חולי סרטן מתלוננים על מחסור ברופאים

הוועדה לפניות הציבור דנה היום בפניות של חולי סרטן ומשפחותיהם בנוגע למחסור חמור ברופאים לרדיותרפיה (הקרנות) במחלקות האונקולוגיות.
הוועדה התכנסה בעקבות פנייה שהגיעה ממשפחות של אנשים חולי סרטן. על פי הפנייה, קיים עומס רב במחלקות האונקולוגיות הנובע, בין היתר, בשל העדר תקני רופאים לנושא הרדיותרפיה.

מנתונים שהועברו לוועדה, להלן פירוט בדבר מספר החולים המופנים למכונים/מרכזי הסרטן לשנה ומתוכם, מספר החולים המטופלים בקרינה:

היחס בין מספר החולים המטופלים בקרינה לסך החולים המופנים למרכז מספר חולי הסרטן המטופלים ביחידת הקרינה מס' חולי הסרטן המופנים למרכז מידי שנה בית החולים
58% 1,400 2,400 מרכז רפואי תל-אביב (איכילוב)
114% 2,500 2,200 מרכז רפואי בילינסון פתח תקווה*
40% 1,100 2,700 בי''ח אוניברסיטאי הדסה עין כרם
62.5% 750 1,200 מרכז רפואי אוניברסיטאי סורוקה
80% 2,000 2,500 מרכז רפואי רמב''ם חיפה
54.5% 1,200 2,200 מרכז רפואי שיבא תל השומר
67.8% 8,950 13,200 סה''כ


יו''ר הוועדה, ח''כ הרב ישראל אייכלר, ציין בדיון כי חיים כיום בישראל כ - 120 אלף חולי סרטן הנמצאים בטיפול או במעקב, וכי מידי שנה מתווספים כ - 23 אלף חולי סרטן חדשים. כ- 50% מהחולים מטופלים בקרינה. הרב אייכלר ציין כי נוצר מצב בו במכונים לאונקולוגיה הנותנים גם טיפולי כימותרפיה וגם טיפולי רדיותרפיה (ישנם 6 מרכזים כאלו בארץ), ישנה הפניה של רופאים מעבודה ביחידת האשפוז או האשפוז יום לעבודה ברדיותרפיה, דבר שמביא למחסור מתמיד ברופאים מהיחידות שמהן נלקחו ולעומס רב על המחלקה. עוד ציין הרב אייכלר כי קיים מחסור במתמחים ברדיותרפיה, הנובע מהעדר תקינה לנושא ומהעובדה כי ההשקעה במומחיות ברדיותרפיה היא גדולה במיוחד לעומת התמורה הכספית הנמוכה. הרב אייכלר ציין כי ישנם כיום 14 רופאים מומחים ברדיותרפיה לסך של 9,400 מטופלים בקרינה. בחישוב היחס עולה כי על כל רופא מומחה ישנם 671 מטופלים. לדברי הרב אייכלר, ההתמחות נמשכת זמן רב מהרגיל ואחוזי המתמחים אשר עוברים את בחינות ההתמחות בשלב א' ובשלב ב' עומד על כ - 50% בלבד. מספר המתמחים בכל המחלקות האונקולוגיות בארץ עומד על כ - 60 מתמחים, מהם פחות מ - 1/3 הם בוגרי אוניברסיטאות בישראל. הרב אייכלר ציין כי המחלקות האונקולוגיות הן מחלקות שמכניסות כסף רב לבתי החולים ולכן צריך להפנות את הכסף שמתקבל מהטיפולים לצורך רכישת ציוד ואחזקת הציוד שקיים. עוד ציין כי בפגישת האיגוד האירופאי לרדיותרפיה שנערכה בספטמבר 2000 תואר מצב עגום ביותר בכל הנוגע לתקינת כוח האדם במחלקות לרדיותרפיה ועלה כי ללא שינוי מהותי ומיידי בתחום עלולה ישראל להידרדר בתחום זה לאיכות טיפול המקבילה לזו הניתנת לחולי סרטן בעולם השלישי.

ח''כ דוד טל דרש ממשרד הבריאות להכיר באונקולוגיה בכלל וברדיותרפיה בפרט כמקצועות מועדפים, על מנת שלאזרחי המדינה ינתן הטיפול הרפואי הטוב ביותר בשעתם הקשה בהתמודדות עם מחלת הסרטן.

