קיבלתי
אחרי שבדקתי את תוכן החוברת לדעתי, ההיתרים והאיסורים מבוססים רק על דעת יחיד של קל דעת שבזמן האחרון מי שהיה אמור להיות מורו, הוא תלמידו. והנ"מ בין היתר לאיסור מתבטא בנ"מ אם נתנו לו דמי חסות או לא. ואין לזה שום קשר עם המציאות בשטח, ועם השולחן ערוך. כך יוצא שמקומות שאברכים יראים השגיחו על מלאכת ההכשרה לכהנים, ואין שום חשש או פיקפוק לכהנים לעבור שם אפילו לכתחילה, אוסר את המעבר לכהנים, מסיבה אחת ויחידה! היות והקל דעת לא קיבל דמי חסות! ואם מדובר במושחת שבגלל שלא קיבל דמי חסות, הוא מסוגל למרר את חייהם של כל הכהנים לעולם, אני מסופק אם אפשר לסמוך עליו. לכן לדעתי אין לסמוך עליו כלל! לא להיתר ולא לאיסור! וכהנים הרוצים לדעת את האמת יבררו אצל אנשים נאמנים, ולא ייכשלו באיסור דאורייתא על סמך דעתו של קל דעת שקיבל שוחד. ולא יקיפו סתם רחובות שלמים בגלל שלא קיבל דמי חסות.
תוקן על ידי מזמור_שיר ב- 20/06/2019 12:07:11 | 
