליחה על העבר וקבלה על עצמו לעתיד, ישנם רבים שמתחתנים בחודש אלול כי הם מודעים לעובדה שהברכה בבית היא רק מהאישה והתשובה הראשונה שצריך לעשות זה דרך האישה ולכן על אדם לקיים את הנאמר בתורה " וְשִׂמַּח, אֶת-אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-לָקָח" להודות לקב"ה על כך שהוא התחתן ולשמח תמיד את אשתו, כי אם אשתו שמחה לא יחסר לו דבר.
דברי תורה בסיום מסכת סוכה תחילת זמן אלול
ברשות הרבנים והאברכים והקהל הקדוש הזה, ברצוני לומר מספר מילים:
רצה הקב"ה שנסיים את המסכת הנ"ל ביום זה , ביום בו אנו מתחילים חודש הסליחות והרחמים בו אנו מתעוררים לחזור בתשובה לאבינו שבשמיים.
ההגדרה של תשובה היא צורת חיים שהשאיפה שלה היא קירבה באופן תמידי לבורא עולם.
הסיום של המסכת הוא יום חג למסיימים , אבל השאלה על מה בדיוק השמחה?
זה נחמד לציין לאחרים את מספר המסכתות שלמדתה עד היום, ולפעמים שמדברים על נשא מסוים רבים מזכירים את הידע שלהם בנושא כתוצאה מאותו לימוד מסכת.
אבל בסיום מסכת סוכה אנו התקרבנו עוד צעד לבורא עולם ועשינו עוד צעד בתשובה,
הפרק החמישי במסכת סוכה מספר של שמחת בית השואבה , ניתן לקרוא רק את המשנה ללא תיאורים מיוחדים ולהבין את עוצמת השמחה באותם ימים שבית המקדש היה קיים, הדרך בה הוארה העיר , השמחה בכל באותם ימים של חג ,רק לקרוא את המשנה, ואם נעמיק אנו נצליח קצת להבין מה היה שמה בבית המקדש.
ולדמיין לעצמנו את הלוים שרים ואת סדר הקורבנות.
בלימוד של הפרק הזה עישנו תשובה , הבנו את צער השכינה על אובדן הבית שנחרב עקב עונותינו הרבים, וכן שיבוא שום יום ט באב באמת נוכל להתאבל על החורבן כי נדע להרגיש את החוסר במקדש ובאמת נוכל לרצות ולצפות לגאולה וזה מה שיזרז ת הגאולה הקרובה במהרה אמן.
לכן עלינו לנצל את החודש הזה להתקרב לבורא עולם, עוד דף גמרא עוד פרק וברוך השם הסיום של היום הוא התחלה של לימוד מסכת חדשה, ועצם הלימוד הוא הדרך לעשות תשובה ולהתקרב לבורא עולם.
ברצוני להודות מקרב לב ביום זה לרב דב רוטנברג שאולי המילים נראות מוגזמות אבל רק בזכות המסירות נפש שלו כלפי וכלפי אחרים היושבים כאן זכיתי לסיים את המסכת, הרצון של הרב דב לקרב עוד יהודים לבורא עולם עזר לי לשוב בתשובה ולהנות מלימוד התורה הקדושה, יהי רצון שבזכות המסירות הנפש הזאת הקב"ה יזכה אותו לעלות מעלה מעלה בדרגות התורה ובזכות החסד שהוא עושה יום יום עם לומדי המדרשה בורא עולם יזכה אותו לראות בכל שמחת ילדיו ויזכה אותם להתחתן עם תלמידי חכמים.
ושלא יחסר לו כולם לעולם לא רוחני ולא גשמי שיזכה להמשיך לקרב רחוקים ובכך לזרז את הגאולה שלמה במהרה של כל עם ישראל.
תודה
שבת שלום! לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה ,פרי בטן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2009 17:56 |
|
| |
פרשת כִּי-תָבוֹא
" יְקִימְךָ ה' לוֹ לְעַם קָדוֹשׁ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע-לָךְ: כִּי תִשְׁמֹר, אֶת-מִצְוֹת ה' אֱלֹקיךָ, וְהָלַכְתָּ, בִּדְרָכָיו"(כח,ט).
בפרשה השבוע מובאות הברכות והקללות שנאמרות ע"י בני ישראל בהר עיבל והר גריזים, מובא תיאור קצר של הברכה שתבוא אם ישמרו את המצוות ותיאור רחב יותר של הצרות שיבואו על עם ישראל במידה ולא ישמרו את המצוות וביניהם הגעה למצב הגרוע של חזרה לעבדות במצרים.
ולכן הפרשה שלנו היא תמיד הפרשה הלפני אחרונה בשנה כדי שלא נסיים את השנה בנושא רע וגם עצם הדברים אמורים לעורר אותנו לחזור בתשובה לקראת השנה החדשה ומה צפוי לנו אם נלך בדרכי השם.
