אדמורי"ם או פריצים?
המושג הקדוש אדמורי"ם, היה של מלאכי אדם שמסרו נפשם למען הכלל ברוחניות ובגשמיות.
מצד אחד רוממו את חסידיהם לדרגות נעלות ומרוממות, ומצד שני חילקו את כל אשר להם לצדקה, ואפילו נכנסו לחובות כדי לדאוג ליהודים, וידוע מהאדמורי"ם הקדמונים שלא הלכו לישון אפילו אם נשארה פרוטה אחת בכיסם שלא חילקו לעניים.
יש אמרה ידועה שמי שדואג לך גם לגשמיות, ממנו תקבל רוחניות. אבל מי שדואג לך רק לרוחניות ודואג לעצמו לגשמיות, תתרחק ממנו כמפני אש.
ומה קורה היום לצערנו?
אמנם ראינו גם בדורינו אדמורי"ם שהיו כדוגמת האדמורי"ם הקדמונים, שלא עסקו בצבירת רכוש וקניית נכסים ודירות לנכדיהם וניניהם, אלא הסתפקו בקב חרובים ונתנו את כל רוחם ונפשם לחסידים. ומרן האדמו"ר מליובאוויטש שהשבוע היא"צ שלו, היה דוגמה חיה לכך, ועוד אדמורי"ם בודדים בדורינו.
אבל מאידך, יש אדמורי"ם שהפכו לפריצים של הדור.
אם הפריצים נעלמו אצל הגויים בפולין ואוקראינה, הם נולדו מחדש אצלנו בעולם "החסידות", והם פוסעים על ראשי עם קודש לבושים בבעקיטשע'ס זהובים ושטריימלים ענקיים, הם וצאצאיהם ומקורביהם וליצניהם.
הם חיים בפאר והדר כמו הפריצים והרוזנים, מוצצים כסף מחסידיהם האביונים, הם מככבים בפורבס בראש רשימת עשירי ישראל, הם קונים להם ולילדיהם ונכדיהם וניניהם דירות פאר במקומות היקרים ביותר, ואין להם שום דאגות כלכליות.
החסידים הם עבדים נחותים שלהם, שמרוויחים בשנה מה שהאדמורי"ם מרוויחים בשעה, ומשרתים אותם ואת הילדים והנכדים שהאדמורי"ם משריצים. כאשר חסד עני מרוד נכנס ל"קודש פנימה" להתלונן שאין לו לחם לאכול, האדמו"ר עוצם עיניים ומברך אותו בלחשים ומצמוצים, ולא זו בלבד שהוא לא ייתן שקל אחד לחסידו העני האומלל, אלא גם ימצצו ממנו פדיונות וגבאות געלט על חשבון פת לחם של הילדים הכחושים שלו.
כמובן שבשעה שהאדמורי"ם חוגגים על החסידים שלהם כמו אוליגרכים חסרי דאגה, החסידים עצמם לא למדו מקצועות, הם וילדיהם חיים בעוני מנוול, אחוזי אבטלה כמעט של 100% בדור הצעיר, ומי מדבר על דיור או חיים תקינים. כולם כאחד משועבדים כאסקופה הנדרסת לפריצים האדמורי"ם ומשפחותיהם ומקורביהם.
והחסידים השוטים עוד רוקדים בשמחה על הפרענצ'עס ושרים: אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו להיות עבדי עבדים, אנחנו וסבינו וצאצאינו את סוף כל הדורות לשושלת משפחת הפריצים ה"קדושים", שה"מורשת" שלהם זה צבירת הון ונכסים ואגואיזם, ומשאירים את חסידיהם לגווע ברעב, במקום שיתנהגו כאבות אבותיהם הקדושים שלא לן פרוטה בביתם.
אלו לא אדמורי"ם, אלו פריצים נבזים ואגואיסטים, שגם מוצצים את דם עבדיהם, וגם משתמשים בטקטיקות ענישה נגד המורדים, שמעיזים לבקר אותם או את השיטה שלהם, ובמקום להכניסם לבור הכלא, משמיצים אותם ועושים עליהם ועל ילדיהם נידוי חברתי, ואם היו יכולים להרוג אותם פיזית או להשליכם לבור, לא היו מהססים לרגע.
