| נשלח ב-30/5/2006 23:01 |
 |
| |
כתבים בלזאים על אברהמלי הוקער?
נתגלגלו לידי כתבים המתארים את החיים בעיירה בעלז, את המתיחות בין היושבים לבין אנשי השטיבל, ובמיוחד תיאור על אברהמל הוקער הגדל בחצרו של הרבי אך בסתר משדל את צעירי הצאן לקריאת ספרי השכלה, הכותב פייבל'ה אמור להיות בנו של אחד מחשובי היושבים הנסחף בהשפעת אברהמל, האם יש למישהו מושג במה המדובר? האם מדובר פה בכתיבה אותנטית?
תוקן על ידי - schmuelll - 30/05/2006 23:06:04
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 00:00 |
|
| |
הכותב הוא פייבלה היבנוב'ר בנו של היושב הקדוש הגה"ח ר' ישראל היבנוב'ר הי"ד של"ע התקלקל וסטה מהדרך.
הוא התגורר בטבריה, ולפני כמה שנים נפטר.
בעירוב ימיו חזר האיש בתשובה והגיע הרבה להסתופף בצל כ"ק מרן אדמו"ר הרה"ק מבעלזא שליט"א, למרות שחזר בתשובה הוא נותר מודרני בהופעה שלו, לא גידל זקן, ולא לבש בגדי חסידים, אבל הניח תפילין יום ויום ושמר שבת וכו'.
את הדברים הוא כתב מתוך הזכרון הרבה שנים אחרי שעזב את בעלזא העיירה ואת היהדות. וכשעדיין לא היה בע"ת גמור.
לכן, לדעתי ולדעת רבים, צריך להתייחס לכתביו בהתאם ולקחת הכל בעירבון מוגבל ק"ו את הפרשנויות שלו.
בכל מקרה, האדם בהחלט גדל בבעלזא והיה בקי בשביליה. אלא מכיון שלא היה יר"ש באותה עת צריך לדעת להבחין בין תכלת לקלא אילן, ולהיות סלקטיבי ביותר לסיפוריו.
אני, כמובן לא מערער על האמינות של האיש, אלא שלפעמים תלוי איזה סוג משקפיים מרכיבים, כך ששני בני אדם יתייחסו כל אחד מהם באופן שונה לאותה התרחשות.
ודי למשכיל, תן לחכם ויחכם.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 03:04 |
|
| |
תודה על תגובתך
א. אם אני מבין ממך בכל הנוגע לתיאור העובדות יש להסתמך עליו כמקור היסטורי נאמן, אתה אומר בכל הנוגע לפרשנות להזהר.
ועכשיו כמה שאלות לשם התחלה,
1. מיהו רבי מיכל'ה הממונה על חינוך הצעירים?, הכותב חולק לו כבוד אך אינו מתפעל מכשרונותיו החינוכיים
2. מי היא בתו הרבי מהרי"ד הני או חני שנטתה להשכלה? פוגרום (לשונו של פיבל'ה) נערך ע"י בחורים בחדרה, והבחורים זכו לחסותו השקטה של האדמו"ר מוהר"א. תיאור מדהים כשקראתי זאת פעם ראשונה הייתי בטוח שמדובר בפיברוק
3. מבין השיטין משמע שהיו מבין אנשי השטיבל שתבעו שהאדמו"ר מוהר"א יוכתר ברבי, אך אחיו רבי מרדכי יכהן כרב העיירה, למה?
תוקן על ידי - schmuelll - 31/05/2006 3:07:37
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 03:27 |
|
| |
שושנת יעקב בוודאי יתן תשובות יותר מלאות בשפתו הברורה והרהוטה, אבל לבנתיים, נראה לי שר' מיכלי הכוונה לר' מיכלי ז'אלקווער.
לבת נדמה לי שקראו הני'לע, והיא עלתה לארץ.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 04:11 |
|
| |
כתבתי 'ק"ו לפרשנות', כלומר גם בתיאורים של התרחשויות שונות יתכן שהוא לא נזהר מסטיות מהמציאות ועירבב לתוכם דברים שהתאימו לרוחו, או שערך שיפוצים פה ושם כדי להתאים את מהלך הדברים לאינטרסים שלו.
