|
|
| נשלח ב-29/7/2019 23:41 |
 |
| |
מצוות בניין ביהמ"ק בימינו, מחלוקת מעניינת בין הרב נבנצל לבין ה"דברי חיים"...
בשבת האחרונה בעלון "גילוי דעת" יש שו"ת מעניין עם הרב נבנצל לגבי מצות בניין ביהמ"ק בימינו.
הנה נוסח השו"ת: שאלה: האם בית המקדש השלישי ירד בנוי מן השמיים או שאנחנו נבנה אותו?
תשובה: רמב"ם מנה בספר המצוות מצווה כ מצוות עשה לבנות בית המקדש. לעומת זאת במדרש תנחומא פרשת נח מובא שמקדש שלעתיד ירד בנוי מן השמיים. רש"י ותוספות הביאו מדרש זה בשבועות דף טו. יש הסבורים שזו מחלוקת, אולם נראה שאין כאן מחלוקת. הגמרא סנהדרין צח ע"א אומרת על הגאולה העתידה שאם עם ישראל יהיו אים, הגאולה תגיע בזריזות, בצורת 'אחישנה', ואם לא יהיו זכאים, הגאולה תגיע בעיתה, כלומר בזמנה ולא מוקדם, שזמן הגאולה תלוי בזכות, כך צורת הגאולה תלויה בזכות.
אם נהיה זכאים, נבנה את המקדש בעצמנו בידיים, ואם לא נהיה זכאים, המקדש ירד בנוי מהשמיים רש"י תוספות לא התכוונו לומר שבית המקדש השלישי בהכרח ירד מהשמיים, אלא שיש אפשרות כזו נ ראה שיש להוכיח מדברי חז"ל שמעולם לא הייתה מסורת בידם שאין לנו רשות לבנות את בית המקדש, שהרי כתוב במדרש רבה פרשת תולדות שכאשר מלכות רומי נתנה רשות לבנות את בית המקדש, עם ישראל בנה אותו, ולא חיכה שירד בנוי משמיים" שאלה: לפי זה, האם יש להשתדל לבנות את המקדש בימינו? מי מעכב? תשובה: בג"ץ מעכב, ועוד כמה גורמים. יש להשתדל במה שבידינו על מנת לקדם את בניית המקדש". שאלה: מה בעניין הקרבת קורבנות בזמן הזה? תשובה: לכאורה יש כמה בעיות, כגון בגדי כהונה שצריכים תכלת ועוד ספקות שהזכירו הפוסקים. כן, לגבי קורבנות יש כמה ספקות הלכתיים, וגדולי הדור צריכים להכריע בזה"
. שאלה: האם יש טעם לבנות את המקדש בלי שנוכל להקריב בו קורבנות? תשובה: כן, יש מצווה לבנות מקדש אפילו אם לא נוכל להקריב בו קורבנות שאלה: מובא בשם ה'דברי חיים' מצאנז שאמר על הפולמוס שהיה בזמנו, לפני קרוב למאתיים שנה, בעניין הקרבת קורבנות: "עקרונית מבחינה הלכתית יש אפשרות בזמננו לבנות את המקדש ולהקריב בו קורבנות. כל הבעיות ההלכתיות ניתן להביא רמב"ם ולמצוא פתרונות. אנחנו טמאים – טומאה הותרה בציבור... אבל האם חיכינו והתייסרנו בגלות אלפיים שנה בשביל בית מקדש שייבנה בנדיבות לבו של השר מונטיפיורי ובחסות השלטון העותומאני? אין אנו מצפים אלא למזבח של אש שירד מן השמים". מה דעת הרב על טענה זאת? תשובה: אינני מבין טענה זאת. כן, חיכינו לקיים את המצווה היקרה של בניית המקדש בידינו.
