ארבעה סיפורים יפים לרשותכם.
המתנדב המסור ר' שמואל קליינמן מרמת שלמה מספר :
" ליל שישי, השעה 2:30 לפנות בוקר., נמתי את שנתי כאשר הביפר שברשותי מצפצף ובו הקריאה המזעזעת על "תינוק בן שבועיים מחוסר הכרה לא נושם" , התלבשתי בזריזות ויצאתי מביתי, מכיוון שרציתי למנוע את בזבוז הזמן של הדלקת רכבי הפרטי , רצתי לכביש, עצרתי את הרכב הראשון שעבר ברחוב, ודהרנו לכיוון הכתובת, תוך חצי דקה הייתי במקום.
כאשר נכנסתי לבית המשפחה , הבחנתי בחדר ההורים במחזה מצמרר, בצד הימני של חדר השינה שכב תינוק מחייך , ובצד השני שכב תאומו כאשר צבע עורו כחול לגמרי , נחנק . ההורים הסתובבו בבית חסרי אונים ומבוהלים, תפסתי את התינוק והפכתי אותו בכדי לנסות ולשחרר את הגוף זר שמנע ממנו לנשום בחופשיות, לאחר כמה טפיחות בגב , הגוף זר עוד לא שוחרר והחלטתי להפכו חזרה ולנסות לסייע לו נשימתית , פתחתי את תיק ההחייאה שקיבלתי מ"הצלה ירושלים" והתחלתי במתן סיוע נשימתי ע"י מכשיר ה"אמבו", לאחר כמה נשיפות , הגוף זר שוחרר והתינוק חזר לנשום בכוחות עצמו, אמבולנס פינה את התינוק לבית החולים במצב יציב ולאחר תקופה קצרה שוחרר לביתו.עד היום כאשר אני רואה את התינוק מחייך בעגלה אני מתרגש ונזכר באותו ערב בו חייו ניצלו ב"ה.
המתנדב המסור ר' ראובן בן יצחק מרמת בית שמש מספר :
"הייתי בביתי ואכלתי ארוחת צהרים, לפתע שמעתי חריקת בלמים וצעקות מהכביש הסמוך,
יצאתי למרפסת וראיתי מונית במרכז הכביש וילד שרוע מתחת לגלגלי הרכב, מסביב עמדו עשרות אזרחים שזעקו לעזרה.
רצתי החוצה והתקרבתי לכיוון הילד השרוע על הכביש,
הבטתי בו ובדקתי אם הוא נושם, הנשימות היו מאד איטיות ולא אפקטיביות, פתחתי לו מייד דרכי אויר כדי להקל עליו לנשום ובמקביל קראתי לעזרה במירס הקבוצתי .
שלחתי את אחד השכנים להביא את תיק ההחייאה מהאופנוע של "הצלה ירושלים" שברשותי ובמקביל עוד חובשים הגיעו למקום, יחד ביצענו הנשמה בילד הפגוע כשפאראמדיק שהגיע למקום מסייע לנו לייצב את מצבו של הילד.
הילד פונה לבית החולים מחוסר הכרה, שבוע לאחר מכן התעורר הילד ולאט לאט הבריא, עד ששוחרר מבית החולים בריא לחלוטין ב"ה.
מאז ששוחרר הילד מבית החולים אני זוכה לראותו כמעט מידי יום ממרפסת ביתי רץ, קופץ ומשחק ברחוב כאילו לא אירע דבר , הזיכרונות עולים מידי פעם כשאני רואה אותו, ואני מודה להקב"ה שהסיפור נגמר בכי טוב , הרבה בזכות המהירות בו קיבל הילד את הטיפול הראשוני.
מתנדב משכונת גאולה מספר:
הייתי ברחוב מלכי ישראל ולפתע צפצף הביפר ובו הקריאה על גברת עם עוויתות ברחוב מלאכי .
רצתי לכיוון הבית, בחוץ עמדה גברת לחוצה, אני מ"הצלה" אמרתי לה, היא כיוונה אותי לדלת ביתה , נכנסתי, על הספה שכבה גברת מבוגרת ללא תזוזה, היא היתה מחוסרת הכרה ולא נשמה.
מכיוון שלי לא היה תיק , קראתי לעזרה והתחלתי בפעולות החייאה ידניות, לאחר כחצי דקה הגיע לעזרתי המתנדב ר' אלי פכטר שהוציא תיק החייאה של "הצלה ירושלים" ויחד התחלנו בפעולות החייאה שכללו הנשמות ועיסוי לב.
האמבולנס שהגיע פינה את הגברת מחוסרת הכרה אולם עם דופק שחזר לאחר ההחייאה.
לאחר כשבוע עברתי בבית החולים ביקור חולים ולפתע אני מבחין מולי בגברת שיוצאת מבית החולים . מייד זיהיתי אותה, זו הייתה הגברת שהתמוטטה בביתה וביצענו בה החייאה, ביתה זיהתה אותי והעריפה עלי ברכות על כך שזכינו להציל את חיי אמה.
הגברת שוחררה לביתה בריאה ושלמה.
המתנדב המסור ר' אלי רפפורט מעזרת תורה מספר:
למדתי עזרה ראשונה כשהייתי בחוץ לארץ, והתנדבתי בהצלה בחו"ל,
כאשר הגעתי לארץ הסתפקתי אם להצטרף ל"הצלה ירושלים", עד אותו היום אשר לא אשכחאותו לעולם.
זה היה בחג השבועות, הייתי בבית המדרש בשכונת עזרת תורה ולפתע יהודי נכנס וצועק "הצלה הצלה"
מה קרה? שאלתי, הילדה פה נחנקת הוא ענה.
רצתי איתו החוצה וראיתי ילדה קטנה כחולה לגמרי ובקושי נושמת.
ניסיתי לבצע את שיטת ההיימליך שזה שיטה להוציא גוף זר מהגרון, וזה לא הצליח להוציא את הגוף זר שהיה תקוע בגרון והפריע לה לנשום.
ראיתי שאין זמן לנסות עוד פעולות מאחר והילדה הפסיקה לנשום, והתחלתי להנשים אותה.
אחרי 7-8 דקות של הנשמות הגיע חובש נוסף שסייע בידי להנשים אותה עם הציוד המשוכלל של "הצלה ירושלים", לאחר פרק זמן נוסף הגיע אמבולנס טיפול נמרץ שבעזרת מכשיר מיוחד הוציא שני ענבים מגרונה של הילדה , האמבולנס פינה אותה לבית החולים והילדה הבריאה לחלוטין.
ההרגשה הזו של הצלת החיים של הילדה שבסך הכל אכלה ענבים ונחנקה מהם לא תעזוב אותי לעולם.
תוקן על ידי - הצלהירשלים - 22/03/2004 21:45:47
 |
|
|
