גועל נפש של חרדי

א. לא כ"כ מתאים לחודש אלול,
מה עם  לימוד זכות? 
בימים שאנו מצפים שילמדו בזכותנו למרות שזה לא כ"כ פשוט,
האם זו הדרך??
וסליחה על הצדקנות... הייתי שמחה להשתתף באשכול.... אני גם חושבת שיש בעיתיות בנושא בנאדם לחברו וממונות בציבור החרדי (בנאדם יכול להשקיע במצוות שונות - הון, אך בעניני בנאדם לחברו וממונות, דברים פשוטים לא תמיד קיימים) , אבל אני באמת לא חושבת שבימים אלו מתאים להתעסק בקטגוריה ציבורית

ב. למה כזו כותרת מגעילה? למה להכליל את כל החרדים ה'פרומקייט'?
זה נכון שיש הרבה חרדים פרומקייט שנכשלים בדברים אלו (וכאמור לעיל, אני מסכימה עם בעיתיות לגבי תוכן הדברים ללא השפה הבוטה, ובאופן מסוים )
ועדיין -  יש רבים , רבים עוד יותר, ( שהם באמת פרומקיט)
שמקפידים מאד על קוצו של יו"ד.  גם בעניני כספים, בנ"א לחברו ועוד,
לכל אדם יש עבודת חייו הפרטית, וכשלון של אדם או מספר כאלו, בתחום מסוים לא משליך על הכלל.
בפרט שיש רבים וטובים שצולחים נסיונות אלו בהצלחה.
אז בלי הכללות מכוערות !!!

בא נגיד שאתה מדבר עם אנשים באזרחות כמו כאן
אז אני יכול להבין אותו וזה בכלל לא קשור לחרדים זה מדין ענה כסיל כאיולתו
אז בבקשה תוציא את החרדים מהסיפור

אם הבנתי נכון 
פותח האשכול התכוון לשאול
איך יכול להיות נתק כל כך גדול?
איך יכול להיות שמצד אחד אדם מדקדק במצוות ומחמיר בכל חומרא אפשרית כירא שמיים מרבים,
אך מצד שני כשזה מגיע לבין אדם לחבירו הוא מתנהג כאדם מושחת?
מה הפשט??

ובכן, 
הרבה פעמים אותם אלו שמחמירים ומדקדקים בכל תג,
אינם עושים זאת מתוך התגברות על התאוות,
אלא דווקא מתוך תאווה להיות "מחמיר". 
אל תתפלאו. יש כזו תאווה ויש לה הסברים פסיכולוגיים ונפשיים רבים.
והעיקר הוא שזה נותן לבן אדם להרגיש גדול וחשוב וגם סוג של בריחה מהתעסקות בדברים החשובים באמת.
ולכן תאווה זו נוגעת רק למצוות שבין אדם למקום
כי ברגע שזה מגיע לבין אדם לחבירו אז הרצון להרגיש גדול דווקא גורם להתכבד בקלונם של אחרים וזלזול בבין אדם לחבירו.

כשאמרו שהעולם מתחלק לצדיקים בינוניים ורשעים, יש מכל אחד מאלה בכל ציבור.

עיין בספר עלי שור חלק ב' פרק שמדבר על "פרומקייט".

יש גנבים בכל מקום. 
אבל בגדול, היושר שיש בציבור החרדי אין בשום מקום. 
וזה אני אומר כמי שנעקץ גם מאנשים המחופשים לחרדים. 

הנה דוגמה של יושר שאין בשום מקום בעולם:
יש לי שכן ליטאי, ש"סירב" לקחת ממני השתתפות בנזק שנגרם בבניין, 
בטענתו שהוא חושש שהבן שלו עשה את הנזק, וממילא הוא אחראי על התיקון. 
השכן לא הסכים! לקחת ממני כסף.