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 29/07/2019 21:42:23
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 29/07/2019 22:12:26
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2019 23:53 |
|
| |
מצדרביעי
אם יורשה לי לנתח את המחלוקת בין הרב נבנצל לבין מה שמובא בשם ה"דברי חיים" היא כדלהלן:
ככל שהסיפור מהדברי חיים אכן נכון, נראה שהוא מחזיק בתפיסה "רומנטית" לגבי סוגיית חורבן ביהמ"ק-בניין וכו', ונראה שמבחינתו- בניין ביהמ"ק הוא בהכרח גאולה שלמה- בה אלוקים מתגלה בצורה ניסית- והעולם משתנה לגמרי.
לעומת זאת הרב נבנצל- מתעניין יותר ב"עובדות", ומבחינתו העובדות הן-שיש מצוה לבנות ביהמ"ק כיום, ואל לנו להיתפס למרות הפיתוי לדמיונות רומנטיים שלא תואמים את המקורות...
אם כנים דברינו, נראה לענ"ד להוסיף- שה"דברי חיים" מייצג את התפיסה שהיום נחשבת כ"חרדית קלאסית" המעתיקה את תחום הגלות והגאולה לתחום רוחני לגמרי, בלי קשר לגשמיות ולמעשי האדם.
[
לעומת זאת, גישת הרב נבנצל- מאפיינת את מה שנתפס היום, משום מה- בסטיגמה של תפיסה "מזרוחניקית", שמתעקשת לברר סוגיות ממקורם כולל התנ"ך, ור"ל לא בונה את כל גישתה ליהדות על טורי "השקופה" בעיתונים, ו/או על סיפורי משגיחים חוצבי להבות מהרב שך שליט"א...
אם כנים דברי, הרי שיש לי שאלות/תהיות על 2 גישות אלו:
על גישת הדברי חיים-קשה לי, הרי כמו שכולנו יודעים, מגילת איכה, הקינות, וביתר שאת המשפט בתפילת נחם- שמדבר-" על העיר החרבה והבזויה מבלי בניה" כן מדבר הרבה על גשמיות, וקשה שלא להידרש לסוגיה של השינוי שחל בתחום זה במדינת ישראל
ועל הרב נבנצל, שאלתי היא- מה קורה- באם היום איכשהו נבנה בימ"ק, אבל עדיין ב"נגלה" לא יהיה שינוי מהותי בצורת העם מבחינה רוחנית, האם נפסיק להתאבל?
וא"כ, למה עכשיו אנחנו לא מתאבלים פחות? הרי לכל הדעות, לפחות מבחינה פיזית אנחנו כבר לא "מחוץ לארצנו" ?
תוקן על ידי מצדרביעי ב- 29/07/2019 21:53:37
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 00:32 |
|
| |
"מחלוקת" בין הרב נבנצאל לבין הדברי חיים הק'....
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 02:49 |
|
| |
מזל היה לישראל שלפני 2000 עד 3000 שנה לא הביאו מדרשים, אלא הלכו וקיימו את מצוות בנין בית הבחירה כהלכתה
כבר נידונו הדברים פעם באשכול כאן, ושברו הרבה ניקים למיניהם את שיניהם בנושא, רובם משום מה אינם כבר כאן איתנו כאן
אולי יצוצו בגלגוליהם הנוכחיים.. בכל מקרה אעתיק לכאן הרבה ציטוטים מחז"ל ראשונים ואחרונים ראיות שבית המקדש יבנה על ידי בני אדם
ואכן מה שיוצא מכך הוא שיש מחלוקת הפוסקים בנושא (ושימו לב לדברי הערוך לנר שמיישב את שתי השיטות יחד)
אבל אין חולק בדבר אחד, כמאתים שנה אחרי חורבן בית המקדש השני בקשו בני ישראל לבנותו מחדש, בזמן רבי יהושע בן חנניה, וכבר נתנו הרומאים רשות לכך, אבל אחר כך שכנעום הכותים לחזור בהם, ובני ישראל רצו למרוד ברומאים ורבי יהושע בן חנניה עצר אותם במשלו הידוע
ממעשה זה ללא כל ספק, בית המקדש יכול היה להיבנות בידי בני אדם, ומי יודע, אולי היה עומד עד היום שהרי אימפריית רומא זמן לא רב אחר כך נפלה.
