שמואל הלפרט (אגודת ישראל):
"אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כארבעה חודשים, ביום ט"ז שבט התשמ"ד, בינואר �, מסר הפרופסור עוזי אורנן, פרופסור ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, ריאיון מלא ארס ושנאה עצמית נגד היהדות ותורת ישראל, ובו הוא מחרף ומגדף את מערכות ישראל. הפרופסור המלומד מודאג שמא היהדות תהרוס אותנו, חס וחלילה, וטוען שהיא משחיתה אותנו ומורידה אותנו שאולה צעד אחר צעד. הוא צופה שהמדינה תגיע לקצה כבר בעוד שנה; אך לא בגלל המצב הביטחוני, או בגלל איומיהם של מדינות ערב ואש"ף, גם לא בגלל המצב הכלכלי, או הגירעון במאזן התשלומים: כל אלה אינם מדאיגים את הפרופסור אורנן. יש רק דבר אחד שיכול לגרום, לדעתו, לסוף המדינה: היהדות. כל זה - "במידה שגל הכפיה הדתית לא ייעצר".
מי הביא עלינו את הצרה הזאת, אליבא דפרופסור אורנן? האשם הראשון הוא זלמן ארן, מי שהיה שר החינוך, אשר הכניס את לימודי התודעה היהודית לבתי-הספר הממלכתיים. לא ידיעת היהדות אלא תודעת היהדות, מתקומם הפרופסור אורנן; ומכאן התחיל מה שהוא מכנה "האסון הלאומי".
פרופסור זה הוא גם אנין טעם: הוא טוען שיש לו בחילה מהחיים האלה. הוא מואס בהם. לדעתו, גם אבותיו מאסו בהם, ולכן יש לשלול לחלוטין את חיי היהודים.
את החינוך לתודעה יהודית הוא מכנה "חינוך לאובדן ישראל", ואת כבוד קדושת האדמור מלובביץ' שליט"א הוא מגדף, ומכנה בשם "שונא ישראל מובהק". ערכי היהדות הם לדידו "ערכים מאוסים".
המסקנה שלו היא, שהחברה במדינת ישראל תיהרס אם נוסיף להיות יהודים ואם נכבד את היהדות. הדת תהרוס את כולנו, והיא מובילה אותנו שאולה, צעד אחר צעד. לדעת הפרופסור - המקבל משכורתו מכספי משלמי המסים בישראל, ובכללם הדתיים - יש להתנגד לכל החוקים הדתיים שנתקבלו בכנסת, והוא אף מצפה בכליון עיניים לכך שאנשים צעירים במדינת ישראל יבינו שהדבר הוא בנפשם ובנפש ילדיהם, ויילחמו סוף סוף באויב האמיתי של מדינת ישראל - הדתיים. ולא נתקררה דעתו של פרופסור שונא ישראל זה עד שהוא העלה גם הצעה מעשית, קונקרטית, הצעה מקורית ביותר; וכך הוא אומר: "צריכה להיות מרידה בדברים אלה. מרידה ממש. עם תליות על עמודי חשמל. זה לא יילך בלי זה. ואני לא חוזר בי. אלימות נגד הדתיים תשכנע אותם לא ללכת בדרך זו. הם תמיד נכנעו לאלימות".
חברי הכנסת, הפרופסור ללשון עברית, המתיימר לחנך את הנוער במוסד להשכלה גבוהה בישראל, מלמד את חניכיו את הדרך, חד וחלק: לתלות דתיים על עמודי חשמל. לא פחות ולא יותר. זהו הפתרון שמציע מי שמנסה להציג עצמו כאחד המקנה ערכים משלו לאלפי הסטודנטים אשר לומדים ואשר למדו אצלו במשך השנים.
אני יודע, חברי הכנסת, כי גם אתם אינכם מסכימים עם דבריו ועם דרכו של אורנן זה. אולם על כולם לזכור, כי דברים כאלה, הנאמרים בלא שתהיה עליהם תגובה מתאימה, עלולים להעמיק את הקיטוב בעם בין יהודים דתיים ללא דתיים. דברים כאלה גורמים למקרים כמו אלה שאירעו בשנה שעברה בירושלים, שבחורי ישיבה נדקרו ברחוב כאשר חזרו לתומם מהישיבה הביתה, ורק בדרך נס ניצלו חייהם.ככה זה כאשר פרופסור מהאוניברסיטה העברית בירושלים מטיף ומסית לערכים איומים כאלה, ובכללם התנגדות לחוקים ומרד בעם.
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אומנם אנחנו חיים במדינה דמוקרטית, אבל גם לדמוקרטיה יש גבול, והפרזה בדמוקרטיה הופכת מהר מאוד לאנרכיה. פרופסור שיכול להרשות לעצמו להצהיר הצהרות כאלה מבלי שיתן על כך את הדין ומבלי שיפוטר ממקום עבודתו, עלול להמיט שואה. אלה הם דברים חמורים מאין כמוהם, ואסור לנו לזלזל בחומרתם ולעבור עליהם לסדר-היום.
אדוני היושב-ראש, אנו מקבלים מדי פעם חוברות שבהן מתוארים אירועים אנטישמיים במקומות שונים בעולם. כל אירוע ואירוע הוא חמור כשלעצמו, ולא אחת הכנסת אף מוצאת לנכון להגיב עליהם ולגנות אותם כראוי.
אולם אני נאלץ לציין, כי רוב האירועים הללו, הנעשים בדרך כלל על-ידי נאצים ואנטישמים לסוגיהם, מחווירים לעומת הצהרותיו של הפרופסור אורנן. אינני יודע מה חושבים שונאי ישראל בעולם כאשר הם שומעים שבמדינת ישראל יש פרופסור באוניברסיטה המציע לתלות יהודים על עמודי חשמל רק בשל העובדה שהם יהודים. הצעה כזו הם עוד לא העלו, אבל זה נותן להם רעיון. למה לנו לחפש אירועים אנטישמיים בעולם, בשעה שכאן - במדינת ישראל - יש אלמנטים שיכולים לשמש דוגמה ולספק חומר מצוין ופתרונות לכל שונאי ישראל באשר הם.
 |
|
|
