בימים האחרונים מתחוללת דרמה של ממש בדגל התורה בית שמש ובדגל הארצית. משה אבוטבול הציב לדגל התורה את הדרישה לוותר על אחד מתפקידיה הבכירים ולהעבירו לאגודת ישראל, שדורשת שוויון תפקידים מוחלט בינה לבין דגל בקדנציה הבאה (אם תהיה כזו).
מאחורי הדברים עומד אולטימאטום ישיר של שלומי אמונים לאבוטבול: תפקיד בשכר או שנקבל רגליים קרות ונתמוך בך בלי התלהבות. דהיינו סיכוי להפסד הבחירות.
(גור אגב, לא בתמונה, לאחר שכבר חתמה עם אבוטבול על קבלת התאגיד ועוד שתיים וחצי פכים קטנים).
באופן רשמי, דגל הודיעה לאבוטבול שאין בכוונתה לוותר על שום תפקיד, ושימצא פיתרון לדרישתה של אגו"י כרצונו. זה יכול להיות באמצעות מתן הסגן השני (או השלישי אם יהיה) להם, או באמצעות תפקיד בכיר אחר בשכר.
אם לא תיענה לדרישתנו לקבל שני תפקידים, אמרו בדגל לאבוטבול, נריץ מועמד נפרד. אבל אבוטבול שהמזל משחק לו יותר מהשכל שאין לו, יודע שזה איום סרק שלא ימומש. הוא המועמד היחיד, נקודה.
בעקבות המסרים והמידע, ניטש בשבועות האחרונים קרב על כל הקופה בתוך דגל התורה.
- גרינברג -
מצד אחד, לא מדובר בעיפרון הכי מחודד בקלמר. את הקדנציה האחרונה שהיא הראשונה שלו בעיר, הוא עבר "בסדר", לא יותר. יש לו ידידים רבים, בעיקר ברמת בית שמש א' אבל האיש הותיר אחריו שובל של שונאים. הוא "לא עזר" למוסדות חסידיים - רק בגלל שאינם משתייכים למפלגה הנכונה.
מצד שני, האיש מקושר בתוך דגל התורה ברמה הכי גבוהה שיש. האנשים שמסובבים את דוד שפירא ומשה גפני על האצבע - הם החברים הכי טובים שלו ויתאבדו עבורו.
מצד שלישי, יש לו את הרב דינקל בכיס.
---
- מונטג -
מצד אחד, האיש הצליח מאוד בתפקידו בתכנון ובנייה, ולא זכור נציג מוניציפאלי שהביא כל כך הרבה כבוד ויוקרה לתנועה, ועוד בוסר שנשלף מהכולל. ויתור על תכנון ובנייה, ועוד בתקופה כזו, ועוד בבית שמש – משול לחרקירי פוליטי מפלגתי.
מצד שני, כוחו בתוך דגל אינו ברור. הוא לא מחובר מספיק לצינורות הנכונים בתוך המפלגה הליטאית, שידועה כמי שמסוגלת לנעוץ סכין בגב ולסובב מבלי למצמץ.
מצד שלישי, בבית שמש פנימה הוא האיש החזק, שזוכה לתמיכת רוב הרבנים והעסקונה. אבל זה לא ערובה לכלום.
---
בסוף נפלה ההכרעה. ישב מי שישב בדגל התורה, והבין שלהילחם על שכר זה מטופש ולא יעבור ציבורית. אבל שלומי אמונים מתעקשת על שכר לדוד ויינר, ויש אומרים כבר חתומה בעל פה עם אבוטבול. מה עושים?
אז לפני שיצא לחופש, נקרא גרינברג לאן שנקרא, והוצעה לו החבילה הבאה: תיק חינוך מלא (ולא רק חינוך חרדי), ראשות ועדת כספים, ראשות ועדת תנועה, סגנות ללא שכר כולל לשכה, מנהל לשכה ומזכירה, ועוד כמה צימוקים. כך נשמור על מלוא הכח וההשפעה של דגל התורה.
בסך הכל אתה נשאר באותם תפקידים ואפילו מקבל שדרוג משמעותי מבחינת יכולות ביצוע, נאמר לגרינברג, רק תוותר על המשכורת. ויינר היה הרבה שנים סגן ללא שכר, עכשיו תורך. האיש הוכה הלם.
בימים האחרונים הועבר מסר לאן שהועבר, בשמו: אני לא הולך לעבוד ללא שכר, נקודה. בלי שכר לא אדרוך בעירייה, לא ארים טלפונים, לא אפעל. אהיה חבר מועצה בלתי נראה ובלתי פעיל. זה מה שאתם רוצים? בבקשה!
אבל דגל התורה כמדיניות שהנחיל הרב שך, מעולם לא נלחמה על שכר, נאמר במסר חוזר לגרינברג שלא הסכים להסכים.
מאז, המלחמה על המשכורת בעיצומה. בדגל לא אוהבים את הנימה, אבל מחפשים מוצא מהסבך.
תוקן על ידי ציקאווער ב- 12/07/2013 11:06:28