ירושלמי מגילה ט"ו ע"ב
לכשיתעוררו הגליות שהן נתונות בצפון ויבואו ויבנו בית המקדש שהוא נתון בדרום
במדבר רבה י"ג ב.
במה מקיים ר"א קרייה דרבי יוסי בן חנינא, 'עורי צפון ובואי תימן'... לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון, יבא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום
פסיקא זוטרתא בלק קכט ע"ב
אמר ר' הונא בשם ר' לוי: מלמד שיהיו ישראל מקובצין בגליל העליון, ויצפה עליהם שם משיח בן יוסף מתוך הגליל, והם עולים משם וכל ישראל עמו לירושלים... והוא עולה ובונה את בית המקדש ומקריב קרבנות, והאש יורדת מן השמים, והוא מוחץ כל הכנענים
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה א:
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה, ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל
רמב"ם הלכות מלכים פרק יא הלכה ד'
ואם יעמוד מלך מבית דוד, הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה, ויכוף בה כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה, וילחם מלחמות יי – הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח, ונצח כל האומות שסביביו, ובנה מקדש במקומו
רמב"ם בהקדמתו למשנה על ספר מידות:
והביא אחר תמיד מדות, ואין בו עניין אחר אלא סיפור שהוא זוכר מדת המקדש וצורתו ובנינו וכל ענינו, והתועלת שיש בעניין ההוא, כי כשייבנה במהרה בימינו, יש לשמר ולעשות התבנית ההיא והערך ההוא מפני שהוא ברוח הקדש
(הראיה מדברי הרמב"ם, כי למי הרמב"ם אומר שיש לשמר ולעשות התבנית? לקב"ה כשיבנה אותו בשמים??)
הרמב"ן: כתבי רמב"ן, חלק א, עמ' שטו
והמשיח יש לו לבנות בית המקדש בירושלים
אברבנאל שמואל א, ב כ"ד:
כי בנין הבית הוא למלך ישראל יתייחס ולא לעם... והוא ממה שיורה שהדבר תלוי בשופט או במלך ולא בעם.
אדמו"ר ממונקאטש בשו"ת מנחת אלעזר:
וגם פשוט כוונתו כנראה... לא שיבנהו מלך המשיח בעצמו בדרך נס, כי לאיש אחד בעצמו אי אפשר לבנות היכל גדול, רק על ידי בונים בני ישראל, וכמו שהיה בבית ראשון בימי שלמה המלך (ח"ה, ליקוטים, ס' יב).
מרכבת המשנה הלכות ביאת המקדש פ"ה ה"ז:
מפרש בדברי הרמב"ם, מהו "מהרה יבנה המקדש, אם הוא יבנה בידי בני אדם ולא בידי שמים כיצד יבנה בנין גדול במהרה, ומפרש דענין זה מדבר בענין המזבח וחידוש הקרבנות, אבל בנין בית המקדש יהיה בקצב שבני אדם בונין
ספר החינוך - מצוות בנין בית הבחירה - מצוה צ"ה
ונוהגת מצווה זו בזמן שרוב ישראל על אדמתן, וזו מן המצוות שאינן מוטלות על היחיד כי אם על הצבור כולן, כשיבנה הבית במהרה בימינו יתקיים מצות עשה
מנחת חינוך מצוה צ"ה:
וגם היום אפשר שאם יתנו המלכויות רשות לבנות בית המקדש, מצווה לבנות
תרגום אונקלוס על התורה:
לא יעדי עביד שולטן מדבית יהודה וספרא מבני בנוהי עד עלמא עד דייתי משיחא, דדיליה היא מלכותא וליה ישתמעון עממיא. יסחר ישראל לקרתיה, עמא יבנון היכליה, יהון צדיקיא סחור סחור ליה (בראשית מט י יא)
רבינו בחיי ויקרא י"א ד
ובמדרש תנחומא: למה נמשלה מלכות זו לחזיר... שעתיד להחזיר העטרה ליושנה. והעניין כי שני המקדשים נבנו על ידי ישראל... אבל הבית השלישי עתידה אומה זו לבנותו, וזהו שאמרו עתיד להחזיר העטרה ליושנה, לפי שהוא החריבו
מהרש"א מגילה יח ע"א:
וכיון שבא דוד באתה תפילה, שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי" – משמע ליה מהכא שבא דוד, כדאמרינן פרק כהן גדול: ג' מצות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ: להעמיד להם מלך, ולהכרית זרעו של עמלק, ולבנות בית הבחירה.
