נטפי דמעה על ידידי הגדול הגר"ש אשכנזי זצ"ל.
עליו אפשר לומר עדיין, גם לאחר גילוי כל האמצעים בימינו, מה שאמרו על שמואל הקטן (שמחות פ"ח ה"ז): 'שמואל הקטן נטל כל חמודות עולם והלך לו'. לזכרו הטוב, ולתורת חסד שלו (ניהל גמ"ח פרטי שנים רבות).
אספר דבר. כידוע היה מעניק מכוחו לאחרים בשכר ובחנם.
והיה מעשה שהכין עבור מאן דהוא את הספר שורש ישי, למהר"ש אלקבץ, פי' למגילת רות, וכדרכו עיטרו ופיארו בהערות ובמ"מ ולא עוד אלא ערך גם מפתח מפורט ומבואר לספרים שנזכרו בו.
והנה ביניהם נמצא גם 'ספר השמע הטבעי (אות כב, עמ' רצב)' המיוחס לאריסטו. וכאשר הלך מי שמימן את הוצאת הספר (ב'ואלה יעמדו על הברכה' נזכרים: יוסף הילל בראכפעלד, יחזקאל ישעי' פאנעטה, יצחק אלימלך גאלדבערגער, מאיר צבי הירשקא) להראות לגאון ר' משה שטרן זצ"ל מדעבערצין בעל שו"ת באר משה, ולבקש הסכמה, דפדף הגאון הנ"ל וכשנפלו עיני על אזכרת שמו של אריסטו התקצף מאוד, היתכן שבספר קדוש יזכירו שמו של הערל הטמא הזה, והודיע שאם לא ימחקו את הקטע הזה, לא זו בלבד שלא יתן הסכמה אלא גם יצא בקריאה לצבור להחרים את הספר. כמובן שלא התחשב בכלל שהמקובל הא-להי המהר"ש אלקבץ בעצמו הוא שציטטו והזכירו. בעל הממון כמובן השמיט את הקטע הזה. אלא שהגר"ש אשכנזי זצ"ל התנגד לכך בכל מאודו, ולבסוף הלך והדפיס על פסת נייר את הקטע שהושמט והדביקו בידיו במקום המתאים. ובטובו זיכני בעותק כזה.
ההקדשה:
ספר זה שמו ש"י
אשר לשלמה נ"ע
נתון שי לשלמה שי'
- -
. . .
מאד למטמונים
. . .
אדם בסך אדדם
ודבר בעתו מה טוב
מנאי שמואל זעירא
וזה לשון הקטע שנמחק והוחזר למקומו:
כב: בספר השמע
ספר השמע הטבעי כתב אריסטו היוני בשמונה מאמרים,
אשר תורגמו ללשון הקודש בידי כמה מחכמי ישראל
בימי הבינים. אך נשארו בכתב־יד, ולא נדפס אלא
קצורי אבן רשד על שמע טבעי לאריסטוטלס [בתרגומו
של ר׳ משה בר' שמואל אבן תבון](ריווא דטרינט שך).