אחד היפים על ביה"ס ה"חילוני" לבנות בלבד...

מעשה בבת מלך אחת שנפלה לשיגעון. והיתה יושבת תחת השולחן ללא בגדים וללא היגיון, ואוכלת מכל הבא ליד, וצועקת: "אני הינדיק! אני חופשיה! רק אצלי אין כפיה וכל אחד עושה מה שהוא רוצה!"
והיו לה חוליים קשים מזה, הטרדות והחפצות וביזיון גדול, וכל הרופאים נואשו מלעזור לה ולרפאה מזה, והיה למלך צער גדול מזה. עד שבאה חכמה אחת ואמרה: "אני מקבלת על עצמי לרפא אותה".




ישבה מתחת השולחן גם היא והתחילה לגרר בגדים ועצמות.
שאלה אותה בת המלך: "מה את עושה פה?"
השיבה לה: "ומה את עושה פה?"
אמרה לה: "אני הינדיקית! אני חופשיה!"
אמרה החכמה: "אני גם כן הינדיקית וגם אני חופשיה!" וישבו שתיהן יחד כך איזה זמן, עד שנעשו רגילות זו עם זו.
אז ציוותה החכמה, והעבירו בצבא את פקודת השילוב הראוי.
אמרה בת המלך: "מה קרה, הפסקת להיות הינדיקית? כפייה דתית? הלכות ייחוד? מה זה פה?"
אמרה החכמה: "את חושבת שאי אפשר להיות הינדיקית וחופשיה ובכל זאת לשמור על גבולות בין גברים לנשים? אצלנו זה לא כמו אצל החרדים. אנחנו רוצות שלא יהיו הטרדות בצבא, אז אנחנו אוסרות על התנהגות מסוימת בין קצין לכפופה לו או בין חייל לחיילת, זה הכול".
אמרה בת המלך: "וואלה, נשמע הגיוני".
ולאחר עוד זמן רמזה החכמה, ופתחו באחד ממוסדות החינוך מסלול נפרד לתלמידות.
אמרה בת המלך: "טוב, מה הלו"ז?"
אמרה לה החכמה גם כן כנ"ל: "אפשר להיות הינדיקית וחופשיה, ובכל זאת ללמוד בנפרד. להיפך, זה רק מעצים, מחזק ונוטע ביטחון".
אמרה בת המלך: "תכל'ס".
ולאחר זמן רמזה החכמה, והביאו לה בגדים ארוכים יותר ולבשה אותם.
אמרה לה בת המלך: "הופה הופה. אני רואה כבר הפסקת לגמרי להיות הינדיקית, עוד שניה את תולה שלטים 'בת ישראל אל תעברי בשכונתנו בלבוש שאינו צנוע' וכל זה".
אמרה החכמה כנ"ל: "אפשר להיות הינדיקית ולהתלבש צנוע. לא שמשהו מצדיק הטרדה או פגיעה, אבל עדיין אין לי שום עניין להתלבש בצורה שגורמת לגברים לבהות בי".
אמרה לה בת המלך: "נשמע הגיוני". ולבשה גם היא בגדים מעט פחות חשופים.
ולאחר זמן רמזה החכמה, ועשו מופע עם צד אחד לגברים וצד אחד לנשים. אבל זה כבר היה מוגזם בשביל בת המלך, והיא עתרה לבג"ץ ומייד הוא הוציא צו מניעה למופע, והוסיף גם צו הרחקה לחכמה מתחת השולחן.
באה החכמה למלך ואמרה לו: "שמע, ניסיתי, אבל בג"ץ תוקע אותי כנ"ל".
אמר לה המלך: "כן, אי אפשר עם בית המשפט הזה, זה משהו". ונשארה בת המלך באותו מקום עד היום הזה.