קיבלתי במייל:
בס"ד
בעלזער חסיד, שלום וברכה!
הקורונה!
הקורונה הצליחה לשנות ב-360 מעלות כמה וכמה הרגלים, שהיינו רגילים להתנהג כמה שנות דור.
יש שינוים שהיו לנו מאוד מאוד קשה, ויש שינוים שאהבנו יותר.
לא לזכות לחסות בצל הקודש בחג הפסח / לא לנסוע לחצר קדשינו בשביעי של פסח, היה מאוד מאוד קשה, עד בלתי אפשרי. אבל היא הצליחה להשאיר אותנו בבית.
לא לנסוע כל אחד בעירו למעמד מים שלנו, היה קשה. אבל לא קשה כל כך.
לא להתפלל מעריב מאות אנשים יחדיו לפני בדיקת חמץ, כמו שנהגנו כל השנים, אלא להתפלל כל אחד במפרסת שלו. זה כבר כמעט לא קשה. כי להתפלל במנין מצומצם או להתפלל מאה איש ביחד, אין הבדל מהותי והלכתי [רק במובן הרגשי יש הבדל]. כמובן, ששינוי כזה לא היינו עושים לולא שהיא - הקורונה - הכריחה אותנו לכך.
וכן הלאה. יש הרבה דוגמאות של שינויים. יש שעשינו בדיעבד גמור, ויש שאפי' שמחנו לעשות זאת.
ובנוגע לענין שלשמה נפתח תיבת דוא"ל זה.
נושא החתונות בקרב אנ"ש.
כל הציבור החרדי עקב אחרי קהילת בעלזא המעטירה בשנים האחרונות, האם היא תצליח לשנות את השפיכות דמים הנהוגה ברוב החתונות אצלינו. האם משהו יזוז וינוע לאחר אין ספור דמעות ותחנונים, תפילות ובקשות להקב"ה שנפסיק כבר להישמע ללחץ החברתי המוזר.
והאמת המצערת היא, ששום דבר לא זז [מלבד הסעיף שאין להזמין את צד הכלה לשבת אופרוף].
אפילו לגמור את החתונות מוקדם, לא מצליחים רוב המחותנים לעשות. רק אלו האמיצים שבינינו.
ואין צורך להאריך בזה. שום דבר, אבל שום דבר לא זז.
ואז באה ה'קורונה'.
יותר מדויק. אז בא הקב"ה בכבודו ובעצמו ושידד את מערכות הטבע.
רק מסבב כל הסיבות יודע למה העולם צריך לעבור תיקון אדיר שכזה.
אין לנו עסק בנסתרות, ולא באנו כאן לפרשן חלילה למה ומדוע, ומה עלינו לתקן.
רק מה?
לא 'חתונה פלאן' ולא 'יחד' ולא ידידנו האהוב הבלתי נשכח ר' מרדכי קליין ז"ל, הצליחו להזיז משהו בחתונות, כמו שהקורונה הצליחה.
בסוף חודש אדר, ותחילת ניסן, ראינו גם חזינו שמחות נישואין שהקורונה היא זאת שהחליטה עבור המחותנים כמה אנשים להזמין, וכמה מנות לשלם, ובאיזה שעה לגמור את החתונה. מתי לשלח את הצלם הביתה, ומתי לומר לגראמער 'עד פה תבוא' מכאן ואילך אין כאן אזנים קשובות.
יש לנו 2 ברירות:
1 - לא להתייחס לקריאות של גדולי האדמו"רים והעסקנים שיש לערוך חשבון הנפש, וללמוד מהקורונה כיצד לצמצם בהוצאות החתונות.
2 - פשוט לדפוק על השולחן ולזעוק: די!!!! אין לנו יכולת להמשיך להוציא סכומי עתק בכל חתונה. בוא נקום ונעשה מעשה.
לא רק הקורונה תחליט עבורנו, אלא אנחנו נתפוס יוזמה, ונחליט למזער את גודל החתונה.
ובכן, מה רצונינו בהודעה זו.
לפתוח חתונה פלאן חדש? לא. התאכזבנו מספיק פעמים מנסיונות הארגונים האלו.
לבקש כסף על קבלת מייל חוזר? ממש לא. אין כאן שום מטרת רווח.
לבקש מאנ"ש לשלוח לכאן מאמרים שובי לב, בגודל האכזריות שיש בהוצאות האדירות שאנו מוציאים בכל חתונה?
גם זה לא מועיל. תא הדואר שלנו התמלא בשנה שעברה עם חומר נפלא ומדהים בענין זה.
כל הרבנים והמשפיעים החשובים של קהילתנו הק' הרימו בקול את זעקתם, שנשמעה היטב למרחוק.
אך, למרבה האכזבה, יש עדיין מרחק גדול מה'וידעת היום' עד ה'והשבות אל לבבך'.