כל אחד מאיתנו היה רוצה שהברכות הרשומות בפרשה יתקיימו בו וכדי לזכות לכך יש בתחילה לקיים את המצוות שקיבלנו מבורא עולם בצורה מושלמת ולקיים את המצווה המובאת בפסוק הנ"ל " וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו"
עלינו ללכת בדרכי הבורא ולהתנהג כמו שהוא מתנהג כלפינו , כלפי אחרים, מה הוא רחום אף אתה תהיה רחום , מה הוא סלחן אף אתה תהיה סלחן. ככל שנלך ונתנהג בדרכי הבורא יתקיימו בנו כל הברכות שבתורה ונהיה אהובים ע"י הסובבים אותנו כנאמר במסכת אבות פרק ג'
"כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", ואנו נמצאים פרק זמן קצר לפני יום הדין , וכדי שנזכה בדין ב"ה עלינו לרצות את הסובבים אותנו, עלינו לסלוח לאלו שפגעו בנו כשם שהבורא סולח לנו על זה שאנו יום יום פוגעים בו בלי לשים לב, עלינו להתחשב ולעזור יותר לנזקקים בימים אלו כשם שהבורא עוזר לנו כל יום ויום .
וכשאדם יבדוק את עצמו ויראה שהוא מקיים את הדברים הוא יכול לעמוד בראש השנה מול בורא עולם ללא דאגה , ולדעת שהוא עושה את רצון הבורא והוא מבקש עוד שנה בה הוא יוכל לקדש שם שמים.
אלול - קבלות לשנה החדשה:
במסגרת התהליך של החזרה בתשובה שאנו עוברים בחודש הזה מלבד החרטה וחזרה בתשובה עלינו לקבל על עצמנו קבלה לעתיד לבוא.
אם פגמנו במשהו עלינו לקבל על עצמנו לא לחזור על הדבר עוד. בתקופה הזאת ועד יום כיפור אנשים מקבלים על עצמם קבלות לקראת השנה החדשה , מדובר אולי בדברים קטנים אבל אם כל יום נקבל על עצמנו קבלה אחת קטנה ועד יום כיפור תהיינה כמה קבלות "קטנות" שיצטרפו לחשבון גדול שיעזרו לנו לזכות בדין.
רציתי לתת דוגמא לקבלה קטנה , שאותה למדתי מבני הקטן בן השלוש.
בשבת האחרונה אשתי הביאה אותו לבית הכנסת לתפילת ערבית של שבת, הוא ישב לידי והביט מסביב וכשאמרו קדיש הוא גם אמר אמן , כשאמרו קריאת שמע הצטרף וזכר להגיד את הפרשה הראשונה שלמד בגן
לקראת סוף התפילה לאחר הקדיש הציבור אומר את תפילת עלינו לשבח
מיד לאחר שנאמר הקדיש והחזן החל לומר את המילים הראשונות של עלינו לשבח הבן שלי שם לב לכך שחלק מהאנשים יוצאים מבית הכנסת בעוד אני ואחרים קוראים את התפילה אז הוא קרא בקול תמים
"רגע, חכו, לאן אתם הולכים?" הוא לא הבין לאן חלק מהאנשים הולכים בעוד אנחנו נשארים. הוא הבין שאנו עדיין במסגרת תפילה ולא הבין למה חלק מהאנשים פורשים מהציבור.
ואכן אתה רואה איך הדברים נראים דרך ילד קטן, אך איך הדברים נראים כלפי שמים?
אני חושב שלקראת השנה החדשה ניתן לקבל על עצמנו בלי נדר
לקרוא את תפילת עלינו לשבח לאט וברוגע ורק אז לעזוב את בית הכנסת, וגם מי שמקפיד על הנושא אולי אפילו להוסיף באמירת מזמור תהילים נוסף לפני היציאה מבית הכנסת, ואני מאמין שקבלה כזו קטנה יכולה להשפיע רבות.
יהי רצון שנזכה ב"ה לשנה טובה ומבורכת.
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, אסף בן ורדה,חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה.
לתגובות להערות ולהארות [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2009 10:56 |
|
| |
סיפור קטן לראש שנה:
לפני מספר ימים פגשתי מכר שלא ראיתי הרבה זמן, שאלנו אחד את השני מה נשמע ושיחה התפתחה , הוא יספר לי על הבן שלו, נדב הוא בן יחיד אחרי 5 בנות, לא מעט שנים הוא ציפה כבר לבן, לא היה פשוט לגדל את הילד הזה אבל הזמן רץ, נדב הגיע לגיל הצבא למרות הפצרות הוריו הוא שירת ביחידה מובחרת, אביו כל הזמן מאז שהוא התגייס דאג , השינה שלו בלילה לא הייתה שקטה ,לאחר השנה הראשונה של השירות נדב סיפר לאביו שהחליטו להוציא אותו כחיל מצטיין לקורס קצינים, ללא ספק הרגשה טובה הילד המפונק שלי השתנה הולך להיות קצין, אבל הדאגות רק גברו, עוד שנה בצה"ל? עוד שנה שאני לא אשן טוב?
מה לעשות שיהיה לו בהצלחה, הזמן עושה את שלו נדב משתחרר מהצבא לאחר 4 שנים, ומספר לאביו שהוא נוסע למזרח, לאן למזרח? מזרח ירושלים? לא אבא למזרח הרחוק לחצי שנה.
נדב לוקח את כל הכסף שהוא חסך בשנת הקבע לטובת הטיול, לקראת סוף החצי שנה נדב שולח מייל להורים שלו שהוא נשאר עוד חודש ואחר מכן שולח עוד מייל שהוא בעצם נשאר עוד חודשים ואביו מחכה שיחזור כבר הוא כל כך מתגעגע אליו, נדב חזר רק אחרי שנה.
