הזעם נגד החרדים מפעפע בכל מקום: דתיים, מסורתיים ואנשים שכל השנה קרובים לדת

במנין החצרות שאני מתפלל בו כבר כמעט שנה יש את כל הסוגים. זה לא עוזר שכולם רואים את השכנים החרדים שלהם שומרים ומקפידים על כל מה שצריך בנוגע לקורונה. בשבוע-שבועיים האחרונים כולם זועמים על החרדים עקב הדיווחים בתקשורת. זה בפירוש לא היה עד עכשיו - כמעט שנה שלמה. ההיפך! אנשים דוקא התקרבו. התחילו להתפלל במנין, להשתתף בשיעורי תורה וכו'. הם אמנם ממשיכים, אבל הזעם אצל האנשים הרגילים, אלה שתמיד היו בעדנו, מפעפע. אתה אומר להם משהו שגרתי ויוצאים עליך באלף קמ"ש: "אתם החרדים הבאתם את הקורונה!...."

ברור לי שיש טיפוסים ששמחים לדעת את זה, מצד שני ברור לי שאף אחד כאן לא היה רוצה להיות מחותן או שכן של אותם טיפוסים.

סתם נראה לי חשוב שתתעדכנו, מי שעדיין יש לו מצפון, מצפון תורני, אנושי וכו' וחושב עדיין במונחים קצת יותר רחבים מהד' אמות שלו.

בשורות טובות

גם אני מתרשם שהזעם הוא הרבה יותר ממה שמוצג בתקשורת.
התקשורת מאוד עדינה עם החרדים לעומת הזעם שיש בציבור.
העניין הוא שאני לא רואה איך הזעם הזה מתורגם למשהו מעשי,
הכוח הפוליטי של החרדים הוא חזק מאוד, כמעט בלתי אפשרי להקים ממשלה ללא החרדים.

תפסיקו לקרב אנשים גם ככה אין לנו כלים להתמודד על בעלי התשובה וילדיהם

התקשורת עושה חסד עם החרדים כאשר נותנים במה לטענה המטופשת של:
"מה ההבדל בין זה לבין ההפגנות בבלפור?"
כי לא היו המונים דחוסים בתוך הבית מדרש שמשם יצאה ההלוויה, נכון?
וכולם היו עם מסיכות, נכון? והשתדלו לא להידחס אחד על השני, נכון?
אם אני הייתי המראיין בתקשורת, בדיוק ככה הייתי מגלגל את הטענה הזו מכל המדרגות. אבל בתקשורת משתדלים ככל יכולתם להציג את הצד השני.
(בלי קשר לכך שאני מסכים שצריך לאסור גם את ההפגנות של החוליגנים בבלפור)