אולי הוא פסימיסט ואולי לא

ממה שהבנתי מחילוינים, האלוף בריק אחראי על הביקורת. תכלס הביקורת מונעת בעיקר מניסיון נואש להתמודד עם בעיות שנוצרו עקר כל מיני אילוצים. כלומר, הצבא נאלץ לעשות משהו וביקורת לא תדנה את העובדה שיש אילוצים ואין אלטרנטיבה.. דבר נוסף שמניע את הבקרה הוא התבכיינויות של חיילים צעירים שכולה מתגעגעים לשניצלים של אמא. אז יש להם המון לומר אבל שוב, זה חלק מתהליך ההתבגרות... (וזה לא סותר את העובדה שצהל הוא גוף תבוסתני שלא משיג שום הצלחה משמעותית, אבל קשור במידה רבה לתפיסה של צהל את תפקידו וכו)