"גם חרדיות רוצות להיות רזות": חני רזתה 36 ק"ג
בגיל 19 מצאה את עצמה חני שטיגליץ מבני ברק שוקלת 96 קילו, מתוסכלת ומלאה שנאה עצמית. אחרי שהתנסתה באינספור דיאטות ובילתה שעות בחדר הכושר, הבינה שעדיין אין בה שמחה. היא פילסה לעצמה דרך חדשה, ומאז לא מפסיקה לרקוד עדנה אברמסון
בעוד שאחותה התאומה של חני שטיגליץ, בת 24 מבני ברק ואם לשתיים, הייתה נמוכה ורזה תמיד - היא תפסה את "תפקיד" הגדולה והמלאה. "תמיד הייתי הכי מלאה בכיתה", היא מספרת בראיון ל-ynet, "ותמיד העירו לי על זה. פעם מזגתי ביום ההולדת שלי כוס שוקו, ומישהו לקח לי אותה מהיד ואמר 'את לא צריכה את זה'".
שטיגליץ מספרת כי מרוב תסכול רק המשיכה לאכול, "במחשבה שכבר אשאר שמנה, ומי שירצה אותי ייקח אותי כמו שאני", היא אומרת.
מקנאה בחברות הרזות
בגיל 19 שקלה שטיגליץ 96 קילו, ושנאה את עצמה. "התביישתי בעצמי", היא אומרת. "שנאתי את עצמי. הייתי אוכלת ואז מקיאה. הגעתי למצבים לא טובים.
"קינאתי בחברות שלי לכיתה, אלה הרזות שתמיד נראות טוב ונמצאות במרכז העניינים, ושכל מה שהן לובשות הכל נראה מדהים עליהן. הן חוו את החלום שחשבתי שלעולם לא אחווה.
"הביטחון העצמי שלי שאף לאפס, ואף פעם לא אהבתי ללכת לקניות עם החברות, כדי שלא יראו איזו מידה אני לוקחת. גם לא יצאתי לבלות, כי פחדתי שיסתכלו על איך שאני נראית וידברו מאחורי גבי. שנאתי את התחושה הזאת. רציתי להיות כמו כולם, ללבוש את המותגים במידות הקטנות, אבל ידעתי שכל זה יישאר בגדר רצון בלבד".
נחושה לחולל שינוי בחייה, היא החלה להתנסות בדיאטות רבות, מכל הסוגים. "כשהגעתי לתיכון החלטתי שאני לוקחת את עצמי בידיים. הרצון להיפטר מעודף המשקל העסיק אותי בצורה כמעט אובססיבית מגיל 15. עשיתי כל דיאטה שהייתה קיימת בשוק - אבל ללא תוצאות לטווח ארוך. את כל המשקל שהורדתי העליתי חזרה מהר מאוד.
"התאמנתי בחדר כושר ארבע-חמש שעות ביום, העיקר להגיע לחלום. הרעבתי את עצמי ורזיתי, אבל זה לא החזיק לאורך זמן".
בכושר - אבל בלי שמחה
בשלב מסוים מצאה את עצמה שטיגליץ רצה בין הבית לחדר הכושר, רזה - אבל ללא שמחה, כדבריה. "הבנתי שאני צריכה להציב לעצמי מטרות אחרות", היא מתארת. "הבנתי שאני בורחת להתנחם באוכל, שאני מגיעה לאכילה רגשית. החלטתי לספק את עצמי בדברים אחרים, בהגשמת חלומות, ולא לפנות לאוכל. המוטו שלי היום הוא שלהגשמת החלום השאלה הרלוונטית היא לא 'האם אני יכול?', אלא 'מה אני עושה כדי להגשים אותו?'".
