האנשים שצריכים לדברר את הציבור שלנו הם האברכים. הם הכי מוכשרים מכולנו, הם הכי חכמים מכולנו, הם
חדים כתער, הניתוק שלהם מהתקשורת, הופך אותם לפחות מתנצלים, לפחות מתרפסים וליותר אותנטיים.
המסבירנים הטובים ביותר
אות חיים
חיים ולדר
1.
לאחר פרסום הטור בשבוע עבר תחת הכותרת "הסברה או התנצלות", הגיע אלי מבול של תגובות שנגעו בנושא ההסברה. רוב התגובות נתנו רעיונות כיצד להסביר, חלק מהן שידרו ייאוש שאין מה לעשות, היו מי שקראו להקים גוף הסברה חרדי ורבים ביקשו לכתוב טוב עם "דף מסרים" מעין "דע מה שתשיב".
למען האמת, זה מה שרציתי לעשות. אך הדרך מהרצון לכתוב דף מסרים כזה לבין הביצוע היא ארוכה וקשה. לא ידעתי אפילו מאיפה להתחיל.
ואז הביאו לידיעתי סדרת כתבות בשם "חוקי המשחק החרדי" שנעשתה על ידי הכתב לענייני חרדים יאיר שרקי שנחשב לאחד שפועל בהגינות ואינו מחפש לפגוע במגזר.
הסדרה שיקפה באופן חיובי ביותר את הדברים החשובים ביותר לציבור שומרי התורה והמצוות: בית של תורה, חינוך, אברכים, שידוכים, גמ"חים.
חייבים לציין שאנו, החרדים, מרתקים מאד את הציבור החילוני, ומלבד הכתבים לענייני חרדים, כמעט כל עיתונאי מנסה למצא זווית על הציבור כי הוא יודע שכל עיסוק בציבור שלנו גורם לצפיית שיא. ברם, רוב הכתבים והכתבות עוסקים בדברים שליליים בשולי המחנה, ונדיר לראות סדרת כתבות שנעשתה ממקום אובייקטיבי ואפילו אוהד.
2.
כשראיתי את הסדרה הבנתי מי הם האנשים שצריכים לדברר את הציבור שלנו.
*האברכים. רק הם.*
הם הכי מוכשרים מכולנו, הם הכי חכמים מכולנו, הם חדים כתער, הם יודעים להבין בדיוק מה השאלה, ולחשב מראש לאיזו שאלה תוביל התשובה שלהם ומה התשובה שהם יענו. אלפי שעות לימוד גמרא מובילים את האדם לשלמות כזו שאף אחד אחר לא יכול להתחרות איתו.
ויש עוד יתרון לאברכים, ועליו כתבתי לפני שבועיים. דווקא הניתוק שלהם מהמדיה, דווקא העובדה שהם אינם עושים חשבון לאיך הדברים ייראו, דווקא משום שאינם מחוברים לשיח התקשורתי, הופך אותם לפחות מתנצלים, לפחות מתרפסים וליותר אותנטיים.
ידוע הסיפור על רב חשוב שהתבקש לפני מאה וחמישים שנה לדבר עם מושל המדינה שביקש להכיר יהודי אותנטי.
הוא הגיע לעיר הבירה ואז אמרו לו שכדאי שילבש מחלצות שלא יהיה חילול השם להגיע בבגדים בלויים. אז הוא החליף ביגוד, לאחר מכן אמרו לו תסדר את הזקן שלך שלא יחשוב על היהודים שהולכים פרא, ולאחר מכן ציידו אותו במקל מכובד שאנשים חשובים היו נוהגים בזמנו ללכת בו ולאחר מכן הניחו על צווארו צעיף יקר ערך.
כאשר התייצב לפני המושל, זה הביט בו, העווה את פרצופו ואמר לאנשיו בכעס: *"אני ביקשתי ממכם להביא לי יהודי אמיתי, כמו שכל היהודים נראים. עוד פעם הבאתם לי יהודים מזויף, כמו אלה שנמצאים אצלי כל הזמן?"*
3.
יאיר שרקי, לא הלך לדוברים המקצועיים, המהוקצעים, אלה שיודעים איך לדבר. הוא הלך בדיוק אל אלה שאין להם ניסיון במדיה, ומצד שני בחר אנשים שיודעים להביע את עצמם.