נדב חזר אביו היה כל כך שמח הוא התגעגע אליו מאוד והימים הראשונים לחזרתו היו ימים של התרגשות והסיפורים על הטיול, עברו שבועיים מאז שהוא חזר, ומה עושה נדב יושב בסלון בבטלה וחושב על הטיול הבא למזרח, וכסף לטיול מאיפה? כמובן מאבא הוא יושב כל היום ומשגע את אבא שלו שייתן לו כסף לחזור למזרח, ואבא שלו נותן לו בסופו של דבר כסף, לפחות שהוא יהיה במזרח הוא יגעגע אליו , עכשיו הוא רק משתגע ממנו.
עכשיו נשאלת השאלה אייך בדיוק הסיפור הזה קשור לשנה החדשה.
אנחנו למעשה כמו נדב חזרנו לאבא שלנו , יש כאלו שחזרו לפני 20 שנה ויש כאלו לפני 10 שני ויש כאלו שלא מזמן שבו לאבא שבשמיים.
רובנו זכינו לשוב לאבא לשמור שבת וכשרות , ומה עכשיו מה הלאה?
מה אבא של נדב ציפה ממנו שהוא חזר מהמזרח? הוא ציפה שהוא ילמד יעבוד ויבנה את החיים שלו וגם שהוא יזכה ממנו לנכדים.
אבא שבשמיים מצפה מאיתנו להתקדם הלאה , ברוך השם אנו בבית אנו נמצאים בבית השם ,שבת, כשרות, צניעות ב"ה , מה הלאה? אנו צריכים להתקדם, אנו צריכים לקחת על עצמנו קבלות גם אם הם קטנות, אבל פה תהיה התקדמות בעבודת השם , כך נעשה את רצון השם ושיבה שלו הביתה תהיה מושלמת.
שנה טובה ומבורכת מברי עוז.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-7/9/2009 10:55 |
|
| |
כל החודש האחרון דיברנו ואנו מדברים על חזרה בתשובה, שצריך לחזור בתשובה שלמה ומלאה ושכולם צריכים לחזור בתשובה וזה הזמן להתחזק.
השאלה היא מה זה בדיוק לחזור בתשובה? אני נמצא פה כבר חודש אין לי מאיפה לחזור? לחזור בתשובה? מזאת אומרת? מה נקרא לחזור בתשובה? להיות חסיד של סאטמר? לעבור לגור במאה שערים? לישון בלילה עם כיפה? להתפלל כל היום בלי הפסקה?
לחזור בתשובה ביום הקדוש הזה , זה לדעת לתת תשובות על כל המעשים שלנו, והיה לנו חודש שלם להכין תשובות לכל השאלות שאנו נישאל היום ומי שהכין תשובות הוא זה שחזר בתשובה.
שמתקילים אדם ושואלים אותו שאלות ואין לו תשובות הוא מתחיל לגמגם, במקרה שלנו השאלות לא באו בהפתעה אלא נשאלו לפני כחודש.מה בדיוק השאלות שעליהם צריך לתת תשובה ? אז ככה: אנו נשאלים: "משה מה עשייתה כל השנה? משה למה לא הגעת לתפילת שחרית? למה בירכת ברכת המזון במהירות של נהג מרוצים?למה אתה לא מדבר בכבוד לאשתך? למה לקחת כל כך הרבה עטים מהעבודה? ולאחר השאלות הללו אנו מתחילים לתת תשובות מגמגמות. לחזור בתשובה זה לשמוע את השאלות ולהשיב כך:
אמת לא קמתי לתפילה , ב"ה אני חוזר בתשובה ואקום בזמן בכל יום. אמת ברכת המזון אצלי זה דבר מהיר ,ב"ה אני אברך לאט ובכוונה. אמת אני לא מדבר יפה כלפי אשתי וגם על חמותי אני לא בדיוק חוסך ב"מילים טובות", ב"ה אני אכבד את אשתי ואת חמותי כמו שאני מצווה לכבד את הורי. אמת זה גזל גמור לקחת דברים מהעבודה גם עם מדובר בדברים קטנים, ב"ה אני לא אחזור על כך....
וזה רק חלק מהשאלות שמופנות למשה , ומה איתך? גם אותך יש הרבה מה לשאול! אל תדאג אם תחשוב טוב מה עשתה לא בסדר כלפי שמיים ותתנהג כמו משה ותשוב בתשובה לפני הקב"ה על כל המעשים מובטח לך שתצליח לעמוד ולזכות בדין .
כמו שנאמר בגמרא במסכת יומא אמר רבי לוי: גדולה תשובה, שמגעת עד כסא הכבוד, שנאמר : "שובה ישראל עד ה' אלוהיך" (הושע יד, ב) אבא שבשמיים תעזור לנו לשוב אליך ושנזכה לשנה טובה ומבורכת ושכל משאלות ליבנו יתגשמו לטובה ורק "למענך אלוקי חיים".
מהחבר ברי עוז
לתגובות [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2009 10:37 |
|
| |
בס"ד
פרשת נִצָּבִים – וַיֵּלֶךְ
אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם: רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם, זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם, כֹּל, אִישׁ יִשְׂרָאֵל(כט,ט).