בעקבות אמה, שרזתה 50 קילו, גילתה שטיגליץ את שיטתו של ד"ר אלברט סיימונס ואת השימוש בהורמון ההריון HCG השנוי במחלוקת, ורזתה בעצמה 36 קילו. "גם כשרזיתי סבלתי תמיד מאוד מהיקף הירכיים", היא אומרת, "וזה הפריע לי. בשיטה הזאת ירדתי בצורה מדהימה, לא הייתי רעבה, הצרתי היקפים ויכולתי להתמקד באכילה הרגשית.
"מאז למדתי אימון אישי ותזונה, והקמתי חברה בשם 'Winners Diet'. עזרתי למעל 500 לקוחות שרזו יחד איתי בתהליך הזה, בעזרת שאלון להתאמה אישית של התוכנית. אני לא משווקת את הדיאטה, אני מאמנת אישית ועוזרת במתכונים של בין 1,000-500 קלוריות ביום".
-מה השתנה בחיים שלך בעקבות התהליך?
"אני היום מרגישה טוב ואוהבת עצמי, והאוכל הוא לא קו ההגנה הראשון שלי. היום אני אעזור לכל אחד להרגיש כך, לא לשנוא את עצמו. כשילד מרזה ולא צוחקים עליו יותר - זה האושר שלי. כשמישהי אומרת שבעלה אוהב את הגוף שלה היום - זאת שמחה.
"היום גם הנשים שלנו במגזר החרדי רוצות להיות רזות. אין אישה ואין גבר שלא רוצים להרגיש טוב, זאת המציאות. במקום שהגבר ילך לחפש במקום אחר, למה שלא את, האישה בבית, תהיי יפה?
"כיף לי היום להתלבש, לצאת, לבלות. היום אני חיה אחרת. אני הולכת לרקוד ולהתאמן בקיקבוקס, ואני לא בלחץ לרזות, אלא רוצה ליהנות מהחיים בזכות העובדה שרזיתי. אני כבר לא עצבנית כלפי אחרים וישר מחפשת מה לאכול. אני יכולה ליהנות גם מדברים אחרים. דיאטה זה לא קל וזה לא הוקוס-פוקוס, זאת עבודה יומיומית אבל היא שווה את התוצאה. אני מרחמת על שמנים, כי אני יודעת שהם סובלים".
עצות הדיאטה של חני
1. לא להתנחם באוכל. "כשאתם נורא עצבניים ורוצים לקחת אוכל ולהתפרע עם השוקולד או הצ'יפס, נשמו שתי נשימות ושאלו את עצמכם: האם זה שווה את התסכול שאחרי? האם העונג הרגעי שווה לטווח הרחוק?".
2. לא להתייאש. "נכון שיש קשיים, אבל הם חלק מהתהליך. אף פעם לא תדע כמה קרוב היית לסיום אם תתייאש. אנשים מצליחנים הם כאלה שלא מוותרים גם כשקשה".
3. מחשבה יוצרת מציאות. "דמיינו את עצמכם רזים, נראים טוב, אהובים. שדרו לגוף שלכם דברים חיוביים ולא כל הזמן משפחה במשקל. אם נחשוב רק שאסור לאכול - נשמין. אבל אם נאכל רגוע ונשדר לעצמנו שאנחנו שבעים ונראים טוב, ככה זה ייראה".
4. לא להיגרר להמשך נפילות. "אם אכלתם פיצה מיותרת, לא קרה כלום, לא מפסיקים ולא נשברים אלא ממשיכים מאותה נקודה בדיוק. זה בסדר לטעות, אנחנו לא רובוטים, אבל נסו לנצל כל נפילה כדי לעשות ממנה קפיצה גבוהה יותר אחר כך. אם לא תהיו בלופ ותרגישו חנוקים, גם הנפש תהיה רגועה יותר. כשאנשים בלחץ הם זוללים ואוכלים כשאף אחד לא רואה".
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233813,00.html
תוקן על ידי שור_זועם ב- 10/06/2012 13:20:36
תוקן על ידי שור_זועם ב- 10/06/2012 13:21:57
תוקן על ידי שור_זועם ב- 10/06/2012 13:23:07