ייתכן בהחלט שנתניהו אכן עשה את כל מה שנכתב בכתב האישום נגדו, ולכן שהוא אכן אשם בהטיית החלטות שלטוניות בתמורה להטבות רבות ערך שקיבל.
אבל,
הקריאה של נתניהו "לחקור את החוקרים", ותלונתו על אכיפה בררנית כנגדו, אינן מכסות את מלוא הבעיה במערכת אכיפת החוק בישראל, ואינן יורדות עד לפגמי היסוד המאפשרים למערכת הזו להיות כל כך חולה.
רק דוגמא אחת קטנה להמחשה:
כאשר שרי ממשלת ישראל נדרשו לבחור את מי למנות לתפקיד החשוב של פרקליט המדינה [הנוכחי], הוגשה להם רשימת מועמדים ל"בחירה" באורך 1, כלומר היה ברשימה מועמד יחיד מטעם "המערכת", שי ניצן. כלומר שום בחירה לא היתה שם.
כלומר שרי ה"ממשלה" לא באמת מושלים, ה"שררה" (כח שלטוני) אינה באמת בידיהם, וזאת למרות שבדיוק לשם כך הציבור בחר בהם, וכל הרעיון של בחירה דמוקרטית הוא שאנחנו בוחרים למי להעניק את הסמכות השלטונית למשול בנו. בפועל, למרות הפתקים שאנו שמים בקלפיות, יש מעל הממשלה פקידים שבעצם ממנים את עצמם. הם מעל העם, מחוץ לבחירתו, ובעצם הם השלטון. דמוקרטיה זה לא, ומי שמחפש מדינה נוספת שמתנהלת בדיוק כך, שיפנה לאירן. גם שם יש בחירות דמוקרטיות לכאורה, וגם יש נבחרים, רק שמעל הדרג הנבחר יש דרג שממנה בעצם את עצמו, חבר-ממנה-חבר, מערכת בלתי-תלויה-בציבור, דיקטטורה במובן הכי יסודי של המילה, כלומר הם קובעים, וזהו. לציבור אין שום מילה בעניין.
את הרשימה המלאה של פגמי המערכת (בישראל, לא באירן), וכיצד הם נוצרו, מסיבות הסטוריות, או בזדון מגמתי, פירט בהרחבה לאורך ספר שלם הפרופסור למשפטים ושר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן, שאין מומחה גדול ממנו בהכרת ההסטוריה של מערכת אכיפת החוק בישראל ובעיותיה. לי היתה הזכות לתמצת את הספר לרשימה קצרה של נקודות עיקריות, רשימת הפגמים העיקריים ותיקונם המתבקש, ולהציגם לציבור. זהו הפרק במצע מפלגת זהות שעוסק בתיקון מערכת המשפט בישראל.
"אל תכניס ראש בריא למיטה חולה"
ייתכן בהחלט שנתניהו אשם, אבל גם אם יוחלף ה"ראש", עדיין ה"מיטה" עצמה תישאר חולה, וכוחה ההרסני רק גובר. והמחלה הזאת משפיעה על כולנו. ואם הציבור הישראלי, באמצעות נבחריו בכנסת, לא יפעל לתיקון הבעיות, אז המחלה הזאת תחסל בסוף את המדינה ואותנו.
©אורי נוי
נשלח מהאנדרואיד שלי
