האם פגיעה מינית היא כזה דבר נורא?

אני רוצה להעלות כאן נושא שהוא טאבו מוחלט, אבל אולי כדאי להסתכל עליו מנקודה קצת שונה.
נכון, לא נעים שמישהו חוצה גבולות וחודר לפרטיות שלנו, ויותר לא נעים אם נתנו בו אמון ויחסי תלות, ובכלל בכלל לא נעים אם מישהו מחליט לעשות את זה בכח, בצורה מפחידה, אלימה, כואבת פיזית ונפשית.אבל -
נהרסו לנו החיים? לא. החיים השתנו מקצה לקצה? לא. עברו עוד משבר מחשל. עוד מכה כואבת. החיים מלאים מכות כואבות.
אם במקום לבוא לנפגעת ולספר לה כמה היא מסכנה, היינו מסבירים לה שהחיים ממשיכים, החיים באמת היו ממשיכים.
ואם כל מי שנשברה לו היד היה שומע עד כמה הוא מסכן, וכמה שאי אפשר להמשיך ככה, ושהחיים שלו לפני ואחרי הם לא אותו הדבר, זה באמת היה הופך לכזה מסכן.זה נכון לגבי אונס, זה נכון הרבה יותר לגבי הטרדות למיניהם.

אז בבקשה, אל תביעו שום תמיכה בפוגע, אבל מצד שני אל תנסו להעצים את הפגיעה לממדים בלתי אפשריים. 


נ.ב. את כל הקללות בנוסח: כשיקרה לבן/לבת שלך נראה, תחסכו. זה צפוי ולא חכם. נא להתמקד רק בטענות עם נימוק.

אלו דברי התורה על אונס:
"כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים כב,כו)
כל מי שמצוי בעניין יודע שהפסוק מתפרש כפשוטו ממש, וכל דבריך אין בהם ממש. במובנים מסויימים אונס חמור מרצח, ויש לא מעט נאנסות שקצו בחייהן בשל כך ונטלו נפשן בכפן.

לפי התורה צריך לשלם 100 שקל קנס שזה באמת לא חמור כל כך..מצד שני אף אחד לא ימכור בתו לאמה עבריה היום.

התשובה הנכונה הוא:יש ויש

יש שנפגעים/עות מאוד ויש שלא כ"כ, לא ברמה שצריך להסגיר את הפוגע מאחורי סורג ובריח
כנ"ל גם בהכאת ילדים ע"י הורים ומורים, אני מכיר הרבה שזה לא הזיז להם מבחינה נפשית, ויש שכן. ראיינתי תלמידים מאותו מלמד שהיה די אכזרי לכאורה, יש שצחקו ושחקו על כך, ויש שביטאו עצבות רבת שנים.

אלא שמבחינה תקשורתית ומהפמפום הבלתי פוסק עשו מזה את העוול השווה בדרגתו לרציחה.
האמת, שמבחינה יהודית/תורנית הוא אכן עוול חמור ומתועב, אבל מבחינה חילונית, מבחינת כל הלובשות בפריצות ובמשיכת עין, העוברות על איסור יחוד כדרך חיים - מה להן כי ילינו ?????

אם אנו רוצים ללמוד מהתורה איך להתייחס לאונס, הרי שהפיצוי הוא כספי ונמוך. ממש לא התייחסות כמו לרצח. רוב העבירות בתורה העונש שלהן יותר חמור מאשר אונס. אז בבקשה פרופורציו.
מה שכתוב כי כאשר יקום ורצחו נפש, הפירוש לא כמו שכתבו כאן, אלא כאן הוא הוצא מהקשרו באופן חמור מאד. הפירוש הוא שאין מגיע לנאנסת עונש כי היא לא עשתה שום דבר רע, וכמו שלא מענישים את מי שנרצח. זה לא בא להשוות את הדברים.
ההעצמה של הפגיעה היא לא רק אחרי מעשה, היא גם בחינוך מגיל קטן שאם יקרה לך כך וכך אז תהיי אומללה. ברגע שמזהירים ילדה לא להתקרב לסבא שלה, ולא להתקרב לשכנים, ולהזהר מכל האנשים ברחוב כי אולי הם יפגעו בה, (הקצנתי. לא נורא). אז אם וכאשר היא תיפגע, זה אכן יהיה אסון נורא.
ולכל אלו שכתבו על אנשים שזה הורס להם את החיים, יש כאלו, השאלה אם זה בגלל הפגיעה עצמה, או בגלל החינוך הנורא שפגיעה מינית היא נוראית. [זכורני בחורה אחת שפעם חרדי אמר לה [או לא אמר] באוטובוס "פריצקע", וממש נהרסו לה החיים....].

חז"ל אכן למדו כך מהפסוק "שעל גילוי עריות הדין הוא שיהרג ואל יעבור" וזה בגלל שהפסוק משוה את זה לרציחה. אבל זה לא הפשט הפשוט של הפסוק.

התורה מבדילה הבדל גדול בין אונס פנויה לאונס אשת איש, האונס את הפנויה משלם מאה כסף חוץ מבושת ופגם, חשוב להבין שזה לא סכום של מה בכך, זהו שיעור כתובתה של אלמנה. האונס אשת איש חייב מיתה, ועל זה נאמר הפסוק שהבאתי לעיל. נכון שהפסוק בא להסביר את הפטור של הנערה מעונש, אבל חז"ל למדו מהפסוק הלכות נוספות ובתכון שהרודף אחר נערה המאורסה מותר להצילו בנפשו כמו הרודף אחר חבירו להורגו. אני חושב שההלכה הזו בהחלט נותנת פרופורציה על העניין.
במקרה שלפנינו, מדובר על אונס של אשת איש, שהרי אם היה מדובר רק בפנויות לא הייתה שאלה אם הן מותרות לבעליהן.

תוקן על ידי בןציוןכהנא ב- 22/05/2016 14:12:21