"חנינא בני" קרן הישועות של רבי חנינא בן דוסא זיע"א
וראוי שיהיה לכל הפחות כמניין 'חנינא', שהוא סך קי"ט שקלים, ובוודאי שכל המוסיף מוסיפים לו. ובטוחני שיועיל הדבר לפעול ישועות אף שלא כדרך הטבע והוא בדוק ומנוסה".
בארגון 'חנינא בני' מספרים כי סיפורי מופתים רבים מתגלגלים אודות הישועות למעלה מדרך הטבע, עבור מי שהתפללו עבורו בתפילה המיוחדת על הקבר. באחד המקרים, אברך שבנו לומד באחת הישיבות המובחרות הגיע כבר לגיל מבוגר מאוד ובעקבות המצב היה חשש שמא הדבר ישפיע על מצבו הרוחני, האברך פנה למוקד וביקש להשתתף בסגולה הבדוקה כמניין חנינא כפול 36 פעמים , באותו שבוע בליל שישי בחצות לאחר לימוד בעיון הוזכר שם הבן בתפילה המיוחדת וכעבור מס' ימים הוא מתקשר לספר שבזמן שהתקיימה התפילה במערת קברו של רבי חנינא בן דוסא, התקבלה הצעת שידוך מדהימה של בחורה כלילת המעלות, שלא חלמו עליה. ב"ה תוך שבוע וחצי הבן שלהם התארס ואין שמחים ומאושרים מהם.
חבל שבשיר 'חנינא בני' הזמר שר 'חנינ'לה בני' (בעמרצותו הוא לבטח חשב שאם הוא 'בני' - הוא היה ילדון קטן, לא?) ולא 'חנינוש בני' - זה היה מכניס הרבה יותר כסף (בלי להיכנס למטרות ולמארגנים - שאין לי מושג מי הם ומה הם), כמאמרו של הרבי מסאטמר למי שתרם כסף כגימטריא של שמו: "אין דרהיים האט מען מיך גערופ'ן יואליש"...
תוקן על ידי hhaavv ב- 03/07/2021 22:34:14
נשלח ב-3/7/2021 23:00
נקודה מעניינת עם החנינעלע', אף שהיום זה מקובל, שייעל'ה (קרעסטיר) לא ברור מי ומה זה הארגון הזה ומה הוא עושה עם הכסף שמגיע אליו מעל הטבע, ייתכן והשיר בא לעולם לפני המצאת הסגולה הנוראה הזו
נשלח ב-3/7/2021 23:27
ר' שעי'לה - זה היה שמו גם בבגרותו. לקרוא לתנא בשם חיבה - כי כתוב בני (כך אני משער עכ"פ), זה כבר קצת משהו אחר, לא? יש בחז"ל כמה פעמים 'בני' (מאיר בני אומר - חגיגה טו ע"ב ועוד) אז גם נאמר מאירוש בני, או מאירקה בני? נפלו על הראש...
נשלח ב-3/7/2021 23:33
hhaavv כתב:
ר' שעי'לה - זה היה שמו גם בבגרותו. לקרוא לתנא בשם חיבה - כי כתוב בני (כך אני משער עכ"פ), זה כבר קצת משהו אחר, לא? יש בחז"ל כמה פעמים 'בני' (מאיר בני אומר - חגיגה טו ע"ב ועוד) אז גם נאמר מאירוש בני, או מאירקה בני? נפלו על הראש...
כמובן שלא באתי להצדיק (וכמובן שאתה צודק)
נשלח ב-4/7/2021 00:39
באמת צריך לרענן כל כמה שנים עם סגולה חדשה. לפעמים הסגולות הישנות מזדקנות והולכות לפח וצריך להמציא מיזמים חדשים כדי להמשיך לחלוב את הציבור. כל הכבוד ליזמים עלו והצליחו .לא לשכוח גם מבצעים והגרלות ...זה תמיד תופס.
נותר רק לקוות שאת הכף חרובים ישאירו המארגנים לעצמם ולא לעניים.
נשלח ב-4/7/2021 03:47
גלאגוזים
לךתדע1 כתב:
נותר רק לקוות שאת הכף חרובים ישאירו המארגנים לעצמם ולא לעניים.