השבוע אנו קוראים פרשה כפולה נִצָּבִים – וַיֵּלֶךְ, למרות שמדובר בפרשה מחוברת עדיין לא מדובר בפרשה שתוכן הקריאה שלה הוא ארוך, הפרשה נאמרת ע"י משה רבנו סמוך למיתתו לאחר שנאמרו בפרשה הקודמת הברכות והקללות, למרות הדברים הקשים שנאמרו, בפרשתינו מובאים דברי עידוד של משה רבנו בהם הוא מנחם את העם ומסביר להם בצורה קצרה וישירה את הדרך בה יש לבחור ללכת בחיים וכמה שהדבר לא קשה, פשוט לקרוא את הדברים ולפעמים אין צורך בפירוש הדברים כי הדברים נאמרים בצורה הברורה ביותר, הפרשה נקראת תמיד לפני ראש השנה כדי להזכיר לנו שכולנו ניצבים לדין בעוד מספר ימים לפני הקב"ה, וכדי לזכות בדין עלינו לבחור בדרך חיים רוחניים בהם אנו מקדשים שם שמים.
"ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב [ו]את המוות ואת הרע... ובחרת בחיים"(ל,טו).
נשאלת השאלה למה התורה לא רושמת את הדברים בסדר הפוך, בחרת בטוב ואז תזכה לחיים, התשובה לכך היא שאנו צריכים לבחור לחיות כדי לעשות טוב, כל המטרה של בורא עולם שהוא ברא את עולמו זה להיטיב עם הבריות , ולכן אנו צריכים לבחור לחיות את החיים כדי להטיב עם הזולת, והראשונים שאנו צריכים להיטיב איתם הם " טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב", אותם אנשים שסובבים אותנו ויחסית חלשים מאיתנו ולפעמים נתונים למרותנו ויכולים להיפגע מאיתנו, עלינו לעשות תשובה בראשונה כלפי הסביבה הקרובה שלנו וכלפי בני המשפחה הקרובים ואם יש לנו עובדים תחתינו או אנו מעסיקים אדם בביתינו עלינו לבדוק האם אנו לא פוגעים בו בצורת ההתנהלות שלנו מולו, והתשובה הראשונה היא בפה בכך שנבקש סליחה ונתחרט על המעשים ונקבל קבלה לעתיד.
כי אין יום הכיפורים מכפר בין אדם לחברו, אדם לחברו לא מדובר רק בחבר שלו מהעבודה או ממסגרת הלימודים אלא ההלכות של קיום מצוות בין אדם לחברו מדובר בין איש לאשתו, כי מי שמבקש שנה חדשה של הצלחה צריך לעשות תשובה מול בת זוגתו ולאחר מכאן כלפי החברים והסביבה ורק אז הוא יוכל לעמוד בדין מול הקב"ה בראש השנה.
" ובחרת בחיים" - אנשים רבים טוענים שלא חסר להם כלום בבית , אוכל, בגדים, מכונית וכ"ו הכול יש להם חוץ מדבר אחד חשוב! אין להם חיים ! אין להם הנאה ממה שיש להם, אין להם סיפוק , אנשים שמחפשים את עצמם וחושבים שאם הם יעבדו במקום אחר או ילמדו מקצוע אחר או יעברו לחו"ל שמה תבוא להם ישועה והצלחה, החיים היחידים שהם חיים שבאמת אדם חי , הם חיים של שמירת תורה ומצוות , ישנם רבים שאינם שומרים תורה ומצוות ומסתכלים על אדם שמקיים אורח חיים דתי כאילו הוא מסכן ח"ו , שאין לו חיים או בחירה, והדבר אינו נכון שאדם אינו חי חיים רוחנים הוא משועבד לתרבות המערבית בה אנו נמצאים , בחירה בחיים היא יציאה ממרוץ החיים, אומנם ממשיכים לחיות אך החיים מקבלים "טעם" אחר. ממשיכים לחיות את החיים בעולם הזה אבל מקדשים את כל הדברים הגשמיים , אם צריך בגדים לקנות אז קונים , קונים כי צריך להתלבש יפה ולקדש שם שמים בכך שמתלבשים בתורה צנועה ויפה ולא בצורה מגושמת ולא צנועה שכל מטרתה היא למשוך את העין, אם צריך לאכול אז אוכלים שיהיה כוח לחיות ולעבוד את בורא עולם ולא רק לספק את התאוות שלנו, ושצריך יוצאים לעבוד ומבינים שהעבודה היא רק השתדלות ואין צורך להיות משועבד לעבודה, כי הברכה בפרנסה היא מבורא עולם, ולא משנה כמה נרוויח אם נדע לתעל את הדברים כלפי שמיים יהיה לנו הנאה ממה שאנו מקבלים וגם אם לא עבדנו החודש 30 שעות נוספות.
בראש השנה אדם מבקש חיים מבורא עולם, אנו מבקשים שנה נוספת בה יהיה לנו בריאות שנוכל לעבוד את השם, ללמוד תורה, ולהתפרנס בכבוד, אנו מבקשים את הצרכים הגשמיים שלנו כדי שנוכל לעבוד את בורא עולם בנחת, כשאנו נבקש ב"ה בראש השנה פרנסה אנו נכוון במילים " למענך אלוקי חיים". אנו רוצים פרנסה שנוכל לשלוח את ילדינו לבית הספר בו הם ילמדו תורה וכך נקיים את תפקידנו בעולם הזה קידוש שם שמים. ולכן לפני התפילות והבקשות בראש השנה אנו צריכים לחשוב איך כל בקשה שלנו מתקשרת לעבודת הבורא ," למענך אלוקים חיים".
יהי רצון שנזכה לשנה בו יתגשמו כל משאלות ליבנו לעבודת השם יתברך.
