באמצע החיים, פתאום - הבנים חזרו הביתה מהחיידר, לתקופה בלתי ידועה, ואנחנו, האבות, אמורים ללמוד איתם.
מה שהיה עד היום שעה שבועית, עומד להפוך מעתה לשעה יומית. אנחנו אמורים מעתה לשבת עם בנינו ללימוד משותף מידי יום ביומו.
כיצד עושים זאת נכון?
השאלה הזו מציקה גם בעיתות שגרה, כאשר הילד מחויב לסדרי הכיתה ולמבחנים, אבל היא מתעצמת פי כמה וכמה בעת זו, שבה אין רב'ה ואין מסגרת מחייבת. הילד אמור לשתף פעולה בלימוד עם אבא, ללא שעבודים חיצוניים.
כיצד מגיעים לזה? זה חייב להיות רק מתוך חיבור ואהבה אל הגמרא. אחרת – זה אבוד מראש.
איך מחברים את הילד אל הגמרא?
בימים אלה ממש עמדתי להוציא לאור ספר שנכתב למטרה זו בדיוק. שמו של הספר הוא "מסע בעקבות הגמרא". ספר זה מחולק לשני חלקים: הראשון הוא סיפור חווייתי בו הילד מפליג על כנפי הזמן לדורות עברו, דור המדבר, דור המשנה ודורות היווצרות הגמרא, והחלק השני הוא מאמרי הדרכה להורה כיצד ליישם את המסרים השזורים בסיפור: כיצד להתחבר אל הגמרא בצורה נכונה.
הקורונה כנראה תמנע מהספר להגיע לחנויות בימים הקרובים, ובכל מקרה היא מונעת מלקוחות להגיע לחנויות. אך הצורך בליבון הדברים הוא דחוף ומיידי.
אצרף בזה לכל מאן דבעי את החלק האחרון של הספר – פרקי ההדרכה להורים כיצד להאהיב את הגמרא על הילד. הפרקים עברו את ביקורתם וקיבלו את הסכמתם של מחנכים דגולים.
בתקווה שהדברים יועילו, ויסייעו בידינו לנצל את הימים שלפנינו לחיבור ילדינו אל הגמרא, ובד בבד – ליצור חיבור אוהב ושמח בינינו לבין בנינו.
יעקב בוצ'קובסקי
אפשר ואף רצוי להעביר הלאה.
https://drive.google.com/file/d/1BQSv5CgCRvTs8x-rBEwYKNcrEHonLr95/view?usp=sharing
נשלח מהאנדרואיד שלי