חרובים אוכלים בכף?!
נשלח ב-4/7/2021 05:07
קלעפער
גלאגוזים כתב:
נותר רק לקוות שאת הכף חרובים ישאירו המארגנים לעצמם ולא לעניים.
חרובים אוכלים בכף?!
רוצה אדם בכף שלו מתשעה כאפות של חברו...
נשלח ב-4/7/2021 07:09
גלאגוזים כתב:
נותר רק לקוות שאת הכף חרובים ישאירו המארגנים לעצמם ולא לעניים.
חרובים אוכלים בכף?!
חשבתי שיש לך קב ציניות התחוור לי שאתה מסתפק בכפית קטנה ממנה .
נשלח ב-4/7/2021 08:11
לפני שנים , אברכית , אם לשישה. במצוקתה החלה לעבוד כמתרימה טלפונית עבור עמותה שרשומה כחוק (עם סעיף 46) עמותה שע"פ פרסומיה דואגת לנזקקים, לעניים למשפחות ברוכות וכו' ובתמורה מתפללים עבור התורמים וכו' וכו'. בסוף החודש כשהגיע עת התשלום בקור רוח ובציניות דחו אותה שוב ושוב ב'הלוך ושוב' (כשהיא עצמה נזקקת). נכנסתי לבדוק פרטים על העמותה. התברר לי שמתוך תקציב של למעלה מ 3 מיליון שקל. כמיליון שקל זה משכורת למנהל העמותה (הסכום כולל הרכב והוצאות הרכב של העמותה). עוד מיליון שקל זה הוצאות משרדיות ואחרות...רק כשליש מהכסף חולק לכאורה לנקקים. לא הייתה לי האפשרות לבדוק מי הם 'הנזקקים'... הגמרא מציינת במסכת בבא קמא (ט"ז:) רשעים בבואם לעשות צדקה , הקב"ה מכשילם בעניים שאינם מהוגנים, זאת כדי שהרשעים לא יזכו במצוות הצדקה. ממליץ לכולנו שאינם בגדר רשעים לתרום 1. לשם שמיים ממש. כלומר, בלי מתווכים. את הישועות מבורא עולם נקבל ע"י תפילה ופניה ישירה לבורא עולם. 2. תתרמו אך ורק לאנשים שאתם מכירים אישית.
מילולית "הכח שפועל על התמימים המסכנים סיפורי הסגולות"..מעשית, ר' יעקב אדלשטיין היה אדם ישר דרך, צנוע ויר"ש גדול. אז את בנו איני מכיר. יכול להיות "כרעא דאבוה" וכל מיני מלחכים "מתפרנסים" על חשבונו. ואולי לא..
חבל שבשיר 'חנינא בני' הזמר שר 'חנינ'לה בני' (בעמרצותו הוא לבטח חשב שאם הוא 'בני' - הוא היה ילדון קטן, לא?) ולא 'חנינוש בני' - זה היה מכניס הרבה יותר כסף (בלי להיכנס למטרות ולמארגנים - שאין לי מושג מי הם ומה הם), כמאמרו של הרבי מסאטמר למי שתרם כסף כגימטריא של שמו: "אין דרהיים האט מען מיך גערופ'ן יואליש"...
תוקן על ידי hhaavv ב- 03/07/2021 22:34:14
הסיפור הקלאסי (כמדומני שמספרים את זה על ר' דוד'ל טולנא) שהמנהג היה שכשבן אדם חלה על איבר מסויים הוא היה נותן פדיון נפש לרבי בסכום גימטריא של שמו ושם האיבר שנחלה.
פעם חלה יהודי שקראו לו דוד על היד, ונכנס לרבי עם פדיון נפש של כ"ח מטבעות כמנין שמו (דוד) והאיבר (יד). ענה לעומתו הרבי, אם היה קוראים לך "פרמשתא" והיית חולה על ה"כרכשתא" ניחא, אבל עכשיו שקוראים לך "דוד" ואתה חולה על ה"יד" מהיכן תהיה לי פרנסה??