סיפור קטן לראש שנה:
לפני מספר ימים פגשתי מכר שלא ראיתי הרבה זמן, שאלנו אחד את השני מה נשמע ושיחה התפתחה , הוא ספר לי על הבן שלו, נדב הוא בן יחיד אחרי 5 בנות, לא מעט שנים הוא ציפה כבר לבן, לא היה פשוט לגדל את הילד הזה אבל הזמן רץ, נדב הגיע לגיל הצבא למרות הפצרות הוריו הוא שירת ביחידה מובחרת, אביו כל הזמן מאז שהוא התגייס דאג , השינה שלו בלילה לא הייתה שקטה ,לאחר השנה הראשונה של השירות נדב סיפר לאביו שהחליטו להוציא אותו כחיל מצטיין לקורס קצינים, ללא ספק הרגשה טובה הילד המפונק שלי השתנה הולך להיות קצין, אבל הדאגות רק גברו, עוד שנה בצה"ל? עוד שנה שאני לא אישן טוב?
מה לעשות שיהיה לו בהצלחה, הזמן עושה את שלו נדב משתחרר מהצבא לאחר 4 שנים, ומספר לאביו שהוא נוסע למזרח, לאן למזרח? מזרח ירושלים? לא אבא למזרח הרחוק לחצי שנה.
נדב לוקח את כל הכסף שהוא חסך בשנת הקבע לטובת הטיול, לקראת סוף החצי שנה נדב שולח מייל להורים שלו שהוא נשאר עוד חודש ואחר מכן שולח עוד מייל שהוא בעצם נשאר עוד חודשים ואביו מחכה שיחזור כבר הוא כל כך מתגעגע אליו, נדב חזר רק אחרי שנה.
נדב חזר אביו היה כל כך שמח הוא התגעגע אליו מאוד והימים הראשונים לחזרתו היו ימים של התרגשות והסיפורים על הטיול, עברו שבועיים מאז שהוא חזר, ומה עושה נדב יושב בסלון בבטלה וחושב על הטיול הבא למזרח, וכסף לטיול מאיפה? כמובן מאבא הוא יושב כל היום ומשגע את אבא שלו שייתן לו כסף לחזור למזרח, ואבא שלו נותן לו בסופו של דבר כסף, לפחות שהוא יהיה במזרח הוא יתגעגע אליו , עכשיו הוא רק משתגע ממנו.
עכשיו נשאלת השאלה איך בדיוק הסיפור הזה קשור לשנה החדשה.
אנחנו למעשה כמו נדב חזרנו לאבא שלנו , יש כאלו שחזרו לפני 20 שנה ויש כאלו לפני 10 שנים ויש כאלו שלא מזמן שבו לאבא שבשמיים.
רובנו זכינו לשוב לאבא לשמור שבת וכשרות , ומה עכשיו מה הלאה?
מה אבא של נדב ציפה ממנו שהוא חזר מהמזרח? הוא ציפה שהוא
אבא שבשמיים מצפה מאיתנו להתקדם הלאה , ברוך השם אנו בבית אנו נמצאים בבית השם ,שבת, כשרות, צניעות ב"ה , מה הלאה? אנו צריכים להתקדם, אנו צריכים לקחת על עצמנו קבלות גם אם הם קטנות, אבל פה תהיה התקדמות בעבודת השם , כך נעשה את רצון השם ושיבתנו הביתה תהיה מושלמת.
שנה טובה ומבורכת מברי עוז.
שבת שלום!
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה.
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2009 10:26 |
|
| |
בס"ד
פרשת הַאֲזִינוּ
"זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר-וָדֹר "(לב,ז)
התלמוד הירושלמי מספר על רבי יוחנן שמכר את שדותיו וכרמיו בעבור עסק התורה ולאחר שהוא סיפר זאת לרבי חייא בר אבא, רבי חייא החל לבכות, אמר לו רבי יוחנן : מה את בכי? א"ל: אל דלא שבקת לסיבותך כלום. א"ל: קלה היא בעיניך מה שעשיתי, שמכרתי דבר שנברא לששה ימים, וקניתי דבר שניתן לארבעים יום?! שנאמר (שמות לד): ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה. וכתיב (דברים ט): ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה.
כד דמך ר' יוחנן, הוה דורו קורא עליו (שיר ח): אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה, שאהב ר' יוחנן את התורה בוז יבוזו לו .
רבי יוחנן מסביר לרבי חייא שהוא עשה עסק מצוין הוא מכר דבר שהושג בשישה ימים וזכה לדבר שנתקבל בארבעים יום, העולם הזה נברא במשך ששה ימים והתורה ניתנה למשה במשך ארבעים יום , ולכן עלינו ללמוד מוסר מדברי רבי יוחנן ובימים אלו בו אנו נמצאים במהלכם של עשרת ימי תשובה, עלינו לעצור לרגע ובמסגרת החזרה בתשובה להפסיק לרדוף אחר הנאות העולם הזה שהוא חולף ונברא בשישה ימים ולהתמקד ברדיפה אחר לימוד התורה שניתנה בארבעים יום, אין עסק יותר מוצלח מאשר עסק התורה הקדושה, כשמוציאים ספר תורה מההיכל הציבור ניגש לנשק את הספר , אומנם הספר נעשה מדבר גשמי אך המילים הכתובות בו נותנות לו חיות וקדושה, בימים אלו עלינו לעשות כל השתדלות כדי לקדש את החומר ולא להיות משועבדים אל החומר ואל החומריות של העולם הזה, במסגרת תהליך החזרה בתשובה שאנו עוברים עלינו להביט על החיים שלנו ולנסות מה אנו באמת רוצים מהחיים שלנו הלאה ובמה אנו באמת עסוקים כל היום?
