איפה היו כל ה"לימודי זכות" (והביקורת על הארץ) במקרה של משי זהב?

מכל כיוון שלא נסתכל על זה הסיפור של חיים ולדר כואב ועצוב ביותר, בין אם מדובר בעלילה, ובין אם יש אמת בכל העדויות החמורות נגדו.

אסור לשכוח שאם יש אמת בהאשמות נגדו, יש קורבנות רבים שסבלו וסובלים עד היום בגלל מעשיו, אז נכון שעבורנו אין להם שמות, ואין לנו דמות להזדהות אתו/אתה, לרחם, לכעוס עבורם וכו', כך שמבחינה רגשית אנו די מנותקים מהם, אך הדרך להסתכל על הדברים היא לא רק מתוך אמוציות.

לא שאני בא להגן על שמו הלא טוב של יהודה משי זהב, אין לי כל עניין לסנגר עליו, אך יש מידה רבה של צביעות ביחס ובתגובות של אנשים.

האם במקרה של יהודה משי זהב היתה הכרעה של בית דין או בית משפט? התשובה היא לא!
(יהודה משי זהב לא הגיע עדיין אפילו לשלב של זימון לחקירה במשטרה, הוא ניסה לשם קץ לחייו ערב פרסום תחקיר בטלוויזיה)

אני תוהה איפה כל הסנגורים המעולים (שבין השאר כותבים כאן בפורום) היו במקרה של יהודה משי זהב? לאן נעלמה אז כל האמפתיה שלנו? מדוע אז לא דאגנו לו ל"דרכי תשובה" וכו'?

מדוע במקרה של משי זהב לא תקפו והאשימו את אהרן רבינוביץ באג'נדה נסתרת, ובהכפשה של אדם על לא עוול בכפו, מדוע לא האשימו את מי שקיבל את העדויות ופרסמם ברצח או בניסיון לרצח וכו'?


האם זה בין השאר כי חיים הוא משלנו, ויהודה לא?...


תנחומים למשפחתו היקרה של חיים ולדר, ושה' ינחם ויחזק אותם.

יש הבדל, כי בפרשת משי זהב הופיעו עדויות של אנשים בפרצופם ושמם, הציבור עושה חשבון שאדם לא קם יום אחד ומאשים תוך כדי תשלום אישי של פרסומו שלו עצמו
אצל ולדר כל העדויות הגיעו בכל שלישי אנונימי לחלוטין, אף אחד לא נחשף, רק רבינוביץ העיד שהוא ראה כתב וצאפ, והבנתי שהיתה עוד אחת שקיבלה הודעות וצאפ וגם פרסמה אותם תוך אנונימיות של הנפגעים, דבר המעלה חוסר אמון רב

עדיין ללא קשר, אם מדובר בהלבנת פנים ורציחה כדברי הגר"ג אידלשטיין, הרי שבשני המקרים זה קרה, וכבר ציינתי פעם שעדיף אולי לכלוא אפילו לכל החיים את הפוגעים אבל לא לרצוח אותם בחוצות, כי אצלינו אין בעצם קיום יותר לאדם שפגע מינית, הוא לא יוכל יותר להראות את פניו בשום בית כנסת או לבוא בין אנשים בציבור, זה עונש גדול יותר ממות, זה להרוג את הבנאדם ולהשאיר אותו חי
בציבור החילוני או הגויי, ישנו עונש מרבי של עונש מוות, והבא אחריו - אצלינו - מאסר עולם ללא קיצוב, אבל העונש שהמצאנו חמור יותר ממות

השאלה מהדהדת, ודי ברור מדוע אין לה מענה.

לשון הרע והלבנת פנים ורצח, כל הדברים הללו תלויים במי הוא האיש, ועד כמה אנו קרובים אליו.

היטבת להסביר את הקושי הרגשי שיש לנו עם הסיפור של חיים ולדר.
אך זה לא מסביר מדוע שם נעלמה מאתנו ומכל הרבנים כל ההלכות של לשון הרע, ענייני הלבנת פנים, וחזרה בתשובה ושאסור להאמין או לסתמך על כתב מעיתון הארץ וכו'' וכו'.

עיתון הארץ במקרה של משי זהב?? מי בכלל היה צריך לשמוע או לקרוא בהארץ?
וכשמדובר באדם שבמשך שנים היה ידוע כ....... קשה להשתמש בכל ההלכות של לשון הרע וכו'.

עד לתחקיר רוב הציבור לא ידע, והוא חי כרגיל גם אם חלקים מהציבור החרדי ידעו על מעלליו.

בכל מקרה אין הכוונה להיכנס לדקויות, אלא לרעיון באופן כללי.

נכון מאוד

ועדיין הגיבוי מצד הרבנים ואישי הציבור, כל ההלכות והמוסר שהשמיעו לנו בימים האחרונים, רלוונטיים גם למקרה ההוא, או לא רלוונטיים למקרה של השבוע.

תוקן על ידי נוירולוג ב- 30/12/2021 19:08:34