| נשלח ב-29/5/2023 20:40 |
 |
| |
הבלוגר "מדברים כלכלה" עונה לסמוטריץ: לימודים בכולל אינם דומים למדעי הרוח
הבלוגר ניסן אברהם, בעל הבלוג "מדברים כלכלה", וחוקר ב'פורום קהלת' עונה לסמוטריץ בטוויטר: מדברים כלכלה https://twitter.com/DiscussingEcon1/status/1661665033909051393 
בואו נפרק בפעם האלף. 1. סטודנט בבצלאל ילמד 3 שנים בלבד ויצא לשוק העבודה. מעט מבוגרי מדעי הרוח ממשיכים לדוקטורט (1% בלבד). האם המפלגות החרדיות יסכימו שרק 1% מהגברים החרדים ימשיכו ללימודים ממושכים? לא. מדוע? כי המטרה היא למקסם את כמות האברכים שילמדו לכל אורך חייהם - ולכן לא יעבדו.
2. הפרמיה הכספית במדעי הרוח היא חיובית - סביב 3%-4% (ממש לא גבוה, אך לא אפסי). הפרמיה בכולל היא אפסית (או שלילית) כי אין כלל רכישת כלים מתאימים לשוק העבודה. האיתות למעסיקים משמש לרוב לרעתם – מצביע לרוב על עובדים עם כישורי עבודה נמוכים. מדברים כלכלה
3. שיעור התעסוקה של בוגרי מדעי הרוח עומד על 80% ושכרם הממוצע דומה לשכר הממוצע במשק. שיעור התעסוקה של אברכים עומד על 30%. דפוסי הילודה והתעסוקה של אברכים מובילים את רובם להיות תלויים במשלמי־המיסים לאורך תקופת חייהם, בעוד שהתמיכה הציבורית בבוגרי מדעי הרוח *לאורך חייהם* נמוכה.
תראו, יש חוסר יעילות בסבסוד האקדמיה. זה לא מודל מושלם. וודאי שיש תחומים שאינם בהכרח משפרים את שכרם של הסטודנטים (או משפרים בצורה קלה). אך ההשוואה הזו מקוממת. פופוליזם טהור.
אם היינו מחליפים את מודל הסבסוד לאברכים במודל הסבסוד למדעי הרוח מצבנו הכלכלי היה משתפר פלאים.
אם הגעתם עד כאן ולא חידשתי לכם כלום, אז אולי זה בגלל שקראתם את המאמר של
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 29/05/2023 20:42:09
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 20:46 |
|
| |
לימודים בכולל אינם דומים למדעי הרוח מדברים כלכלה | פברואר 17, 2021 מאמר משותף של ניסן אברהם ואריאל קרלינסקי מהבלוג "האמנית והרוכל".
אחת הטענות המרכזיות בעד סבסוד אברכים בכוללים היא שהמדינה מסבסדת כבר תחומי לימוד רבים ללא הצדקה כלכלית, כשהבולטים ביותר הם תארים אקדמיים מסוימים במדעי הרוח. ואכן, התפתחות ההשכלה בישראל תורמת לשיפור הרווחה הכלכלית, אך ישנה גם השכלה עודפת שיוצרת נזקים כלכלים רבים; בין היתר לבזבוז כספי מיסים על תמיכה במערכת ציבורית אשר לחלקים ממנה אין השפעות חיצוניות, והם אינם תורמים לצמיחה או מובילים לשיפור בשוויון ההזדמנויות ופוגעים בהקצאת המקורות במשק על-ידי הפניית צעירים למקצועות שאינם נדרשים (להרחבה בנושא; אורי כץ, 2017, להרחבה אודות ההבדלים בכישורים ובהכנסות של גברים חרדים ולא חרדים; קרלינסקי, 2021). עם זאת, ההקבלה בין אברכים לתלמידי מדעי הרוח סובלת מבעיות רבות.
