| נשלח ב-17/7/2019 07:05 |
 |
| |
יש גם חרדים מקדשי שם שמיים
מצטט מהגמרא ביומא דף פז.
אביי אמר, כדתניא (דברים ו, ה) וואהבת את ה' אלהיך. שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש ת"ח, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות. מה הבריות אומרות עליו אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה, אוי להם לבריות שלא למדו תורה. פלוני שלמדו תורה ראו כמה נאים דרכיו כמה מתוקנים מעשיו עליו הכתוב אומר (ישעיהו מט, ג) ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.
אבל מי שקורא ושונה ומשמש ת"ח ואין משאו ומתנו באמונה ואין דבורו בנחת עם הבריות מה הבריות אומרות עליו אוי לו לפלוני שלמד תורה אוי לו לאביו שלמדו תורה אוי לו לרבו שלמדו תורה פלוני שלמד תורה ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו ועליו הכתוב אומר (יחזקאל לו, כ) באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו
נעלה לכאן דוגמאות של חרדים שהם דוגמא להשראה. שבהתנהגותם והתנהלותם
כמו:
הרב אהרון מרגלית שליט"א - האיש שמסתובב ברחבי הארץ ומקדש שם שמיים
https://www.hidabroot.org/video/77504
משפחת ארנטל
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3313814
אתם מוזמנים להוסיף עוד דמויות שמוסיפים אור
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 07:26 |
|
| |
לא יכול להיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 08:46 |
|
| |
אשכול מטומטם, סליחה על הביטוי, כל חרדי שמתפלל כל יום 3 פעמים לפחות במנין, ומניח תפילין ולובש צצית ועוסק בתורה ומשאו ומתנו באמונה הרי הוא מקדש שם שמים, ויש מאות אלפים כאלה ויותר בכל העולם ללא ארגונים ופרסומות. יסלח לי פותח האשכול על הכותרת ההזויה יש גם חרדים מקדשי שם שמים, אני מוחה בזה בכל תוקף. התקשורת ושנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים המסיתים ברשע בל יתואר נגדינו לא גורם לאף חרדי למעט בכבוד שמים, אולי יש גם מעט מן המעט שמונעים כבוד שמים אבל הם מעטים עד מאד.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 09:33 |
|
| |
ירו_שלמי
| דברי כתב: |  | | אשכול מטומטם, סליחה על הביטוי, כל חרדי שמתפלל כל יום 3 פעמים לפחות במנין, ומניח תפילין ולובש צצית ועוסק בתורה ומשאו ומתנו באמונה הרי הוא מקדש שם שמים, ויש מאות אלפים כאלה ויותר בכל העולם ללא ארגונים ופרסומות. יסלח לי פותח האשכול על הכותרת ההזויה יש גם חרדים מקדשי שם שמים, אני מוחה בזה בכל תוקף. התקשורת ושנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים המסיתים ברשע בל יתואר נגדינו לא גורם לאף חרדי למעט בכבוד שמים, אולי יש גם מעט מן המעט שמונעים כבוד שמים אבל הם מעטים עד מאד. |
|
מילים כדורבנות!
לדעת פותח האשכול, ולצידו חלק גדול מהתשקורת החרדית וכל התקשורת החילונית, קידוש ה' = הוכחה שהחרדיות היא לא כל מהותנו ובכל זאת יש בנו תועלת לציבור החילוני.. זו הגדרה מומצאת, המושג היה שייך מאז ומעולם לאותם עיקשים פנאטיים שלא נכנעו לשום תכתיב חיצוני עד כדי מסירות נפש.
