בית פורומים בחדרי חרדים

אור החיים לפרשת ראה שווה לכל נפש

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-13/8/2015 09:08 לינק ישיר 
אור החיים לפרשת ראה שווה לכל נפש

מעטים מגדולי ישראל זכו שלשמם יוצמד התואר "קדוש".

אחד היחידים הוא: רבי חיים בן עטר זצ"ל המכונה "האור החיים הקדוש".

סגולה גדולה ללמוד כל שבוע מתוך ספרו של "האור החיים",

בפרט בימי חמישי ושישי בערב.

הבעש"ט העיד שכל דבריו עפ"י רוח הקודש.

רבי פנחס מקוריץ היה אומר ש"אור החיים" מאיר את כל העיר בה נמצא הספר, וכאשר היה בנו חולה יעץ לו ללמוד בספר כסגולה לרפואה.

רבי ישראל מרוז'ין היה אומר שהלימוד בו מסוגל לטהר את הנשמה.

ידוע בשם אחד הצדיקים שאמר שהלימוד בו בערש"ק סגולה לזש"ק.

בכדי לאפשר גם למי שאינם מחובשי בית המדרש באופן קבוע ללמוד זאת, הבאנו במצו"ב מספר קטעים מספרו בלשונו (יש עניין לקרוא אותו בלשונו גם אם אינו מובן) ובמקביל הבאנו את פירוש הדברים בלשון המובנת לכל.

תודה לרב א"פ שכתב את הפירוש, והרבנים ב' וש' שהגיהו ושיפצו את הפירוש לקראת הדפסתו, והרב י"ר שהוציא אותו לאור, כולם יעמדו על הברכה.

כל הזכויות לא שמורות וכל אחד יכול להפיץ לזיכוי הרבים. (לא למטרות מסחריות).

 

עוד על מעלת הלימוד בספר אור החיים הקדוש

מסוגל ליראת שמים

כתב מהר"י גרינוולד מפאפא בהסכמה לספר אור הבהיר, שהלימוד בספר אור החיים הקדוש מסוגל ליראת שמים, ובספר בקדושה של מעלה כתב וז"ל, ידוע כי האדמו"ר ר' יעקב יוסף מסקוירא המליץ למחנכים ומדריכים שיתעסקו עם הצריכים חיזוק שיהגו עמהם בספר אור החיים הקדוש ובאורו יראו אור.

 

מסוגל לטהרת הנשמה

בספר דברי דוד כתב הרה"ק ר' דוד משה מטשורטקוב זי"ע סיפר שאביו האדמו"ר הק' מרוז'ין אמר כמו שבדורות הראשונים היה הזוה"ק מסוגל לטהרת הנשמה, כן בזמן הזה מסוגל לימוד האוה"ח הקדוש על התורה לטהר את הנשמה וסיים ומעת ששמענו זאת מאבי אדמו"ר מרוז'ין נעשה אצלי כחיוב ללמוד בכל שבוע את האור החיים הקדוש על התורה וכ"כ הרה"ק ר' אברהם מסלונים בעל יסוד העבודה בבאר אברהם (דף שלה) וז"ל הזוה"ק ואור החיים הם מאירים עיני ונשמת האדם וכ"כ בספר סגולת משה בריש סדרו ובספר נר ישראל ח"ד (דף קכ"ו).

לימוד בסדר אחרי וקדושים סגולה שלא יפטר בלא תשובה

בספר קיימו וקבלו ח"ב (דף רנ"ו ע"ב) כתב הגה"צ רבי חיים הלברשטאם זצוק"ל דומ"צ דסאטמער נכדו של הדברי חיים מצאנז אמר, שמקובל בידו מצדיקי אמת שיש סגולה שלא למות בלא תשובה ללמוד פירוש אור החיים הקדוש בפרשיות אחרי וקדושים.