ראשית, אומנם העלות השנתית למדינה למימון לימודים בכולל נמוכה באופן משמעותי מעלות לימודי מדעי הרוח, אך אורך מימון תקופת הלימודים שונה משמעותית. המדינה מממנת 9.6 אלף ₪ לשנה לכל אברך, ו-35.5 אלף ₪ לשנה לכל סטודנט במדעי הרוח. אולם מטרתם של מרבית הסטודנטים למדעי הרוח היא ללמוד 3 שנים ולצאת לשוק העבודה, ואילו מטרתם של אברכים שונה לחלוטין. אברכים בגיל 40 נמצאים בכולל בממוצע 11 שנים (כולל אלו שעזבו אותו) ומטרתם להמשיך ללמוד באותה מסגרת לאורך מרבית חייהם. העלות למדינה לאברך שנשאר בכולל למשך 11 שנים שקולה לעלות תואר ראשון במדעי הרוח. לפיכך, אם מתחשבים בעלות הכוללת הישירה למדינה, לרוב סבסוד אברכים בכולל עולה יותר מאשר מקביליהם במדעי הרוח.
שנית, בחינה מעמיקה שלנו לנתונים מנהליים מראה כי לאחר פיקוח על משתנים רבים[1] הפרמיה הכספית במדעי הרוח (בהשוואה לכאלה בלי תואר) עומדת על 4-3 אחוזים. במילים אחרות, שוק העבודה מתגמל עובדים בעלי תואר במדעי הרוח יותר מאשר עובדים ללא תואר אקדמי. ייתכן כי התגמול נובע בשל מנגנון האיתות המחייב צעירים בתעודה אקדמית על-מנת לאותת למעסיקים פוטנציאליים על איכותם הגבוהה, ובכך להשיג משרות איכותיות יותר בשוק העבודה, ולא בשל תרומה של ממש להון האנושי בעקבות הלימודים. לעומת זאת, הפרמיה הכספית ללימוד בכולל (בהשוואה לחרדים שלא למדו בכולל) היא אפסית או שלילית משום שהכולל אינו נותן כלים מתאימים לשוק עבודה ומנגנון האיתות למעסיקים משמש לרוב לרעתם – כמנגנון המצביע על עובדים עם כישורי עבודה נמוכים. 
שלישית, העלות הגבוהה ביותר לציבור היא העלות העקיפה דרך דיכוי התמריצים לעבודה. שיעור התעסוקה של בוגרי מדעי הרוח עומד על 80%, וכן שכרם הממוצע דומה לשכר הממוצע במשק. לעומת זאת אברכים מנועים מלעבוד, לכן שיעור התעסוקה של אברכים שנשארים בכולל עומד על 30%, ואילו שיעור התעסוקה של אברכים שעזבו את הכולל דומה ליהודים לא-חרדים. אברכים שיוצאים לעבוד מגלים שהלמידה בכולל והיעדר ניסיון מתאים הם מתכון בטוח לשכר נמוך במיוחד. דפוסי הילודה והתעסוקה של אברכים מובילים את רובם להיות תלויים במידה רבה במשלמי-המיסים לאורך תקופת חייהם, בעוד שהתמיכה הציבורית בבוגרי מדעי הרוח לאורך חייהם נמוכה. העלות הציבורית גבוהה במיוחד לנוכח העובדה כי שיעור החרדים שלומדים בכולל גבוה בהרבה משיעור היהודים הלא-חרדים הלומדים תחום ממדעי הרוח.
ניתן לחשוב על מנגנון אלטרנטיבי של מעבר משיטת הלימודים הנוכחית בכולל למודל דמוי אקדמיה כפי שנהוג במודל הסבסוד במדעי הרוח. במודל זה רק מעט מבין בוגרי מדעי הרוח ממשיכים ללימודי דוקטורט ממושכים. למעשה יש כ-2,200 דוקטורנטים המהווים כ-1% בלבד מכלל הסטודנטים למדעי הרוח. במודל כזה הרוב הגדול של גברים חרדים יוכלו לצאת לשוק העבודה בגיל צעיר יותר, להתאים את ההון האנושי שלהם למשק הישראלי ולהשתכר בשכר גבוה יותר, ובדומה למדעי הרוח רק מעט ימשיכו ל"תארים מתקדמים" בכולל. אומנם מודל כזה אינו היעיל ביותר כלכלית, אך וודאי ישפר בצורה דרמטית את הרווחה הכלכלית של הציבור.
