מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ וְתַרְבִּית לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּו
"מעשה שאירע בפוזנא שמת עשיר גדול אחד, שהיה מלווה בריבית, ולא רצו אנשי החברא קדישא לקברו, עד כי יתנו יורשיו סך אלף ר"ט מעות קבורה, ויחר לבניו מאוד וילכו בקובלנא אל הנסיך, ויצו לקרוא את רב המדינה , וידבר אליו קשות:
"מדוע אתם מבקשים סך גדול כזה בעד ד' אמות קרקע?
ויען הרב : בתלמוד שלנו איתא, המלוה בריבית אינו קם לתחיית המתים, והנה האיש הזה כל פרנסתו ועשרו היה רק מריבית, והנה כאשר מת כל איש אנו לוקחים ממנו מעות קבורה, רק דבר מועט, כי מחכים אנו לתחיית המתים בקרוב, ואז הקרקע יחזור לרשותינו, לא כן האיש הזה שאינו עומד בתחיית המתים, הרי מוכרים לו הקרקע לעולמים, לכן הקרקע שווה כל הכסף שמבקשים, והוטב הדבר בעיני הנסיך וציווה ליתן בלי מגרעת". (זכרון מאיר על אבילות עמוד 455 סוף הערה 5, בשם ספר "חוט המשולש החדש" עמוד ריב).
|
|