ערוך לנר סוכה מ"א ע"א
ולכן היה נלענ"ד, דודאי ביהמ"ק לעתיד לבא ייבנה בנין ממש בידי אדם, ומה שנאמר מקדש ד' כוננו ידיך שנדרש בתנחומא שירד למטה, הוא ביהמ"ק רוחני שיבוא לתוך ביהמ"ק הנבנה גשמי, כנשמה בתוך הגוף, וכמו שירד במשכן ובבית המקדש האש של מעלה תוך האש של הדיוט שנבער בעצים
דרישת ציון לר' צבי הירש קלישר
וכשיבוא משיח בן דוד ויובנה המקדש בשלימות, אז יבוא מקדש אש מלמעלה, ויראו כל בשר שיהיה אורו זרוח על מקדש שלמטה
ויואל משה מאמר א ס"ב:
מעשה השמים אף יבטל בתוכו את מעשה האדם, "כביטול הנר בתוך האבוקה, ולא יהיה עוד במציאות אלא הנבנה ע"י הקב"ה".
תפארת ישראל מסכת מידות פ"א משנה א:
הקב"ה יסייעם בדרך נס שיבנוהו
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 10:18 |
|
| |
asher177
| קלעפער כתב: |  | | "מחלוקת" בין הרב נבנצאל לבין הדברי חיים הק'.... |
|
שמעתי פעם בדרשה בשבע ברכות שלבן ובתואל נחלקו במחלוקת של הרשב"א והריטב"א...
יש נטיה לאנשים ליצור כותרות בומבסטיות ללא תוכן
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 10:19 |
|
| |
ולעצם העניין אני לא רואה שום מחלוקת ביניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/7/2019 11:22 |
|
| |
מקדש משמים?
לומדים גאולה
מאת הרב מנחם ברוד
המעבר הממשי מתקופת הגלות לתקופת הגאולה יתבטא בבניין בית-המקדש השלישי. זה גם אחד הסימנים המרכזיים שקובעים את מעמדו של המשיח כ"משיח בוודאי" (כפסק-דין הרמב"ם). אולם הדעות חלוקות בשאלה כיצד ייבנה.
בספר הזוהר (חלק ג רכא,א) מכונה הבית השלישי "בניינא דקוב"ה" – בניין שייבנה על-ידי הקב"ה. רש"י (סוכה מא סע"א) אומר: "מקדש העתיד שאנו מצפין, בנוי ומשוכלל הוא, ייגלה ויבוא משמים, שנאמר מקדש ה' כוננו ידיך". לעומת זאת יש דעה בחז"ל (ויקרא-רבה פרשה ט,ז ובמדבר-רבה פרשה יג,ב), שבית-המקדש השלישי ייבנה בידי אדם, וכן פסק הרמב"ם, שהמשיח הוא הבונה את בית-המקדש.
אין סתירה
טעמו של הרמב"ם פשוט: בניין בית-המקדש הוא מצוות-עשה (כפי שהוא מדגיש בתחילת הלכות בית-הבחירה), ולכן צריך עם-ישראל לבנות בעצמו את הבית ולקיים את המצווה. אם הקב"ה יוריד את בית-המקדש מוכן מן השמים, תינטל מעם-ישראל המצווה הגדולה הזאת. מנגד אומר הזוהר, שייחודו של הבית השלישי לעומת שני המקדשים שקדמו לו הוא, שהללו היו מעשי ידי אדם ולכן חרבו ("בניינא דבר-נש, דלית ביה קיומא כלל"), ואילו הבית השלישי יהיה "בניינא דקוב"ה" ולכן יעמוד לנצח.
הרבי מליובאוויטש מסביר, שבעצם אין כאן סתירה: בבית-המקדש השלישי יהיו דברים שייבנו בידי אדם ויהיו דברים שיֵרדו ויבואו מן השמים. כך משתלבות שתי הדעות – מכיוון שזו מצוות-עשה, יצטרך עם-ישראל לבנות בעצמו ולוּ חלק מבית-המקדש, ואילו הדברים העליונים, שיבטיחו את נצחיותו, אכן יבואו מן השמים.
תיווך זה בין שתי הדעות מסביר גם-כן, מדוע אין הרמב"ם מזכיר את העניינים השמימיים שיהיו בבית-המקדש. ספרו של הרמב"ם הוא ספר הלכה, שעניינו לקבוע את החובות המוטלות על עם-ישראל. לכן אין הוא דן בחלקו של הקב"ה בבניין בית-המקדש. אך הזוהר והמדרש, שעוסקים בעיקר בפנימיות העניינים – הם מדגישים את חלקו של הקב"ה – את הדברים שיבואו מן השמים.
מעשה אדם ומעשה שמים
יש כמה דרכים שבהן יכול להתקיים השילוב בין חלקו של עם-ישראל לחלקו של הקב"ה:
א) בית-המקדש ייבנה בידי המשיח, ועליו ובתוכו 'יתלבש' המקדש שלמעלה. בדוגמת 'אש שלמעלה' שהייתה מתלבשת ב'אש שלמטה', אשר עליה נאמר: "מצווה להביא מן ההדיוט".
ב) על הפסוק (איכה ב,ט) "טבעו בארץ שעריה", אומר המדרש (איכה-רבה על הפסוק. במדבר-רבה פרשה טו,יג), ששערי בית-המקדש 'טבעו' בארץ ונגנזו בהר-הבית, וכאשר יֵרד בית-המקדש השלישי מן השמים, יתגלו השערים. זה אחד מאופני השילוב: בית-המקדש עצמו יֵרד מן השמים, אך השערים ייקבעו בידי אדם. ומכיוון שהמעמיד את הדלתות נחשב כאילו בנה את כל הבית, יקיימו בכך ישראל את מצוות בניין המקדש.
ג) ידוע שיש שוני בין מידות המקדש במסכת מידות לבין תיאורו בספר יחזקאל. דברים רבים בספר יחזקאל אינם ברורים והם בבחינת 'דברים סתומים', שאין בכוחנו לתרגמם לתכנית מעשית של בנייה. כאן יבוא השילוב: אנחנו נבנה את בית-המקדש על-פי המתכונת של מסכת מידות, ואותם 'דברים סתומים' שבספר יחזקאל – יֵרדו ויבואו מן השמים.
בתורת החסידות מודגש ביותר הצורך בשילוב מעשי ידי אדם עם הגילוי מלמעלה, שכן זה הדבר המייחד את הגאולה האמיתית והשלמה – החיבור בין 'עליונים' ל'תחתונים', בין מעשי ידי אדם לבין מעשי ידי הקב"ה. בבית-המקדש השלישי יתגלה שילוב זה בשלמות הגדולה ביותר.
http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=5130&CategoryID=1186
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