הלא בהחלט לא היו לו 'חיים קלים' בבעלזא, ויתכן מאוד שהיו לו כוונות נסתרות כמו התחשבנויות עם אנשים שונים שהציקו לו בנעוריו, וכדומה. וד"ל.
לכן, צריך להיות חכם ופיקח בהחלט לא קטן, כדי לדעת ולהבין מבין השיטין איפוא הוא כותב דברים כהוייתן ואיפוא הוא מערב אינטרסים אישיים שלו.
לדוגמא, בקשר ל'פוגרום' שכביכול נערך בחדרה של הרבנית העניא'לה, סביר להניח, ויתכן שישנם כאלו שעדיין זוכרים את זה, שלא היה יותר מ'ביעור חמץ' של כמה 'ביכלעך' שלא התאימו לרוח בעלזא, אבל אני לא רוצה להיכנס עכשיו ספציפית לסוגיא זו.
א. ר' מיכל - הוא הגה"ק ר' מיכל'ע ז'ולקובר הי"ד, שהיה מותיקי ומגדולי היושבים בבעלזא, וכיהן כמגיד שיעור היחיד בביהמ"ד בעלזא להבחורים שלמדו שם מכל אירופה (לפני השואה היו כ300 בחורים), שמעתי מישיש אחד ז"ל שזכה לקבל תורה מפיו, שעל הגאון הנ"ל, אמרו בבעלזא, שיש לו רוה"ק, והוא בעצמו היה עד לכך כו"כ פעמים.
ב. כתבתי כבר לעי' בקשר ל'פוגרום'... שלא היה...
הרבנית העניא היתה בתו של כ"ק מרן מהרי"ד זי"ע, ואשתו בזוו"ר של המקור ברוך מסערט ויז'ניץ זצ"ל, הוא נתפסה ל'מודרניות' (ולא להשכלה ח"ו) שזה היה מספיק בשביל בעלזא שלא תוכל להתגורר שם.
בהמשך עלתה לארץ ונישאה בשנית לבנש"ק ר' נפתלי פרלוב ז"ל שבעירוב ימיו הלך עם שטריימל ובעקיטשע כדרך כל החסידים והסתופף בצל כ"ק מרן מהר"א זי"ע ובצל כ"ק מרן שליט"א שיבדלחט"א.
מזוו"ר נו' לה בן יחיד הר"ר מיכל'ע חלוץ-הגר ז"ל. גם הוא חבש שטריימל ובעקיטשע בעירוב ימיו. יו"ח נמצאים בחוגי המזרחי. מזוו"ש נו' לה בנה הרה"ח ר' ישכר דוב פרלוב שליט"א חסיד בעלזא עם הלבוש וכו', יו"ח מחשובי אנ"ש בירושלים.
ג. בנוגע לרבנות העיר בעלזא, יש להקדים כמה דברים.
א. ה'שטיבל' מענטשן, הכוונה לאנשי הבית דהיינו משב"קים וכדומה.
ב. השאלה התעוררה מכיוונה של הרבנית בזוו"ש של מרן מהרי"ד זי"ע, היתה לה הבטחה מפי אביה הרה"ק ר' אברהם שמואל מברעזנא זצ"ל ששושלת בעלזא תימשך מיו"ח, ולכן רצתה בכל מאודה שבנה הגה"ק מהר"ם מבילגורייא זי"ע ימלא את מקום בעלה מרן מהרי"ד זצ"ל.
וכאן נכנסים לתמונה אנשי הבית.
ידוע שכ"ק מרן מהר"א זי"ע היה פרוש כל כולו מהעולם הזה באופן טמיר ונעלם עד שכמעט לא הוציא הגה מפיו ולא היתה לו כל שייכות לעניינים גשמיים בבחינת קודש קדשים בלתי לה' לבדו.
מאידך הגה"ק מבילגורייא זי"ע היה יותר מעורב דעתו עם הבריות והיה לו כישרון מנהיגות והיה איש דומיננטי ונואם בחסד עליון.
כאשר הסתלק כ"ק מרן מהרי"ד זצ"ל היו כאלו שחשבו שלבעלזא מתאים יותר אחד כהרב הק' מבילגוריי בגלל הסיבות דלעיל, שהיה דומה בזה לאביו הק' ולזקנו מרן מהר"י זצ"ל.
היושבים כמובן שהרבה מהם היו בעלי רוה"ק והריחו ביראת השם, הבינו מיד שברור כשמש שמרן זצ"ל הוא זה אשר הועידו אותו מן השמים להנהגת הדור ולא הסכימו לכל הנ"ל.
כאן נכנס לתמונה ההצעה שאתה מביא, שגם היא נדחתה על אתר.
אמנם, ההבטחה שניתנה להרבנית ז"ל, התקיימה כארבעים שנה מאוחר יותר כאשר בן בנה כ"ק מרן הרה"ק שליט"א מילא את מקום דודו מרן קוה"ק זצ"ל.
ושוב. אני חוזר ומדגיש. מי שבכוונתו לרכוש ידיעות על בעלזא לא מומלץ לעשות את זה בכתבים אלו. וד"ל.
(זה מיועד בעיקר לאלו שבקיאים כבר מקודם בהיסטוריה של בעלזא וברוחה הגדול והקדוש, שאנשים כאלו יודעים לברר אוכל מתוך פסולת כדברי הגמ' חגיגה טז על התנא הק' ר"מ שלמד תורה מאחר יעו"ש)
ואכמ"ל
תוקן על ידי - שושנת_יעקב - 31/05/2006 4:28:34
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 04:38 |
|
| |
שושנת יעקב, רק הערה אחת, נקודת ראיה שונה איננה סילוף הדברים.
סבי גדל בעיירה בעלזא ולמרות שאביו לא נמנה על חסידי האדמו"ר מבעלזא, הוא הסתובב הרבה בחצר הבעלזאית.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 05:00 |
|
| |
קולה
משקפי שמש הופכים את כל הנוף לכהה יותר..... וד"ל.
עיין ערך ה'פוגרום' שהוזכר לעיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 05:20 |
|
| |
וישנם כושים שטוענים שכל הסביבה חובשת משקפי שמש.
האמת היא לא אבסולוטית, בטח לא במקרים מסוג שכזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 06:02 |
|
| |
כל הקולה
באופן כללי, אני כלל לא חולק עליך. אני מתייחס ספציפית לכותב הנ"ל, שבהעדר יראת ה' (הן בשעת ההתרחשויות והן בשעת העלותם על הכתב), ובהתחשב בעובדה שהבנאדם גדל בסביבה עוינת לדיעותיו המקולקלות, מובן מאיליו שלא ב'זוית ראיה שונה' בלבד עסקינן.
טיפשי להגיד שהכותב היה אדם נטול אינטרסים אישיים לגמרי, ולו יהא שלא סילף בזדון ובמודע, בכל זאת, עדיין ברור שלא היה מלאך, ובהחלט סביר להניח שתוך כדי הכתיבה נפלטו מתוך נפשו תיסכולים שסחב על גבו עוד משנות נעוריו, שלא לומר דעות כוזבות או דברי כפירה וליצנות.
בכל אופן, הכרתי אותו, הוא היה בנאדם חביב עם מבטא גליציאי אוטנתי, והיה בקי באמת בנבכי ההיסטוריה של בעלזא, וודאי שניתן להסתמך על דברים רבים שכתב, ובפרט סיפורים שונים אשר לא אמורים להיות מעלים או מורידים מבחינת התנגשויותיו האישיות בין הנוסטלגיה הבעלזאית לבין תיסכולי שנות נעוריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 07:56 |
|
| |
איך קוראים לספר, נשמע מאוד מעניין, בפרט שיש כאן אישור מחסיד בעלז על אותנטיות ואמינות הסופר.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 08:11 |
|
| |
מדובר בתכריך כתבים בלבד, זה מעולם לא יצא לאור בצורת ספר, ובשל כך אין לזה שם, בלקסיקון הבלזאי זה נקרא 'פייבלע'ס כתבים' (כתבים של פייבל'ה).
מדובר בתכריך של כ280 עמודים מודפסים, וזה עובר מיד ליד, קשה מאוד להשיג אותו, בד"כ זה עובר מחבר לחבר ומבן משפחה לבן משפחה.
השמועה אומרת שמלבד 280 העמודים שאיכשהו התפרסמו, נמצאים עוד כ3,000! עמודים איפוא שהם נמצאים.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 15:35 |
|
| |
זה לא רק מעניין, זה מדהים, והשמועה אומרת שפיבל'ה כתבם ונתנם לידי האדמו"ר מבעלז שליט"א, מי שמסרם לי טען שהכתבים במקור נגנבו מבית האדמו"ר, אבל כמובן שאני אינני מוסמך לאשר דברים כאלו.