[1] המודל לפרמיה למדעי הרוח ולכולל מתחשב בגיל, מצב אישי, מספר ילדים, ניסיון תעסוקתי, גישה לפסיכומטרי וזכאות לבגרות.
תוקן על ידי חריף_ומקשה ב- 29/05/2023 20:47:22
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 21:05 |
|
| |
דברי
פילוסופיה יוונית היא מדעי רוח ואמנות סינית היא כן מדעי רוח ולימוד על מחלות רוח והטיפול בהם הם כן מדעי רוח ואילו לימוד גמרא וחכמה יהודית אינם בכלל מדעי רוח על אף שהם יסוד הרוח הבריאה של עם ישראל. מי קובע זאת לכם רחוקים מהאור האמיתי.
תוקן על ידי דברי ב- 29/05/2023 21:12:24
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 21:29 |
|
| |
| דברי כתב: |  | דברי
פילוסופיה יוונית היא מדעי רוח ואמנות סינית היא כן מדעי רוח ולימוד על מחלות רוח והטיפול בהם הם כן מדעי רוח ואילו לימוד גמרא וחכמה יהודית אינם בכלל מדעי רוח על אף שהם יסוד הרוח הבריאה של עם ישראל. מי קובע זאת לכם רחוקים מהאור האמיתי.
תוקן על ידי דברי ב- 29/05/2023 21:12:24 |
|
נדמה לי שלא קראת את הטיעונים שלהם. אין שום טענה שבמהות גמרא פחותה ח"ו ממדעי הרוח. הם לא עוסקים בכך בכלל. הטענות הן כלכליות נטו. בפועל השוק לא מתגמל לימודים בכולל. ועיקר הטיעון הוא, שהלימודים במדעי הרוח נמשכים זמן קצר ומדובר במעט אנשים ביחס ללימודים בכולל. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 21:58 |
|
| |
הוא מתעלם מהפיל העיקרי שב'תשובה' שלו לסמוטריץ: רוב מקומות העבודה לבוגרי מדעי הרוח הם עבודה בעיניים. עיסוקים ותפקידים שאין בהם צורך אמיתי לאיש או תועלת לחברה בכללה, והם נתפרו במיוחד למידותיהם של בטגרי מדעי הרוח כדי להעסיק אותם. לפי ההיגיון המעוות הזה, גם אברך כולל עובד בעצם בעבודה נחשבת, אם יש מי שרוצה שתהיה כזו עבודה ומוכן לשלם על כך. ויש. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-29/5/2023 23:20 |
|
| |
| פיינשמקער כתב: | | הוא מתעלם מהפיל העיקרי שב'תשובה' שלו לסמוטריץ: רוב מקומות העבודה לבוגרי מדעי הרוח הם עבודה בעיניים. עיסוקים ותפקידים שאין בהם צורך אמיתי לאיש או תועלת לחברה בכללה, והם נתפרו במיוחד למידותיהם של בטגרי מדעי הרוח כדי להעסיק אותם. לפי ההיגיון המעוות הזה, גם אברך כולל עובד בעצם בעבודה נחשבת, אם יש מי שרוצה שתהיה כזו עבודה ומוכן לשלם על כך. ויש. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
טענה טובה.
אם כי היא תקפה בעיקר למקומות עבודה במגזר הציבורי ולא בשוק הפרטי.
אם בשוק הפרטי מוכנים לשלם על מדעי הרוח, אז גם אם בעינינו זה מטומטם, אבל זה מייצר ערך כלכלי.
בדיוק כמו שמעצבת אופנה מייצרת ערך כלכלי גם אם זה מטומטם בעיניי.
אז צריך לבדוק היכן רובם מועסקים.
בכל אופן, עדיין נשאר עיקר הטיעון, והוא משך זמן הלימודים ועידוד אי יציאה לעבודה גם ברבות השנים.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 00:09 |
|
| |
חיזקת את טענתי. כל זמן שבמגזר הפרטי יש רבים שמוכנים לשלם לאברכי כולל תמורת לימודם, (ויש רבים שמוכנים. ה'דתות' של הממשלה זה חלק קטן מהמילגה, לרוב) הם נחשבים כעובדים בעבודה שתורמת לחברה. נשלח מהאנדרואיד שלי
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 00:23 |
|
| |
| פיינשמקער כתב: | |
חיזקת את טענתי. כל זמן שבמגזר הפרטי יש רבים שמוכנים לשלם לאברכי כולל תמורת לימודם, (ויש רבים שמוכנים. ה'דתות' של הממשלה זה חלק קטן מהמילגה, לרוב) הם נחשבים כעובדים בעבודה שתורמת לחברה.
