תרם 60% מהכבד והציל את חיי בתו הגוססת.

היא היתה צעירה בריאה ונמרצת עד שלפתע תקפה אותה מחלת הצהבת. מצבה של יקטרינה בריצקוב (27) הידרדר במהירות מסחררת. הרופאים פתחו במירוץ להשגת תרומת כבד מתאימה - ואז הגיע אביה והעניק לה חיים חדשים

רבקה פרייליך
ווינט


הכול קרה במהירות מסחררת: היא היתה צעירה בריאה ונמרצת שנתקפה לפתע במחלת הצהבת. ההידרדרות היתה מואצת, מפחידה. מצבה של יקטרינה בריצקוב (27) הוגדר אנוש, היא הזדקקה בדחיפות להשתלת כבד, ולמעשה חיה על זמן שאול. ואז הגיע אביה והציל את חייה.


בריצקוב, מרמלה – עובדת כמנהלת מחלקה בסניף של "קוסמוס" ביהוד – יצאה לפני שבועיים לעבודה. הכול התנהל כרגיל, עד שלפתע היא החלה לחוש ברע. "התחלתי לסבול מכאבי ראש ומהרגשה כללית רעה. חשבתי שמדובר בשפעת שתעבור בתוך יום-יומיים", שיחזרה אתמול.


אבל רופא המשפחה התרשם אחרת ושלח אותה מיד לבדיקות בחשד שהיא סובלת מצהבת. כשהגיעה יקטרינה לבית-החולים "בילינסון" בפתח-תקווה התברר שהיא סובלת מ"הפטיטיס בי" שגרם לאי-ספיקת כבד דוהרת וחריפה. לרופאים היה ברור: יקטרינה זקוקה להשתלת כבד בתוך פרק זמן של שלושה ימים לכל היותר, אחרת היא לא תחזיק מעמד. בית-החולים פתח בחיפושים. תרומת כבד מאדם מת לא נמצאה – והאפשרות היחידה שנותרה היתה למצוא תורם חי.


בכל השעות הקשות והארוכות הללו שהתה ליד מיטתה של יקטרינה אמה רימה בריצקוב (55) מירושלים, שנמצאה בלתי מתאימה לתרומת הכבד. אחיה של יקטרינה, קונסטנטין (24), התנדב מיד. "לא הרשיתי לו", מספרת האם, "פחדתי שאאבד את שני ילדיי. מצידי – הייתי תורמת לבתי את כל גופי, אבל קונסטנטין התעקש. לשמחתי הרופאים מצאו שדמו אינו מתאים לדמה של יקטרינה".


ואז נכנס לתמונה האב גינאדי (55), המתגורר בתל-אביב. כאשר התברר לו כי בתו זקוקה בדחיפות להשתלת כבד להצלת חייה, הוא לא היסס לרגע. שעות ספורות לאחר שהבדיקות הצביעו על כך שהוא מתאים לתרומה – כבר היה האב בחדר הניתוחים.


"הבת שלי היתה מחוסרת הכרה לגמרי ולא מודעת למה שקורה סביבה. לא היה לי זמן לחשוב על הסיכונים שבניתוח, אלא רק על החיים שלה", משחזר האב. "הסברתי לצוות הרפואי שזו הבת שלי ושאני אוהב אותה. לא היססתי לרגע".


באותן שעות גורליות יצא הכבד של יקטרינה מכלל פעולה, והיא כבר היתה מחוברת למכונת כבד מלאכותי. ד"ר נתן בר-נתן, רופא ממחלקת ההשתלות ב"בילינסון": "הצהבת, שמקורה עדיין לא ידוע, התקדמה במהירות, ולא היה זמן לחכות לתרומה. היתה סכנת מוות מהירה. ברגע שאביה הסכים לתרום, היה ברור שהוא מציל את חייה".


בישראל נערכו בשנה האחרונה תשע השתלות כבד מתורמים חיים – וכולן הסתיימו בהצלחה. 14 שעות תמימות נמשך ניתוח ההשתלה של יקטרינה, שנערך בהנהלת פרופ' איתן מור, מנהל מחלקת השתלות ב"בילינסון": "כבד אדם כולל שתי אונות. בהשתלה שביצענו האב תרם את אונת הכבד הימנית, כך שכיום בגופו רק 40% מהכבד", סיפר פרופ' מור. "למרות זאת, הליך התרומה אינו מסכן את האב, כיוון שהכבד מתחדש במהירות ומגיע לכ-90% מגודלו המקורי, כך שגם בגופו של האב וגם בגוף בתו תצמח הרקמה ותחזיר את הכבד לגודלו המקורי בתוך זמן קצר".


הניתוחים בוצעו בזה אחר זה בחדרים סמוכים והסתיימו בהצלחה. רק לאחר הניתוח הגורלי גילתה יקטרינה שאביה תרם חלק מגופו להצלת חייה. היא שמעה על כך בפעם הראשונה מרופאיה, כאשר עדיין היתה מטושטשת. רק מספר ימים לאחר-מכן פגשה את אביה. "עד עכשיו אני לא קולטת מה עבר עלי, שמצבי היה כל-כך קשה. אבא ואני תמיד היינו בקשר טוב, אבל אחרי אירוע כזה ברור שמדובר בקשר ברמה אחרת לגמרי", מספרת יקטרינה.


"זו מתנה לכל החיים שבלעדיה לא הייתי חיה היום. עוברת בי צמרמורת כשאני חושבת על זה שחלק מאבא נמצא אצלי בגוף. כל רגע ורגע אני מודה לאבא וגם כמובן לרופאים שהצילו את חיי", היא מספרת בהתרגשות, כמעט בבכי. עכשיו שוכב האב בבית-החולים לצד בתו. "אמרתי לו שמהיום הוא גם אמא, כי הוא ילד אותי מחדש", אומרת יקטרינה.


אבל עדיין נותרו בעיות: לבני המשפחה לא ברור כיצד יחזור האב גינאדי לעבודתו הקשה וכיצד תתמודד יקטרינה עם התשלומים עבור התרופות שתצטרך ליטול כל חייה. "אנחנו מקווים שאנשים טובים יתרמו ויעזרו לנו לעמוד חזרה על הרגליים", הביעה אתמול תקווה האם רימה.