חזרה בתשובה היא שינוי מגמת חשיבה, בה אנו מתפללים לבורא עולם לזכות לשנה מבורכת ובה אנו נקדש את החומר שבורא עולם נותן לנו ,
אנו צריכים לתת חיות רוחנית לדברים הגשמיים , התפילין עשויות מדבר גשמי ואנו מקדשים את החומר, עלינו לקדש גם את עצמנו בדיבור ובמחשבה ולראות איך אנו מכניסים רוחניות לכל צעד בחיים שלנו.
את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הצפוי להם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה. כדי לזכות לגאולה אמיתית עלינו לשנות כיוון בדרך החשיבה שלנו ולהתמקד בשאיפה לחיים רוחניים, אנו מבקשים בראש השנה לזכות לעוד שנה של חיים ובריאות ופרנסה טובה, אבל חיים אמיתיים הם חיים רוחניים וככל שנשתדל להתחזק ברוחניות כך נזכה לשפע של גשמיות לעבודת השם יתברך,
ואמרו חז"ל: "מי שנותן חיים - נותן מזונות", שפירושו - מי שמאמין שהבורא הוא הנותן לו חיים, צריך גם להאמין שכל זמן שהבורא רוצה שיחיה הוא ייתן לו את הנחוץ לו ...
כדורגל:
האמרה הנפוצה: כדורגל משחקים 90 דקות, היא נכונה, משחק כדורגל רגיל מתנהל קרוב ל90 דקות אם אין זמן פציעות, לפעמים במגרשי במשחקים ישנה תופעה בה המאמן מבצע חילוף שחקנים בדקות האחרונות של המשחק , אומנם מותר לבצע 3 חילופים לאורך המשחק אבל מה בדיוק נותן חילוף בדקה ה87. כל שחקן חתום על חוזה בד"כ שיש ניצחון מקבלים מענק ניצחון המטרה של החלפת השחקן לאפשר לעוד שחקן בקבוצה לקבל את המענק למרות שהוא לא שיחק משחק שלם וגם שמוצאים שחקן שהצטיין לפני הזמן הדבר מאפשר תשואות הקהל, אז שחקן ששיחק רק 3 דקות מקבל שכר מלא. לפעמים שאדם מגיע בסוף יום לשיעור תורה הקבוע שלו והיום שלו היה עמוס והוא לא מספיק להגיע בזמן אולי הוא יספיק אם יתאמץ להגיע ל10 דקות האחרונות של השיעור, מה יתן לו המאמץ? כשם ששחקן הכדורגל מקבל מענק גם לאחר 3 דקות, תחשבו את המענק שבורא עולם מעניק לאותו אדם על המאמץ להגיע לשיעור וגם על השיעור של 10 דקות שהוא בדיוק הספיק לקלוט כלום וגם על הקדיש שהוא ענה אמן בסוף השיעור, בניגוד לכדורגל לא צריך ניצחון כדי לקבל מענק אלא פשוט צריך לעשות מאמץ ולהגיע, כי אין לנו מושג ויכולת להבין מהו שכרם של מצוות בעולם .
שבת שלום.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
http://www.youtube.com/watch?v=iMFEt3A4MUU
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/9/2009 11:42 |
|
| |
סוכות תש"ע
בס"ד
חג הסֻּכֹּת
חג הסכות ב"ה המגיע עלינו לטובה הוא חג של שמחה נשאלת השאלה הידועה , למה חוגגים את החג, ובנוסף למה יש צווי מיוחד בתורה של שמחה? התורה מזכירה את החובה לשמוח שלוש פעמים: "ושמחת בחגך" (דברים טז יד), "והיית אך שמח" (דברים טז טו), "ושמחתם… שבעת ימים)" ויקרא כג מ).ועוד נשאלת השאלה למה בדיוק חג הסוכות מתקיים בתקופה זו של השנה, הרי בני ישראל יצאו ממצרים בחודש ניסן, למה לא בקיץ למה לא בחודש חשוון שחסרים בו מועדים שנקראה מר חשוון .
על השאלה הזו השיב בעל חידושי הרי"ם רבי יצחק מאיר מגור ז"ל: לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, ה' אֱלֹקיכֶם. (ויקרא כג,מג) רש"י מפרש ענני כבוד ורמב"ן מוסיף שעשיתי להם ענני כבודי סכות להגן עליהם שבמצות סוכה נאמר "לְמַעַן יֵדְעוּ" . בשביל לקיים את המצווה אנו זקוקים לדעת , ברוב ימות השנה האדם מלא חטאים ועוונות ודעתו אינה מיושבת עליו. חג הסוכות הוא לאחר ראש השנה ויום הכיפורים ימים בהם אנו משיבים לעצמנו את הדעת, אנו חוזרים בתשובה לפני הקב"ה ויש לנו את יישוב הדעת וכך אנו יכולים לקיים את המצווה החשובה הזאת.