וכך הוא הגיע ל *איצי אקרמן*. אברך מקרית ספר.
הטרחתי עצמי ורשמתי כל מילה שאיצי הזה אמר, והוא ייצג אותנו יותר מכל המסבירנים שאי פעם עלו לשידור. תשפטו בעצמכם.
*שרקי:* "אתה מקבל 1800 שקל בכולל. חמישה ילדים - לא צריך לימודי ליבה כדי להבין שיש כאן בעיה, גם אם האישה עובדת".
*איצי:* "לאברכי כולל, יש חשבון בנק נפרד עם הקדוש ברוך הוא, מכל העולם. לא שאין קשיים. לפני כמה חודשים, באמצע סדר ב' אני שם לב שבאמת מעסיק אותי כלכלית. אמרתי לחברותא שלי תשמע, אני נוסע לכותל, אני מרגיש שאני חייב לדבר עם הקדוש ברוך הוא. ובאמת התפללתי בכל כוחי. 'הקדוש ברוך הוא, אני רוצה להישאר בכולל עוד 30 שנה, תשאיר אותי פה, באמת, תשאיר אותי פה, אני מתחנן .אני צריך עוד 1000 שקל בחודש, כלום, לא יותר מזה'".
ואיצי ממשיך:
"אני מסתובב אגב, בסוף התפילה, הייתי בטוח שביל גייטס עומד שם
עם חבילת מזומנים. אז זהו שהוא לא היה שם, ולא רק זה, אשתי מתקשרת אליי כשאני ממש בכניסה לקרית ספר, אומרת לי שהטכנאי בדק את מכונת הכביסה והוא אמר שהיא מתה. אני... השמיים נפלו עליי. כאילו,
עוד 3000 שקל, 4000 שקל, עכשיו? אנחנו לקראת סוף החודש,
והרגע דיברתי איתך, בורא עולם?"
4.
"אבל אחרי אותו ביקור בכותל שערי שמיים לא נותרו סגורים. אחרי שבועיים קיבלתי טלפון מחבר שלי, הוא אומר לי: שמע, אני יודע שאתה מנגן בגיטרה,
יש מצב שאתה מגיע לקומזיץ (ערב התעוררות) נשלם לך כמה גרושים. קבעתי מחיר. -הוא לוקח אותי!"
שרקי: "איזה מחיר? כמה?"
"אמרתי לו 500 דולר. והוא אומר "בשמחה רבה"".
*שרקי:* "גשם של פרנסות קטנטנות אפשר לאיצי להמשיך ללמוד במשרה מלאה".
*שרקי:* "כמה אברכים מתמודדים עם כזאת מצוקה? כמה אברכים, צריכים את העוד אלף שקל בשביל לא להיחנק,
*איצי אקרמן:* "כולם. כולנו. אבל הסיוט שלי זה לחשוב שאני יוצא לעבוד.
הבית שלי זה בית של תורה, אני לא רוצה לצאת לעבוד. אבל אני רוצה לתת למשפחה שלי, ואני צריך עוד כמה שקלים. אני עושה משהו שטוב לי וממלא אותי באושר אין-סופי".
*שרקי:* "כשאתה יושב פה בכולל ואתה לומד, אתה חושב גם מה חושב עליך הישראלי הממוצע? מפרזיט עד לא יצרני?"
*איצי:* "לא. אני חי בבועה. אני חי בשטעטל, אז את מי זה מעניין? אתה יודע מה היה קורה אם אני לא הייתי יושב ולומד תורה? אני מקיים את העולם, אני המנוע של העולם. אני מפסיק - הבטרייה יוצאת מהמקום. עכשיו, לך תגיד את זה לחילוני הממוצע, הוא יסתכל עליך כאילו: אחי... לך תתאשפז דחוף".
כך, בהומור, בחביבות וללא שמץ של התנצלות מציג איצי אקרמן את הדבר הכי חשוב לכולנו -עולם התורה בצורה הכי אותנטית, הכי בריאה והכי לא מתנצלת.
5.
