איך בודקים שתרופה באמת מרפאת מחלה?

בזמן האחרון כל אברך או חובב טבע מגלה תרופה חדשה ובדוקה לקורונה או לכל מחלה אחרת.
אם זה מור, לבונה וכל מיני בשמים או שום שנחתך בסכין פלסטיק או בצל חתוך ברחבי הבית.

ונשאלת השאלה, עם כל הגיחוך שבדבר, מי תוקע לידינו, אולי הוא צודק?
הרי במה התרופה שלו טובה פחות מתרופות שמוכרים לנו בבית המרקחת?

אז קודם כל באמת לא כל מה שמוכרים לנו בבית המרקחת באמת עוזר אבל רציתי לדבר איך ברפואה המערבית מחליטים שתרופה מסויימת באמת מרפאה או עוזרת למחלה.

נתחיל בבעיה.
כולנו היינו חולים במחלה זו או אחרת וגילינו שהחלמנו גם ללא שום התערבות רופא.
כולנו גם היינו חולים במחלה זו או אחרת, סבתא נתנה לנו גוגל מוגל, והחלמנו.

האם אפשר לומר שהגוגל מוגל ריפא אותנו?
אולי היינו מחלימים גם ללא הגוגל מוגל?

הרי כולנו יודעים שבסופו של דבר, מתוך 100 אנשים שחלו בכאב גרון כנראה ש 100 יחלימו עם או בלי גוגל מוגל.
האם הגוגל מוגל תרופה בדוקה?

זאת שאלה לא פשוטה.
התרופות של לפני מאות שנים פעלו בעיקר בשיטת הסבתא, כואב הגרון, נתנו גוגל מוגל, הילד נרפא, סימן שגוגל מוגל מרפא.

כיום אנחנו מנסים באמת לברר אם באמת התרופה עוזרת לרפא או לא.
כי אם ניתן בטעות לחולה מסוכן תרופה שלא תעזור לו במקום טיפול אמיתי, הוא עלול להפגע.

יש עוד בעיה קטנה, רובנו נרגיש יותר טוב אחרי גוגל מוגל או מרק עוף.
למעשה אפילו אם ניקח כדור שאין בו כלום, נרגיש זמנית קצת יותר טוב, קוראים לזה ״אפקט האינבו״. (פלציבו בלע״ז)
איך נדע אם התרופה שלנו גרמה לתחושה טובה יותר רק בגלל אפקט האינבו
 או אולי בגלל שהיא באמת עובדת?

ועוד בעיה, אנחנו כמי ש״המצאנו״ את הגוגל מוגל (או כל תרופה אחרת) מאוד רוצים שהתרופה תצליח.
אם אנחנו החוקרים יש חשש שאפילו בלי כוונהה נפרש לטובה כל דיווח להרגשה טובה, אפילו אם החולה יאמר לנו ״אני לא בטוח, נדמה לי שהמצב השתפר״

וכמובן צריכים לבדוק שהתרופה לא מזיקה, לא לגברים, לא לנשים, לא לילדים, לא להרות, לא למי שסובל מל״ד גבוה וכן הלאה.

ובכן, יש הרבה מאוד שיטות מחקר ואני אתאר כאן את השיטה המקובלת לבדיקה סופית של תרופות, מחקר בסמיות כפולה.

באופן כללי השיטה די פשוטה.
לוקחים את התרופה שרוצים לבדוק, במקביל לוקחים ״אינבו״ כדור שאין בו שום חומר פעיל ונראה דומה לתרופה.

מחלקים קבוצת גדולה של חולים בניסוי באופן מקרי לשניים.
חצי יקבלו טיפול בתרופה שמסומנת א החצי האחר בתרופה שמסומנת ב.

אף אחד מהחוקרים לא יודע אם תרופה א היא האמיתית וב היא האינבו או להיפך.

לאורך המחקר עוקבים אחרי החולים ולהשפעת הטיפול עליהם.
בסיום המחקר מסכמים את ההתקדמות של קבוצה א מול קבוצה ב.

רק אחרי הסיכומים, החוקרים ידעו מה קיבלו האנשים בכל קבוצה.

רק אם התרופה סייעה משמעותית יותר מבחינה סטטיסטית מהאינבו, רק אז היא תעבור לבדיקות נוספות ולאישור.

יש הרבה מאוד תרופות שמגיעות למחקרים מהסוג הזה שיש מאחוריהן תאוריות מאוד רציניות, אפילו טיפולים עממיים שנראו מאוד מבטיחים, אבל בפועל, לאחר בדיקה, מברר שהן לא באמת עוזרות יותר מכדור אינבו.

יש גם תרופות שעוברות את השלב הזה אבל במחקרים שניסו לשחזר את אותם תוצאות כשלו ולא הגיעו אל השוק.

אלכוג'ל ואלכהול בכלל מהווה מחטא יעיל מזה עשרות שנים.
אין בלתו - ממש לא נכון אלא שהוא מאד נח לשימוש. מים וסבון בצורה יסודית גם הם עוזרים ואולי אף יותר, אבל הם לא זמינים תמיד. אין מצב שרופא שוטף את ידיו במים ובסבון בצורה יסודית בין כל חולה וחולה ובביקור רופאים בבתי חולים בין חדר לחדר. אבל אלכוג'ל - כן.
בבתי חולים משתמשים בזה בכל העולם מזה שנים רבות, אבל יש כאן בפורום אנשים שהחכמה ניתנה להם בלעדית מסיני ואין בלתם. אשרינו.

וגם אז לא מספיק שפשוף קל כמו שראיתי עושים, אלא צריך 20 שניות של חיכוך הידיים זו בזו בכל המשטח. זה כמו שטיפה במים וסבון רק במחטא.