אמנם הגמרא הנ"ל מדברת על משא ומתן בנחת עם הבריות ובאמונה, שגם זה לא 'תועלת עבור הציבור הכללי' אלא ישרות ועדינות ותו לא, אבל הדיבור כאן הוא על 'שם שמים מתאהב', וזה ממש לא המושג 'קידוש ה''. השימוש הציני במושג הקדוש והכל כך נורא עבור כל היוזמות של קישור גישור וגם פישור עם הצד החילוני, הוא מבחיל.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 09:36 |
|
| |
טיןטין1
| דברי כתב: | | | אשכול מטומטם, סליחה על הביטוי, כל חרדי שמתפלל כל יום 3 פעמים לפחות במנין, ומניח תפילין ולובש צצית ועוסק בתורה ומשאו ומתנו באמונה הרי הוא מקדש שם שמים, ויש מאות אלפים כאלה ויותר בכל העולם ללא ארגונים ופרסומות. יסלח לי פותח האשכול על הכותרת ההזויה יש גם חרדים מקדשי שם שמים, אני מוחה בזה בכל תוקף. התקשורת ושנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים המסיתים ברשע בל יתואר נגדינו לא גורם לאף חרדי למעט בכבוד שמים, אולי יש גם מעט מן המעט שמונעים כבוד שמים אבל הם מעטים עד מאד. |
|
אף אני מצטרף להנ"ל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 09:36 |
|
| |
ידידיה מאיר
קידוש ה המדריך המלא איש כבר לא מכריח אותנו לעבוד עבודה זרה, אבל עדיין יש לנו מספיק הזדמנויות לקדש שם שמיים. וגם לחלל אותו ידידיה מאיר , י"ח באייר תשע"ט 23/05/19 13:10 | עודכן:15:50 ידידיה מאיר צילום: יוחנן כץ 1. מהו "קידוש השם"? מהו "חילול השם"? מהי בעצם ההגדרה ההלכתית של שני המושגים הללו? אני יודע שזה נשמע כמו פתיח – שלא לומר: מבוא – למאמר עיוני כבד בירחון תורני. אבל אל דאגה, אני מבטיח לא להיות עמוק מדי. פשוט לתת את המידע הבסיסי ביותר. מוגש כשירות לציבור. העניין הוא כזה: הביטוי חילול השם נזרק בכל דיון ציבורי שקשור ביחסינו עם העולם החילוני. כמעט כמו הביטוי קידוש השם. זה קורה בכל פעם שמדברים על דתיים בפריים-טיים הציבורי. רב אמר משהו ורזי ברקאי התעצבן? זה חילול השם. רב אמר משהו ורזי ברקאי לא התעצבן? קידוש השם. ולא רק ברדיו. זה קורה בכנסת, באירועי תרבות, אפילו בתוכניות הריאליטי. בשבוע האחרון שמעתי את זה בהקשר לאירוויזיון. "איזה קידוש השם עשתה מדינת ישראל שהראתה לכל העולם איזו הפקה מדהימה אנחנו יכולים להרים!". המשפט הזה קומם אותי ברגע הראשון, והצחיק אותי ברגע השני. ברגע השלישי הרגשתי שאני צריך להסביר לעצמי למה. מה כל כך מקומם ומצחיק בטענה שהאירוויזיון עושה כבוד לישראל בעולם ולכן הוא בגדר קידוש השם? ואז גיליתי שקידוש השם וחילול השם, הם מושגים הלכתיים מדויקים (בניגוד למושג הלא הלכתי ולא מדויק "גאווה למגזר") שבעצם לא ברורים לי עד הסוף. אז ניסיתי לעשות לעצמי סדר. 2. יש כל כך הרבה פירושים וביאורים למצוות קידוש השם, מהתיאור על עשרת הרוגי מלכות בגמרא ועד שו"תים שעוסקים בשמירת מצוות במסירות נפש בשואה. אחד החיבורים שזכו לפרסום, למרות שבעצם לא ראה אור מעולם, הוא ספר מקיף על קידוש השם שכתב הרב משה חיים לאו הי"ד. הוא נרצח (על קידוש השם) וכתב היד של הספר נעלם לעד. אבל מה בסיסי יותר מלפתוח את הרמב"ם בהלכות יסודי התורה ולקרוא את לשונו הזהב: "כל בית ישראל מצווים על קידוש השם הגדול הזה, שנאמר 'ונקדשתי בתוך בני ישראל', ומוזהרים שלא לחללו, שנאמר 'ולא תחללו את שם קודשי'. כיצד? כשיעמוד עכו"ם ויאנוס את ישראל לעבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה או יהרגנו – יעבור ואל ייהרג. שנאמר 