אנו עוברים את הימים הלא פשוטים של עשרת ימי תשובה ונכנסים לתוך המועד שבו אנו מצויים " ושמחת בחגך והיית אך שמח" , יש לנו את היכולת לשמוח לפני הקב"ה לאחר שקיבלנו את הדעת ואנו מרוכזים ומבנים מה היא עבודת השם ואייך עלינו לעבוד את בוראנו לאחר שהמלכנו אותו בראש השנה עלינו ועשינו תשובה לפניו ביום הכיפורים אנו זוכים ליהנות מזיו שיכנתו ואף יש לנו את היכולת לשמוח. לאחר שאנו עובדים את הימים של בין כסה לעשור והכול מתגלה לנו אנו בטוחים בשם יתברך ויודעים שהכול לטובה עכשיו יהיה כי ממנו לא תצא הרעה ויש לנו יישוב הדעת .בנוסף דרשו המפרשים שבנ"י ישבו בסוכות של ממש וכל זאת התחיל בימים בהם מתחילים להתחדש הגשמים והם בד"כ ימי תשרי , והחג מתקיים בתקופה זו של השנה ולא בחודש ניסן בו יצאו בני ישראל ממצרים , כי יש מי שיאמרו שיציאה לסכות היא הגנה מפני השמש ויציגו את הנושא כאילו עם ישראל יצא לאיזה פיקניק ח"ו.
עם ישראל יוצא בחודש ניסן לגאולה וזוכה לניסים רבים אחד הניסים הוא ענני הכבוד המקיפים אותו, דואגים לו לשמירה ולמתן צל ואף ישור הדרך, עם ישראל צועד במדבר ולמעשה הצעידה היא על משטח יישר , המשטח ישר זכות ענני הכבוד, ילדים קטנים לא ידעו מה זה הר, שאהרון נפטר כתוב בתורה "ויאמר ה' אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר. ויאסף אהרן אל עמיו '" (במדבר כ' כ''ב), פעם ראשונה שהם ראו ההר זה היה במות אהרון שראות את ההר מתגלה מתוך ענני הכבוד. ההשגה הפרטית במדבר ,הדאגה לעם שלם לכל הצריכים שלו לבוש, מים, אוכל, צל, שינה ואף את היכולת ללמוד תורה בנחת כל זאת זכו בני ישראל במשך 40 שנה בהשגחה פרטית, אנו חיים במדינה שלנו והיא בקושי מצליחה לדאוג לצרכים הבסיסים של האוכלסיה , שאנו נשענים על החסדים של בורא עולם אנו זוכים לדאגה אמיתית.
הישיבה בסוכה נותנת לנו את ההרגשה של זמניות בעולם, אנו יוצאים ממגורי הקבע שלנו לשבוע ימים וחיים מחוץ לבית, לא בתנאים שאנו רגלים אליהם וזוכרים כי ככה בני ישראל חיו יום יום כל התקופה במדבר ולא היה חסר להם דבר. החזרה לבית לאחר חג הסכות נותת לנו את תחושת התודה לבורא עולם על שפע החסדים ועל השפע הגשמי שיש לנו וכמה אנו צרכים להיות שמחים בחלקנו.
גם בורא עולם" שמח בחלקו", וחלק שלו בעולם הזה עם הוא : עם ישראל, ושעם ישראל מקיים את מצוות הישיבה בסוכה הדבר עושה לו נח רוח גדול. לכל יום של ישיבה בסוכה יש לו את היכולות לתקן את כל אחד מיומות השבוע, יש חיוב בלילה הראשון מן התורה לאכול פת בסוכה, כך אנו מתקנים את היום הראשון כנגד יום א' בשבוע, וכן הלאה.
לסיום רק סיפור קצר:
יהודי יקר שעלה לארץ בשנות החמישים ביקש מאשתו לקראת חג הסוכות להכין לו מרק מסוים שאותו הוא רוצה לאכול ביום הראשון בסוכה.
מדובר במרק פשוט שהוא היה אוכל אותו מידי יום שהוא עלה לארץ , לא היה בדיוק שפע באותם ימים אך שמחה ואחדות רבה, ובערב סוכות הוא נכנס לסוכה ובירך ליישב בסוכה והמוציא לחם מן הארץ וניגש לאכול את המרק והתחושה שלו הייתה נפלאה.
אותו מרק הזכיר לו את התקופה הראשונה שלו בארץ, הוא היה חי במעברת אוהלים הבית הקבוע שלו היה אוהל צבאי וכל יום היה אפשר לאוכל רק את המרק הדל הזה, שהוא אכל את המרק הוא הרגיש טוב
ונזכר בתקופה הזמנית שהוא היה חי באוהל והיום ב"ה יש לו דירת קבע משלו וכך הוא יכול לקיים באמת את שמחת החג , הוא הרגיש את הזמניות שלנו בעולם וכמה עלינו להודות לבורא עולם על החסדים שהוא עושה איתנו יום יום.
חג שמח מברי עוז.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה,ושני בת חווה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/10/2009 11:17 |
|
| |
בס"ד
פרשת וְזֹאת הַבְּרָכָה
" וְזֹאת לִיהוּדָה, וַיֹּאמַר, שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה, וְאֶל-עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ; יָדָיו רָב לוֹ, וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה."(לג,ז)
רמב"ן מפרש - ואמר "ידיו רב", שיקח מצריו ויכבוש מהם ארצות רבות יותר מן הראוי לו בנחלתו, ירמוז שינחיל מנחלתו לשמעון אחיו, הוא שנאמר (יהושע יט ט) מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם, והנה הזכיר שמעון ברמז עם יהודה.