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 00:54 |
|
| |
| פיינשמקער כתב: | | חיזקת את טענתי. כל זמן שבמגזר הפרטי יש רבים שמוכנים לשלם לאברכי כולל תמורת לימודם, (ויש רבים שמוכנים. ה'דתות' של הממשלה זה חלק קטן מהמילגה, לרוב) הם נחשבים כעובדים בעבודה שתורמת לחברה. נשלח מהאנדרואיד שלי |
|
נו באמת.
תהיה הגיוני.
לא משלמים לאברכים משכורת תמורת לימודם.
נותנים להם צדקה כדי לזכות במצוות החזקת תורה. זה נתינת צדקה. לא משכורת.
כשישלמו לכל אברך משכורת מכובדת, אז נדבר..
צדקה זה נחמד ומצוין.
אבל אם זה במקום לעודד יציאה לעבודה, אז לא מוסיף ערך לכלכלה, אלא גורע.
(אכן, שהתרומות שמגיעות מחו"ל, מקלות במעט על ההפסד, אבל רק במעט. וזה לא תחליף לכלכלה בריאה.
ואגב, התרומות ה"חילוניות" שמגיעות מחו"ל לאוניברסיטאות, ולבתי חולים וכדו'. הן עשרות מונים מהתרומות לאברכי הכולל.)
ובכל אופן, אתה מתחמק מהעניין הכמותי. שזו הטענה ה ע י ק ר י ת.
הרי אם מחר המונים ינהרו ללימודי מדעי הרוח ויישארו ללמוד שנים רבות בלי לצאת בכלל לשוק העבודה,
ברור שהמדינה תנסה בכל כוחה לעצור את זה.
כי זה יפגע בכלכלה, גם אם יהיו נדיבים מחו"ל שמוכנים לחלק צדקה ללומדים הרבים.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 05:41 |
|
| |
"אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום, והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי! מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי! רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה. וכן כתוב בספר תהלים, על ידי דוד מלך ישראל: 'טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף'. ולא עוד, אלא שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד,
נכון שרבי יוסי בן קיסמא לא הצליח לקחת איתו אבנים טובות ומרגליות בשעת פטירתו, מי כן יכול?
חריף ומקשה.. הוא יקח איתו הכל לקבר, לכן הוא עובד קשה, מזיע, מניח חיי עולם, וכמו פפוס בן יהודה הוא בא לשכנע את אברכי הכוללים..
כל זה כשמדובר בשכנוע לאברייכים הצדיקים - בואו לכו לעבוד ותרויחו הרבה מאני מזומן
כשמדובר בלחיות על חשבון משלם המיסים
הרי שרוב החילונים שנוררים גדולים חיים על חשבון 2 העשירונים העליונים המשלמים כמעט את כל המיסים
שנוררים, אבל עם אף גבוה..
וססטיסטית, אם רוב החילונים הם שנוררים, חריף ומקשה שנורר. (מה עוד שכתוב איסתרא בלגינא קיש קיש קריא.)
|
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2023 07:06 |
|
| |
הטיעון עקום מיסודו. מה הקשר בין היציאה של 80% מהם לעבודה לבין תקצוב הלימודים? האם העבודה שה 80% מהם עובדים בה בהמשך קשורה באופן ישיר לחומר שהם למדו ב 3 שנות הבזבוז בפקולטה למדעי הרוח? סביר להניח שאולי 1% באמת עובד בזה ובמקומות כמו המכון הישראלי לדמוקרטיה שמייצר הרבה אויר וכל השאר עובדים בעבודות אחרות שלא קשורות כלל לתואר. ואגב, תקצוב של 3 שנים במדעי הרוח שקול לתקצוב של לפחות 10 שנים בכולל. כמה אחוזים מהמגזר נשארים 10 שנים בכולל בלבד?
|
|
|
|
|