'אשר יעשה אותם האדם וחי בהם', ולא שימות בהם. במה דברים אמורים? בשאר מצוות חוץ מעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל שלוש עבירות אלו, אם יאמר לו עבור על אחת מהן או תיהרג – ייהרג ואל יעבור... והרי זה קידש את השם. ואם היה בעשרה מישראל – הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל, חנניה, מישאל ועזריה וכרבי עקיבא וחבריו. ואלו הם הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתם". זאת המצווה הבסיסית של קידוש השם. מצווה שהייתה מאוד מעשית בדורות הקודמים והרבה פחות מעשית ביומיום שלנו, ברוך השם. הסיכוי שנלך ברחוב ואיזה איוואן יקפוץ עלינו עם גרזן שלוף ביד אחת ופסלון ביד השנייה שואף לאפס. 3. אבל כאן מגיע סעיף שמאוד רלוונטי לדורנו: "כל העובר מדעתו על אחת מכל מצוות האמורות בתורה בשאט נפש להכעיס – הרי זה מחלל את השם. ואם עבר בעשרה מישראל – הרי זה חילל את השם ברבים". אתם קולטים? זאת ההגדרה של חילול השם: לעשות עבירה בכוונה. ומה הצד השני של המטבע? נכון, קידוש השם. שימו לב להגדרה של קידוש השם לפי הרמב"ם: "וכן כל הפורש מעבירה או עשה מצווה לא מפני דבר בעולם, לא פחד ולא יראה, ולא לבקש כבוד, אלא מפני הבורא ברוך הוא, כמניעת יוסף הצדיק עצמו מאשת רבו – הרי זה מקדש את השם". זה מדהים. קידוש השם בכלל לא קשור להופעות ציבוריות. הוא מתחיל במקום הכי פרטי, בתוך הבית פנימה, כשאף אחד לא רואה אותך. אם אתה מתגבר, עומד בניסיון – כל אחד והניסיון שלו – זה קידוש השם. אם אתה שומר מצוות בלי אינטרסים, פשוט לשם שמיים, זה קידוש השם. אל תגלו לאף אחד, אבל עד השבוע לא הכרתי את ההגדרה משנת-התודעה הזאת: קמתי בזמן לתפילה? קידוש השם. התגברתי ולא דיברתי לשון הרע? גם. הצלחתי לברך ברכת המזון בכוונה, ורק אני יודע על זה? קידוש השם עצום. 4. אז רגע, אם הכול נוגע להתנהלות הפרטית שבין אדם למקום, איך קידוש השם וחילול השם נתפסים אצלנו כמשהו שקשור לפרהסיה? הכול אגדה הלכתית אורבנית? לא. בסוף הפרק, ממש בסעיף האחרון, הרמב"ם מדבר על סוג נוסף של חילול השם: "ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול השם, והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננים אחריו בשבילם, ואף על פי שאינם עבירות – הרי זה חילל את השם". אם הבנתי נכון, זה כבר כן נוגע להתנהלות שלנו, הדתיים, מול אנשים שלא בדיוק גדולים ומפורסמים בחסידות. צריך להיזהר אפילו ממראית עין. שהבריות שמצפות מאנשים שקשורים לתורה להתנהגות מסוימת לא יתאכזבו וירננו. והרמב"ם נותן דוגמאות, כדי שנבין מאילו התנהגויות צריך להיזהר: "כגון שלקח ואינו נותן דמי המקח לאלתר, או שירבה בשחוק או באכילה ושתייה אצל עמי הארץ וביניהם, או שדיבורו עם הבריות אינו בנחת ואינו מקבלם בסבר פנים יפות, אלא בעל קטטה וכעס וכיוצא בדברים האלו. הכול לפי גודלו של חכם, צריך שידקדק על עצמו ויעשה לפנים משורת הדין". שימו לב, הרמב"ם לא חושב שלהיות חלק מהחבר'ה ולהגיד "אני כמוכם" זה קידוש השם. בדיוק להפך. לדבריו מי שמרבה בשחוק ובאכילה ושתייה עם עמי ארצות לא עושה קידוש השם אלא חילול השם. ומהו קידוש השם? גם פה מביא הרמב"ם רשימה של דוגמאות מהחיים: "אם דקדק החכם על עצמו, והיה דיבורו בנחת עם הבריות ודעתו מעורבת עמהם ומקבלם בסבר פנים יפות ונעלב מהם ואינו עולבם, מכבד להם ואפילו למקילין לו, ונושא ונותן באמונה". ושוב, גם כאן מדגיש הרמב"ם את ההתרחקות מהחוטאים: "ולא ירבה באריחות (מלשון ארוחה או אירוח) עמי ארץ וישיבתם ולא ייראה תמיד אלא עוסק בתורה, עטוף בציצית, מכותר בתפילין ועושה בכל מעשיו לפנים משורת הדין. והוא שלא יתרחק הרבה ולא ישתומם. עד שימצאו הכול מקלסין אותו ואוהבים אותו ומתאווים למעשיו. הרי זה קידש את השם, ועליו הכתוב אומר 'עבדי אתה, ישראל אשר בך אתפאר'". 