| נשלח ב-23/10/2020 00:27 |
 |
| |
זאת לדעתי הסיבה שהציבור כל כך התעניין בסיפור של סדיגורה
סלחו לי, חזרתי אחרי הרבה זמן.
בכל תקופת הסיפור הזה של סדיגורה לא הייתי כאן.
כתבו על זה כמה וכמה אשכולות, ואני שמח לראות שעדיין הנושא הזה בדיונים בימים אלה.
למה? כי רציתי לכתוב את המבט שלי, שאינו עוסק בפרטי הסיפור של מי היה ראוי לירש, אלא בהיבט אחר לגמרי.
של למה הציבור החרדי כולו - כך הרושם - לפחות באינטרנט - סער, ועודנו סוער כל כך, סביב הנושא הזה?
חסידות סדיגורה היא חסידות חשובה, כששמעתי שזה מגיע מרוז'ין מיד הייתה לי הערכה כלפיה, בלי שאני מכיר אישית.
אבל זאת חסידות לא כך כך גדולה כידוע, זה ממש לא סדר גודל של גור ובעלז וויז'ניץ, הלא כן?...
איך זה - שלכאורה פוליטיקה פנימית של קהילה - הפכה כך לנחלת הכלל,
כאשר כל אחד - גם מקהילות ועדות אחרות - מרגיש צורך להביע בה דעה?
ראיתי מישהו שתמה על זה באיזה שהוא אשכול, אבל לא נראה לי שעסקו בזה ברצינות.
ובכן אני חושב שאני יודע מה התשובה.
התשובה היא הרבנית, או "הרעבצין" כמו שנוהגים לומר.
זהו מה שנתפס כ"פמיניזם חסידי".
אינני מכיר את ההיסטוריה של החסידות, אז תרשו לי לשאול אתכם:
האם אי פעם נשמע כדבר הזה שהרבנית תערער - ועוד בפומבי - על הוראתו המפורשת של האדמו"ר בקשר לזהות יורשו?
האם הייתה פעם אפילו הווה אמינא שכזאת?
אני לא חושב.
האומץ שלה לעשות כדבר הזה לדעתי - הוא פרי רוח התקופה.
וזה מגיע גם עם הערך האופייני להלכי רוח אלו - ערך השוויון.
וכי למה שבן אחד יהיה המנהיג והאחרים יקנאו בו? ועוד הצעיר? מה יש כאן, כאלה שהם יותר וכאלה שהם פחות?
כולם שווים! שכולם יהיו אדמור"ים! ושלום על ישראל!
זאת בשונה מהתפיסה המסורתית של היררכיה, של "ורועה אחד יהיה לכולם".
התפיסה שערך ה"התאמה" בתכונות קודם לערך ה"בכורה" או לערך ה"שוויון".
האם היא בפועל צודקת במהלכיה?... ממה שנראה לי כצופה מן החוץ?... אני די מתחבט, ומהסיבה הפשוטה:
אם לא היו בית הדין פוסקים לטובתה, וביחוד שאחד מהם הוא הרב אשר וייס שאני מאוד מעריך -
הרי שאז הייתי שופט את המניעים רק כאלו שמניתי למעלה, והייתי בטוח שמדובר פה במהפכה פמיניסטית ותו לא,
אבל כיון שהם כן פסקו לטובתה - אני אומר - אולי יש כאן דברים שאני לא יודע...
כך או כך, אני סבור שהדברים שכתבתי למעלה הם מה שתפסו את התודעה של הציבור הרחב - המעורבות של הרבנית.
בין אם זה מצד אלה ששמחו בזה כהתפתחות גדולה, בין אם זה מצד אלה שראו בזה כהתפוררות גדולה...
מה דעתכם?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 00:33 |
|
| |
כבר היה בויז'ניץ
ועוד בחיי הרבי.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 00:49 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 00:58 |
|
| |
בסופו של דבר סיפור כזה נוגע לכל חסידות, במישרין או בעקיפין. כמעט לכל רבי יש כמה בנים, וגם רבנית. הדרמה בזמנינו לא חייב להיות תלוי בגודל של החסידות. משחקי הכס נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 01:17 |
|
| |
הסיבה שהציבור מתעניין בסיפור הזה, לדעתי, משום שיש בו את כל המרכיבים של טלנובלה מרתקת, אב שביכר את בנו החמישי על פני הבוגרים יותר כשזה נעשה במודע ומתוך סתימת כל חור אפשרי למי שינסה לערער, ובכל זאת הבן הגדול מסרב לקבל את הדין, ומפעיל לחץ פסיכולוגי לא מתון על האם האלמנה, ומנסה בדרכים עקלקלות להשתלט על העמותה, וכו' וכו' ההמתנה של החסידים להכרזה הבוששת לבא, נו מתי היתה לנו עלילה עסיסית כל כך בציבור היבשושי שלנו? זה למה, בלי שום תוספות.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 01:22 |
|
| |
| ברוקלינאי כתב: |  |
ובכן אני חושב שאני יודע מה התשובה.
התשובה היא הרבנית, או "הרעבצין" כמו שנוהגים לומר.
