| באור פרק כו פסוק א "והיה כי תבוא" "והיה", לשון שמחה. לומר לנו, שאין לשמוח אלא רק כאשר נמצאים בארץ ישראל, כמו שנאמר "אז ימלא שחוק פינו". פרק כו פסוק ז "ונצעק אל ה' אלקי אבותינו וישמע ה' את קולנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו" התורה רומזת שצריך להתפלל לה' תמיד, כדי שיצילנו מיצר הרע. למרות שהקב"ה ברא את היצר הרע כדי לנסות ולבחון את האדם בעבודת בוראו, בכל זאת, כאשר צועקים אליו, הקב"ה שומע ומציל אותנו מיצר הרע. "וירא את ענינו" - עוני הוא אפיסת כוחות, כלומר שאין בנו כח להלחם ביצר הרע. "עמלנו" - שצריך לעמול במלחמת היצר. "לחצנו" - זה הלחץ והדוחק שדוחק אותנו היצר הרע לחטוא נגד רצוננו. הסבר נוסף: "ענינו" - הכוונה ללומדי התורה, שהם בני עניים. וגם אם יש בן תורה שאינו עני, בכל זאת הוא יתנהג בדרך של עניות, כמו ששנינו: "כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל וכו'". "עמלנו" - אלו עמלי התורה, כמו שאמרו חז"ל "אשרי מי שעמלו בתורה". "לחצנו" - אלו הקשיים והלחצים שבהן מצויים לומדי התורה. ועל כך אומרת התורה שאם נתפלל ונצעק אל ה', ה' ישמע את קולנו ויראה את כל העוני העמל והלחץ ויחוס עלינו. פרק כו פסוק ח "ויוציאנו ה' ממצרים" זו ההצלה שמציל אותנו ה' מהיצר הרע. כמו שאמרו חז"ל "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". פרק כו פסוק טז "היום הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך" וקשה, וכי היום הקב"ה צווה, והרי את כל המצוות קיבלנו בהר סיני? רש"י מפרש, "היום" - שיהיו בכל יום בעיניך כחדשים. ויש לפרש בדרך אחרת: כל התורה כולה ניתנה לנו בהר סיני, בין דברים שקיימו באותו זמן ובין דברים שמצוותם רק לאחר זמן, כמו מצוות התלויות בישיבת ארץ ישראל. בכל זאת צווה אותנו ה' את המצוות הללו בהר סיני, כדי ללמדן ולקבל שכר על קבלתן. לכן לפני כניסתם לארץ ישראל, אומר להם משה "היום", כלומר, הנה מגיעה העת לקיים בפועל את אותן מצוות שעד עתה רק עסקו בלימודן. פרק כח פסוק י "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" פסוק זה הוא כנגד שמירת המצוות. מי ששומר את המצוות יש לו צלם אלקים, וכתוצאה מכך כל הנבראים, כולל אדם ובהמה, מפחדים ויראים ממנו. אבל מי שאינו מקיים מצוות מעבירים ממנו צלם אלקים, ואין הבריות יראים ממנו. | האור החיים כלשונו
פרק כו פסוק א
אמר 'והיה' לשון שמחה (ב"ר מב), להעיר שאין לשמוח אלא בישיבת הארץ, על דרך אומרו (תהלים קכו, ב) 'אז ימלא שחוק פינו וגו''. פרק כו פסוק ז כאן רמז שצריך האדם להתפלל לה' בכל יום שיצילהו מיצר הרע, והוא אומרו 'ונצעק אל ה' וגו''. ואומרו 'וישמע ה' את קולנו וגו'', פירוש, הגם שה' הוא שברא יצר הרע לבחון האדם בעבודת בוראו, אף על פי כן כשצועקים אליו שומע קולם, מטעם שראה את הרשום שהוא ענינו ועמלנו ולחצנו. העוני הוא אפיסת כח הלוחם שאין כח בנו המספיק להלחם בו לגרשו ממנו, העמל הוא שאנו צריכין לעמול במלחמתו, הלחץ, הוא הדחק שדוחק היצר את האדם לחטוא בעל כרחו, ולשלש סיבות שמע ה' את קולנו. עוד ירצה 'ענינו' זה העניות הנסבך עם לומדי תורה, כאומרם ז"ל (מדרש תהלים ה') שאמרה תורה לפני הקדוש ברוך הוא וכו' מפני מה בני עניים. והגם שימצא בן תורה שאין שבט עוני עליו, אף על פי כן יתנהג במדת עוני כאומרם (אבות ו, ד) כך היא דרכה של תורה וגו'. 'ואת עמלנו', על דרך אומרם (ברכות יז.) אשרי מי שעמלו בתורה וגו', ומה גם בדורות האחרונים שרב עמלם להוציא לאור משפט אחד והלכה אחת, 'ואת לחצנו', כי כל הנסמך לתורה רבו לוחציו, ועיני כל אליו ישברו. פרק כו פסוק ח ואומרו 'ויוציאנו ה' ממצרים', זו הצלת יצר הרע וכוחותיו המצירים אותנו, כי הוא המציל מיצר הרע, כאומרם ז"ל (סוכה נב.) שלולי שה' עוזר לאדם כנגד יצר הרע אין אדם שליט להנצל ממנו, דכתיב 'צופה רשע' זה יצר הרע, 'לצדיק ומבקש להמיתו, ה' לא יעזבנו בידו'.
פרק כו פסוק טז
וכי היום הוא מצוה והלא כבר צוה בהר סיני, ורש"י ז"ל פירש בכל יום יהיו בעיניך חדשים. ונראה שכונת הכתוב היא על זה הדרך, לפי שכל התורה צוה אותה ה' בהר סיני, בין דברים שיש בהם קום עשה באותו זמן, בין דברים שאינם בקום עשה אלא לאחר זמן, כאותם האמורים בפרשה זאת ביכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא בארץ, וצוה ה' אותם הגם שלא היה זמנם, מטעם כדי ללמוד אותם ולקבל שכר על קבלתם. ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם לעשות החוקים האלה, שהם ביכורים ומעשרות, שעד היום נצטוו ללמוד דיניהם לבד, והיום הזה מצווה אותם לעשות כי הגיעו לארץ, ותיבת 'היום' לאו דוקא, אלא זכר זמן המוכן בשם היום הזה.
פרק כח פסוק י
ואומרו 'וראו כל עמי הארץ וגו'', גם זה הוא מכוון כנגד שמירת מצות לא תעשה, כי כל זמן שהאדם שומר עצמו מהעבירות אין צלם אלקים עובר מעל פניו, וכל הנבראים אדם ובהמה מזדעזעים ממנו, מה שאין כן המתעב מעשיו מעבירים ממנו הצלם, וכמאמר קין (בראשית ד, יד) 'והיה כל מוצאי וגו''.
|