5. אפשר להאריך הרבה בעניין. לרשימת מקדשי השם נכנסים חיילי צה"ל שנפלו על הגנת העם והארץ וגם יהודים שנרצחו בכל הדורות בגלל היותם יהודים. אבל בטור הזה אני מבקש, כאמור, לעשות סדר בשימוש בביטוי קידוש השם או חילול השם בכל הנוגע לחיים ולא למוות. אז לסיכום: חילול השם זה לעשות עבירות. קידוש השם זה לא לעשות עבירות. נקודה. האם הפקה מושקעת של מופע שכולו פגיעה בערכי השבת, המשפחה, הצניעות והנורמטיביות היא קידוש השם? תענו בעצמכם. אולי צריך לומר שככל שההפקה מושקעת יותר ונצפית יותר זה יותר חילול השם. הרמב"ם מדבר על חילול השם מול עשרה מישראל. מה הוא היה אומר על חילול השם מול מיליון צופים מישראל ו-200 מיליון מאומות העולם? אם היה מדובר בקידום ופיתוח העולם, זה כמובן עניין אחר. כשהמדינה היהודית מוציאה מתוכה תרופות, טפטפות ותוכנה כמו ווייז יש פה בהחלט ערך, אור לגויים. אבל כולם מסכימים שלא בזה מדובר. נמשיך. האם ההתעקשות של להקה דתית לא להשתתף בחזרות בשבת היא קידוש השם? גם התשובה לזה נמצאת ברמב"ם. הם פרשו מעבירה בלי פשרות תוך ויתור והקרבה. (למרות שאני חייב לומר שאותי באופן אישי, הסירוב של להקת שלווה לחלל את השבת לא כזה הפתיע וממילא לא כזה ריגש. עומר אדם לא מגדיר את עצמו כדתי. היה לו פה חתיכת ניסיון. הוויתור שלו על תהילה כזאת ועל סכומים כאלה, מבלי להתפשר על קוצו של יוד, הוא סיפור בסדר גודל היסטורי ששם אותו בשורה אחת עם דמויות כמו דמא בן נתינה ויוסף מוקיר שבת. עד כדי כך. אבל האם אתם מעלים על דעתכם שלהקה שיש בה חברים דתיים, שהוקמה במסגרת של מוסד דתי, אפילו חרדי, תחלל שבת? שמעתי שהם גם סירבו לאכול מכריכי השינקן שהציעו להם חברי המשלחת הגרמנית. מרגש!). אם זו הייתה דרשה, הייתי מסיים ואומר: שנזכה כולנו לקדש שם שמיים באמת ולא לחלל שם שמיים באמת. מכיוון שזה טור בעיתון, אני מאחל לנו קודם כול להכיר את ההגדרות הבסיסיות, כדי שלפחות לא נישא את שם קידוש השם לשווא. לתגובות: [email protected], נשלח מהאנדרואיד שלי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 15:35 |
|
| |
| ירו_שלמי כתב: | | אשכול מטומטם, סליחה על הביטוי, כל חרדי שמתפלל כל יום 3 פעמים לפחות במנין, ומניח תפילין ולובש צצית ועוסק בתורה ומשאו ומתנו באמונה הרי הוא מקדש שם שמים, ויש מאות אלפים כאלה ויותר בכל העולם ללא ארגונים ופרסומות. יסלח לי פותח האשכול על הכותרת ההזויה יש גם חרדים מקדשי שם שמים, אני מוחה בזה בכל תוקף. התקשורת ושנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים המסיתים ברשע בל יתואר נגדינו לא גורם לאף חרדי למעט בכבוד שמים, אולי יש גם מעט מן המעט שמונעים כבוד שמים אבל הם מעטים עד מאד.
מילים כדורבנות!
לדעת פותח האשכול, ולצידו חלק גדול מהתשקורת החרדית וכל התקשורת החילונית, קידוש ה' = הוכחה שהחרדיות היא לא כל מהותנו ובכל זאת יש בנו תועלת לציבור החילוני.. זו הגדרה מומצאת, המושג היה שייך מאז ומעולם לאותם עיקשים פנאטיים שלא נכנעו לשום תכתיב חיצוני עד כדי מסירות נפש.