מסוגל להנצל בעת צרה

כתב הגר"ח פלאג'י בספרו כף החיים (סימן ל"א אות נ"ה) בשם הגחיד"א בספרו שם הגדולים שכתב דראה בצרות פולין שנגלה בהקיץ רבינו מהר"מ אלשיך לחכם אחד להצילו מתוך ההפיכה מחמת שהיה לומד תמיד דרשותיו והוסיף ע"ז מהרח"פ ומעין כיו"ב נגלה אלי בחלום על ס' או"ח להרה"ק מוהר"ח בן עטר זיע"א וע"ע להגר"ח פלאג'י בספרו נפש כל חי מערכת ח' אות פ' ובשו"ת לב חיים (ח"ב דף קנ"ג ע"ג) ולהגרי"ח סופר בספרו תוספת חיים (עמ' כ"ז ועמ' ל"ז) ובהקדמת שו"ת סמיכה לחיים.

סגולה לעושר ושנות חיים

רבינו בסוף ספרו כתב וז"ל, בפירושי תשים בינותיך במראה מקום תן עינים ויאירו דברי באור החיים, ואז תושע מאלוקי השמים "ברוב עושר ושנות חיים" ברכות יחולו על ראשך כאשר תאוה גם נפשך, והובא גם בספר סגולת משה בראש ספרו.

סגולה לרפואה

בספר אמרי פנחס מקוריץ (שנת תשמ"ח) עניני לימוד תורה אות נח' ועב' כתב וז"ל פעם אחת חלה בנו וקיבל על עצמו ללמוד כל יום דף אור החיים בחומשים הגדולים דפוס זאלקאו.

מסוגל לשמירה בבית

בספר אוצר יד החיים דף שכ"ו הביא משם ספר עדן ציון שספר אור החיים הוא שמירה בבית והלימוד בו סגולה לנשמה כמו זוה"ק יען שהיה נשמת משיח בדורו כמו רשב"י בדורו.

סגולה לבנים

הרה"ק בעל אמרי יוסף מספינקא זיע"א הראה להגאון ר' דוד שפרבר ז"ל בעל אפרקסתא דעניא מאמר אחד מספר אור החיים הקדוש ואמר לו כי לימוד מאמר זה מסוגל לבנים וכשיתמיד ללמוד מאמר זה בודאי יוושע בזש"ק (כי הגה"ק מדרשוב מתחילה לא היו לו בנים) וכן עשה ולמד כל שבוע זה המאמר ונושע, ואחרי תקופה ארוכה שכח את מאמר האוה"ח הקדוש ושאל את בעל החקל יצחק בנו של האמרי מה הוא המאמר שהוא סגולה לבנים והשיב לו החקל יצחק שמעולם לא שמע שנתן אביו סגולה כזו וכנראה שהיתה סגולה מיוחדת לו לאותו שעה ולאותו ענין כן סיפר הגה"צ ר' יעקב בן ציון רוטנר ז"ל אב"ד חליסה ששמע כן מפי בעל העובדה ובספר יד אוה"ח דף נ"ג הערה מ' הוסיף שהלימוד בספר אור החיים הק' מסוגל לזש"ק כיון שבעל אור החיים לא היו לו בנים וכל כוחו טמון בספרו אור החיים הקדוש וע"ע בזה להגאון ר' ראובן מרגליות בהקדמת ספרו תולדות רבינו האוה"ח הקדוש שהביא בזה כמה עדויות.

 

 

פרשת ראה

 

באור

 

פרק יא פסוק כז

"את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' אלקיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום"

 

המילה "את" באה לרבות, ומה באה להוסיף ולרבות כאן?

יש לומר, כי ה"את" שכאן באה לרבות מלבד הברכה עצמה גם את הטוב שיש בשמיעת התורה, שזהו תענוג גדול, כמו שכתוב "שמעו ותחי נפשכם", ומי שמרגיש בטעם הנפלא של התורה היה ראוי שישלם על זה!

הסבר נוסף: לתורה יש את שכר הקרן לעולם הבא, ואת שכר הפירות בעולם הזה, והמילה "את" מרמזת על שכר הפירות בעולם הזה.

ומדוע התורה תלתה את הברכה בשמיעה ולא תלו את הברכה במעשה?

