אנטומיה של מערכת הנשימה במלואה.

אנטומיה של מערכת הנשימה במלואה (נכתב ע"י חן רוזן)


מושגים הקשורים למערכת הנשימה

Inhalation- פעולת שאיפה, כניסת אוויר, תהליך אקטיבי
Exhalation - פעולת הנשיפה, יציאת אוויר, תהליך פסיבי
Ventilation – אוורור, תנועת לחץ אוויר מחוץ לנאדיות הריאה.
Respiratory rate – קצב הנשימה, הנורמאלי במבוגר הוא בין 12-20 לדקה
Total lung capacity – נפח מכסימלי בריאה, לאחר שאיפה מכסימלית. מגיל לכ- 6000 מ"ל.
Tidal volume - נפח חליפי, כמות האוויר המתחלף בריאות, בכל נשימה, כ-500 מ"ל
Dead space air - נפח האוויר מהפה ועד לסמפונות הקטנות בשטח זה אין ניצול של האוויר ולכן מוגדר כ"מת". כ- 150 מ"ל.
Alveolar air – נפח האוויר המצוי בנאדיות הריאה ואשר במצב נורמאלי מנוצל על ידי הגוף כ- 315 מ"ל
אנטומיה של מערכת הנשימה
המונח נשימה מתייחס לתהליך חילוף הגזים בשני מקומות:
1. נשימה חיצונית- מתייחסת לחילוף הגזים בין האוויר בריאות ובין תאי הדם בנימי הריאה.
2. נשימה פנימית- תהליך הפקת אנרגיה בתאים. תוצרי תהליכים אלו הם פחמן דו חמצני ומים. בתהליך הנשימה התאי נעסוק מאוחר יותר.
במערכת הנשימה משתתפים:
Nasus- אף
Pharynx- לוע
Larinx- גרון
Trachea- קנה
Bronchus- סמפונות
Lung- ריאות
Pleura- צדר, קרום הפלאורה
Costal- צלעות
Diaphragm- סרעפת
Intercosatl muscles- שרירים בין צלעיים


האף
האף למעשה אינו רק הבליטה באמצע הפרצוף כי אם גם חלל שנמצא מאחורי הבליטה אשר גדולה פי שניים עד פי שלושה מהבליטה עצמה. החלל קרוי גם מערת האף וחצוי על ידי מחיצה (באנגלית Septum) לשני חלקים סימטריים. סביב חלל האף מצויים חללי אוויר (אלו הם הסינוסים המפורסמים). חללי אוויר אלו הם מאוד מפותלים דבר אשר מגדיל את שטח הפנים של האף. לכל אחת המדפנות החיצוניות מחוברות שלוש קונכיות עשויות עצם ומצופות ברירית ריסנית המשמשת כמסנן אוויר. בתוך הרירית מצויים חלבונים בעלי תפקיד חיסוני שמטרתם להלחם במנגנון אנפילקטי. מבנה האף גורם לחימום האוויר לחלוחו על ידי הפרשת הריריות וסינונו והוא בנוי לנשימה איטית.
האף מאכסן תאי חוש ריח המרוכזים בשטח של כשני סמ"ר מעל הקונכית העליונה ומעוצבבים על ידי עצב הריח (אלקטוריס) שהוא גם ראשון בעצבים הקרניאליים.

לוע
הלוע הוא בעל מבנה גלילי ומוארך. גבולו העליון הוא בסיס הגולגולת ונמשך מטה עד הושת. שמו של חלל זה הוא אורופניקס.
בחלל הפה נמצאת הלשון המחוברת בשני מאחזים:
א. הלסת התחתונה – מנדיבולה
ב. עצם הלשון.
פרט ללשון קיימת לשונית הענבל (הדבר המוזר שמדלדל לנו באמצע הפה) ותפקידו של הענבל הוא למנוע מתוכן המזון להיכנס לאף בזמן הבליעה. בחלקו העליון של הלוע נפתחים הפתחים האחוריים של האף ובחלקו הצידי של הלוע נפתחים פתחי חצוצרות האוזן- תעלות אשר מאזנות את הלחצים הפנימיים באוזן.
בחלקו התחתון של הלוע שני פתחים:
א. פתח קדמי לגרון ומשם למערכת הנשימה.
ב. פתח אחורי לוושט ומשם למערכת העיכול
בלוע ובחלקו האחרוי של הפה מצויות בלוטות לימפה (אדנואידים) וליד פתחי האף והשקדים, בחלקו האחורי של הפה. בלוטות אלו מהוות טבעת לימפאתית סביב פתחי האוויר המגנה מפני פלישת זיהום.

גרון
הגרון מורכב מסחוסים אחדים שביניהם מצויים שרירים קטנים, הסחוס העליון הוא מכסה הקנה (אפיגולטיס). בינו לבין עצם הלשון ישנו שקע הנקרא ולקולה וזוהי הנקודה ש"נשענים" עליה בהכנסת הלרינגוסקופ. הסחוס הקדמי קרוי סחוס התריס (טירואיד קרטילג) מראהו הוא כספר פתוח וניתן למששו מבחוץ. בצד האחורי של הגרון מצויים שני סחוסים קטנים- הסחוסים הקיתוניים.
חלקו התחתון של הגרון הוא סחוס טבעתי (קריקואיד קרטילג) ומתחתיו מתחיל הקנה. תפקידו של השלד הסחוסי הוא לגרום לגרון לשמור על צורתו. אזור זה בתוך הגרון קרוי סופרגלוטיס. תחתיו קיים אזור הנקרא גלוטיס, אזור זה הוא הגבוה בו נמצאים מיתרי הקול, הנ"ל עשויים משתי רצועות שריריות שכיוונן מלפנים לאחורה וכאשר זרם האוויר הבא מן הריאות בשעת הנשימה מרטיט את מיתרי הקול נוצר קול. גובהו וצלילו של הקול משתנים בהתאם להרחבתו או להצרתו של הרווח שבין מתרי הקול.



קנה הנשימה
אזור הכניסה לקנה הנשימה נקרא סאבגלוטיס וכאשר ישנה בצקת באזור זה (למשל במקרה של פגיעות בעלי חיים) אפשר לראות במקום את הקנה מדרגה נוספת ולא פתח. הקנה עשוי מטבעות סחוס הפתוחות בחלקן האחורי ביניהן. בחלקו האחורי הפתוח מצויות רקמות חיבור כמו גם שרירים חלקים. פנים הקנה מצופה רירית. השלד הסחוסי גם כאן שומר על צורתו של הקנה העגולה אובאלית הפתוחה. השלד הסחוסי נמשך גם לתוך הסמפונות ושומר כי דרכי האוויר ישמרו פתוחות תמיד. הרירית שבגרון, בקנה ובסמפונות הראשיים רגישה לגופים זרים החודרים פנימה וכאשר מצב של חדירה קורה נגרם החזר, נוצר שיעול המפנה אותם החוצה.. הקנה חודר אל בית החזה ומתפצל לשתי סמפונות ראשיות, ימנית ושמאלית, אזור ההתפצלות נקרא גם קרינה.
קוטר קנה מבוגר נע בין 2-3 ס"מ.

ריאות
איבר זוגי. ריאה שמאל קטנה יותר כיוון שהלב תופס חלק ממקומה בבית החזה. שתי הריאות מתחלקות לאונות (Lobe), הריאה הימנית לשלוש והשמאלית לשתיים (ועוד מן שריד לאונה שהוא למעשה כמו זנב קטן בין שתי האונות). האונות מתחלקות לאוניות (Lobules) שכל אחת מהן מהווה יחידה עצמאית מבחינת אספקת דם. אספקת הדם לריאות היא כפולה, כמות קטנה של דם מחומצן מגיעה מאאורטה באמצעות עורקי הסמפונות ומספקת חמצן לסמפונות ולפלאורה.
כל ריאה מכילה מליוני נאדיות (Alveoli) כאשר אם נפרוס אותן השטח הכולל יהיה של 50 מ"ר, זאת בכדי להגדיל את שטח הפנים והמגע עם האוויר בכדי שחילוף הגזים יהיה מהיר.
מרבית הדם עובר במחזור הדם הריאתי (חדר ימין -> עורק הריאה -> ריאות -> וריד הריאה -> עליה שמאל) ומתחמצן בנאדיות.
כל אחת מהריאות עטופה בקרום כפול הקרוי פלאורה והוא בעל תפקיד חשוב בנשימה. זה קרום נסיובי (Seros) דק וכפול:
א. הפלאורה הפנימית (Visceral Pleura) הדבוקה לרקמת הריאה
ב. הפלאורה החיצונית (Parietal Pleura) הדבוקה לקיר בית החזה, הסרעפת ומדיאסטינום (חלל הבינה).
הקרומים דבוקים זה לזה בזכות נוזל הנמצא ביניהם ותת לחץ. הריאות מוגנות על ידי הצלעות אשר ביניהן קיימים השרירים הבין צלעיים, אלו הם שרירי הנשימה.

למען החיים זה פשוט יפה ומחכים .

תמשיך הלאה ואל תכנע גם אם אין תגובות אנשים קוראים את זה ומחכימים זה פשוט מעניין ומפיק תועלת מרובה.

תודה ותמשיך!