אמנם הגמרא הנ"ל מדברת על משא ומתן בנחת עם הבריות ובאמונה, שגם זה לא 'תועלת עבור הציבור הכללי' אלא ישרות ועדינות ותו לא, אבל הדיבור כאן הוא על 'שם שמים מתאהב', וזה ממש לא המושג 'קידוש ה''. השימוש הציני במושג הקדוש והכל כך נורא עבור כל היוזמות של קישור גישור וגם פישור עם הצד החילוני, הוא מבחיל. |
|
ממש היפך הגמרא ביומא. הגמרא בפי' אומרת שזה קידוש השם. עיי"ש
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 20:22 |
|
| |
| דברי כתב: | | | אשכול מטומטם, סליחה על הביטוי, כל חרדי שמתפלל כל יום 3 פעמים לפחות במנין, ומניח תפילין ולובש צצית ועוסק בתורה ומשאו ומתנו באמונה הרי הוא מקדש שם שמים, ויש מאות אלפים כאלה ויותר בכל העולם ללא ארגונים ופרסומות. יסלח לי פותח האשכול על הכותרת ההזויה יש גם חרדים מקדשי שם שמים, אני מוחה בזה בכל תוקף. התקשורת ושנאת עמי ארצות לתלמידי חכמים המסיתים ברשע בל יתואר נגדינו לא גורם לאף חרדי למעט בכבוד שמים, אולי יש גם מעט מן המעט שמונעים כבוד שמים אבל הם מעטים עד מאד. |
|
כל מילה נכונה
רק אוסיף, שיש יהודים שמבחינת החילונים הם מקדשי שם שמים, אבל מבחינת הקב"ה הם מחללים את שמו
|
|
|
|
| נשלח ב-17/7/2019 23:17 |
|
| |
אוסיף על דבריך כי כל חילוני שאינו שומר שבת ואינו מניח תפילין הרי הוא מחלל שם שמים בכל עת, ואל יבואו החילונים להתערב ולחוות דעה בקידוש שם שמים לפני שומרם את מצוות ה', והסתפקתי מזמן על חילונים שמתו בשל היותם יהודים כמו חיילי צהל או טרור אם הם נכללו בכלל קידוש השם כי לא מתו על מצוות ה', או שמעלתם היא כמי שמתו בשל היותם יהודים ותו לא. ויעויי' בס' דף על הדף על מס' כתובות לז: באריכות בענין זה דעות לכאן ולכאן.
תוקן על ידי דברי ב- 17/07/2019 21:20:22
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 01:09 |
|
| |
| דברי כתב: | | אוסיף על דבריך כי כל חילוני שאינו שומר שבת ואינו מניח תפילין הרי הוא מחלל שם שמים בכל עת, ואל יבואו החילונים להתערב ולחוות דעה בקידוש שם שמים לפני שומרם את מצוות ה', והסתפקתי מזמן על חילונים שמתו בשל היותם יהודים כמו חיילי צהל או טרור אם הם נכללו בכלל קידוש השם כי לא מתו על מצוות ה', או שמעלתם היא כמי שמתו בשל היותם יהודים ותו לא. ויעויי' בס' דף על הדף על מס' כתובות לז: באריכות בענין זה דעות לכאן ולכאן.
תוקן על ידי דברי ב- 17/07/2019 21:20:22 |
|
הגנה על יהודים אינה מצווה?
תוקן על ידי קלעפער ב- 17/07/2019 23:10:10
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 07:24 |
|
| |
momeir
יש פה אי הבנה.
פתיחת האשכול לא נועדה ל 'מה יפית' כלפי החילונים.
הפורום כאן מתמקד בעיקר ברכילות וסיפורים על חרדים מושחתים.
רציתי לאזן...בשבילנו!
" יש גם חרדים מקדשי שם שמיים" נועדה בשבילנו!
לא כל החרדים הם כמו אלה שמתוארים כאן בפורום.
תוקן על ידי momeir ב- 18/07/2019 05:25:02
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 07:40 |
|
| |
| דברי כתב: | |
אוסיף על דבריך כי כל חילוני שאינו שומר שבת ואינו מניח תפילין הרי הוא מחלל שם שמים בכל עת, ואל יבואו החילונים להתערב ולחוות דעה בקידוש שם שמים לפני שומרם את מצוות ה', והסתפקתי מזמן על חילונים שמתו בשל היותם יהודים כמו חיילי צהל או טרור אם הם נכללו בכלל קידוש השם כי לא מתו על מצוות ה', או שמעלתם היא כמי שמתו בשל היותם יהודים ותו לא. ויעויי' בס' דף על הדף על מס' כתובות לז: באריכות בענין זה דעות לכאן ולכאן.