יש לומר, משום שהשמיעה של דברי התורה  מיישרת את האדם, כי התורה היא סם החיים, כמו שאמרו חז"ל "המאור שבה מחזירן למוטב". לכן תלה הכתוב הכל בשמיעה.

 

 

 

 

 

 

פרק יא פסוק כח

"והקללה אם לא תשמעו אל מצות ה' אלקיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם"

 

"והקללה אם לא תשמעו", עצם זה שלא תשמעו, כבר נחשב לקללה עבורכם, כי המונע עצמו מלשמוע דברי תורה הרי הוא מקולל.

התוצאה של הקללה היא, שיסור מדרך החיים, דרך התורה, כמו שסיים הכתוב "וסרתם מן הדרך".

 

פרק יא פסוק לב - יב, א

"ושמרתם לעשות את כל החוקים ואת המשפטים אשר אנכי נותן לפניכם היום. אלה החוקים..."

 

מהו לשון "ושמרתם לעשות"? ועוד, מהו ששב והדגיש "אלה החוקים"?

המצוות הללו שמצווה עליהם, הן תלויות בארץ, וממילא לא נדרשו לעשותן מעכשיו אלא לאחר שייכנסו לארץ. לכן אומר להם "ושמרתם", לשון המתנה וציפייה [כמו שמצינו אצל יעקב "ואביו שמר את הדבר", ופירשו שם, שהיה מחכה וממתין מתי יתקיימו הדברים], כלומר, שיחכו ויצפו לעת שבה יוכלו לעשות ולקיים את המצוות הללו.

ולכן מיד מוסיף ואומר "אלה החוקים" וגו', דהיינו, אלו המצוות שאני מצווה אתכם לקיימן בבואכם לארץ ישראל, אך כל זמן שלא באו לארץ אין בידם לעשותן.

 

פרק טו פסוק ה

"רק אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום"

 

למה נסמך פסוק זה לפסוק "לא יהיה בך אביון"?

ועוד, מה באה התורה להדגיש "את כל המצוה הזאת"?

אמרו חז"ל, שלושה דברים אינם תלויים בזכויותיו של אדם אלא במזל, ואלו הם: בנים, חיים ומזונות.

דבר זה באה התורה ללמדנו, שעשירות ועניות אינן תלויות בזכויות. כלומר, גם מי שיש לו זכויות מרובות, אם יש בו אפילו חטא אחד, אין הוא שולט על המזל של העוני, והעוני יכול ליפול בחלקו.

אבל מי שמקיים את כל האמור בפסוק, וכהדגשת התורה "את כל המצוה הזאת", אזי הוא שולט על המזל של העוני, ומובטח לו כי לא יהיה אביון, כנאמר בפסוק שלפני כן.

וכיצד ובמה יש לקיים "את כל המצוה הזאת"? הכתוב הולך ומפרט: "שמוע תשמע" - זה לימוד תורה, "לשמור" - אלו מצוות לא תעשה, "ולעשות" - אלו מצוות עשה.

 

 

האור החיים כלשונו

 

פרק יא פסוק כז

 

 

 

 

אומרו 'את', להעיר כי מלבד הברכה המושגת מדרך ה', עוד לו עמה יעוד הטוב, והוא 'אשר תשמעו', כי השמיעה בתורה הוא תענוג מופלא ומחיה הנפש, כאומרו (ישעיה נה, ג) 'שמעו ותחי נפשכם', והמרגיש בטעם התורה תשיחנו נפשו כי עליו לשלם גמול טוב לנותן מתנה טובה מופלאת, ואין צריך לומר שאין לתבוע שכר עליה.

עוד ירצה, על פי דבריהם ז"ל (אדר"נ פרק מ) שאמרו זכות יש לה קרן ויש לה פירות, והוא מה שרמז באומרו את הברכה, כי תיבת 'הברכה' מציינת עולם שהוא מקור הברכה, וכולו ברוך, וריבוי 'את', לפירות הזכות שאוכל בעולם הזה, ודקדק לומר 'אשר', גילה הכתוב שלא רצה הנביא לעשות הדבר בגדר הספק לומר 'אם', ואמר 'אשר' שהוא דבר מוחלט, כאשר קיותה להם נפש הצדיק.

ותלה הכתוב הברכה בשמיעה, ולא הזכיר לא מעשה ולא שמירה, לפי שהשומע דברי אלקים חיים התורה מטיבה נפשו ומישרתו כי יש בה סם חיים כאומרם ז"ל (פתיחתא איכ"ר) וז"ל המאור שבה מחזירן למוטב, לזה תלה הכל בשמיעה.

 

פרק יא פסוק כח

 

 

 

 

 

פירוש, המונע עצמו משמיעת התורה, הרי הוא מקולל מעצמו, וזה הוא שיעור הכתוב 'והקללה אם לא תשמעו' זו היא הקללה, ועוד לו שיסובבנו לסור מכללות דרך החיים, כמו שגמר אומר 'וסרתם מן הדרך וגו'', ולא זו בלבד אלא יחצוב לו בארות נשברים כאומרו 'ללכת אחרי וגו''.

 

פרק יא פסוק לב - יב, א

 

 

 

 

'ושמרתם לעשות וגו'', פירוש, לפי שהמצות שבא לצוות עליהם הם תלויים בארץ, לזה אמר להם שישמרו, על דרך אומרו (בראשית לז, יא) 'ואביו שמר את הדבר', והכוונה שיהיו מחכים לעשותם. והכוונה בזה, שהגם שבזמן שהוא מדבר עמהם אינם בידם לעשותם, יהיו משמרים הדברים לעשות אותם כשיגיע העת, וגמר אומר 'אלה החוקים וגו'', פירוש, אלה הם שאני מצוה אתכם שתשמרו לעשות בארץ, פירוש, לפי שהם תלויים בביאת הארץ כי שם צוה ה' לאבד כל המקומות, וכל זמן שלא באו שמה אינם בידם לעשות.

 

 

 

 

פרק טו פסוק ה

 

 

 

 

אמר מאמר זה סמוך למאמר 'לא יהיה בך אביון', לפי שהעושר והעוני לפי דבריהם ז"ל (מו"ק כח.) אינם תלוים בזכות, לזה אמר סמוך להבטחת מניעת האביון רק 'אם שמוע וגו'', פירוש, אם ישראל ישמרו כל האמור בפסוק 'שמוע תשמע', זה תלמוד תורה, ללמוד וללמד, 'לשמור' זה מצות לא תעשה, 'ולעשות' זו מצות עשה. וגמר אומר 'את כל וגו'', פירוש, שלא יהיה בידו ביטול שום מצות לא תעשה, ולא מניעה משום מצות עשה, אז הוא שישנו בהבטחה שלא יהיה בו אביון, כי מאמר חכמינו ז"ל שאמרו (שם) שאינו תלוי בזכות, הוא, הגם שיהיו זכיותיו מרובים, כל שיש לו אפילו חטא אחד לא ישלוט על המזל המראה עליו עוני, אבל כשיגיע לשלימות התורה והמצות ישלוט גם על המזל וישיג עושר ובנים וחיים.

 

 

 

 

 




דווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-13/8/2015 23:43 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-16/8/2015 00:11 לינק ישיר 

שבוע טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/9/2016 09:34 לינק ישיר 

א



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/9/2016 13:41 לינק ישיר 

b



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-1/9/2016 23:38 לינק ישיר 

ב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-3/9/2016 21:55 לינק ישיר 

שבוע טוב



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-17/8/2017 07:41 לינק ישיר 

כ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-19/8/2017 20:44 לינק ישיר 

מ



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-10/8/2018 10:16 לינק ישיר 
אעירה

י



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-29/8/2019 22:23 לינק ישיר 
אעירה

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-12/8/2020 10:48 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-5/8/2021 07:42 לינק ישיר 
אעירה

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-24/8/2022 10:08 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-9/8/2023 07:52 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-28/8/2024 09:35 לינק ישיר 

ה



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > אקטואליה וחדשות > בחדרי חרדים > אור החיים לפרשת ראה שווה לכל נפש
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext