בית פורומים בחדרי חרדים

אור החיים לפרשת תרומה שווה לכל נפש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-21/2/2015 22:55 לינק ישיר 
אור החיים לפרשת תרומה שווה לכל נפש


מעטים מגדולי ישראל זכו שלשמם יוצמד התואר "קדוש".

אחד היחידים הוא: רבי חיים בן עטר זצ"ל המכונה "האור החיים הקדוש".

סגולה גדולה ללמוד כל שבוע מתוך ספרו של "האור החיים",

בפרט בימי חמישי ושישי בערב.

הבעש"ט העיד שכל דבריו עפ"י רוח הקודש.

רבי פנחס מקוריץ היה אומר ש"אור החיים" מאיר את כל העיר בה נמצא הספר, וכאשר היה בנו חולה יעץ לו ללמוד בספר כסגולה לרפואה.

רבי ישראל מרוז'ין היה אומר שהלימוד בו מסוגל לטהר את הנשמה.

ידוע בשם אחד הצדיקים שאמר שהלימוד בו בערש"ק סגולה לזש"ק.

בכדי לאפשר גם למי שאינם מחובשי בית המדרש באופן קבוע ללמוד זאת, הבאנו במצו"ב מספר קטעים מספרו בלשונו (יש עניין לקרוא אותו בלשונו גם אם אינו מובן) ובמקביל הבאנו את פירוש הדברים בלשון המובנת לכל.

תודה לרב א"פ שכתב את הפירוש, והרבנים ב' וש' שהגיהו ושיפצו את הפירוש לקראת הדפסתו, והרב י"ר שהוציא אותו לאור, כולם יעמדו על הברכה.

כל הזכויות לא שמורות וכל אחד יכול להפיץ לזיכוי הרבים. (לא למטרות מסחריות).

 

החומר נמצא בעמוד הבא.

פרשת תרומה

 

באור

 

פרק כה פסוק א

"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל בני ישראל"

 

מדוע נאמר בפסוק גם "לאמר" וגם "דבר אל בני ישראל", הרי גם אם היה כתוב רק "לאמר", הייתי יודע שהכוונה היא לבני ישראל, וכן אם היה כתוב רק "דבר אל בני ישראל" בלי "לאמר"?

יש לפרש העניין לפי הדין שהאומר דבר לחברו הריהו בבל תאמר, כלומר, מי שחברו אמר לו דבר-מה, אסור לו לספר את הדברים לאחר. לכן, אם היה כתוב רק "לאמר", היה חושב משה שהקב"ה בא לומר שאין כאן איסור "בל תאמר", אבל משה לא היה יודע שהוא חייב לומר את הדברים, לכן צריך לומר גם "דבר אל בני ישראל".

לפי זה מובן מדוע בהרבה מקומות בתורה נאמר גם "לאמר" וגם "דבר אל בני ישראל", כדי לומר שלא רק שאין איסור לומר את הדברים, אלא שיש חובה לספר אותם לבני ישראל.

 

פרק כה פסוק ג

"וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם זהב וכסף ונחושת"

 

מה פשר ההדגשה "וזאת"?

יש לבאר, כי כוונת התורה לומר, שלא יוצאים ידי חובת תרומת המשכן, אלא אם מביאים מכל המינים. וטעם הדבר, שאין המשכן מוכן אם חסר אחד ממינים אלו. ואין הכוונה לומר שכל אחד יביא מכל המינים האלו, אלא לומר שהמשכן צריך להיות מכולם. ואת זה הדגיש הפסוק במלה "וזאת" – כך ולא אחרת, שאי אפשר להפחית מכל מה שמבואר כאן.

ועוד יש לפרש, כי בא הכתוב לומר שיקבלו את כל שלושה עשר המינים שמביאים, ולא יזלזלו במי שמביא פשתן עורות וכו'.

 

פרק כה פסוק ח

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"

 

צריך להבין, מדוע בפסוק זה נאמר "מקדש", ואילו בפסוק הבא נאמר "משכן"?

