לפני כמאתיים שנה, השתוללה מגיפת חולירה בפולין. רבי עקיבא איגר מפוזנא פרסם הנחיות ותקנות קהל להתמודדות. תקנותיו סייעו בעצירת המגיפה והוא זכה על כך למכתב הוקרה מהקיסר. ההיסטוריה חוזרת וכדאי לראות איך ההנהגה הרבנית והקהילתית התמודדה עם המגפה.
כך למשל, הוא ממליץ להתפלל בקבוצות קטנות של 15 מתפללים, כשכל אחת באה בזמן אחר. את זה הוא מבקש לאכוף על ידי שוטרים (!) וסדרנים מהרשויות. "ולחוש שלא ידחקו אנשים יותר מהסך הנ"ל לבוא לבית הכנסת ואפשר ע"י עמידת שומר מהמשטרה..".
הוא לא מסתפק בהנחיות ציבוריות אלא מורה הוראות פרטיות: להתלבש היטב, להימנע ממאכלים מזיקים ושתיית אלכוהול. ובעיקר - הוראה לאוורור החדרים והקפדה על היגיינה אישית. הקפדה שכוללת ניקיון ושטיפה עם מים וחומץ. "להיות נקי שלא להשהות טינוף ולכלוך בבית".
הוא מאמץ את הנחיות הרפואה במלואם ובמקום אחר כתב: "והעובר על דברי הרופאים בזה חוטא לאלוקים במאד וגדול עוונו מנשוא"..
בנוסף, הוא מציין הנחיות אחרות מעולם הרוח. הוא קובע סדרי תפילה ומזמורי תהלים מיוחדים. סכום כסף לצדקה נאסף מכל איש לפדיון נפש.
ההוראות במכתב דקדקניות, מחמירות ונחרצות. אבל בין השיטין הוא כותב הוראה נוספת, נחרצת לא פחות - "שלא לדאוג ולהרחיק כל מיני עצבות".
חלק מההוראות הרפואיות של רבי עקיבא איגר כבר לא מקיימים היום אחת לאחת. כך למשל - איננו אוכלים גרגירי חרדל ומכבסים בגדים יותר מפעמיים בשבוע. אבל את ההקפדה על הוראות הרופאים והמדינה לצד ההוראות הקהילתיות והמוראליות שלו חשוב מאוד מאוד לקיים.
(מקור: אגרות רעק"א עא, עג; חידושי רעק"א נדרים לט)
הרב אבינדב אבוקרט
נשלח מהאנדרואיד שלי
