מכרז נדלן נדיר בעקבות סכסוך בין חסידי גור הבעלי בתים של אגודת ישראל לבין פא"י

 פועלי אגודת ישראל (פא"י) נמצאת בהליכי פירוק בעקבות חקירה שנפתחה בטענה לאי סדרים באגודה ■ ברקע החקירה: סכסוך בין חסידות גור לפועלי פא"י על שטח בראשון לציון ■ הבניין ברחוב פרישמן 64 במרכז תל אביב כולל 10 דירות ו-9 חניות מושכרות, ושווי העסקה עשוי להגיע על פי ההערכות לכ-80 מיליון שקל בית פועלי אגודת ישראל (פא"י) במרכז תל אביב מוצע למכירה פומבית על ידי מנהלים מיוחדים של הארגון, ושווי העסקה עשוי להגיע על פי ההערכות לכ-80 מיליון שקל.   

                                                                               הבית היה הנכס המרכזי העיקרי של פועלי אגודת ישראל – גוף חרדי-ציוני שעסק בהתיישבות שיתופית והתמזג במהלך השנים בגוש המפלגות החרדיות, וכעת נמצא בהליכי פירוק. הבניין ברחוב פרישמן 64 משתרע על מגרש של 381 מ"ר, ובו 10 דירות ו-9 חניות מושכרות. חוזי השכירות של הדירות אמורים לפקוע במהלך השנה, ולפחות בחלקם יש אופציה להארכה. דמי השכירות החודשים שגובים הבעלים מסתכמים בכ-77 אלף שקל. הדירות, ששטחן נע בין 40 מ"ר ל-111 מ"ר, מושכרות בטווח המחירים שבין 5,200 שקל בחודש לדירת חדר וחצי, ו-11 אלף שקל לדירת ארבעה חדרים, כשכל חניה מושכרת ב-1,000 שקל. בבניין ניתן לבצע תמ"א חיזוק ותוספות, אך לא הריסה ובנייה. לדברי גיא פלד, יועץ נדל"ן ברי/מקס אושן וסמנכ"ל בחברת פלדאבירון, המחיר הסופי שישלמו הרוכשים יהיה תלוי ביכולתם לנהל את השיפוץ ללא קבלנים חיצוניים. "הטווח יחסית רחב, כי יש לא מעט משתנים בעסקה הזו. המכירה הפומבית יכולה לטפס ויש גם את סוגיית המיקום של הדירות - הדירות שייבנו במרתף יימכרו במחיר למ"ר נמוך יותר", אמר. מכירת דירות בבניין תחייב הליכי רישום בטאבו מכיוון שהבניין, ששימש בעבר למשרדי הארגון ובקומתו הראשונה שכן בית כנסת, אינו רשום כבית משותף ואין בו חלוקת בעלות לדירות. "זה שהבניין כולו עומד למכירה כמקשה אחת זו עסקה נדירה בשוק", אומר השמאי ארז כהן. "הקונה לא צריך להתקשר עם דיירים, הוא מקבל בניין שלם באחד האזורים הכי מבוקשים בתל אביב. היתרון הגדול של המכרז הזה הוא שלא צריך הסכמות דיירים, לכן אני צופה שהמכירה פה תהיה במחיר מאוד גבוה. אני מעריך שהטווח יהיה בין 50 ל-80 מיליון שקל". "חסידי גור גרמו לפירוק של העמותה" הבניין הוא אחד השרידים האחרונים של נכסיה של האגודה העות'מאנית. הרקע לפירוק הוא סכסוך מתמשך עם חסידות גור, חצר חרדית חזקה ששר השיכון יצחק גולדקנופף נמנה עם מנהיגיה הבולטים. ב-1997 עברה ישיבה של גור בשם נזר ישראל מדרום תל אביב לנכס בית אשר בראשון לציון, שבבעלות פא"י. מאז, נזר ישראל ופא"י נמצאות בסכסוך על השטח בראשון לציון, ולדברי מקור בפא"י, זה הוביל את עסקני גור לפעול לפירוק פא"י במטרה לזכות בשטח המריבה. נזר ישראל היא אחד הגורמים שתבעו את פירוקה של פא"י. "חסידי גור גרמו לפירוק של העמותה", סיפר מקור בפא"י. "הם השתלטו על הבניין בראשון לציון שהיה שייך לפועלי אגודת ישראל. מישהו מהמנהלים הזמין פעם את חסידי גור להקים שם ישיבה, והם קיבלו את ההזמנה בשמחה. בסופו של דבר הם השתלטו על הבניין והניסיון של האגודה לקבל אותו בחזרה לא צלח. מדובר בהתנהלות ערמומית ושקרית. האינטרס שלהם בקידום פירוק העמותה היה שהם רצו למנוע מפועלי אגודת ישראל לקבל את הבניין בחזרה". לטענת פא"י, החסידות השתמשה בקשריה כדי להביא לחקירה נגדה, שהעלתה אי סדרים. ב-2018 הוציא בית המשפט המחוזי בלוד צו פירוק זמני לפא"י, ומונה לה מנהלים מיוחדים. נכסיו של הארגון הוערכו על ידי החוקר רו"ח עופר אלקלעי ב-100 מיליון שקל. חוות הדעת של אלקלעי כללה ביקורת נוקבת על מינהל לקוי, פעילות כלכלית שסוטה ממטרות הארגון המקוריות, מינוי מקורבים בחברות הבנות, היעדר שקיפות ושימוש באגודה ובחברות בנות ככלי להעברת כספים למטרות טובות אישיות של המזכ"ל לשעבר חנוך ורדיגר. עורכי הדין שאול קוטלר ובניהו לאבל מונו למנהלים מיוחדים של האגודה, שהנכס העיקרי שלה הוא הבניין ברחוב פרישמן. מחסידות גור נמסר: "מדובר בבקשה שהגישו שורה ארוכה של גופים שקשורים לפא"י ההיסטורית לפירוק נכסי העמותה. ישיבת נזר ישראל היא חלק מתוך כלל הגופים הקשורים לפא"י ומבקשים את פירוקה, ויש לה חלק מזערי בתוצרי הפירוק". סכסוך פנים חרדי בן עשורים פא"י הוקם בפולין ב-1922 ונרשמה כאגודה עות'מאנית, גלגול קדום של עמותה ללא מטרות רווח, ב-1934. מטרת האגודה הייתה הקמת יישובי פועלים ברוח התורה וקידום התאגדות פועלים ברוח התורה, כשבמהלך הדרך הקימה שורה של יישובים חקלאיים, כפרי נוער ומיזמי חינוך תורנים. כמו זרמים פוליטיים אחרים הקימה המפלגה גם חברת השקעות שהקימה שיכונים ובנק קטן, שלימים נמכר ומוזג עם הבנק הבינלאומי. פא"י פעלה עם אגודת ישראל ונציגיה נמנו עם סיעת אגודת ישראל בכנסת עד הכנסת ה-13 שהתפזרה ב-1996. בתחילת שנות ה-2000 ניסתה לחזור למשחק הפוליטי באמצעות מפלגת "טוב", וכשלה.