תוקן על ידי דברי ב- 17/07/2019 21:20:22 |
|
מי שהתגייס לצבא וסיכן את חייו כמי שבפאו שד למשל שמאלנים ב"שטחים הכבושים" יש להתלבט אבל מי שמסר נפשו לשמור על עם ישראל למה יגרע חלקו ? נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 07:44 |
|
| |
בעיני חילונים לא מעטים חרדים שהולכים בלבוש שבטי עתיק\8 בגדים זה חילול השם, מה דינם של הולכי 8 בגדים\שלא שינו לבושם בשמיים ?  נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 08:37 |
|
| |
momeir
תוקן על ידי momeir ב- 18/07/2019 07:26:07
|
|
|
|
| נשלח ב-18/7/2019 20:01 |
|
| |
התבקשתי באישי לפרסם את המאמר הבא, נראה מאמר איכותי וטוב.
מאמר זה כתב תלמיד חכם גדול וחשוב לאור טעות ההמון במושג של "קידוש השם" לא חושב שהלעגנים הרדודים יבינו, אבל מי שקצת מעמיק וחושב יראה את האמת לנגד עיניו. במקטע המתןמצת מתוך מאמר ארוך של אותו גאון שליט"א על קידוש ד' הגאון רבי א. ו. שליט"א זכה דורנו ומתלבנים בו כמה עניינים העומדים ביסודי ועיקרי הדת ובפרט במצווה הנוראה של קידוש ה' אשר נצטונו בה, וכלשונו הזהב של הרמב"ם בפ"ה מהלכות יסודי התורה (ה"א) "כל בית ישראל מצווין על קדוש השם הגדול הזה שנאמר ונקדשתי בתוך בני ישראל", מאידך הוזהרנו על חילול שמו יתברך שזה מן החמורות שבחמורות וכפי שבא הרבה בדברי חז"ל, וביומא (פו.) "אבל מי שיש חילול ה' בידו אין לו כח בתשובה לתלות ולא ביום הכפורים לכפר", ובסערת התקופה מרגלא בפי ההמון טענת 'חילול ה'' - ויש לעורר ולהתבונן על יסוד ושורש הענין והמצוה הגדולה והנוראה של קידוש ה' ומאידך על חומר העוון הנורא של חילול ה'. *** הנה בכל השמדות שעברנו בכל תקופות ישראל מאז היותינו לעם, כאשר אלפים ורבבות מישראל מסרו נפשם על קדושת השם, בפרעות קהלות אשכנז אנשים נשים וטף, ובארצות ספרד, עד קרוב לדורות שלנו במסירת נפשו של ר' אברהם הגר [הגרף פוטוצקי] ז"ל, ולמעלה למעלה בקודש, עשרה הרוגי מלוכה שהם היו ראשונים למקדשי השם וכפי שהביא הרמב"ם שם (בה"א) "כר"ע וחביריו". ועל כולם אבותינו הקדושים ע"ה אברהם ויצחק, כל אלו מתו ונעקדו על קדושת שמו יתברך. וברור שעקידתם, לא היתה באופן שנתרומם שמו הגדול בפי העולם ולא נתרומם קרן ישראל וקרן התורה והיהדות, אלא היפך הדברים,כבוד התורה הושפל ונתבזה עד עפר, והכל נעשה מתוך לעג וקלס ושחוק ושמחה על שבר בת עמי, ומי לנו כאלישע בן אבויה אשר יצא לתרבות רעה לפי שראה את לשונו של רבי חוצפית המתורגמן נתונה באשפה כדאיתא בחולין (קמ"ב.), וכבר צווח במר נפשו רבי ישמעאל כהן גדול על לשונו של רשב"ג שלוחכת את העפר 'זו תורה וזו שכרה', והרי הם גדולי מקדשי ה' בעולם. ומרן הגה"צ ר"א לאפיאן ז"ל ביאר שזה היה תוקף הנסיון של אברהם אבינו בעקידת יצחק, שהוא לא חשש למה שיאמרו כל העולם כולו על אברהם אבינו ע"ה 'זה האיש שהיה מוכיח אותנו כל ימיו על פשעי עבודה זרה שהיו מזבחים ושורפים ומקטרים את בניהם ובנותיהם לאלוהיהם, והוא עצמו בזקנותו זובח את בנו', ובאמת עקידה זו שעקד את בנו זה כור המחצב של קידוש ה' בכל העולם כולו. ובהבנת שורש ענין קידוש ד' וחילול ד', יש לבאר. הנה כתבה התורה הקדושה בפר' אמור "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל", ובגמרא ישנם הרבה אופנים ודוגמאות של קידוש ה' ושל חילול ה', אבל מבואר ברמב"ם בפ"ה מיסודי התורה, שעיקר העשה של 'ונקדשתי' מתפרש על המוסר נפשו למיתה על קיום מצוותיו יתברך, כגון ג' עבירות שהם ביהרג ואל יעבור, ושאר עניני מיתה על קידוש ה', וכל שאר עניני קידוש ה', אינן עיקר העשה של ונקדשתי, אלא ענינים המסתעפים מן העשה, וכנודע דרכו של רבינו הרמב"ם בכל מקום שיש את עיקר העשה או הלאו ואת הענינים המסתעפים ונכללים בהם ואכהמ"ל. ולא נתפרש בטעם הדרשה, מנלן שדוקא מי שמוסר נפשו למות על המצוות שזהו הקיום של ונקדשתי, יותר ממי שמאבד אבר שלא לעבור על לאו, או שמוציא כל ממונו על איסור לאו, וכן ממי שמתאמץ ככל יכלתו על מצות עשה. וביאור הדברים הוא כי שורש הענין של קדושה ענינו 'הפרשה לגבוה', להחזיר דבר לשורשו, וזהו ענין 'הקדש לגבוה', כי הקב"ה נתן את הארץ וכל אשר עליה לבני אדם, והוא מקדישו ומחזירו לרשות גבוה, וזהו שנצטוינו במ"ע 'קדושים תהיו לה' אלוקיכם', ואמרו רז"ל 'קדש עצמך במותר לך', למנוע ולהפריש עצמו מעניני החומר המותרים, וזו כל עבודת האדם בעולם הזה לרומם עצמו להקדיש עצמו לה' בכל כחות גופו וכל אשר לו לשמש בלתי לה' לבדו ורבינו הרמח"ל במס"י בביאור מידת הקדושה מבאר והולך שזה סוף ותכלית כל עבודת האדם בעולם, ואי אפשר לאדם להשיג מידה זו עד תכליתה מעצמו אלא רק במתנה מה' יתברך (יעו"ש בדבריו הק'), וביומא (ל"ט א') אמרו: "אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה, מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, בעוה"ז מקדשין אותו לעוה"ב." *** וקיבלו חכמים, שמצות קידוש ה' הנלמדת מ"ונקדשתי בתוך בני ישראל", מתקיימת בתכליתה כאשר האדם מוסר גופו לה', שבזה מתקיים תכלית הקדושה שנותן לה' את עצם החיים [וכל אשר לו יתן בעד נפשו], ולכן במצוות אלו שנצטווינו למסור נפש עליהם בזה מתקיים בשלימות מצות "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ואדרבה ככל שהמצוה נעשית באופן שיש לו קושי ויגיעה וצער ובזיון ובושה מבני אדם, אזי כשהוא נותן גופו ונפשו לה' יש בכלל זה גם את כוחות נפשו המנגדים לזה, וכמו שהבאנו מהגר"א לאפיאן ז"ל שזה היה עומק הנסיון של אברהם אבינו למסור ולתת לקב"ה את בנו יחידו אשר אהב את יצחק, על אף הידיעה של "למה יאמרו הגוים איה אלוהיהם", שזה כל משאת נפשו ועבודתו של אברהם אבינו בעולם לקרוא בשם ה' קל עולם, לפרסם ולרומם שמו יתברך, ולא חש לכלום, וישכם אברהם בבוקר, לעשות רצון קונו וליתן לו גופו ונפשו בעקידת יצחק. וביומא (פ"ו א'), למדונו חז"ל "היכי דמי חילול ה'", ומנו שם כמה דברים שהם מסתעפים מלתא דחילול ה', כך הוא לשון הרמב"ם בסוף פ"ה מיסוה"ת "ויש דברים אחרים שהם בכלל חילול ה' והוא שיעשה אותם אדם גדול בתורה ומפורסם בחסידות, דברים שהבריות מרננות אחריו בשבילו ואע"פ שאינן עבירות וכו'", ומבאר הרמב"ם שהחכם צריך לדקדק במעשיו לפנים משורת הדין, באופן שלא יראה תמיד אלא עוסק בתורה עטוף בציצית מוכתר בתפילין ועושה כל מעשיו לפנים משורת הדין, וכל מעשה שאדם גדול עושה למטה ממדרגתו ומעלתו, זהו חילול ה', ומבאר הרמב"ם שזה בין בענינים שבין