סאדיגורה

אם הוא יביא קצת קיגל והרינג לליטוואקס, כולם ירוויחו.

"מכה קשה" "אנושה"..
הוי כמה סבל לעם ישראל..

כששאולזון מחליט לבחור צד, הוא הולך עד הסוף.

"אכשר דרא" או ירידת הדורות: בעוד שהסבא בגילו מכר נעליים בארה"ב, כך ע"פ השמועה, הנכד בחר להיות אדמור,

בני הרוזי'נער היו כולם אדמורי''ם.
ובסאדיגורה עצמו כל בני ה'אור ישראל' היו אדמורי''ם מסאדיגורה, וחלקם עלו לארץ ישראל לאחר השואה.
אמנם לבסוף רק מאחד זה נמשך והגיע עד הלום, כי רק לו היה בן ולו בן יחיד, אבל כעת שיש כמה בנים אך טבעי שכולם יהיו אדמורי''ם כנהוג מאז ומקדם.

אם כי לגופו של ענין, כמדומה שלא הוכתר כעת לאדמו''ר אלא לרב הקהילה, אך נקווה שבהמשך יתמנה גם לאדמו''ר בע''ה.

מה קשור הדעה של האדמור הקודם בנושא? אם אבא שלך חושב שאתה לא מתאים להיות ראש ישיבה ולדעתך אתה כן מתאים אז אסור לך לפתוח ישיבה כי אביך חושב שאינך מתאים?!

האח הקטן באמת בבעיה כי כל אחד מושך אותו בזנב לכיוון שלו, מצד אחד הוא טוב מאוד עם אחיו הרבי מב"ב וטוב לו שם ומכבדים אותו בכבוד גדול כשרק הוא יושב לצד הרבי ועוד, מצד שני אמא שלו לא מרשה לו ללכת לשם, ולחתונה שלו באמריקה לא הרשו לרבי מב"ב לבוא, והאח הגדול פרס עליו חסות, כרגע משגעים אותו להיות רבי, 

לא בדיוק. הרשו לאח מבני ברק לבוא. רק אנשיו או הוא תבעו שהוא צריך לעמוד בראש החתונה כראש המשפחה, ואמרו לו שיש לו אחים מבוגרים יותר. 

ככל שהמערכה היא פנים-משפחתית, אין זו סיבה להגיב בכלל, ואפילו מכוער הדבר.

אך מכיון שהמערכה היא ציבורית-חסידית, הרי זה שייך באופן טבעי לרשות הרבים, ולתגובה ציבורית.

אין ספר כי מבחינת 'אהדה ציבורית' - הלב הטבעי של כל איש חסיד באשר הוא נוטה לכיוון של סדיגורה ב"ב, בראשות הבן הצעיר רבי שוע'לה.
גם האב רצה וציווה על כך, אמנם בהפתעה. אבל כולנו ראינו את הדברים. (לומר שהוא כתב את זה בכפייה, זה טוב לדמיונות סבתאיות)
וגם המציאות הראתה, כי 99.5 של חסידי סדיגורה (חסידות די קטנה, אגב, עם שם גדול ומפוצץ), בחרה באותו בן צעיר.
ולכן, למרות התשלומים ליחצנ"י תקשורת, שאולזון בעולמם רוטנברג חרדים-10, אין ולא תהיה להם שום הסכמה ציבורית לאחד ממהלכיהם. קואליצייה חוצה מגזרים של כלל הרבנים, מדברת בעד עצמה. וסחיטת דמעות טובה כאמור לסבתות, או לאנשים שאין להם שייכות 'בשרית' לעולם החסידות. הם עלולים לשאול - ומה עם דמעת אלמנה?

אבל מי שמוח בקדקדו, ועוקב אחרי ההתפתחויות, מבין, שגם לולא הצוואה, מכיון שכמעט מאה אחוז בחרו צד. זוהי עובדה מוגמרת: סדיגורה יש אחת.

אם כי אין להכחיש, שממעקב מהחוץ אחרי המהלכים, מתברר גם כי דמות הצדיק שהלבישו על רבי שוע'לה יש בה גם גוונים נוספים, של קשיחות אירופאית ומעט אכזרית, ביחס הפנים-משפחתי, העיניים האצילות שמשתקפות מהתמונות כבר גם רומזות על עיניים נוקבות ותובעות.

אבל זה רק ביחס לאהדה של האישיות הספיציפית, שזו לא הנקודה.
הממסד הסדיגורי של גוטמכר מקבל גיבוי ציבורי ורבני מלא מפה אל פה. נשארנו שפויים.