גם לביתם של *גדליה ורבקה בלאו*, נכנס שרקי, ושם הוא מגלה מה שידוע לכולנו, שבניגוד למה שהחילוניים אוהבים לחשוב, כאילו האברכים שולחים את האישה שלהם לעבוד בשביל נוחותם האישית, המציאות היא שדווקא הנשים הן הדוחפות את בעליהן ללמוד, ואינן מוכנות להתפשר על כך.
"אני זוכרת שזה קרה לחברה שלי" אומרת אשתו של גדליה. "הבעל שלה עזב את הכולל והיא ממש ממש בכתה".
*שרקי:* "לא רוצה לסכסך, אבל הבנתי שגדליה יכול להצליח במחשבים"
*רבקה בלאו:* "תראה, אני לא אגיד לו מה לעשות. הוא יש לו ראש גאון, הוא גאון לכל דבר. זה לא שהוא מסכן ולכן הוא אברך. בכלל לא. הוא יכול להיות הייטקיסט מצליח מאוד. אני דוחפת את עצמי להרוויח יותר כסף, להתנהל יותר נכון כדי שזה יחזיק יותר. בינתיים זה מחזיק".
אחד האברכים הצעירים בכולל של הרב סורוצקין בקריית ספר נשאל על ידי שרקי: "מה תעשה אשתך אם תגיד לה שאתה יוצא לעבוד?"
"זה גט" הוא אומר והחיוך שלו כזה נעים, שמאזן את המילה הקשה הזו ועם זאת מותיר את עוצמת הרעיון על כנו.
6.
בחזרה למשפחת אקרמן.
*שרקי:* "האושר בא' של משפחת אקרמן - גדול. בדירת שלושת החדרים שלהם הם מרגישים גם עשירים בע'".
*איצי:*"אני האיש הכי עשיר בעולם. טוב לנו בחיים, אנחנו חיים חיים מאושרים, אל תרחמו עליי, אל תדאגו לי ללימודי ליבה, ואל תדאגו לי ל... חבר'ה, טוב לנו".
זה הקטע בו קיפי, אחד המתלווים לשרקי, מתרגז. ובקטע חסר תקדים, איש טכני משתלח במרואיין בשידור:
*"זה מציק לי":* הוא אומר
"מה, מציק"? שואל איצי
*קיפי:* "הכול מציק לי, אתה, יש בך משהו מתנשא, מסתכל על האחרים, החילונים..."
*איצי:* "-איפה ראית את זה? -זה הפוך!"
*קיפי:* "אתה, כאילו יש לך בראש שלך איזו משימה הרבה יותר חשובה
מהמשימה שלי, ולא! את כל הדברים האלה שאתה רוצה לקיים, בסוף בלי החילונים אתה לא יכול לעשות (כאן קיפי פוער פיו כנגד שמים)".
איצי לא מתבלבל ונותן לו מנה אחת אפיים: *"מה לעשות? חיינו פה יופי בלעדיכם 800 שנה, פתאום באתם. העלייה הראשונה, תרמ"ב, 1881. עלייה ראשונה, כאילו ראשונה. פתאום צצתם? אנחנו העלייה הראשונה. ואז העלייה השנייה. פותחים פה מדינה. למה, מאיפה באתם? לכו מפה! חיינו יופי בלעדיכם. פותחים מדינה, ואנחנו נעשה פה חילוניות ונעשה מה שבא לנו, נחלל שבת, חבר'ה, חיינו פה מדהים גם בלעדיכם"...*
7.
אבשי יוצא מהחדר. ב-11 שנותיו עוד לא נתקל בוויכוח כזה שבו מישהו מערער על יסודות האמונה
*איצי:* "מה חשבת שהיה פה עכשיו? -פחדת שנגיע למכות?"
*אבשי:*-"לא".
*איצי:*-"אז למה זה טיפה הבהיל אותך?"
*אבשי:* "שהוא אמר שהוא לא יודע שיש עולם הבא, ואני יודע שיש עולם הבא".
*איצי:* "בוא, שכב...שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד... הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל...לילה טוב, חמודים."
*אין צורך לסכם. רציתם מסבירנים? לפחות אתם יודעים איפה לחפש אותם!*
 |
|
|