זהו מה שנתפס כ"פמיניזם חסידי".
|
|
לדעתי הסיפור כאן הוא האמוציות הרבות שיש בעד או נגד הבן הבכור
מצד אחד הוא הספיק לעצבן המון אנשים, ואלו לא ישנים בלילה כל עוד יקראו לו אדמו"ר
גם הגישה שלו להתמנות אדמו"ר בכל הכוח למרות הרינונים, גורם להרבה סקרנים לבוא לראות
ומצד שני הוא ואנשיו נלחמים ואפשר לומר די מצליחים עד כה, גם בכך שבסופו של דבר הוא אדמו"ר והוא גם לקח את הבנינים בירושלים.
כן רבנית לא רבנית, אישית אותי לא מענין בכלל מה דעתה ומה בחשה, הסיפור היה אותו דבר גם בלעדיה, יש סקרנות רבה בכל מלחמת ירושה ולא משנה גודל החסידות
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 01:23 |
|
| |
| חצינזק כתב: | | כבר היה בויז'ניץ
ועוד בחיי הרבי. |
|
כמה אנשים שמעו על זה מחוץ לויז'ניץ?
אני מניח שזאת לא הייתה קריאת תיגר באותה עוצמה כמו במקרה דידן.
לנסות להשפיע על הרבי בחייו זה תמיד היה, וזה גם לגיטימי בעיני, במיוחד אם זו האישה.
אבל לצאת חוצץ נגד צוואה מפורשת?
אני חושב שיסכימו שזה חידוש שלא היה כמוהו.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 01:32 |
|
| |
מסכים.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 02:00 |
|
| |
אבל אם נניח רגע את האדמו"ר, את אשתו, ואת בניו.
מישהו יכול להסביר לי מה היה הנימוק של בית הדין? תמוה לי מאוד הענין הזה.
כי לא שמעתי שמישהו מערער על עצם קיומה ועל הוראתה המפורשת של הצוואה.
אז איזו הצדקה יכולה להיות לעבור עליה?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 02:04 |
|
| |
| sasa2 כתבה: | |
הסיבה שהציבור מתעניין בסיפור הזה, לדעתי, משום שיש בו את כל המרכיבים של טלנובלה מרתקת, אב שביכר את בנו החמישי על פני הבוגרים יותר כשזה נעשה במודע ומתוך סתימת כל חור אפשרי למי שינסה לערער, ובכל זאת הבן הגדול מסרב לקבל את הדין, ומפעיל לחץ פסיכולוגי לא מתון על האם האלמנה, ומנסה בדרכים עקלקלות להשתלט על העמותה, וכו' וכו' ההמתנה של החסידים להכרזה הבוששת לבא, נו מתי היתה לנו עלילה עסיסית כל כך בציבור היבשושי שלנו? זה למה, בלי שום תוספות. |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 02:06 |
|
| |
לדעתי הציבור היה בהלם מהצעד החריג של האבא ודי נהנה לראות שזה לא הלך לו כפי שתכנן. וכמובן שיש כאלה הפוך ומאוכזבים וחוזר חלילה נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 02:55 |
|
| |
גרשום
| המכון כתב: | | לדעתי הציבור היה בהלם מהצעד החריג של האבא ודי נהנה לראות שזה לא הלך לו כפי שתכנן. וכמובן שיש כאלה הפוך ומאוכזבים וחוזר חלילה נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
גם אני חושב כך, מה גם שיש המערערים על צלילות מחשבתו של הרב זצ״ל בעת עריכת הצוואה בעיצומם של הטיפולים הקשים שעבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 03:42 |
|
| |
| ברוקלינאי כתב: | | אבל אם נניח רגע את האדמו"ר, את אשתו, ואת בניו.
מישהו יכול להסביר לי מה היה הנימוק של בית הדין? תמוה לי מאוד הענין הזה.
כי לא שמעתי שמישהו מערער על עצם קיומה ועל הוראתה המפורשת של הצוואה.
אז איזו הצדקה יכולה להיות לעבור עליה? |
|
זה לא ענין של צדק או לא צדק, אלא של עד כמה אתה רוצה להיות אדמור
הרי אם היה כאן שאלה של פיקוח נפש, אין ספק שמותר היה לעבור על הצוואה
מסתבר שזה ממש פיקוח נפש...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 06:26 |
|
| |
כמו שהאנגלים מתענינם בבית המלוכה
|
|
|
|
| נשלח ב-23/10/2020 06:58 |
|
| |
| המכון כתב: | | לדעתי הציבור היה בהלם מהצעד החריג של האבא ודי נהנה לראות שזה לא הלך לו כפי שתכנן. וכמובן שיש כאלה הפוך ומאוכזבים וחוזר חלילה נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
מסכים איתך שסוג מסוים של אנשים נהנה מזה.
נהנה לראות סמכות והיררכיה בהתפרקות.
אלה הם אנשי הכאוס, הם בדרך כלל גם מאופיינים בשנאת המשטרה והחוק באשר הם.
אני לא בטוח מי צודק פה (אע"פ שרגשית כן יש לי נטיות),
ואני מנסה לברר כרגע באורח הגיוני את הדברים,
כך או כך - משמח זה לא.
|
|
|
|
|