מה שאנו רוצים זה:
לבקש עזרה מכל בר דעת שהשכיל בדעתו להפנים, ש:
השינוי שהקורונה עשתה בתחום החתונות, אינה מוגדרת כשינוי אכזרי, ומצב של דיעבד, מצער, קשה מנשוא, מאכזב [כמו הדוגמא שהתחלנו שלא התאפשר לנו לחסות בצל כ"ק מרן שליט"א בימי חג הפסח].
אלא זה שינוי בתפיסה שלנו.
[כמו הדוגמא שקשה לנו להתרגל להתפלל במנין של 19 אנשים, כי אהבנו יותר להתפלל עם מאות אנשים בשטיבל. וחלילה להודות בקול שהרגשת קירבת אלוקים לפעמים הייתה דווקא במנין מצומצם...]
שינוי במה שהיינו מורגלים עד כה.
שינוי שאכן קשה ליישמו לבד. רק בעזרת קל עליון האדיר וחזק ששלח אלינו מושג ששמו קורונה.
שינוי שב'כוח הרבים' נוכל לשנות את החתונות המצומצמות ממצב של 'דיעבד' ל'לכתחילה'.
ולכן, אנו אכן משוועים לתגובות.
אבל לא תגובות מסוג: כן, גם אני חושב כך.
אלא רעיונות, מאמרים והגיגים המחדירים ומחזקים את המחותנים, החתנים והכלות, שהלוואי והם יהיו אלו שיזכו להתחיל בעידן חדש, עידן של 'לכתחילה', עידן שב'כוח הרבים' הצלחנו לשנות את מתכונת החתונות.
בכוח הרבים נוכל להכריז:
בכלל ישראל היו חתונות עד שנת תש"פ.
ויהיו חתונות צנועות ומשפחתיות משנת תש"פ ואילך.
חתונות שלא קרבו זה אל זה כלל.
[ולדוגמא, כמו שבחופות שהתקיימו בשנים האחרונות, כמות הציבור שנמצא שם הוא מצומצם ביותר, מאחר ורוב קרובי המשפחה עדיין לא הגיעו, למה לא נרצה שגם בשאר שעות החתונה ישתתפו אתנו רק הקרובים שבאמת קרובים אלינו. כמה גדולה תהיה שמחתינו שההוצאות שלנו מיועדות אך ורק עבור אלו שאנו מעונינים לשלם בעבורם...]
נכון. אין לנו מושג האם בחודשים הבאים עלינו לטובה, כבר נוכל לערוך חתונות כימים ימימה. אבל במידה והקב"ה יסבב שהרשויות לא יאפשרו חתונות רגילות, מוטלת עלינו חובה קדושה לשכנע את המחותנים שיחגגו שמחה מושלמת ומוצמצמת מתוך הרגשה נפלאה, ותחושת חשיבות של שליחי הקב"ה שמטרתם להתחיל בעידן חדש של חתונות.
לאחר שנקבל תגובות חיוביות ותכליתיות בענין חשוב זה. נוכל להתקדם וליזום כל מיני רעיונות וביצועים ע"מ לחסוך בהוצאות. [ושוב, אין כאן מטרות רווח כלל].
כי באם ניזכר מידי מאוחר, לאחר שנחזור בע"ה לשגרה הרגילה, ונמצוא את עצמינו שוב ושוב הולכים לחתונות של בני דודים בתחושה של:
'אוף' אין לי עצבים ללכת לעוד חתונה.
איך בכלל נסתדר עם ההסעות לעיר המרוחק.
אין לנו כסף לשלם לבייבי סיטר שתשמור על הילדים. וכו' וכו'.
ואז כבר לבנו יהיה אטום מלשמוע על שינוים בתחום זה. אז המחותנים כבר יכנעו לילדיהם היקרים, ויכרעו שוב ושוב תחת הנטל הכבד.
און איין ווארט:
אל תדפדף הלאה לאחר קריאת מייל זה.
1 - תפיץ את ההודעה לכל אנ"ש הנמצאים ברשימת התפוצה שלך. [זה הכי חשוב. ככל שאחוזי התודעה לענין יגדלו, נגיע לעצות ותחבולות מכל הגוונים והסוגים].
2 - תגיב לעניין. תצרף עובדות של מחותנים שעברו נסיון זה בקלות. ותהיה חלק מ'כוח הרבים' שישנו את המפה. תביא רעיונות ומאמרים מההיבט החיובי [ולא רק שלילי, כמה לא טוב להמשיך כפי שנהוג עד עכשיו].
3 - אם אתה חושב מאיזה סיבה שהיא, שאין שום פתרון ואין מה לעשות בנידון, נא פרט והסבר למה ומדוע דעתך כך.
ובל נשכח, שלאחר שאנו חסידי בעלזא נצליח פעם אחת ולתמיד לקום ולעשות מעשה. אזי כל הקהילות החשובות האחרות גם יחרו אחרינו ויעשו כמעשינו, וגדול יהיה שכרינו!!!
בהצלחה וס"ד מרובה