יש לומר, כי כאשר כתוב "ועשו לי מקדש", יש כאן מצות עשה קבועה לכל הזמנים, בין במדבר ובין בכניסתם לארץ, לכן לא נאמר "ועשו משכן", כי משכן אין משמעו קבוע אלא זמני, ואז היה משמע שרק לאותו זמן צווה לעשות. לכן נכתב משכן רק לאחר שנכתב "ועשו לי מקדש", משום שזה היה במדבר במקום שלא בונים בנין קבע מאבנים.

וטעם נוסף: בתחילה נכתב מקדש ולא משכן, לומר שמהרגע הראשון שבנוהו לכבודו של ה' - כנאמר "ועשו לי מקדש" -  כבר יש בו קדושה, למרות שהשכינה עדיין לא שורה בו.

 

 

 

 

 

 

 

פרק כו פסוק לג

"ונתתה את הפרוכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות"

 

מפסוק זה משמע שקודם יתלה את הפרוכת ולאחר מכן יביא את הארון לפנים מהפרוכת, אולם בפרשת פקודי נאמר "ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת", משמע שקודם יביא את הארון ולאחר מכן יתלה את הפרוכת?

יש לומר, כי סדר הכנסת הדברים היא כמו בפרשת פקודי, כלומר, קודם מכניס את הארון ולאחר מכן תולה את הפרוכת, ובפרשת תרומה עוסק קודם בתליית הפרוכת, משום שרצה לגמור את מעשה הפרוכת שעוסק בה.

טעם נוסף: כאן הזכיר קודם את תליית הפרוכת, משום שלא עוסק בהקמת המשכן, והזכיר את הבאת הארון רק כדי לומר איזה תפקיד יש לפרוכת.

 

האור החיים כלשונו

 

פרק כה פסוק א

 

 

 

צריך לדעת למה לא הספיק במה שקדם לומר 'לאמר' והדבר מובן שלבני ישראל יאמר. או לא היה צריך לומר 'לאמר' ויספיק באומרו 'דבר אל בני ישראל'.

ונראה לי על דרך מה שאמרו ז"ל (יומא ד:) מנין שהאומר דבר לחבירו שהוא בבל תאמר שנאמר 'וידבר ה' אל משה לאמר'. ועל פי הדברים האלה יצטרך לומר 'דבר אל בני ישראל' שאם לא כן יחשוב משה כי לא בא אלא לתת רשות שאין זה בבל תאמר חובה מנין תלמוד לומר 'דבר וגו''. ולדרך זה תמצא מרגוע לנפשך בכל התורה כולה שאמר הכתוב 'לאמר' וחזר לומר 'דבר', כי בכל מצוה צריך לומר לו 'לאמר' ו'דבר' ובאחת מהנה לא יהיה נשמע שחובה עליו הם הדברים לאומרם להם אלא רשות.

 

 

 

 

 

פרק כה פסוק ג

 

 

 

טעם אומרו 'וזאת וגו'', אולי שיכוין לומר שלא יביאו ישראל נדבה ממין א' או מג' אלא צריכין להביא מכל המינים ואינם יוצאים ידי חובת תרומת המשכן אלא בהבאתם מכל המינים, והוא אומרו 'וזאת' לומר מלבד חיוב ההבאה עוד אני מצוך שתהיה התרומה ממינים אלו כולם, והטעם כי אין הכנת המשכן מושלמת בחסרון אחד מהמינים, ואין הכונה כי כל איש ואיש מישראל יביא מכלן אלא שבכללות תרומת כל ישראל יהיו כל המינים.

או ירצה לומר שיקבלו מהמביאים כל הי"ג מינים ולא יזלזל במביא פשתן ועורות וכו'.

 

 

 

פרק כה פסוק ח

 

 

צריך לדעת למה קראו מקדש ותיכף חזר בו וקראו משכן דכתיב 'את תבנית המשכן'.

ונראה כי אומרו 'ועשו לי מקדש' היא מצות עשה כוללת כל הזמנים בין במדבר בין בכניסתן לארץ בכל זמן שיהיו ישראל שם לדורות, וצריכין היו ישראל לעשות כן אפילו בגלויות אלא שמצינו שאסר ה' כל המקומות מעת שנבנה בית המקדש כאומרו (דברים  יב, ט) 'כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה', ולזה לא אמר ועשו משכן שיהיה נשמע משל אותו זמן לבד נאמרה מצוה זו. ואחר שצוה דרך כלל אמר פרט הנעשה במדבר שאינו מקום לבנות בו בנין אבנים שיעשה משכן כסדר האמור. ותמצא שכתב רמב"ם בפ"א מהלכות בית הבחירה מצות עשה לעשות בית לה' דכתיב 'ועשו לי מקדש' עד כאן, וטעמו הוא משינוי הלשון כמו שכתבנו.

עוד ירצה באומרו 'ועשו לי מקדש' כי מעת שעושים אותו לשמו יתברך כאומרו 'לי' הגם שעדיין לא שרתה בו שכינה הרי הוא מקדש ודין קודש יש לו.

 

פרק כו פסוק לג

 

 

 

 

מכאן משמע כי יקדים לתלות הפרוכת במקומו ואחר כך יביא הארון לפנים מהפרוכת, ובפרשת פקודי אמר ה' אליו 'ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת' משמע כי יקדים הארון וכן עשה משה שהקדים הארון תחלה כמבואר שם.

ונראה כי מה שהקדים נתינת הפרוכת להבאת הארון אינו אלא שרצה לגמור מעשה הפרוכת אבל סדר את מי יקדים הנה הובא בפרשת פקודי. או לצד כי סדר ההקמה אין זה מקומו אלא בפרשת פקודי ולא הוזכר כאן הבאת הארון אלא לומר מה משמש הפרוכת ומה מעשיו שהוא להבדיל בין הקודש ובין קודש הקדשים שהוא מקומו של הארון, לזה לא דקדק לומר מי קודם ותדרשנו במקומו.

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2015 10:05 לינק ישיר 

שכל אחד ילמד מדף זה לזכות כלל ישראל



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-2/3/2017 12:52 לינק ישיר 

עוד על מעלת הלימוד בספר אור החיים הקדוש

מסוגל ליראת שמים

כתב מהר"י גרינוולד מפאפא בהסכמה לספר אור הבהיר, שהלימוד בספר אור החיים הקדוש מסוגל ליראת שמים, ובספר בקדושה של מעלה כתב וז"ל, ידוע כי האדמו"ר ר' יעקב יוסף מסקוירא המליץ למחנכים ומדריכים שיתעסקו עם הצריכים חיזוק שיהגו עמהם בספר אור החיים הקדוש ובאורו יראו אור.

 

מסוגל לטהרת הנשמה

בספר דברי דוד כתב הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע סיפר שאביו האדמו"ר הק' מרוז'ין אמר כמו שבדורות הראשונים היה הזוה"ק מסוגל לטהרת הנשמה, כן בזמן הזה מסוגל לימוד האוה"ח הקדוש על התורה לטהר את הנשמה וסיים ומעת ששמענו זאת מאבי אדמו"ר מרוז'ין נעשה אצלי כחיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים הקדוש על התורה וכ"כ הרה"ק ר' אברהם מסלונים בעל יסוד העבודה בבאר אברהם (דף שלה) וז"ל הזוה"ק ואור החיים הם מאירים עיני ונשמת האדם וכ"כ בספר סגולת משה בריש סדרו ובספר נר ישראל ח"ד (דף קכ"ו)

לימוד בסדר אחרי וקדושים סגולה שלא יפטר בלא תשובה

בספר קיימו וקבלו ח"ב (דף רנ"ו ע"ב) כתב הגה"צ רבי חיים הלברשטאם זצוק"ל דומ"צ דסאטמער נכדו של הדברי חיים מצאנז אמר, שמקובל בידו מצדיקי אמת שיש סגולה שלא למות בלא תשובה ללמוד פירוש אור החיים הקדוש בפרשיות אחרי וקדושים.

מסוגל להנצל בעת צרה

כתב הגר"ח פלאג'י בספרו כף החיים (סימן ל"א אות נ"ה) בשם החיד"א בספרו שם הגדולים שכתב דראה בצרות פולין שנגלה בהקיץ רבינו מהר"מ אלשיך לחכם אחד להצילו מתוך ההפיכה מחמת שהיה לומד תמיד דרשותיו והוסיף ע"ז מהרח"פ ומעין כיו"ב נגלה אלי בחלום על ס' או"ח להרה"ק מוהר"ח בן עטר זיע"א וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו נפש כל חי מערכת ח' אות פ' ובשו"ת לב חיים (ח"ב דף קנ"ג ע"ג) ולהגרי"ח סופר בספרו תוספת חיים (עמ' כ"ז ועמ' ל"ז) ובהקדמת שו"ת סמיכה לחיים.

סגולה לעושר ושנות חיים

רבינו בסוף ספרו כתב וז"ל, בפירושי תשים בינותיך במראה מקום תן עינים ויאירו דברי באור החיים, ואז תושע מאלוקי השמים "ברוב עושר ושנות חיים" ברכות יחולו על ראשך כאשר תאוה גם נפשך, והובא גם בספר סגולת משה בראש ספרו.

סגולה לרפואה

בספר אמרי פנחס מקוריץ (שנת תשמ"ח) עניני לימוד תורה אות נח' ועב' כתב וז"ל פעם אחת חלה בנו וקיבל על עצמו ללמוד כל יום דף אור החיים בחומשים הגדולים דפוס זאלקאו.

מסוגל לשמירה בבית

בספר אוצר יד החיים דף שכ"ו הביא משם ספר עדן ציון שספר אור החיים הוא שמירה בבית והלימוד בו סגולה לנשמה כמו זוה"ק יען שהיה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו.

סגולה לבנים

הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זיע"א הראה להגאון ר' דוד שפרבר ז"ל בעל אפרקסתא דעניא מאמר אחד מספר אור החיים הקדוש ואמר לו כי לימוד מאמר זה מסוגל לבנים וכשיתמיד ללמוד מאמר זה בודאי יוושע בזש"ק (כי הגה"ק מדרשוב מתחילה לא היו לו בנים) וכן עשה ולמד כל שבוע זה המאמר ונושע, ואחרי תקופה ארוכה שכח את מאמר האוה"ח הקדוש ושאל את בעל החקל יצחק מה הוא המאמר שהוא סגולה לבנים והשיב לו החקל יצחק שמעולם לא שמע שנתן אביו סגולה כזו וכנראה שהיתה סגולה מיוחדת לו לאותו שעה ולאותו ענין כן סיפר הגה"צ ר' יעקב בן ציון רוטנר ז"ל אב"ד חליסה ששמע כן מפי בעל העובדה ובספר יד אוה"ח דף נ"ג הערה מ' הוסיף שהלימוד בספר אור החיים הק' מסוגל לזש"ק כיון שבעל אור החיים לא היו לו בנים וכל כוחו טמון בספרו אור החיים הקדוש וע"ע בזה להגאון ר' ראובן מרגליות בהקדמת ספרו תולדות רבינו האוה"ח הקדוש שהביא בזה כמה עדויות.




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-4/3/2017 22:44 לינק ישיר 

מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/2/2018 00:22 לינק ישיר 

מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-18/2/2018 00:01 לינק ישיר 

מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/2/2019 17:09 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-8/2/2019 11:08 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2020 23:17 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/2/2021 07:18 לינק ישיר 
אעירה

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2022 07:45 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/2/2022 07:45 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/2/2022 20:48 לינק ישיר 

א



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-22/2/2023 07:26 לינק ישיר 

ה  



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-14/2/2024 23:58 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-26/2/2025 07:31 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > אור החיים לפרשת תרומה שווה לכל נפש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext