מה בעצם הופך את סדיגורא ל"ממלכה"?

תקופת אבל ב"חצר" היא גם סוג של הזדמנות להגדיל תורה ולהאדירה בבחי' "להגדיל הטראסק". 
אני יושב עם כוס קפה, שקית במבה ועיתון יומי, וקורא בשקיקה את שלל מודעות האבל. אני עוקב אחר התארים שעד לא מכבר היו מתארים את קודשא-בריך-הוא-ושכינתיא, והיום הם הפכו לתוארים פורמאליים של כל לובש סטראקעס.
המודעה המרכזית היא כמובן מטעם "ממלכת רוז'ין סדיגורא". אמרתם "חצר", העלבתם. זו לא חצר, זו לא קהילה, זו לו חסידות. שימו לב, זו "ממלכה"!
בשיעורי ההיסטוריה (שלא היו מעולם אצלינו...) למדנו על ממלכת ישראל וממלכת יהודה, ולהבדיל, על ממלכת פרס ועל ממלכת הכוזרים. הנכדים שלנו ילמדו כבר גם על ממלכת סדיגורא.
ובכן, השאלה הנשאלת היא, מה הופך חצר אדמו"רית ל"ממלכה"? האם מספר החסידים? מדוע א"כ חסידות גור עדיין איננה ממלכה? חברות ב"מועצת"? מדוע ערלוי עדיין לא הפכה לממלכה? אולי גילו של האדמו"ר? מדוע קהילת שבט הלוי איננה ממלכה?
רבונו של עוילם, וואס איז דאס א ממלכה?
ובכן, לצידה של מודעת האבל הראשית מטעם "ממלכת רוז'ין סדיגורא", ניצבת מודעה נוספת מטעם "חצר הקודש סדיגורא", לאחריה עוד אחת מטעם "מוסדות חסידי סדיגורא", ובסמוך אליה מטעם "הישיבה הגדולה רוז'ין סדיגורא". 
שמא יוכל מאן-דהוא לסבר את אוזניי מה בין זה לבין זה, האם מדובר באותה מקלדת?... או שמא אכן מדובר בישויות נפרדות???
דומני ש"חילוק" מעין זה אפילו ר' חיים בריסקער לא היה יכול לעשות....

אז קצת סדר בבלאגן של המבינים.

סדיגורא הוא הענף שהיה העיקרי ב"ממלכת" רוז'ין. אכן כן. הריז'ינער היה נקרא "מלך ישראל" ונרדף על כך ע"י הצאר הרוסי וכל תולדותיו ומלחמותיו ברוסיה ידועות ומפורסמות בספרות היהודית.
במסגרת בריחתו חצה גבולות ומקום מושבו האחרון היה בסדיגורא שבמחוז טשערנוביץ'. בנו בכורו (שנפטר בתוך שנת האבל עליו) ובנו השני (שכונה האדמו"ר הזקן מסדיגורא) המשיכו את חצרם בסדיגורא כששאר האחים עברו למקומות אחרים כגון, טשורטקוב, הוסיאטין ואח"כ מהם נוצרו גם שושלות בויאן, בוהוש, שפיקוב, גוואדז'יץ, דרהאביטש, ועוד...
תמיד בענפי חסידות רוז'ין השתמשו בשם ה"מלוכה". ומכאן בא הכינוי "מלכות סדיגורא".
כך שהיסטורית הם כתבו נכון. מעולם לא קראו ברוז'ין למקום מושבם "חצר" אלא "הויף", מושגים אולי שאינם מוכרים כיום אולם ככל שחוזרים לשורשים ולא חשוב מה גודל החצר וכמה באים במחוזם, נכון וראוי המעשה להחזיר עטרה ליושנה ולהעמיק ולהטמיע בדור העתידי שלהם את מושגיהם. אני דווקא רואה את זה כחיובי ביותר.

---

למען הגילוי הנאות: אינני חסיד סדיגורא וגם לא הייתי. אני וקיר ומכבד אותם מאד מאד. ממקורי אני דווקא מבית טשורטקובאי.

אהבתי את הדיון שברובו היה ענייני, ומעניין לקריאה.