הפרשה השבוע מדברת על הברכות שבירך משה רבנו את השבטים לפני מותו
למעשה הפרשה מקבילה לפרשת ויחי בה יעקב אבינו מברך את בניו לפני מותו, שמעון ולוי לא זוכים לנחלה בא"י עקב מעשה דניה בשכם והחלק שלהם בהריגת בני העיר שכם במטרה לכפר על המעשה הקשה שנעשה לאחותם דינה, שבט לוי זוכה להיות השבט שמשרת בקודש את בורא עולם הוא עובד במשכן ובעתיד בבית המקדש למרות שאין לו נחלה הוא התורה מצווה מספר פעמים לא לשכוח אותו ושיש שמחה השמחה היא לא שלמה אם אתה לא משמח את הלוי שבשעריך, לעומת זאת שבט שמעון לא מוזכר ואין ציווי מיוחד לעזור לו וגם הוא אינו זוכה לנחלה אלא יושב בתוך השטח של שבט יהודה, בברכה שמברך משה רבנו את שבט יהודה הוא אומר: " שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" חז"ל אומרים שכל המתפלל על חברו נענעה תחילה , יהודה מבקש לזכות לנצח את האויבים שלו לא במטרה להתחזק ולהתעשר , אלא שיהיה מקום לשבט שמעון והם יוכלו לחיות ביותר נוחות ושיהיה לו למעשה נחלה ועל זאת התפלל יהודה ולכן משה רבנו מבקש מבורא עולם שהוא ישמע את תפילת יהודה וכך בעתיד זוכה שבט שמעון לשבת במרכז שבט יהודה באיזור באר שבע וצפון הנגב.
שבט יהודה הוא השבט הבכיר בעם ישראל וממנו יצאה המלוכה , והתפילה של יהודה מתוך כל שפע והגדולה שלו היא מיוחדת ובה הוא מבקש ברכה למען השבט של אחיו שמעון,למעשה בברכות שמשה רבנו מברך את העם לא מוזכר שמו של שבט שמעון בכלל בפרשה וזאת הברכה, למראית עיין לא נראת פה בכלל ברכה לשמעון אבל בפסוק הנ"ל מובא הרמז לברכה ולתפילה והכל במטרה להזכיר לנו "ש "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" (ב"מ ג; תענית א). ואין ברכה גדולה יותר שאח שלך מתפלל עלייך , ולכן אנו צריכים ללמוד זאת לעצמנו ובכל תפילה לנסות לחשוב על דבר אחד , שחבר או אח או שכן שקרוב אלינו חסר לו ולהתפלל עליו, וזה מה שיגרום גם לתפילה שלנו להתקבל ב"ה.
סיפור לשמחת תורה
איש זקן אחד נשא בזרועותיו ספר תורה בהקפות של שמחת תורה. ניגש אליו אדם אחד ושאל אותו: "האם לא קשה לך לשאת את ספר התורה? הרי אתה זקן וחלוש, וספר התורה כה כבד!"
"אדרבה", השיב הזקן, "בחרתי דווקא בספר התורה הגדול ביותר, משום שנאמר כי 'התורה נושאת את נושאיה';* וככל שספר התורה יהיה כבד יותר, כן ייקל עלי לשאת אותו".
כאשר גורשו היהודים לתוך גטו ורשה נאמר להם, שאם הם לא ירוצו – יכו בהם. היה שם איש אחד בן שבעים, כפוף וחולני, שהחזיק בידו של נכדו הקטן. בשעה שהם רצו נפל הילד ונחבל ברגלו. כשהוא קם מנפילתו הוא יכול היה רק לצלוע. הסבא, שחשש שמא הנאצים יכו את הילד באלות, הרים אותו על כתפו, והכריח את עצמו להמשיך לרוץ.
"מה אתה עושה?" שאל אותו מישהו, "הרי אתה בעצמך בקושי יכול לרוץ, אתה זקן וחלש. איך אתה יכול גם לשאת את הילד על כתפיך?"
"אתה טועה", השיב הזקן, "לא אני נושא את הילד: הילד הוא זה שנושא אותי. אלמלא הוא לא הייתי מסוגל לעשות אפילו צעד אחד".
כאשר אנו מקיימים מצווה כלשהי, המצווה הזו מחזיקה בנו. כאשר אנו שואפים להגשים מטרה נעלית כלשהי, אותה מטרה מנשאת אותנו, ושום משימה אינה נראית לנו קשה או בלתי אפשרית.
לעילוי נשמת עדינה בת שפרה ז"ל , רוננה בת אהובה ז"ל, משה בן עליזה ז"ל, יורם בן קלרה ז"ל , חיים בן חווה ז"ל' ,יזהר בן חווה ז"ל, לבריאות ולהצלחת מנחם בן חווה, אלברט בן עליזה, , שירה וינון ואמיתי בני שושנה ,שמחה בת מנותה, חיים בן שמחה, אליס ורונית בנות שמחה ,שושנה בת עדינה, דרורי בן טלי,מיכל בת ברוריה והילדים, תמי בת עדינה ,זיווג הגון לאהרון רן בן שושנה,מרדכי בן בתיה, ורד בת בתיה,שמעון חביב בן לבנה, שלומי יעקובי בן עדינה,פרי בן לגנית בת ניצה, רונית בת גילה. לבריאות והצלחה ופרנסה טוב לאסף בן ורדה
לתגובות להערות ולהארות ולקבלת העלון במייל ללא תשלום לזיכויי הרבים: [email protected]
 |
|
|
|
|
|