אדם למקום ובין בענינים שבין אדם לבריות, שלא יהיו הבריות מרננות אחריו שאינו מתנהג באופן הראוי לאדם השלם במעלה כמותו, שמכיון שהוא אדם גדול ודבוק בו יתברך, הרי שכל זמן שהוא מתנהג לפנים משורת הדין ומקדש עצמו בכל הנהגותיו ומופרש ומובדל מכל העם במעשיו הטובים, [ובכללן שלא ירבה באריחות עמי הארץ וישיבתן כמבו' בר"ם שם], הרי זה בכלל ענין העשה של קידוש ה', שאף זה קידש עצמו במעשיו לה', ואם הוא ח"ו מתנהג במעשיו כאדם שאינו במדרגה נעלית כמותו, ה"ז בכלל הענין של מחלל ה', דהוא כמוציא עצמו מרשות גבוה לרשות חולין. ואולם מצינו כמה פעמים בתלמוד שאמרו "כל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב", בברכות (י"ט:) "המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק, מ"ט אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה', כל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב". ויש להתבונן כאן, בדברי חז"ל הק' שמלמדים אותנו את הבחינה הנכונה של ענין חילול ה', ודיברו באדם גדול ההולך בשוק, שזה כינוי לרה"ר ומקום הומה אנשים, ומוצא כלאים בבגדו, באופן שצריך לפשוט ולקרוע בגדיו, ולעמוד ולילך ערום ממש [כמו שנפסק בשו"ע יו"ד סי' שע"ב ס"א] באמצע השוק, ודעת לנבון, מה יאמרו כל האנשים עמי ארצות ריקים פוחזים וכל מיני כתות דלהון, וכאשר יראו את אותו אדם גדול ההולך בשוק, כמה יבזו ר"ל את ציוויי ה' תורותיו וחוקיו, באופן אשר לכאורה יוצא ממעשיו מה דנקרא בפי העם "חילול ה'", וחז"ל הקדושים כשבאו לקבוע את ההלכה אמרו שהטעם דאסור לו להשאר בבגדיו, משום דוקא שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב , היינו שאם האדם גדול אינו פושט בגדיו בשוק כשמצא בהם כלאים הרי זה חילול ה', כי כמבואר זהו תוקפו של חילול ה' כאשר הוא עובר על ציווי ה' על איסור לבישת כלאים, ולהיפך אם פושט בגדיו בשוק כמה שהפישוט גדול יותר, ויש רואים יותר, ומבזים יותר, הרי זה קידוש ה' במדרגה מעולה יותר, ועוד הביאו לזה דוגמא בשבועות (ל:) שאם אדם גדול יודע עדות באיסורא, חייב לילך ולהעיד בבי"ד, אף שאין זה לפי כבודו ונמצא מתחלל כבוד הרב לבוא למקום הריב והמשפט, ומכל מקום כל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב, מכיון שיש כאן ענין וקיום רצון התורה אין מתחשבים עם הנהגת דרך ארץ ודרך כבוד, וכעין זה בעירובין (ס"ג.) "התלמיד חייב להפריש חבירו מאיסור אפי' בפני רבו, משום שכל מקום שיש חילול ה' אין חולקין כבוד לרב", אף שיש כאן בחינה של נער ירהב בזקן, והמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה משום הזלזול והחוצפה בכבוד הזקן, אבל כשהנדון הוא לאפרושי מאיסורא, אמרו חכמים שאם אינו מפריש מאיסורא הרי זה מחלל ה', ואם הוא מחציף ומורה בפני רבו ומפרישו מאיסור, ה"ז קידוש ה'. נמצינו למדים מזה על כל הנהגות החיים כמה שאדם מפריש עצמו מדרכי ותהלוכות בני אדם, ומקדש עצמו בכל מעשיו בלתי לה' לבדו, ה"ז מקדש שם שמים, ואם דרכו רצופה בשבירת מדותיו, ונסיונות והשפלות ובזיונות מחברת בני אדם, ה"ז מקדש שם שמים ביותר, וזה כל תפילותינו ותקותינו נקדש את שמך בעולם בעשיית רצונו יתברך בלא שום שיור.
|
|
|
|
|
|