ד''ר אהוד קנטור, ראש אגף למדיניות רפואית בהסתדרות הרפואית בישראל, ציין בדיון כי רדיותרפיה הינה אחד התחומים המתפתחים ביותר באונקולוגיה. בשנים האחרונות ישנה התפוצצות מידע בתחום, כמו גם הכנסת אינספור טכנולוגיות ותוכנות מחשב חדשות לטיפול בקרינה, כך שתחום הרדיותרפיה בעייתי במיוחד בכל הנוגע להתמחות ותפקוד בתחום זה בבתי החולים. עוד ציין כי חוסר התקינה הפורמלית ביחידות לטיפול בסרטן מוביל למצב בו הרופאים העובדים ביחידות אלו אינם מתוגמלים על פעילותם, למרות העומס הרב המוטל עליהם. רופאי תחום זה נאלצים להסתפק במספר מועט ביותר של תורנויות וכונניות ובנוסף, נאלצים רופאים אלה לתת באופן קבוע מענה מיידי לפונים לחדרי המיון, ללא הגדרת התורנות או הכוננות כמיון וללא קבלת תגמול הולם בגין פעילות זו. בהמשך לכך, מתמחים אינם מעונינים לפנות לתחום התמחות זו, אשר דורש השקעה מעל ומעבר ואינו מתוגמל בהתאם. ד''ר קנטור ציין כי אי-תקינה של היחידות לרדיותרפיה בישראל משפיעה על אופי השירות ורמת הטיפול הרפואי הניתנת ביחידות אלו בארץ. ''אין ספק כי עניין זה מהווה סוגיה ראשונה במעלה בחשיבותה הדורשת טיפול מיידי, זאת בכדי שמדינת ישראל לא תימצא בתוך מספר שנים במצב בו חולי סרטן בה יקבלו טיפול בלתי ראוי'', ציין ד''ר קנטור. לדברי ד''ר קנטור, מספר המתמחים הפונים לתחום זה הוא מועט ביותר.

פרופ' יורם כהן, יו''ר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, ציין כי ברוב המחלקות לאונקולוגיה אין הגדרה של יחידת קרינה ואין תקינה לרופאים, פיזיקאים, טכנאי קרינה ועוד. אולם, מאחר ובמחלקות לאונקולוגיה ישנו מחסור תמידי ברופאים, מנהלי המחלקות נאלצים להסיט רופאים לעמדות בהן יש צורך מיידי ברופאים, כגון במחלקת האשפוז והיחידה לטיפול יום. בנוסף, בעשור האחרון, חלה התקדמות ניכרת בטכנולוגיות ברדיותרפיה, כך שהזמן שיש להשקיע בתכנון ובטיפול בחולה גדול יותר, דבר שמגדיל את העומס על המערכת. לדברי פרופ' כהן, תוספת רופאים בלבד ללא תוספת כונניות לא תמשוך רופאים למקצוע, ויש לאפשר, כמו במקצועות אחרים, הגדלה של מספר היחידות ופתיחת תקני מנהל יחידה, על מנת לגרום לרופאים מוכשרים לבחור במסלול של אונקולוגיה קרינתית. פרופ' כהן ציין כי משרד הבריאות לא הגדיר את המקצוע ''פיזיקאי רפואי'' שתפקידו לבצע בדיקות בקרת איכות של המכשור המשמש לטיפול בקרינה, בטיחות הקרינה, תיכנון הטיפול בקרינה מאספקט של חישוב מנה ועוד. לטענתו, כתוצאה מכך, פיזיקאים זוטרים מופקדים על טיפול בחולי סרטן ללא שעברו מסלול הכשרה מחייב וללא ידע מספק. כמו כן ציין כי משרד הבריאות לא הגדיר את המקצוע ''טכנאי קרינה'' המופקדים על הפעלת המאיצים בטיפול בחולי סרטן. בפועל, מפעילים את המאיצים טכנאי רנטגן שלמדו טכנאות הדמיה בלבד. לדבריו, יש להגדיר את המקצוע ולדרוש הכשרה מתאימה של טכנאים העוסקים בטיפול קרינה בסרטן. עוד ציין פרופ' כהן כי הטיפול בקרינה מכניס כסף רב לבתי החולים בהם קיימת יחידת קרינה, אולם כסף זה אינו מוקצה לחידוש ציוד הקרינה. לכן, רבים מהמאיצים בישראל מיושנים ולא כוללים מרכיבים החשובים לשיפור איכות הטיפול בקרינה. לדברי פרופ' כהן, המכונות עובדות עד לגבול היכולת שלהן. פרפ' כהן ציין כי ברוב בתי החולים (להוציא הדסה עין כרם ותל השומר) הציוד שבו מטופלים חולי הסרטן הוא ציוד מיושן. להערכת פרופ' כהן, כ-40 מיליון $ מתקבלים בבתי חולים מטיפולי הרדיותרפיה, ולפיכך יש לדרוש מהם להקצות כספים לרכישת ציוד חדש ולא להסתמך רק על תרומות. פרופ' כהן ציין כי מרבית הפיזיקאים הם חת''שים- מקבלים חינוך תוך כדי שירות, שכן אין בארץ הכשרה לפיזיקאים רפואיים.

מירי זיו, מנכ''ל האגודה למלחמה בסרטן, ציינה כי בשנים האחרונות הקרינה נחשבת לטיפול מרפא. זיו ציינה כי כיום משך ההמתנה לטיפולים הנו שבועיים-שלושה עד לתחילת הטיפולים, שזהו זמן ממושך מאוד. המתנה זו מורטת עצבים ומלווה בחששות כבדים. זיו ציינה את המחסור החמור ברופאים המומחים לרדיותרפיה ודרשה לכלול את מקצוע הרדיותרפיה כמקצוע מועדף.