דבר אחד הייתי אומר זה נתן לי היכרות ממש בלתי אמצעית עם ההויי הבעלזאי, ועוד תוספת נעים מאוד לראות שלמרות שהוא נסחף להשכלה, עדיין הכתבים מלאים ערגה לכבוד לחייו החסידיים בצעירותו.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 15:46 |
|
| |
פייבל'ה הגיע פעם ל"ובאו כולם" טיש אצל מרן מהר"א והמשמשים הזהירו אותו שאם ה"רוב" ישאל אותו מתי הגיע שלא יענה שהגיע עכשיו בתוך החג, כי זה יצער את מרן מאוד.
ומרן זי"ע באמת שאל אותו מתי הגיע וענה "עכשיו"!, ה"רוב" מאוד נרעש והמשמשים רצו לקרוע אותו, והוא התגונן, "איך בין א בעלזער חסיד" ולא אשקר לרבי!.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 16:11 |
|
| |
מעניין לציין, שבמקביל לפייבל'ה היה עוד אחד שסטה מהדרך, אבל היה קיצוני במהלך זה הרבה יותר מפייבל'ה עצמו.
מסופר, שמרן קוה"ק מהר"א מבעלזא זצללה"ה התבטא בהזדמנות מסויימת: 'פייבל'ה מומר לתיאבון עוד יחזור, אבל ההוא שהוא מומר להכעיס איני יכול להבטיח'. מיותר לציין שכאשר חזה כן היה, פייבל'ה חזר בתשובה וחזר לבעלזא. והשני לדאבוננו לא זכה לכך, ה"י.
פייבל'ה היה נוהג לספר על עצמו בבדיחות הדעת, שפעם בחג הפסח שלח את אחד מיוצאי חלציו למכולת לרכוש לחמניות של חמץ (רח"ל) בשבילו, כשנכנס השליח עם הלחמניות לביתו 'נחרד' לראות שהלחמניות היו עם פרג, גער פייבל'ה בנכדו: 'על עם-הארצות כזו לא חשבתי מעולם, אינך יודע ש'אצלנו בבעלזא' מקפידים לא לאכול פרג בפסח? פייבל'ה לא הסתפק בגערה, אלא ציוה לנכדו לקחת הכל בחזרה למכולת, ולהביא לחמניות בהתאם למסורת הבעלזאית.........
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 16:25 |
|
| |
"כתבי פייבעלע" אכן הוצאו במירמה, אבל כפי שכבר נכתב, רובם עדיין שמורים, ושם יש הרבה צימוקים, בגלל היותם אוטנטיים, גליציאניים מקוריים, מצד מבטו וראות עיניו בשעת כתיבתם כמובן.
והיה עוד אחד ממשפחת בית המלכות, ש"עזב" (תרתי משמע) בימי בחרותו את בעלזא ועלה לארץ. כשהתחתן לא רצה מרן מהר"א זי"ע, שבינתיים ניצול ועלה לארץ, להשתתף בחתונתו, ורק בשבע ברכות השתתף.
את בנו יחידו הצילו בזמן לבל יסטה וילך בדרך אביו, ולבסוף גם האב שב וחזר בתשובה.
גם הלה היה תמיד מספר סיפורים אותם כינו בבעלזא "כזבי יענקל" (שם בדוי, בכדי לטשטש את המקור), ע"ש אמינותם. המגוחך הוא, שלאחרונה החלה איזה קבוצה לפרסם את סיפוריו כאילו שמדובר באיזה צדיק קדוש עליון.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/5/2006 17:15 |
|
| |
חנה היא לא בתו של מרן מהרי"ד זי"ע , אלא גרושת בנו ר' יהושע בתו של ר' יוסף מאיר ממאכניוקע זצ"ל שירדה מהדרך ונסתה לקלקל אחרים בבית מרן זי"ע ולא עלתה בידה ,ואחרי שנתגרשה עלתה לא"י יחד עם בנה ר' איציקל (אביו של האדמו"ר ממאכניוקע) ונשאה בשנית וקבורה בקיבוץ לוחמי הגיטאות.
|
|
|
|
|
