בס"ד
צלצול הטלפון העיר את ר' בערל משנתו, הרבה לפני ה"צוויט'ן זמן קרישמע", על הקו היה אחיו שמריהו שפנה אליו בשאלה אודות היארצייט לאביהם ע"ה, איכשהו החלו באחים להעלות זכרונות מזמנים עברו, עוד טרם התקרב בערל לדת, אחד הזכרונות הביא את שניהם לפרץ צחוק בלתי נשלט, הם לא הצליחו להחזיר את השיחה לתלם, בערל הצליח בקושי להניח את השפופרת על כנה, ופנה להתחיל את סדר יומו הרגיל, רעייתו ובניו שניסו לשאול אותו על פשר הצחוק רק הגבירו את פרץ הצחוק, ועד מהרה לא הצליחו גם הם לעצור את הצחוק המתגלגל שפשה בכל הבית.
איכשהו הצליח בערל להשלים את הכנותיו, אץ רץ אל המקוה, בדרך ענה לכל מברכיו בפרץ צחוק מתגלגל ומדבק, באותו הבוקר לא הצליח אף טובל להשחיל מילה אחת של מקוה נייעס בין פרץ לפרץ, גם החזן בשטיבלאך התקשה להשלים את חזרת הש"ץ, אבל לא רק הוא, כעשרה מניינים בכל רחבי השטיבלאך נדבקו במחלה ברגע שהופיע בו אחד עם פיאות רטובות וצחוק מתגלגל שהיה עם בערל באותה שעה במקוה.
באתו בוקר עלו לאוטובוס 200 (10 טובלים * 20 מתפללים) אברכי חמד בדרכם לכולל, כולם אחוזים בהתקף צחוק בלתי נשלט. באוטובוס הדביק כל אברך עוד כ-10 נוסעים, וכך הגיעו לכוללים 2000 אברכים מחויכים למראה, בצהריים יצאו מהכוללים 20000 צוחקים, (נסעו באוטובוס ביקרו בביתם וחזרו באוטובוס, אך נניח להפסקת הצהרים וגם לתפילת המנחה כי גם היא כנראה נערכת בכולל). בערב חזרו כולם לבתיהם, פגשו שכנים ומכרים, ואז יצאו למעריב, והדביקו עוד 12, (ואולי הלכו לחתונה + בר מצוה, וגם זה רק אחרי ה'כולל ערב', אבל חישובים רבים מידי יתקעו את המחשבון..). באותו ערב חזרו 240 אלף אנשים יראים ושלמים לבתיהם, שם פגשו את יתר שבעת הנפשות הדרות עימם בביתם.
בלילה ההוא קרוב לשני מליון אנשים לא הצליחו להירדם וכמעט שהתגלגלו ממיטותיהם מתוך צחוק בלתי נשלט. ועוד לא דיברתי על אשתו של בערל שהצחיקה את כל הילדים בכיתה בו היא מלמדת, ועל ילדיו שצחוקם המדבק הוציא את כל כיתתם מכלל שליטה, והבוקר עודנו צעיר..
אחיו של בערל, מיודענו שמריהו, הפיל גם הוא את אשתו ושני ילדיו מצחוק, שמריהו יצא לעבודתו בחברת ההייטק, בדרכו עבר במכולת השכונתית שם פגש 10 תושבים, משום מה נסע הפעם באוטובוס – עוד 10, וכך הצליח להדביק 20 אנשים עוד טרם הגיעו לעבודה. עשרים אנשים הגיעו באותו יום לעבודה שמחים וטובי לב, שם הדביק כל אחד עוד עשרים אנשים. 400 חזרו לביתם שמחים ומאושרים, מי ברכב ומי באוטובוס, על הדרך הדביק כל אחד עוד 10. 4000 אנשים חזרו לביתם באותו יום מתגלגלים מצחוק, בלילה יצאו לבילוי שם פגשו בממוצע עוד 20 איש. שמונים אלף אנשים חזרו לביתם באותו יום ספוגים בדמעות של אושר, שם הדביקו גם את שלושת הנפשות הנוספות בביתם, 240 אלף איש לא ישנו כל אותו הלילה. ועוד לא דיברנו על האשה ושני הילדים..
למחרת בבוקר סוף הצליחה אשתו של בערל להשחיל את השאלה הכה מתבקשת: מה כל כך הצחיק אתכם אתמול בבוקר? משנזכר בערל בקורות יום האתמול הזדעזע כל גופו בפרץ צחוק בלתי נשלט.
נ.ב. הצחוק יפה לבריאות, המחקר בעניין השפעת מצב הרוח כה מבוסס עד שחוקרים משתמשים בבדיקה של זמן ההחלמה של חתך קל בעור כדי ללמוד על השפעת הניסוי שלהם על מצב רוחם של הנחקרים! כלומר – המערכת החיסונית מוצלחת בהרבה כאשר האדם שמח ומאושר. תחשבו על זה – אם תצאו בבוקר ותחייכו לשכנים ולמתפללי השטיבל וכו', יש סיכוי גדול שלאחר כמה ימים יחלים אדם כלשהו מהקורונה, כי גופו היה מחוסן יותר (ומאידך אין צורך לפרט כמה השפעת הלחץ והעצב הרסנית למערכת החיסונית). וזה ממש לא נאמר בצחוק.. (ר"ל, אנחנו החרדים דביקים מאוד.. נצלו זאת לדברים טובים ומועילים ולא חלילה למחלות ולמריבות...).