פרופ' תמר פרץ, מנהלת מכון שרת לאונקולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, ציינה כי הבעיה העיקרית בנושא איננה הציוד אלא היעדר כח אדם שיפעיל אותו. לדבריה, התקינה לא השתנתה במהלך השנים, למרות השינויים הטכנולוגיים, והרופאים לרדיותרפיה נלקחים ליחידות אחרות. בנוסף, מספר הרופאים לאונקולוגיה קטן באופן משמעותי מתחומים אחרים בארץ. קיימים כ-150 מומחים באונקולוגיה ויש צורך להשליש את מספר הרופאים המטפלים. פרופ' פרץ ציינה כי לפני כ-15 שנה הומלץ להגדיר את האונקולוגיה כמקצוע מועדף, דבר שיעודד מתמחים לפנות לתחום, אולם דבר לא נעשה.

ד''ר רפאל פפר, מנהל המחלקה לאונקולוגיה בבית חולים תל השומר, ציין כי בבית החולים שלו לוקח שנה עד שפיסיקאי מתחיל לבצע טיפולים בחולים מרגע שהוא מתחיל לעבוד בבית החולים. ד''ר פפר ציין כי בעולם מקובל יחס של בין 3 ל-2, 4 ל-3 בין אונקולוגים לרדיותרפים ואילו בארץ היחס הוא בין 10 ל-1. כמו כן ציין כי הבעיה היא לקבל מתמחים לתחום, כי משרד הבריאות לא עושה הבחנה בין מתמחים למומחים מבחינת התקנים, ולפיכך מנהלי בתי החולים מעדיפים לקחת מומחים ולא מתמחים. ד''ר פפר ציין כי בארץ מטפלים ב-80-95 חולים ביום, בעוד שבעולם מקובל לטפל ב-30 מטופלים ביום. הרופאים עובדים בשתי משמרות 14-15 שעות ביום, הציוד נשחק וכשאחד המאיצים מתקלקל החולים צריכים להמתין שעות רבות עד שמתקנים אותו.

ד''ר אסנת לוקסמבורג, ראש אגף לטכנולוגיות רפואיות במשרד הבריאות, ציינה כי משרד הבריאות קיים לאחרונה מספר דיונים בנושא וקיימת החלטה עקרונית לקדם את הנושא. לוקסמבורג ציינה כי הוקמו 3 ועדות שבחנו את נושאי ההכשרה, המכשור הרפואי והתקינה. עוד ציינה כי מדובר בתוכנית רב-שנתית וכי הסדרת הנושא תמשך להערכתה מספר שנים.

סא''ל ד''ר עומר אנקול, ראש ענף בריאות תעסוקתית במשרד הבריאות, שהיה יו''ר הוועדה שבחנה את הנושא, ציין כי המשרד רואה בהכשרה כנושא בעל קדימות עליונה, שכן ההכשרה אורכת זמן רב ביותר. לדברי ד''ר אנקול, אין טעם בתקינה כל עוד אין אנשים שיאיישו אותה.
לדבריו אלה התנגדו האונקולוגים שנכחו בישיבה, שציינו כי תקינה לרדיותרפיה והגדרתו כמקצוע מועדף יפתרו את הבעיה.


בסיכום הישיבה הודיע יו''ר הוועדה כי:

1. הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה להגדיר את נושא התקינה לרופאים ברדיותרפיה בהקדם האפשרי. הוועדה סבורה כי יש להגדיר תקנים לנושא, דבר שיבטיח שיפור באיכות הטיפול הניתן לחולי הסרטן ויעודד מתמחים נוספים לעסוק בתחום. הוועדה מבקשת לקבל את החלטות משרד הבריאות בנושא תוך חודש ימים.

2. הוועדה פונה להסתדרות הרפואית בישראל ולכל הגורמים הנוספים האמונים על הנושא בבקשה להגדיר את האונקולוגיה בכלל והרדיותרפיה בפרט ''כמקצוע מועדף''.

3. הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה לבחון את נושא ההגדרה וההכשרה של הפיזיקאים הרפואיים וטכנאי הרנטגן, במטרה להבטיח את איכות הטיפול בקרינה.

4. הוועדה פונה למשרד הבריאות ולהנהלות בתי החולים בבקשה לבחון את נושא הקצאת הכספים המתקבלים מטפול בקרינה לשם חידוש ציוד הקרינה וכן לצרכים נוספים של המחלקות האונקולוגיות.

5. הוועדה פונה למשרד הבריאות בבקשה לעשות הבחנה בתקנים בין רופאים מומחים למתמחים, כך שתקני מתמחים לא יבואו על חשבון תקני רופאים מומחים.

6. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בעוד כחודשיים.


מקור: © כל הזכויות שמורות, 2003, מדינת ישראל
הועדה לפניות הציבור

רוטר